 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
חיפה, חיפה – עיר עם עתיד
מאמרים / אהוד מימון
18/04/10
תגובות: 0
|
 |
אסטרוביולוגיה: איך התחיל הכל?
מאמרים / גל חיימוביץ'
יום שישי, 20/04/2001, שעה 10:14
כיצד נוצרו החיים על פני כדור הארץ? אסטרוביולוגיה, חלק א'
|
|
ראשית - מהו מדע האסטרוביולוגיה?
אסטרוביולוגיה מוגדרת כחקר החיים ביקום. זהו מדע רב-תחומי החוקר שאלות העוסקות בהיווצרות, תפוצה ועתיד החיים ביקום; שאלות כגון: מהם החומרים הדרושים לחיים? כיצד, מתי והיכן הם נוצרו? כיצד התפתחו חומרים פשוטים לידי יצורים חיים ומורכבים? מה הם התנאים הדרושים ליצירת חיים ועל אילו עולמות אחרים עשויים להתקיים תנאים דומים, בעבר, בהווה או בעתיד? האם קיימים חיים מחוץ לכדור הארץ וכיצד ניתן לזהותם? מהם התהליכים המעצבים את האבולוציה הביולוגית? ועוד. כדי להתמודד עם שאלות אלה, משלב מדע האסטרוביולוגיה תחומים כאסטרונומיה, פלנטולוגיה, ביולוגיה, אבולוציה, פליאונוטולוגיה, גיאולוגיה, כימיה ופיסיקה. על מנת לייעל את המחקר בתחום, הקימה נאס''א את מכון המחקר לאסטרוביולוגיה. מכון זה הוא תוצר של שיתוף פעולה בין נאס''א לבין מספר מכוני מחקר ואוניברסיטאות בארה''ב, ומטרתו לקדם את המחקר בנושאים הקשורים לתחום.
קיים גם עיתון מדעי חדש בשם ''אסטרוביולוגיה'' - גליונו הראשון יצא במקביל לכתיבת מאמר זה. עיתונים מובילים נוספים בתחום הם איקרוס ו- Origins of Life and Evolution of the Biosphere.
בסדרת המאמרים אסקור את שלושת התחומים העיקריים בהם עוסקת האסטרוביולוגיה - ראשית החיים, כיצד מזהים חיים והיכן ייתכנו חיים חוץ ארציים. בחלק הרביעי אדון בשאלה: מה יקרה אם וכאשר נגלה חיים חוץ ארציים.
(הערה: במאמר זה ניסיתי לפשט כמה שיותר את המושגים המדעיים, בעיקר אלו הנוגעים לביוכימיה. בו בזמן ניסיתי גם להימנע מלהיכנס לפרטים עד כמה שניתן. מושגים אלו חשובים לא רק להבנת מאמר זה אלא גם המאמרים הבאים בסדרה.)
נתחיל אם כן, בהתחלה...
מערכת השמש נוצרה, כנראה, מענן גזי שנותר לאחר התפוצצות סופרנובה. כוכבי הלכת הפנימיים נוצרו לפני כ-4.6 מיליארד שנה (מ”ש) מהתנגשות של פלנטיסימלים (גופים סלעיים בגדלים הנעים בין מספר קילומטרים לגודל הירח), כאשר מאדים (מרס), ארץ ונוגה (ונוס) עשירים במים ובפחמן דו-חמצני ויתכן שלשלושתם היו אוקינוסים. אולם, כידוע, גורלו של כל כוכב לכת היה שונה. נוגה היא כעת עולם יבש, עם טמפרטורת פני שטח המגיעה עד 500 מעלות צלסיוס, ואטמוספירה המכילה בעיקר פחמן דו-חמצני. מאדים, לעומתה, הוא עולם קפוא ללא אטמוספירה של ממש. בכוכבי לכת אלה ואחרים אדון בחלקים הבאים של סדרת המאמרים.
שוני נוסף בין ארץ למאדים ולנוגה הוא הירח הגדול יחסית (למאדים שני ירחים זעירים ולנוגה אין ירח).
התיאוריה המקובלת כיום היא כי לפני כ-4.5 מ''ש התנגש בכדור הארץ גוף גדול, אולי אף בגודלו של מאדים (האירוע נקרא The Big Splat). חומר שנזרק למסלול התגבש ליצירת הירח. אירוע זה תרם כנראה גם לסחרור הארץ סביב צירה וגם לנטיית של ציר הסיבוב שלה יחסית למישור השמש. כתוצאה מאלה נקבעים מחזורי היום-לילה ועונות השנה. האנרגיה מההתנגשות וחום ההתפרקות של יסודות רדיואקטיביים הם כנראה הכוח המניע של תנועת יבשות והתפרצויות הרי געש. תופעות אלה חשובות, כנראה, לחידוש יסודות כימיים החשובים לתהליכים הביולוגיים.
בתחילה היו כוכבי הלכת חשופים גם למטח כבד של מטאוריטים ושביטים. סביר מאד כי אלה האחרונים תרמו חלק ניכר מהמולקולות האורגניות הקדומות. מולקולות אורגניות נצפו בערפיליות ועננים בין כוכביים ונמצאו גם במטאוריטים.
הדמיית מחשב המתארת את הדקה השלושים לאחר ה-Big Splat
(מתוך Nature News)
לא ידוע כמה זמן לקח לארץ להתקרר לטמפרטורות המתאימות לקיומם של חיים, אך עדויות לחיים קיימות כבר בסלעים בני3.8 מ”ש. היצורים העתיקים ביותר מבחינה גנטית הם חיידקים החיים במעיינות חמים ובפתחי אדים רותחים (hydrothermal vents) על קרקעית האוקינוס. חיידקים אלה חיים בטמפרטורות של בין 50 ל-95 מעלות צלסיוס, על כן מניחים כי הם התפתחו בזמן בו עוד היו האוקינוסים בתחום הטמפרטורות הנ''ל. עם זאת, מחקר חדש מעלה כי אורכה של תקופה זו לא עלה, כפי הנראה, על 10 מיליון שנה - יתכן כי ארכה מאה אלף שנים בלבד (בתלות בכמות גזי החממה באטמוספירה באותה עת -בעיקר מים, פחמן דו-חמצני ומתאן).
לפני הדיון בראשית החיים, הנה הסבר על הכימיה והביוכימיה של החיים:
כל החיים המוכרים על פני כדור הארץ מורכבים ממולקולות אורגניות. מולקולה אורגנית בנויה משלד של אטומי פחמן אליו קשורים אטומי מימן, כאשר רוב המולקולות הביוכימיות מכילות גם אטומי חמצן ו/או חנקן (השאלה מדוע דווקא פחמן תדון במאמרים הבאים).
תא חי מורכב מאלפי מולקולות שונות, אך נתרכז בשלוש קבוצותיהן העיקריות. משערים כי אלה היוו את הבסיס ליצירת התא הקדמוני ועל כן הן מהוות מטרה בחיפוש אחר חיים חוץ-ארציים.
חומצות אמיניות - אלה הן המולקולות מהן מורכבים כל החלבונים. החיים על כדור הארץ משתמשים ב-20 חומצות אמינו שונות ליצירת מיליארדי החלבונים השונים בטבע. החלבונים הם המולקולות הבונות והמתחזקות את התא. כמעט כל התהליכים הכימיים בתא מתרחשים בעזרת חלבונים.
חומצות האמינו הן מולקולות כיראליות, כלומר - חומצה אמינית יכולה להופיע בשתי צורות: ימין או שמאל (מסומן כ-D ו-L בהתאמה), האחת תמונת ראי של השניה (כמו כפות הידיים, למשל). החלבונים של כל היצורים החיים על פני כדור הארץ (למעט מספר מקרים יוצאי דופן ונדירים ביותר) מכילים אך ורק חומצות אמינו מסוג L. עניין זה חשוב כיוון שחומצות אמינו הנוצרות בריאקציות כימיות מופיעות כתערובת של D ו-L ביחס של 1:1. גם חומצות אמינו שנמצאו במטאוריטים מופיעות כתערובת כזו, דבר המרמז על יצירת חומצות אמינו בדרך לא ביולוגית. כמו כן, בניסוי המפורסם של יורי ו- מילר (Urey & Miller) בשנת 1953, בו לקחו העבירו בתערובת של גופרית מימנית (H2S), אמוניה, מתאן ומים זרם חשמלי, נוצרו, בין שאר תרכובות אורגניות, גם חומצות אמינו, שוב, כתערובת של D ו-L. מדוע לא בנויים החלבונים מתערובת כזו אלא אך ורק מ-L? התערובת, מסתבר, אינה מאפשרת את יצירתם של חלק מהמבנים התלת-מימדיים המאפיינים חלבונים רבים. מדוע הביולוגיה הארצית בחרה את צורת ה-L במקום צורת ה-D? על כך אין עדיין תשובה. נראה שהיה זה מקרי לחלוטין, אם כי מחקר חדש מעלה את האפשרות שצורת ה-D רגישה יותר מצורת ה-L לאור מקוטב ועל כן פחות יציבה.
חומצות אמינו ניתן, כאמור, ליצור בקלות רבה ממולקולות פשוטות, כאשר האנרגיה לתהליך יכולה לבוא ממקורות כמו ברקים, פגיעת מטאוריטים, התפרצויות הרי געש, קרינת UV (אולטרה סגול) והתפרקות של יסודות רדיואקטיביים. בנוסף, יכולות מולקולות כאלה להגיע מהחלל על גבי שביטים ומטאורים.
נוקלאוטידים - אבני הבניין של מולקולות ה-DNA וה-RNA. מולקולות ה-DNA מהוות כיום את החומר הגנטי בכל היצורים החיים (למעט מספר וירוסים בהם החומר הגנטי הוא RNA).
מולקולות ה-DNA וה-RNA הן שרשראות ארוכות של נוקלאוטידים, כאשר רצפים משלימים מסוגלים ליצור סליל כפול.
מהם רצפים משלימים? ה- DNA מכיל ארבעה סוגים שונים של נוקלאוטידים (לכל אחד יש בסיס חנקני שונה) המסומנים באותיות A,T,C,G (ה-RNA מכיל U במקום T), כאשר A -T ו- C-G הם זוגות משלימים. כלומר, רצף לדוגמה ACTG יושלם על ידי הרצף TGAC. רצפים משלימים נוטים להמשך אחד לשני, כמו קטבים מנוגדים של מגנט, וליצור סליל כפול.
הסליל כפול של ה-DNA
כל שלוש אותיות מהוות קוד המתורגם, בסופו של דבר, לחומצה אמינית אחת (כך, לדוגמה, הקודון ATG מקודד לחומצה האמינית מתיונין). כיוון שיש ארבע אותיות קיימים 64 צירופים שונים, 61 מתוכם מקודדים לחומצות אמינו ו-3 מהווים קודון עצירה לציין את סוף החלבון.
תהליך יצירת החלבון מסובך מאד ועדיין לא ברור עד סופו. הפרדיגמה המדעית כיום גורסת כך:
גן (רצף שלDNA המקודד לחלבון) משועתק למולקולת RNA. בתאים קיימת מכונה הנקראת ריבוזום, המתרגמת את רצף ה-RNA לחלבון. הריבוזום הוא, כפי הנראה, אחת המכונות הביולוגיות העתיקות ביותר. מכונה זו מורכבת ממספר רב של חלבונים וגם מכמה מולקולות מיוחדות של RNA.
באופן מפתיע ביותר התגלה כי מולקולות ה-RNA האלה הן הן האנזימים המחברים את חומצות האמינו ליצירת חלבון. למעשה, מחקר חדש מראה באופן ודאי שאין צורך ב-כ-ל-ל בחלבונים כדי ליצור קשר בין חומצות אמינו - דרושים רק שני רצפים מאד קצרים של RNA (האחד באורך של כשלושים בסיסים והשני באורך של ארבעה, המשלימים לקצה הרצף הארוך) אשר לכל אחד מהם קשורה חומצה אמינית. מחקר זה ואחרים תומכים בתיאוריה לפיה המולקולות הגנטיות הראשונות של החיים על פני הארץ היו למעשה מולקולות RNA ולא DNA.
אגב, מולקולת ה- ATP, ה''דלק'' הכימי של כל התאים החיים, גם היא נוקלאוטיד.
רצף DNA. בכחול- הנוקלאוטידים. באדום - השלד
הסוכרי. בירוק- אטומי זרחן
את הנוקלאוטידים ניתן ליצור על ידי חימום ציאניד (HCN) או תערובת של חנקן ופורמאלדהייד לטמפרטורות גבוהות. קיימות גם דרכים אחרות אך הן לא ידונו כאן.
חומצות השומן - זו הקבוצה שלישית של מולקולות ביוכימיות חשובות, והיא תוזכר כאן בקצרה בלבד. מולקולות אלה מרכיבות את קרום התא ושאר קרומים ביולוגיים. יש להן גם תפקידים נוספים, אך הם אינם רלוונטיים כאן. גם מולקולות אלה יכולות להיווצר ממולקולות אורגניות פשוטות בתהליכים כימיים פשוטים.
ראשית החיים
הניסוי של יורי ומילר הנזכר למעלה היווה ציון דרך בחקר ראשית החיים - היו אף כאלה שטענו כי בעיית ראשית החיים נפתרה. לרוע המזל, קיים פגם קטן בניסוי. באותה תקופה הגיעו הנתונים הראשונים על הרכב האטמוספירה של הענקים הגזיים (מימן, מים, מתאן ואמוניה) והתיאוריה דאז גרסה כי אטמוספירה דומה היתה קיימת גם בכוכבי הלכת הפנימיים אך עקב היות קטנים יותר ברח המימן וריכוז המתאן והאמוניה באטמוספירה ירד אט אט, בייחוד כאשר רמת החמצן באטמוספירה עלתה. למעשה, כמצויין בתחילת המאמר, האטמוספירה הראשונית הכילה בעיקר מים ופחמן דו-חמצני, אך כנראה שלא מתאן (ההשערה מתבססת בעיקר על נתוני הגזים הנפלטים מהרי-געש).
כיצד, אם כן, פותרים את הבעיה? רעיון אחד מעלה, כאמור, את האפשרות של הגעת המולקולות מהחלל באמצעות פגיעת שביטים ומטאורים. רעיון נוסף הוא יצירת מולקולות אורגניות במעיינות חמים, בעיקר בפתחי אדים (hydrothermal vents) על קרקעית האוקינוסים. הבעיה בשני רעיונות אלה: מולקולות פשוטות אמנם יווצרו שם, אך בשל הטמפרטורות הגבוהות מולקולות מורכבות יותר יהיו לא יציבות. תיאוריה חדשה טוענת לקיומו של מתאן באטמוספירה בכל זאת, אך כי מקורו לא היה בהרי הגעש אלא בפתחי האדים שעל קרקעית האוקינוס. 99% מהגז היוצא מפתחים אלה הוא פחמן דו-חמצני אך אחוז אחד הוא מתאן. יתכן וזה הספיק לשמש בסיס ליצירת אבני הבניין של החיים.
המעבר מכימיה פרה-ביוטית של חומצות אמינו ונוקלאוטידים בתמיסה ליצירת תאים חיים אינו ברור עדיין וגם לא ידוע מדוע נראה כי יש מקור גנטי יחיד לכל החיים על פני כדור הארץ.
התיאוריה גורסת כי באוקינוס הקדמוני היתה תערובת של נוקלאוטידים שיצרו רצפי RNA קצרים. אלה קידדו ויצרו חלבונים קטנים אשר עזרו להם ''להתרבות''. מדי פעם התחברו כמה רצפים קצרים כאלה ליצירת רצף אחד ארוך יותר אשר, מסיבה זו או אחרת, נהנה מיתרון על הרצפים הקצרים. למבנים אלה הצטרפו בשלב כלשהו חומצות השומן ויצרו מעטפת אשר הגנה מפני נזקים סביבתיים ו''טורפים''.
יתכן, ואף סביר, כי נוצרו מספר סוגים שונים של אורגניזמים פרימיטיביים כאלה, בעלי רקע גנטי שונה אך עם תחלופה של גנים בין המינים השונים. ככל שהתקדמה האבולוציה ליצירת חלבונים יעילים יותר, כך התייצב המין יחיד אשר היווה את האב הקדמון. כאמור מעלה, חיידקים תרמופיליים הם היצורים העתיקים ביותר ולכן משערים שכזה היה גם האב הקדמון.
גרסה חלופית (השערת נוח התרמופילי) מעלה את האפשרות כי בתחילה היו מספר מינים שונים, ביניהם גם מין תרמופילי. בשלב כלשהו אירוע קטסטרופלי (כגון פגיעת אסטרואיד) גרם להרתחת האוקינוסים כך שרק המין התרמופילי שרד.
עולם החי מחולק לשלוש קבוצות: ארכיאה - הכוללת את החיידקים התרמופילים ומינים עתיקים אחרים; בקטריה - המכילה את כל החיידקים ה''מודרניים'' יחסית; אאוקריה - יצורים אאוקריוטים (שמרים, פטריות, אמבות ושאר חד-תאיים וכן כל היצורים הרב-תאיים).
לכן גרסה משלימה להשערת נוח טוענת כי שני מינים שרדו - מאחד מהם התפתחו הארכיאה ומהשני הבקטריה.
''עץ החיים'' המתאר את המרחק הגנטי של מינים שונים מהאב הקדמוני.
כפי שניתן לראות, קבוצת ה''ארכיאה'' היא הקרובה ביותר אליו
אירוע זה התרחש בהכרח לפני למעלה מ-3.5 מ''ש, כיוון שסלעים מתקופה זו נושאים עדויות חד משמעיות לפוטוסינתזה המייצרת חמצן. עדויות אלה מראות על קיומם של חיידקי ציאנובקטריה כבר אז. אלה הם חיידקים פוטוסינטטיים השייכים לקבוצה הבקטריה. פוטוסינתזה שאינה מייצרת חמצן (הקיימת אצל חיידקים מקבוצת הארכיאה) התקיימה כנראה עוד לפני כן.
האורגניזם האאוקריוטי הקדמוני ביותר הופיע כנראה רק לפני כ-2.7 מ”ש. ההבדל בין תא אאוקריוטי לתא חיידקי הוא רב - ההבחנה העיקרית היא כי לתאים אאוקריוטים יש אברונים (כלומר איברים קטנים), ביניהם גרעין התא (בו נמצא החומר הגנטי), הליזוזום (מעין פח אשפה של התא) והמיטוכונדריה (האברון המשמש, בין שאר דברים, לנשימה). אצל צמחים קיים גם הכלורופלסט, שם מתבצעת הפוטוסינתזה. לכלורופלסט ולמיטוכונדריה תכונה מעניינת - לשניהם יש DNA עצמאי משלהם, הדומה ל-DNA חיידקי. על כן משערים כי בשלב כלשהו חיידקי ציאנובקטריה נכנסו לתוך האאוקריוט הקדמון, נשארו שם והפכו לכלורופלסט, וכי אירוע דומה קרה לפני, אחרי או במקביל גם למיטוכונדריה. יצורים רב-תאיים הופיעו רק לפני כחצי מיליארד שנה.
תיאורית הפאן-ספרמיה
תיאורית הפאן-ספרמיה חביבה על סופרי מד''ב בשל השלכותיה. על-פיה החיים לא החלו על פני כדור הארץ אלא הובאו לכאן ממקום אחר. קיימות שלוש השערות שונות:
1. החיים הובאו לכדור הארץ על ידי גזע חייזרי (כך למשל, לפי ניבן, גזע הת'רינט זרע שמרים באוקינוסים של הארץ לפני כ-2 מיליארד שנה).
אלא אם נפגוש בגזע החייזרי אשר זרע חיידקים על פני כדור הארץ, יהיה קשה מאד להוכיח או להפריך השערה זו. אף אחד כיום, למעט סופרי וחובבי מד''ב, לא מתייחס אליה ברצינות.
2. חיים נוצרו על פני כוכב שביט/מטאוריט אשר פגע בכדור הארץ.
אמנם שביטים ומטאורים מכילים מולקולות אורגניות מורכבות, אך נראה כי סבירות הווצרותם חיים של ממש עליהם נמוכה. זאת עקב שלוש סיבות עיקריות: קור עז, ריק וקרינה חזקה (ראו בהמשך).
3 החיים נוצרו על כוכב לכת שכן והובאו לכדור הארץ על גבי מטאוריטים.
תיאוריה זו נלקחת כיום ברצינות רבה, היות ועדויות חדשות, בעיקר לגבי מטאוריט ALH84001, מראות כי היא אפשרית ומקרים שכאלה התרחשו בעבר.
הרעיון העומד מאחורי השערה זו הוא כדלהלן: על פלנטה A נוצרו חיים. פגיעת שביט או אסטרואיד בפלנטה A שולחת סלעים לחלל. סלעים אלו מכילים בתוכם חיידקים. אחד מהסלעים הללו פוגע בפלנטה B ומשחרר מתוכו את החיידקים, המגלים לשמחתם כי פלנטה B עשירה ומהווה קרקע מצוינת לפרות ולרבות בה. החיידקים צריכים להיות קשוחים מאד - עליהם לשרוד את החום ואת לחץ הפגיעה של האסטרואיד בפלנטה A ואת המעבר דרך האטמוספירה; הם צריכים לשרוד את הקור המקפיא, את הריק הכמעט מוחלט ואת הקרינה המזיקה אשר בחלל; הם צריכים לשרוד את החום ואת לחץ הפגיעה של הסלע בפלנטה B; הם צריכים לשרוד על פני פלנטה B.
נשאלת השאלה: מדוע יהיה החיידקים על פני סלע? ההשערה היא כי החיידקים הקדמונים התפתחו בסיבה מימית ועל כן פגיעת אסטרואיד לא תשלח אותם לחלל. נניח, לרגע, שכן יהיו על סלע. הסיכוי לשליחתם לחלל הוא נמוך, אך בהנחה שאירוע זה קרה בראשית דרכה של מערכת השמש, מספר ההפגזות על כוכבי לכת היה רב מאד, דבר שהגביר את הסיכויים.
האם חיידקים מסוגלים לשרוד את פגיעת האסטרואיד ושילוחם לחלל? כן! מחקר אשר פורסם בעיתון המדעי איקרוס (כרך 149 עמ' 285) מראה כי נבגים של חיידקים מסויימים מסוגלים לעמוד בלחצים האדירים המופעלים בעת פגיעת גוף מן החלל בפלנטה (למעונינים במספרים: 32 GPa).
מהן הטמפרוטורות אליהן מגיעים הסלעים המושלכים לחלל? כאן אנו מגיעים למחקר חדש אשר בוצע על מטאוריט ALH84001. מטאוריט זה נמצא באנטארקטיקה בשנת 1984 והוא אחד מבין 12 מטאוריטים אשר הושלכו כפי הנראה ממאדים, במקרה זה לפני כ-16 מיליון שנה (הוא נחת באנטארקטיקה לפני כ-13 אלף שנה). הוא התפרסם בשנת 1996, כאשר צוות מחקר של נאס''א גילה בתוכו חומר אורגני המכיל מבנים מיקרוסקופיים הדומים למאובנים של חיידקים. בנוסף, לפני כמה חודשים פורסם כי נמצאו במטאוריט גבישי מגנטיט הדומים לאלו המיוצרים ע''י חיידקים מגנטוטקטיים (ראו ''חדשות מדע'' של ינואר). עכשיו, מחקר חדש מגלה כי פנים המטאוריט מעולם לא חומם לטמפרטורה העולה על 40 מעלות צלסיוס!
מטאוריט ALH84001
ומה לגבי השהות בחלל? חישובים שונים עבור המסלול ''מאדים-ארץ'' מראים כי רק כ-0.1% מהמטאורים ישהו בחלל פחות מ-10,000 שנים, אך במקרים נדירים (אחד לעשרה מיליון) יהיה זמן השהות בחלל פחות משנה. השהות בחלל תחשוף, כאמור, את החיידקים לקרינת UV, קרינה קוסמית ורוח השמש, כמו גם לריק ולקור עז. שרידת החיידקים בחלל תהיה תלויה בעובי הסלע המגן עליהם ובזמן בו שוהה הגוף בחלל. שהיה של 10 מיליון שנה בחלל תחשוף סלעים בגודל של עד מטר לרמות קרינה קטלניות לאורגניזם העמיד ביותר המוכר למדע. שהות בחלל של מאה אלף שנה תגרום לרמות קרינה קטלניות לרוב היצורים החיים גם בתוך סלעים בקוטר של עד 10 מטר.
תמונת אמן המתארת פגיעה של אסטרואיד על פני מאדים וסלעים
הנתזים לחלל, כדוגמת ALH84001
החישובים התבצעו עבור מסלול ''מאדים-ארץ'' מכיוון שזהו המסלול הכי מתקבל על הדעת. מאדים קטן יותר מארץ ומנוגה ולכן מהירות הבריחה ממנו קטנה יותר, עובדה המגבירה את הסיכוי להשלכת חומר לחלל. כמו כן, אטמוספירת המאדים דלילה, עובדה המוסיפה לסיכויים של חומר להיזרק מפני הפלנטה וכן מקטינה את מידות החום במעבר.
סיכום
מדע האסטרוביולוגיה כולל בתוכו תחומי מדע רבים ומגוונים אשר יחדיו מנסים לענות על השאלה המטרידה כל חובב מד''ב - האם אנו לבד ביקום? במאמר זה הבאתי ממצאים רבים התומכים בתיאוריה כי החיים התפתחו באקראי ממולקולות פשוטות על פני כדור הארץ, או לחילופין, התפתחו על פני המאדים ואז הובאו לכאן (דעה מנוגדת נתן למצוא במאמר של ד''ר הושע אבינתן באייל הקורא).
במאמרים הבאים אדון בשאלות: איך מגדירים חיים וכיצד ניתן לזהותם? אילו מבין כוכבי הלכת של מערכת השמש הם המועמדים המתאימים ביותר לשאת חיים, מלבד ארץ?
המכון לאסטרוביולוגיה
אתר המוקדש לאסטרוביולוגיה : מתעדכן על בסיס יומי בכל המחקרים החדשים בתחום
ועוד אחד
הפגם בניסוי של יורי ומילר
ALH84001
הטמפרטורה של ALH84001
''אסטרוביולוגיה'' : עיתון מדעי
Origins of Life and Evolution of the Biosphere : עיתון מדעי מוביל בתחום ראשית החיים
איקרוס : עיתון מדעי
מאמר של ד''ר הושע אבינתן באייל הקורא
מאמר בעיתון המדעי Nature על ראשית החיים
''חדשות מדע'' של ינואר
אסטרוביולוגיה - חלק ב'
אסטרוביולוגיה - חלק ג'
אסטרוביולוגיה - חלק ד'
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
מהי ההתמרה הזאת (חדש)
גיא יום שישי, 20/04/2001, שעה 14:39
המדוברת במאמרו של ד''ר הושע אבינתן?
|
|
|
|
|
מהי ההתמרה הזאת (חדש)
גל יום שישי, 20/04/2001, שעה 17:46
בתשובה לגיא
התמרה זה התרגום העברי למוטגנזה
כלומר תהליך שגורם להיווצרות של רצף דנא
אשר שונה מהמקור
אם תרצה אשמח להסביר ביתר פירוט
כיצד מוטגנזה מתרחשת ומהן תוצאותיה
|
|
|
|
|
אני אשמח (חדש)
גיא יום שישי, 20/04/2001, שעה 20:16
בתשובה לגל
|
|
|
|
|
מוטציות (חדש)
גל יום שישי, 20/04/2001, שעה 22:40
בתשובה לגיא
הדנא כאמור הוא שרשרת ארוכה של נוקליאוטידים ATCG
כאשר הרצף הוא מהווה את המידע הגנטי
בזמן חלוקת התא יש כמובן גם שכפול של הדנא
כאשר השכפול הוא חצישמרני כלומר כל תא בת
יקבל מולקולת דנא אשר סליל אחד שלה הוא של האם
והסליל המשלים הוא חדש
מוטציה מוגדרת כשינוי ברצף הדנא אשר עובר מתא האם
לתא הבת
כך לדוגמה אם יש לנו דנא:
AATGCGT
TTACGCA
הוא אמור להיות משוכפל
^AATGCGT^
#TTACGCA#
ו
#AATGCGT#
^TTACGCA^
כאשר הגדילים המסומנים ב ^ הם המקוריים ואילו #חדש
שגיאה שעלולה לקרות בזמן השכפול היא למשל כניסה של
A מול G במקום C ונקבל:
^AAT*G*CGT^
#TTA*A*GCA#
בשלב הזה זו עדיין לא מוטציה
זו תהיה מוטציה רק אם זה לא יתוקן לפני השכפול הבא כי
אז נקבל תא אחד עם הדנא המקורי
^AATGCGT^
#TTACGCA #
ותא אחד עם דנא מוטנטי:
#AATTCGT#
^TTAAGCA^
יכולים להיות הרבה סוגים של שינויים
שינוי של בסיס אחד באחר, הכנסה של בסיס לא
נכון בזמן השכפול, איבוד קטע של הדנא או כניסה
של קטע חדש
קיימים הרבה מנגנונים ליצירת מוטציות:
קרינה, חומרי כימיים מוטגניים, טעויות של האנזים
המשכפל דנא, טעויות בזמן תיקון נזקים
וקיימים גם הרבה מאוד מנגנונים לתיקון נזקים
כך למשל האנזים המשכפל דנא הוא בעל יכולת
הגהה כך שתדירות הטעויות שהוא עושה היא
אחת למיליארד בסיסים. אחת הבעיות עם
וירוס האיידס היא שהאנזים שלו חסר את יכולת ההגהה
כך שהוא מכניס טעות אחת לעשרת אלפים בסיסים
ולכן וירוס האיידס צובר מוטציות בתדירות גבוהה
חשוב לציין שלא כל מוטציה בהכרח תגרום לבעיה כלשהי:
קיימות למשל מוטציות שקטות יש שינוי של בסיס יחיד
אך השינוי של הבסיס אינו גורם לשינוי בחומצת האמינו אליה
המקודדת.
גם אם המוטציה גורמת לשינוי של חומצת האמינו זה לא תמיד
יגרום לבעיה כי יש חומצות אמינו אשר דומות במבנה
ולכן החלבון עדיין יתפקד כרגיל או אולי בצורה מעט
שונה מהנורמלי
לעומת זאת מוטציה חמורה היא החסרה או תוספת של בסיס אחד
או שניים לרצף של הגן. מוטציה כזו נקראת frameshift
מכיוון שהיא משנה את משמעות הקודונים
ולהלן דוגמה המסבירה זאת
הרי משפט המורכב רק ממילים של שלוש אותיות:
the fat cat ate the rat
עכשיו, מה יקרה אם נוסיף אות אחת?
the faT tca tat eth era t
אז המילה הראשונה נשארה כפי שהיא אבל שאר המשפט
כבר שונה לחלוטין.
אותו דבר יקרה אם נוסיף שתי אותיות
או נחסיר אות או שתיים, אבל לא שלוש:
the faB ADt cat ate the rat
שמת לב? יש לנו שתי מילים שונות אבל שאר המשפט
נשאר אותו דבר.
לכן מקרים של פרייםשיפט הם מוטציות קשות
מכיוון שהחלבון שנוצר, אם נוצר, הוא שונה לחלוטין
מהמקורי מנקודת המוטציה ואילך.
גם המיקום של המוטציה חשוב האם המוטציה היא בגן?
או באיזור בקרה על גן? או באיזור לא חשוב בדנא?
הדנא הוא לא מקשה אחת
בעקרון, ככל שהיצור יותר מורכב כך יש יותר
רצפים חסרי תפקיד
כך אצל וירוסים, הדנא ממש צפוף:
הגנים קרובים מאוד אחד לשני, לעיתים אפילו
עולים אחד על השני
אצל חיידקי המצב יותר טוב אבל עדיין הגנים די קרובים
אחד לשני
אצל יצורים אאוקריוטים יש גם מרווחים יותר גדולים
בין הגנים וגם יש איזורים בתוך הגנים עצמם
שלא מקודדים לחלבונים. אלו נקראים אינטרונים
אם תרצה עוד הסברים על מבנה הגנום ואיך מגיעים
מהדנא לחלבון אשמח להסביר אבל זה יהיה הסבר ארוך
הפרדיגמה שהכתבתי במאמר היא מאוד מאוד פשטנית
אני לא אכנס כאן למנגנונים הכימיים של איך מוטציות נוצרות
ואיך הן מתוקנות אלא אם כן ממש תרצה כי זה מצריך
הרבה כימיה וביוכימיה וגנטיקה וכדומה
זהו
|
|
|
|
|
תיקון שגיאות מבוקר (חדש)
ליאור גולגר שבת, 21/04/2001, שעה 9:51
בתשובה לגל
באופן עקבי רמת תיקון השגיאות עולה בהתאמה לעלייה ברמת ההתפתחות של היצור, מבחינת מספר הגנים בדנא שלו. וירוס האיידס יכול להרשות לעצמו שגיאה אחת ל10000 בסיסים, ובהתאמה קצב הסתגלות מהיר לשינויים בסביבה (בהינתן התרבות מהירה דיו כדי להחיל את כל אותן מוטציות). בקטב השני, בני אדם אינם יכולים להרשות לעצמם אלא שגיאה אחת למיליארד בסיסים, בשל רמת התיאום שהתפתחה בין מנגנונים נבדלים, התלויים לעתים בעשרות ומאות חלבונים. מעבר לעלות האנרגטית באחזקת מנגנוני תיקון שגיאות מרובים, מוטל בזאת חסם חריף על קצב ההסתגלות הביולוגית של האדם לשינויים. כלומר יצור מפותח יותר, במובן של מספר גנים גדול יותר, יאלץ להחזיק מנגנוני תיקון קפדניים יותר ו/או לחיות בסביבה מוקרנת פחות, ולהסתדר עם עצמו כמין מונולותי ביולוגית למשך תקופות זמן ארוכות עוד יותר. את מקומה של ההסתגלות הביולוגית האיטית מדי יאלץ למלא בעזרת הסתגלות חברתית-רעיונית מהירה יותר, כפי שעשה האדם.
ברשותך אתייחס גם לעניין החדשות המדעיות הנזכר להלן. סיינסוייר אמנם לוקה, מעבר לרמתו התיכונית ומטה, בהשמטה ושכתוב של פרטים, סטייל ''מעריב-מדע'' הנודע לשמצה. אישית אני מעדיף את העדכונים היומיים של נייצ'ר, גם אם מדי פעם יטרחו אלה להסביר מה זה אלקטרון, ורק לאחרונה החלו לתת מדי פעם הפניות ישירות ללוס-אלמוס. כמובן שאין תחליף להרדקור האמיתי בlanl, אך סטודנט עמוס החפץ להתחבר לעולם מתקשה לנבור בהררי המידע הנגישים שם, קל וחומר באופן סדיר. ואז כשמסתפקים במקורות חלקיים יש חשיבות להצלבתם. רק בסיינסוייר נודע לי על יכולתם של חיידקים במעינו להפעיל אצלנו גנים לצרכיהם, גם אם הידיעה נוסחה באופן פופוליסטי בתור שליטה חוצנית על גופנו. בנייצ'ר טרחו לפרסם רק את הידיעה הנגדית על יכולתנו להשפיע על מיני החיידקים שיאכלסו את מעינו.
לינקוגרפיה ניתן למצוא באתרי:
אשמח לקבל המלצות לאתר חדשות מדעיות עדכני ולא מייגע.
|
|
|
|
|
תיקון שגיאות מבוקר (חדש)
גל שבת, 21/04/2001, שעה 11:29
בתשובה לליאור גולגר
חוששני שעלי לתקן את השגיאה שלך!
רמת תיקון השגיאות אינה עולה עם רמת
התפתחות היצור. לחיידק הE. coli, לשמרים ולבני אדם
יש בעקרון מנגנוני תיקון מאוד דומים
בעצם, לחיידקים ושמרים,ככל הזכור לי מהקורס
של מנגנוני תיקון דנא, יש מנגנון אחד שלבני האדם
כנראה שאין. זהו אנזים הפוטוליאז. אנזים מאוד מתוחכם
שמתקן נזק מאוד ספציפי אשר נוצר כתוצאה מקרינת UV
ולשם כך הוא משתמש באור נראה.
ייתכן שלחיידקים מקבוצת הארכיאה יש מנגנונים פחות
מורכבים אבל באמת שאין לי מושג
לגבי וירוס האיידס זה שונה מוירוסים אחרים
רוב הוירוסים משתמשים במנגנון השכפול התאי
חלקם אמנם נושאים אנזימי שכפול אבל המקרה של הHIV
הוא מיוחד מכיוון שזהו רטרווירוס
החומר הגנטי שלו הוא RNA ולא DNA
האנזים המשכפל שהוא נושא ואליו התייחסתי בתגובתי
נקרא רוורס טרנסקריפטאז ומה שהוא עושה זה
להעתיק DNA על תבנית הRNA.
וככל הזכור לי מקורס וירולוגיה הרוורס טרנסקריפטאז של
HIV הוא בעל תדירות השגיאות הגבוהה ביותר מבין
האנזימים של שאר הרטרווירוסים המוכרים
אז אנא אל תעשה הכללות אם אתה לא מכיר את הנושא.
ובכלל, בביולוגיה אל תעשה הכללות כי תמיד יש את
היוצא מן הכלל.
לגבי חדשות מדעיות אני מנוי על יותר מעשרים
עיתונים מדעיים אבל רובם הם בנושאי ביולוגיה
היוצאים מן הכלל הם science, nature & PNAS.
ותאמין לי שזה מספיק.
ולגבי סיינטיפיק מעריב למה נודע לשמצה?
אני מצאתי אותו די מדייק וחוץ מזה שהם גם מספקים
את שמות החוקרים, היכן התפרסם המחקר וכדומה
כך שמי שרוצה יכול לגשת למקור. במקרה של AXN.ca
הרמז היחיד שהם נתנו זה אוניברסיטת קופנהאגן וגרינלנד
ולפי זה הייתי צריך לחפש
|
|
|
|
|
תיקון שגיאות מבוקר (חדש)
ליאור גולגר שבת, 21/04/2001, שעה 13:54
בתשובה לגל
רמת תיקון שגיאות = כמה שגיאות ימצאו בסוף תהליך השכפול של כך-וכך בסיסים, נאמר מיליארד. באיידס - ~100,000, באדם ~1, כמה בחיידקים? כמה בנמטודות? כמה בג'וקים? כמה בעכברים? לא יודע, אשמח לשמוע, אני הבנתי (ממועדון מדע בנושא מפי הביופיסיקאי היחיד בטכניון) שקיימת מונוטוניות עולה, כתלות כאמור במספר הגנים. עד כאן מה שידוע לי - מכאן והלאה - כלל ופרט וכלל.
אגב, אותם איזורים בדנא שציינת, שאינם מקודדים כרגע חלבונים, מהווים למעלה מ99% מן המטען הגנטי המצוי בתאינו, תקן אותי אם אני טועה.
|
|
|
|
|
חשבתי שהבהרתי את זה (חדש)
גל שבת, 21/04/2001, שעה 14:22
בתשובה לליאור גולגר
אבל שוב גם האנזים המשכפל של החיידקים הוא בעל
יכולת הגהה. בעצם, זה התגלה לראשונה בחיידקים ,
כך שגם אצל חיידקים,שמרים מקקים ועכברים תדירות
השגיאות היא אחד למיליארד
וירוסים כאמור הם מקרים מיוחדים ומתוכם רטרווירוסים
הם עוד יותר יוצאים מן הכלל כשוירוס הHIV בראשם
לגבי אחוז הדנא שמקודד לחלבונים באדם
אז כן סדר גודל של 99%
|
|
|
|
|
תיקון טעות קטנה (חדש)
גל שבת, 21/04/2001, שעה 11:55
בתשובה לגל
רק כדי שאני ארגיש בסדר עם עצמי
השגיאה בשכפול שתיארתי כניסת A מול G במקוםC
אז זה לא נכון.
השגיאה הנפוצה היא כניסה של G מול A ולא Aמול G
ויש אפילו אנזים שמתקן שגיאות כאלו הוא מזהה
A-G ואז הוא מוציא את הG כדי שזה יתוקן לT
אבל זה העיקרון שחשוב ...
|
|
|
|
|
מוטציות (חדש)
גיא שבת, 21/04/2001, שעה 22:10
בתשובה לגל
מסתבר שאת רוב מה שכתבת אני כבר די מכיר פשוט ברח לי מהראש(מצטער)
אבל בכל מקרה אני שמח על החזרה על החומר,בכל מקרה פירסמתי את הדוא''ל שלי ואשמח לקבל עוד(באם יש לך זמן).
תודה
|
|
|
|
|
מוטגנזה (חדש)
נדיה פיקס יום ראשון, 21/12/2003, שעה 9:49
בתשובה לגל
שלום! היתי רוצה לדעת מה המשמעות של מוטגנזהת, למה צריך לגרום למוטציות מכוונות(באיזה תחומים משתמשים בזה), מה הם תנאים האופטימליים להתרכשות המוטגנזה בעמצאות קרני UV .
|
|
|
|
|
מוטגנזה (חדש)
גל יום ראשון, 28/12/2003, שעה 22:28
בתשובה לנדיה פיקס
ובכן, הנושא הוא קצת גדול מדי להיקף של הודעה כאן אבל אני אנסה לתמצת:
מוטגנזה זהו תהליך של יצירת מוטציות - כלומר יצירת שגיאות ברצף ה-DNA. בשגיאות הכוונה לאו דווקא במשהו שלילי, כלומר נזק, אלא פשוט רצף השונה מהרצף המקורי, לטוב או לרע.
לפעמים זה גורם לכך שהחלבון (או ה-RNA) המקודד ע''י הגן יעבוד פחות טוב, לפעמים יעבוד יותר טוב, לפעמים פעילותו לא תפגע בכלל.
במוטגנזה מכוונת משתמשים במעבדה על מנת לחפש זנים שיהיו פגועים (או להיפך - תגבר הפעילות) במסלול ביולוגי מסויים. ניסויים כאלו משמשים למשל לבודד גנים שמשתתפים בתהליך כלשהו, שעד עתה לא היו ידועים.
אם יש חלבון שרצפו ידוע, לעיתים יוצרים מוטציות במקומות ספציפיים על מנת לבחון האם חומצה אמינית מסויימת חיונית לפעילותו או לא.
לגבי התנאים האופטימליים - אני באמת שלא יודע - זה תלוי בסוג התא, בעוצמת הקרינה, בסוג הקרינה (A, B או C), ביעילות מנגנוני התיקון באותו תא ובעוד גורמים רבים.
אני ממליץ לך לפנות לספרי גנטיקה, למשל של האוניברסיטה הפתוחה או אפילו של האוניברסיטה המשודרת, כדי ללמוד עוד.
|
|
|
|
|
הענן השחור (חדש)
אלי יום שישי, 20/04/2001, שעה 14:42
אם אינני טועה היה זה עוד בראשית המאה הקודמת אסטרונום בשם אהרניוס שהיציע ש''זרעי החיים'' של כדור הארץ היגיעו לכאן מכוכב אחר. אני זוכר שקראתי כשהייתי ילד תיאור מלגלג של התיאוריה הזאת בספר מדע לילדים כ''בולשיט'' מוחלט.
אחר כך הופיע האסטרונום המפורסם פרד הויל שכתב ספר מד''ב מפורסם בשם ''הענן השחור '' על ענן אינטיליגנטי שמתקרב לכדור הארץ.
שנים מאוחר יותר כתב הויל ספר עם אסטרונום הודי שבו טען ש''עננים אורגניים'' כאלה הם האחראיים ליצירת החיים בכדור הארץ וכי אורגניזמים שמגיעים לכאן בכוכבי שביט, הם האחראיים להתפרצות מגפות שונות.
שוב אני זוכר שהיחס הכללי בעולם המדע עם הופעת הספרים האלה ( אי אז בשנות ה-70 או ה-80 ) היה שמר הויל הטוב קיבל את עוד אחד מהתקפי האקסצנטריות שלו ( בדומה לזה שבו הוא ממשיך לטעון בעקשנות שמודל ''המצב היציב '' שלו של נצחיות היקום הוא עדיין שריר וקיים לעומת התיאוריה המקובלת של ''המפץ הגדול ''שעימו נוצר היקום).
נראה עם כך לאור המאמר של גל שאולי אהרניוס והויל לא שגו כל כך ושיותר ויותר מדענים תומכים כעת בטענות שלהם..
|
|
|
|
|
אכן אהרניוס הוא זה (חדש)
גל יום שישי, 20/04/2001, שעה 16:53
בתשובה לאלי
שהגה לראשונה, או לפחות הביע בפובמי לראשונה
את הרעיון של פאןספרמיה בצורה מדעית
תיאוריה זו באמת מראה את ההתקדמות של המדע
מעלים תיאוריה ואז מפילים אותה כי אין מה שיתמוך בה
ואז שוב מעלים אותה עם עובדות חדשות,
ואז שוב מפילים אותה ועכשיו פעם נוספת התיאוריה עולה
עם תמיכה הרבה יותר רצינית
ונראה שהתיאוריה הזו כבר כאן להישאר
ועוד על כך במאמרים הבאים...
|
|
|
|
|
הענן השחור (חדש)
טל יום רביעי, 25/04/2001, שעה 20:43
בתשובה לאלי
לעג די בולט לספר ''הענן השחור'', שדיבר, לא פחות, על חיים *תבוניים* שהתפתחו במרחב הבין-גלקטי, מופיע בספר ''השען העיוור'' של דוקינס.
|
|
|
|
|
יופי של מאמר (חדש)
ליאור גולגר יום שישי, 20/04/2001, שעה 16:38
עדכני ובהיר, אצפה להמשכיו.
באשר לסיווג הניתן של צורות החיים, בגרינלנד נמצאה צורת חיים שאינה תואמת לאף אחת משלושים משפחות היצורים החיים המוכרות עד כה:
כיוון שלא צוין אחרת אני מניח שגם לאותו יצור יש ד.נ.א. ושמאליות צ'יראלית (chiral). אשמח אם מישהו יוכל לנבור בקופנהגן ולחלץ לינק אינפורמטיבי יותר.
באותו אתר קראתי לפני מספר חודשים על תזה נוספת להתפתחות התא. מסתבר שברסס של טיפות מים זעירות המרחף מעל הים, מתקיימים תנאים נוחים להתפתחות חיים חד-תאיים. רדיוסן של הטיפות דומה לרדיוסם של תאים, כך שיתכן שקרום התא קדם לעצם היותו תא חי.
אקנח בלינק לשם הקוריוז (ומתקבל הרושם שתוכי כברי באותו אתר ;):
|
|
|
|
|
הצעה משלי (חדש)
יו יום שישי, 20/04/2001, שעה 17:27
בתשובה לליאור גולגר
נוגה. נוגה בדיוק בגודל של כדור הארץ, לכן יש לה כבידה דומה. לי
נראה כי ייתכן שהאטמוספירה שעל
נוגה יכולה להיות התוצאה הסופית
של הגברת אפקט החממה בדרכים של
זיהום. מכיוון שעד כה לא ירדנו
לפני השטח של נוגה, איננו יכולים
עדיין לומר כמה זמן יש לנוגה את
האטמוספירה הזאת.
בקיצור, ישנה הסתברות גבוהה לקיומם של חיים אינטלגנטיים בעברה הרחוק של נוגה.
|
|
|
|
|
על כך בחלקים הבאים (חדש)
גל יום שישי, 20/04/2001, שעה 17:39
בתשובה ליו
|
|
|
|
|
חיפשתי חיפשתי ומצאתי (חדש)
גל יום שישי, 20/04/2001, שעה 17:37
בתשובה לליאור גולגר
מי שכתב את מה שכתב בלינק שסיפקת קצת הגזים
ביקרתי באתר אוניברסיטת קופנהאגן ומצאתי אחד
האנשים אשר גילה את היצור:
והנה תקציר המאמר על היצור:
אין לי ממש רקע בטקסונומיה וזואולוגיה וכדומה אבל
כשהם התכוונו שהיצור לא דומה לאף אחד מ30 הקבוצות
הכוונה היא למחלקות כלומר היצור הזה שייך
למחלקה חדשה, זה הכל.
יש לו DNA ויש לו גרעין והוא יצור אאוקריוטי
אז מאוד נחמד אבל לא שובר תיאוריות
להבא אני ממליץ שאם אתה מחפש חדשות מדעיות
תחפש אתר שגם מספק יותר מידע ובעיקר קישורים
למקור של החדשות שלהם ולא לסמוך עליהם
כי כמו שראית במקרה הזה הם קצת ניפחו את הידיעה
|
|
|
|
|
בעניין הרסס (חדש)
גיא יום שישי, 20/04/2001, שעה 22:35
בתשובה לליאור גולגר
באמת זה הגיוני..אני זוכר שכשלמדתי ביולוגיה למדתי על חיידק ללא קרום (או ללא קרום כפול) אשר משתלט על הקרום של חיידק מת(וכתוצאה מכך הופך לחיידק אלים בעל הגנה גדולה יותר) אומנם זה לא קרום שנוצר עצמאית אבל מראה שקרום יכול להתקיים ללא אברונים לתקופה ממושכת(אני משער שזה כבר היה ברור).בנוסף,אני צריך לעבוד על זה קצת ולברר אבל נראה לי שזה יכול להסביר איך חדרו אברונים פרוקריוטים לתא אאוקריוטי.
|
|
|
|
|
לא רציתי להכנס לזה במאמר (חדש)
גל יום שישי, 20/04/2001, שעה 22:51
בתשובה לגיא
כי גם ככה הוא יצא ארוך למדי
אבל יש תיאוריה שפותחה כאן במכון וייצמן על
האפשרות של זכרון גנטי של טיפות שומניות
והאפשרות שהטיפות השומניות היתהוו
עוד לפני שהתהוו המנגנונים הביוכימיים המוכרים
של החיים
|
|
|
|
|
אוי ויי (חדש)
גל שבת, 21/04/2001, שעה 17:12
עוד לא עברו יומיים מיום פרסום המאמר שלי
וכבר הוא דורש תיקונים:
בנושא הפאןספרמיה, כתבתי שהיווצרות של
חיים על פני שביטים היא לא סבירה (אופציה 2)
והנה נכנסתי היום לאתר המכון לאסטרוביולוגיה של נאסא
כדי להתעדכן לקראת המאמר הבא בסדרה ומסתבר שאתמול
פורסם שם מאמר על האפשרות להגעתן של מולקולות
אורגאניות מהחלל באמצעות שביטים ומטאורים
עד כאן זהלא סותר שום דבר במאמר שלי אלא רק מחזק
אבל, כהערת אגב הם הוסיפו קישור למאמר אחר
אשר מדבר על האפשרות שהשביטים נשאו לא סתם
מולקולות אורגאניות אלא פרוטותאים
אלו הם שקיקים קטנים של שומנים אשר מחקים
את המבנה של קרום התא
כך שזה מוסיף עוד לחיזוק תיאורית הפאןספרמיה
או לפחות לאפשרות של הגעת המולקולות הנחוצות לחיים
מהחלל
המאמר במכון לאסטרוביולוגיה:
המאמר המקורי בPNAS:
|
|
|
|
|
מאמר נהדר (חדש)
שלמקו שבת, 21/04/2001, שעה 21:03
גם אם המאמר הזה הוא רק מבוא (100% ביולוגיה ומעט מאד הפניות למטרה שכולנו התכנסנו בשבילה), הוא מאמר מאד נחמד. קיבלתי הרבה פלאשבקים להרצאות שהיו לי...
הבעייה היא, שכמו שזה נראה, החלקים הבאים של המאמר יראו מאוד דומים לרעיון של סיפור שמתרוצץ לי בראש, וכשאני אכתוב אותו, אנשים יגידו לי שלקחתי אותו מכאן...
א. כאשר אתה מכליל נוקלאוטידים במולקולות החשובות, אתה מכליל גם סוכרים? כלומר סוכרים הנם חומרים פשוטים ברמה של ח''א, וגם הם חלק בסיסי בחיים.
ב. מהיכן השגת את הדיאגרמה של ההתפצלות מהאב הקדמון? הייתי רוצה גרסא שלה ברזולוציה יותר טובה.
ג. 32GPa? ואו.
בכל מקרה, החלקים הבאים נראים כמו משהו ששווה לצפות לו. וכשהוא יסתיים, זה יכול להפוך למאמר שתוכל להציג במכון וייצמן (אני יודע שאני אראה אותו לפרופסורים שלי). אלא אם כן לקחת את החלקים ממאמר שכבר כתבת?
|
|
|
|
|
תודה (חדש)
גל שבת, 21/04/2001, שעה 23:07
בתשובה לשלמקו
אבל הוא לא מאה אחוז ביולוגיה יש גם קצת
פלאנטולוגיה ומה, תיאורית הפאןספרמיה לא נחשבת
מד''בית מספיק?
ולשאלותיך:
א הבאתי את הנוקלאוטידים כי הם אבני הבניין של דנא ורנא
ובמאמרי רציתי להתייחס לאההמ...בוא נקרא לזה
מבנים ביולוגיים חשובים , פשוטים, ורלוונטיים לושא המאמר
זה נכון שנוקלאוטידים מורכבים גם ממולקולת סוכר
אבל לא רציתי לסבך יותר מאמר שגם כך די מסובך
כמובן שסוכרים נמצאים גם במולקולות ביולוגיות אחרות
החל ממאגרים למשל עמילן וגלוקאגון אבל
גם לחלק ניכר מהחלבונים יש קבוצות סוכריות
דפנות של תאי חיידקים,שמרים וצמחים מורכבים מסוכרים
(תאית) ועוד ועוד
וחוץ מזה בכל החומר שקראתי לא ראיתי כמעט התיחסות
לסוכרים בהקשר לראשית החיים
ב את התמונה גנבתי ממאמר ב PNAS אשר ישמש אותי
לחלק ב'
הנה קישור לתמונה:
אגב התמונה הזו כבר לא כל כך עדכנית היא מ1997
ג אכן wow
ד לא, זה לא לקוח ממאמר שכבר כתבתי. אני עכשיו באמצע
ההתחלה של חלק ב'
כשאסיים לכתוב את כל החלקים ולפרסמם כאן אשקול
אם לפרסמם גם במקום אחר. והביקורות והתגובות כאן
יעזרו לי להחליט
|
|
|
|
|
הי ניר, תודה (חדש)
גל יום ראשון, 06/05/2001, שעה 16:55
פתאום שמתי לב ששינית את הכותרת של המאמר
לכותרת המקורית שלי.
וגם הוספת תמונה של אי טי!!!
תודה
|
|
|
|
|
תגובה ובקשה (חדש)
ירון יום רביעי, 09/05/2001, שעה 22:14
אני ירון ואני בן 15 אני נורא מתעניין בתחום החיים, איך הכל התחיל, תאוריות שונות על העולם, על התפתחות החיים, על חיזרים, התנך, קבלה, וחייזרים.
רציתי לשאול עם אפשר לעשות מאמרים קצת יותר ברורים, שיהיו בפחות שפה מקצועית (גבוהה) כאילוא ני הבנתצי אבל רק בזכות שיעורי ביולוגיה שלמדתי השנה (את כל הקטע של הדנ''א) אני חושב שהמאמר שלך נורא מעניין הוא פותח לי תאוריות חדשות. אני חושב שזה נורא הגיוני אבל אני יותר חושב על העיניין עם החייזרים, הייתי רווצה לשאול אותך עם תוכל להפנות אותי לכתבות בנושא הזה (חייזרים ובריאת העולם), ועל כתבות בנושא חייזרים ובניית הפירמידות, ועל כתבות בנושא הקבלה והעל טבעי, וכתבות בנושא ימיי התנ''ך עם זה נכון מה שקרה (הסיפורים) וכתבות על ה', תודה רבה אני מקווה לתשובה ירון
yarong123@yahoo.com
|
|
|
|
|
תגובה ובקשה (חדש)
גל יום רביעי, 09/05/2001, שעה 22:33
בתשובה לירון
שלום ירון
תשמע, אני השתדלתי כמה שפחות להכנס למונחים טכניים
ושפה מקצועית עד כמה שיכולתי.
לא יכולתי להתעלם ממונחים מדעיים לגמרי כי זהו מאמר
שבא להמיג תיאוריה מדעית. מצד שני לא יכולתי להסביר הכל
בגלל מגבלת האורך שמטיל עלינו העורך האכזר.
אם תשים לב אז לחלק השני כבר שמתי מילון מונחים
(הצעה של העורך הנחמד) ואני מקווה שזה יעזור.
אם יש משהו ספציפית שלא ברור לך אשמח לענות.
לגבי השאר אז לא ממש. מעולם לא לקחתי ברצינות את
כל נושא התנך החייזרי, תיאוריית סטארגייט ובכלל
כל קונספירציות החייזרים שמסתובבות.
כך שאין לי מה להציע לך מלבד ספרי אריך פוןדניקן
וצ'ארלס ברליץ.
כאן אולי אלי אשד יוכל לעזור לך יותר.
|
|
|
|
|
תגובה ובקשה (חדש)
ירון יום רביעי, 16/05/2001, שעה 22:29
בתשובה לגל
תודה רבה לך על התשובה, אני
כותב תגובה למרות שעבר מלא זמן, אז בקיצר סליחה קודם על המכתב הלא מנוסח, זה היה מאוחר ולא
היה לי כח להשקיע בו.
אני כן הבנתי את המאמר שלך,
הודות לשיעורי ביולוגיה של כיתה ט' שלמדתי השנה.
השאלה היא מי הוא אלי אשד ואיך אני יכול לתקשר איתו? אני מצפה לתגובה תודה רבה ירון.
|
|
|
|
|
תגובה ובקשה (חדש)
גל יום רביעי, 16/05/2001, שעה 22:51
בתשובה לירון
אין בעיה!
אלי אשד הוא אחד מכותבי המאמרים
המחוננים של אתר זה
כדאי לך לקרוא את מאמריו
|
|
|
|
|
תודה רבה (חדש)
ירון יום חמישי, 17/05/2001, שעה 21:15
בתשובה לגל
תודה רבה לך גל אבל זה לא מה שחיפשתי אני חיפשתי כתבות ומאמרים ובכלל חומר שמתמקד יותר בנושא החייזרים תמצא חומר אני אשמח לקבל אותו תודה ירון
|
|
|
|
|
מדוע חיים ארציים הם כיראליים ? (חדש)
גל יום חמישי, 10/05/2001, שעה 15:22
כפי שציינתי במאמר, אחת החידות של ראשית החיים היא
מדוע כל הביולוגיה הארצית מבוססת על חומצות אמינו
רק מצורת L ולא D או תערובת של השתיים.
מחקר חדש שפורסם בPNAS נותן פתרון אפשרי לבעיה.
קלציט calcite זהו מינרל המצוי בשפע כיום וגם בעבר הרחוק
והוא גם אחד המרכיבים העיקריים של קונכיות וכדומה.
הקלציט הוא אחד המינרלים היחדים שמראים צורת גבישים
כיראלית ומסתבר שהקלציט סופח חומצות אמינו אבל
צורות הD והL נקשרות אחרת.
כך משערים יש גם ריכוז וגם הפרדה של חומצות אמינו משתי
הצורות
מי שרוצה הסבר יותר מפורט ניתן לקרוא בחדשות המכון
לאסטרוביול של נאסא
יש כאן גם הסבר יפה של כיראליות כולל ציורים
|
|
|
|
|
check it out (חדש)
גל יום רביעי, 16/05/2001, שעה 12:23
מדען איטלקי טוען שהצליח להחיות חיידקים חייזריים
ממטאוריט בן ארבע וחצי מיליארד שנה
|
|
|
|
|
מאובני החיידקים על ALH84001 (חדש)
גל יום שני, 26/11/2001, שעה 14:09
מחקר חדש שבוצע על גבישי מגנטיט של חיידקים מגנטוטקטיים ארציים והשוואתם לאלו שנתגלו על המטאוריט ALH84001 מראה שהגבישים *אינם* זהים ושהחוקרים שעבדו על המטאוריט לא עשו עבודה מספיק טובה. מועלית הטענה שכל המחקרים עד עכשיו על המטאוריט הנ''ל עדיין לא הביאו עדויות מספקות לחיים על המאדים.
המחקר התפרסם באחד העיתונים המדעיים המכובדים והיוקרתיים ביותר: PNAS
|
|
|
|
|
איך התחיל הכל ע''פ ניוטון (חדש)
אלי כהן יום ראשון, 31/07/2005, שעה 23:09
שלום לכם
אני מניח שאתם מכירים את ניוטון, וודאי כולם מודים שהנו מדען דגול וגאון אמיתי.
על מאמר זה בדיוק חלק על חברו המדען, באומרו כי החתול שלו עבר ושפך הדיו ונוצר מערכות כוכבים וצבא השמים שהוא התקין לצורך עבודותיו המדעיות.
האם באמת אנשים חכמים ומשכילים כמוכם מאמינים,-וניתן דוגמא מאוד פשוטה-שהשעון המיכני נוצר ע''י שתי מתכות שהתנגשוזה בזה ונוצרו כל החלקים העדינים והמדויקים להפליא שלא יחטיאו אפילו בשניות להראות את הזמן המדויק???וקל וחומר כשמדובר באין סוף ממש אבל ממש איןסוף של כל מה שקיים בבריאה. הלא יש במלימטר אחד אינסוף אטומים וכו...וזה במילמטר אחד, עם חוק וסדר מופתי משלו.
היום המדענים המתקדמים ביותר לא אוחזים כבר בתורה זו, כי לטענתם, כדי שתווצר תא בודד חי או כרומוזום כשלהו מהתנגשות הסיכוי הוא אחד לבליוני בליונים. וכיצד יווצר עולם כה מופלא.
אתם אנשים חכמים ונבונים, קראו את כל המאמרים בנושא ובואו לא נטמון ראשינו בחול. כדי שתארע התנגשות, צריך שיהיה משהו שיתנגש הלא כן? והמשהו הזה כיצד נוצר? מי ברא אותו?
תחשבו על זה
תודה ושלום.
|
|
|
|
|
אהממ... כן. (חדש)
גל יום שני, 01/08/2005, שעה 8:16
בתשובה לאלי כהן
ורק ניטפוק קל: במילימטר אחד אין ''אינסוף'' אטומים, בעיקר כי למילימטר אין נפח ולכן הוא לא יכול להכיל חומר כלשהו, נו מילא.
|
|
|
|
|
אהממ... כן. לגל. (חדש)
אלי כהן יום שני, 01/08/2005, שעה 23:08
בתשובה לגל
אכן,
תודה!
|
|
|
|
|
אוףףף (חדש)
=[ יום שני, 06/02/2006, שעה 16:34
בתשובה לאלי כהן
שעתיים שלמותאני מחלפשת ולא מוצאת מה התאריך גילוי של הפחמן והתאריך גלוי שלווו תעזרו לי בבקשה
|
|
|
|
|
1873. (חדש)
שלמקו יום שני, 06/02/2006, שעה 18:49
בתשובה ל=[
|
|
|
|
|
לא תיתכן היווצרות חיים ספונטנית מסיבות רבות (חדש)
רגב יום רביעי, 18/04/2007, שעה 22:06
אחת הטענות לכך שחיים נוצרו בצורה ספונטנית מוסברת בכך שבכדור הארץ שררו תנאים מתאימים שאליהן לא אכנס כרגע.אך השאלה הפשוטה המופנת לגבי טענה זו . היא מדוע גם היום לא מתרחשים הווצרויות ספונטניות של חיים ''פשוטים''?
סיבה נוספת היא החוק השני של התרמודינמיקה הטוען שהטבע שואף לאי סדר ולהתפשטות.
אותו ניתן לראות בצורות רבות כיום החל מיצורים אורגניים פשוטים כאשר הם מתים הם מתחילים מייד להתפרק לחומי המוצא שלהם.
אף פעם הטבע לא נצפה בונה חומר מורכב כלשהוא. על אחת כמה וכמה תא חי אחד
|
|
|
|
|
מדוע גם היום לא מתרחשים הווצרויות ספונטניות של חיים ''פשוטים''? (חדש)
גל יום חמישי, 19/04/2007, שעה 9:23
בתשובה לרגב
כי כיום, בכל נישה אקולוגית שתמצא על כדור הארץ כבר יש חיים מסוג כלשהו, בעלי יתרון של בערך 4 מיליארד שנות אבולוציה על כל חיים ''פשוטים'' שינסו להיווצר באופן ספונטני.
לגבי החוק השני של התרמודינמיקה:
יש גם חוק פיסיקלי שקובע שגוף בעל משקל סגולי גבוה מהאוויר יצנח לקרקע ובכל זאת יש מטוסים באוויר.
לכל חוק פיסיקלי יש חוקים אחרים שיכולים למנוע ממנו לפעול, כל עוד מושקעת בהם אנרגיה מספיקה.
''אף פעם הטבע לא נצפה בונה חומר מורכב כלשהוא. על אחת כמה וכמה תא חי אחד '' מי זה הטבע? רק חומר דומם?
ומה זה ''אף פעם לא נצפה''? קח כוכב לכת בתולי, ללא חיים, אבל בעל תנאים מתאימים להיווצרות חיים (כמתואר בסדרת מאמרים זו), צפה בו במשך, נגיד, כמה מאות מיליוני שנים. אני מבטיח לך שתראה היווצרות של חיים. באמת! הבטחה אישית או שהכסף יוחזר.
ולסיכום: חמאת בוטנים http://www.glumbert.com/media/peanutbutter
|
|
|
|
|
מדוע גם היום לא מתרחשים הווצרויות ספונטניות של חיים ''פשוטים''? (חדש)
רגב יום שישי, 20/04/2007, שעה 14:33
בתשובה לגל
במענה לגל:אז מה שאתה מנסה לומר לי זה שיש
מהנדס ביולוגי ענק המתקרא בשם ''זמן'' .הוא הצליח ליצור את מה שטובי המדענים לא הצליחו עד כה.ליצור צורות חיים מפשוטות למורכבות יותר ועד לאדם עצמו.אז נכון המהנדס הזה שקוראים לו כאמור ''זמן'' הוא עיוור ולא ממש חכם במיוחד אך בכל זאת הוא הצליח ליצור חיים וצמחים שונים.רק ניתן לו תנאים מתאימים כמו מים חמצן ופחמן וחומצות שונות.והמהנדס ''זמן'' יצור לנו צורות נפלאות כ''כ של חיים. מצטער....
לי קל יותר להאמין שמגדל אייפל נוצר בצורה ספונטנית ע''י טייפון שעבר במגרש גרוטאות סמוך מאשר להאמין שתא חי המורכב לאין שיעור מכל יצירות ההנדסה הגדולה של האדם. יווצר בצורה מקרית מחומצות אמינו וברקים עם קצת עזרה מהמהנדס הדגול ''זמן''.
ואם כרגע עוברות בראשך מחשבות על-כך שהתא של אז היה פרימיטיבי יותר מאשר התא של ימינו.אז הרשה לי לשאול אותך מדוע לא מצליחים ולא הצליחו מדענים כדוגמת יורי ומילר או נאסא ליצור חיים פרימיטיביים במעבדה עם שלל התנאים והטכנולוגייה שלהם?
לגבי חוקי התרמודינמיקה:אם אתה טוען שכוח מסויים גרם לכופף את החוק באופן ספונטני כך שהתאפשר לצורות פרימיטיביות של חיים להתאחד ולהשתכלל .אז אשאל אותך היכן אותו כח שפעל לפני 4 מיליארד שנים לכיפוף אותו החוק. ומדוע הוא לא פועל כיום?
|
|
|
|
|
טוב, ברור שאין לך הבנה בסיסית על (חדש)
גל שבת, 21/04/2007, שעה 1:21
בתשובה לרגב
מה שאתה מדבר, אבל אנסה לענות בכל זאת.
הזמן הוא לא מהנדס. אין מהנדס. יש תהליכים אקראיים ליצירת המולקולות, בעזרת אנרגיה (והוכח שמולקולות אלו אכן יכולות להיווצר בתנאים האלה), וכן, בשלב מסוים נעלמה מעט מהאקראיות בשל האופי הפחות אקראי של התנהגות אותן מולקולות של החיים (כלומר שרשראות נוקלאוטידים ופוליפפטידים).
הכוחות שפעלו אז פועלים גם כיום. זה מה שמאפשר את המבנים המורכבים של החיים גם כיום, במקום שכולנו נהפוך לפתע פתאום למרק גדול של מולקולות אורגניות ואנ-אורגניות.
זה, היתרון של מולקולות החיים - בשלב מסויים, כנראה די מוקדם, האקראיות הפכה לגורם משני מבחינת אופן הפעולה שלהן, בשל היכולת הטבעית של המולקולות הללו להתגבר על מכשולים אנרגטיים. האקראיות נעלמה בתור גורם לשכפול (''במקרה המולקולה נפגשת עם עוד מולקולה'' וכיו''ב). מה שאני רק לאחרונה למדתי מתוך הנסיון שלי בביולוגיה הוא שבתוך התא אין אקראיות - חלבון לא פוגש חלבון אחר ''במקרה'' - יש לתאים המון מנגנונים עוקפי אקראיות, כשהכל מכוון לאפשר את תהליך השכפול.
המקום המרכזי של האקראיות מאז היה השפעות חיצוניות, שהשפיעו (ועדיין משפיעות) על תהליך האבולוציה של אותן מולקולות, ממולקולות חופשיות שמשכפלות את עצמן באופן מאוד מסורבל למשהו יפה ומדהים ומאוד מורכב.
אבל המולקולות עצמן פועלות על אותו עקרון כימי כבר מיליארדי שנים.
ואתה עדיין לא מבין את גודל משך הזמן הדרוש לשלב הראשוני הזה של יצירת המולקולות הראשונות. אם מנסים לחקות את התנאים האמיתיים (אותם רק משערים על סמך ממצאים גיאולוגיים ואסטרונומיים), אז צריך לקחת בחשבון שניסוי כזה ימשך, נגיד במקרה הטוב כעשרת אלפי שנים.
אבל בוא נאמר שנרצה לזרז עניינים ולמשל במקום מרק דליל של כמה פמטומולרים במקרה הטוב נעלה ריכוז למילימולר או אפילו מולר, עדיין לא בטוח שיש לנו את התנאים המתאימים ושלא נצטרך לחזור על הניסוי עשר או מאה פעמים עד שנגיע לתוצאה הרצויה.
|
|
|
|
|
אני לא מתיימר להציג את עצמי באופן שאני לא ... (חדש)
אלמוני יום ראשון, 22/04/2007, שעה 15:12
בתשובה לגל
אך בכל אופן יש לי הבנה בסיסית בכימיה(אני הנדסאי כימיה).ואת מה שאני כותב כאן אני שואב לא רק מהבנתי האישית אלא גם מחוות דעת של מדענים גדולים וטובים שהביעו את דעתם בנושא הזה.
טענת כאן שהוכח שתהליכים אקראיים מגובים בכוחות טבע שונים אכן יצרו מולקלות של חלבונים שונים...
אני מסכים איתך .אבל אינך יכול לקחת את אותה הוכחה ולשכתב אותה כאילו כבר הוכח שיצירת חיים נוצרה באופן מקרי.בין יצירת מולקולה כזו לבין יצירת תא חי המרחק הוא רב.
לגבי הכוחות שטענת שפעלו אז וגם פועלים היום.
שוב יש הבדל בין ''אז'' לעכשיו כי כיום מדובר בכימיה של החיים לעומת אז שהכימיה של החיים לא הייתה קיימת כלל אלא רק החלה להתגבש והיא פשוט הייתה שונה בתכלית השוני מכימיית החיים של היום. היא הייתה כימיה של הדומם.
ולגבי הזמן שטענת שצריך לעבור כדי ליצור חיים ולכך שנדרשו למולקלות מיליוני שנים כדי להגיע למה שמוכר כחיים.
שוב אני חושב שהטענה הזו לא מבוססת מהסיבה שלא ניתן להוכיח שהדומם עבר תהליך אבולוציוני עד שהגיע לרמת החי.כי מי מבטיח לנו שאותן מולקולות פשוטות המשיכו להשתכלל ולהתגבש במקום פשוט להתפרק? לא מדובר אפילו בייצור חי אשר יש לו ''תודעה'' כזאת ואחרת שהוא צריך להפוך לתא חי או לצומח.מדובר בתהליכים אקראיים שפשוט יותר להניח שהם יתחוללו בכיוון ההפוך (ז''א פירוק המולקלות לחומרי המוצא) מאשר להניח שהם יתגבשו לדבר חי או צומח מורכב כלשהוא.
|
|
|
|
|
אני לא מתיימר להכיר את כל המחקר בנושא (חדש)
גל יום ראשון, 22/04/2007, שעה 20:07
בתשובה לאלמוני
ומאז שכתבתי את סדרת המאמרים כבר עברו כמה שנים אז אני בטוח ש-א) היתה מאז עוד התקדמות בנושא ו-ב) אני לא זוכר את כל הפרטים שקראתי.
מה שטענתי זה
א) הוכח שהמולקולות המדוברות (חומצות אמינו, נוקלאוטידים, חומצות שומן) יכולות להיווצר בתנאים המשוערים שהתרחשו כאן לפני מיליארדי שנים.
ב) תכונותיהן מאפשרות להן להתגבר על מכשולים אנרגטיים בקידום מגוון רב ביותר של תהליכים כימיים, כולל תהליכים אוטוקטליטיים.
ג) לשרשראות נוקלאוטידים יש תכונה אינהרנטית של יכולת שכפול מידע ''גנטי''.
ד) אם אני זוכר נכון, מחקר שנעשה במכון וייצמן הראה יכול חלוקה ושכפול של בועיות קרום שומני הדומות לקרום התא.
כל התכונות הללו מהוות יתרון עצום למולקולות אלו ''להתרבות'', והמרחק בין זה לבין תא חי הוא אמנם רב, אבל כבר פחות בלתי אפשרי, אם מבינים את זה.
העובדה שמולקולות RNA הן אוטוקטליטיות היתה הפתעה גמורה לביולוגים, וזה תרם רבות לתיאוריה של ראשית החיים, כי זה פישט אותה בהרבה (בגלל האפשרות לוותר על הפעילות האנזימטית של הפרוטו-חלבונים).
והכימיה של אז ועכשיו היא אותה כימיה (אלא אם כן השתנו חוקי היקום) - מה שעובד בתוך התא עבד גם במרק הפרימורדיאלי. ההבדלים נעוצים בעיקר בענייני ריכוזים (המרק הפרימורדיאלי היה הרבה יותר מהול, מן הסתם, מאשר תא חי כיום - וזו גם הסיבה למשך הזמן הארוך יחסית (אם כי קצר ביחס לגיל כדור הארץ - פחות מחצי מיליארד שנה, כנראה הרבה פחות) של המולקולות האלו להתגבש לכדי תא חי), כמו גם באפשרות להפריד את עצמך מהסביבה ולשמור על הומיאוסטזיס פנימי והאפשרות לרכז מולקולות רצויות בפנים ולמנוע כניסה או לזרוק החוצה מולקולות לא רצויות (ובהמשך, לנוע לכיוון מזון, לקבוע טמפרטורה אחידה ועוד תכונות רבות וטובות).
והבן שלי רוצה שאקח אותו לאמבטיה אז רק אסכם מהר שהתכונות של שכפול ושל יכולת לפעילות אנזימטית (כלומר התגברות על מכשולים אנרגטיים בתהליכים כימיים) דווקא הקנו למולקולות הללו יתרון שלא להתפרק אלא לגדול עד למה שאנו מכירים כיום.
|
|
|
|
|
ובתור בונוס לדיון, הנה קישור למאמר (חדש)
גל יום חמישי, 26/04/2007, שעה 9:23
בתשובה לאלמוני
ב- Nature reviews שסוקר את המחקר בתחום של הריבוזימים (כלומר RNA בעל יכולת אנזימטית), וליתר דיוק איך חוקרים הצליחו ליצור, באבולוציה במבחנה, ריבוזים בעל יכולת שכפול עצמי.
קריאה מהנה.
|
|
|
|
|
אני יודע שזה הרבה יותר קל לשאול ויותר קשה לענות.... (חדש)
רגב יום ראשון, 29/04/2007, שעה 15:51
בתשובה לגל
וחוץ מזה שהמאמר נכתב לפני 7 שנים ואולי הדיון כאן כבר מיושן(תאשים את ויקיפידיה שהפנתה ומפנה קישור ישיר למאמרים שלכם).
ואף-על-פי-כן:
כפי שנטען .מדע האבולוצייה סובר שזמן יצירת התא הקדום היה לכל הפחות חצי מיליארד שנה.
אם כן מדוע אם-כך אין את השרידים של כל התהליך האבולוציוני והמעבר מצורת דומם לתא חי על פני השכבות הגאולוגיות השונות.
מדוע צורות החיים הראשונות מופיעות ''לפתע'' על-פני השכבות הגאולוגית השונות כאילו נבראו מייד?
והאם ידוע לך שלמרות שהתהליך של יצירות החייים הראשונות דרש חצי מיליארד שנה.
הרי בסופו של דבר המעבר לצורת החי מכל המולקולות השונות צריך היה להתרחש תוך שנייה? מכיוון שאין צורות ביניים בין החי לדומם לכן חייבת ליהיות קפיצה פנטסטית שצריכה להתרחש תוך חלקיק השנייה בין המעבר מהדומם לחי? זה נשמע לך הגיוני.?
|
|
|
|
|
דווקא מאוד קל לענות (חדש)
גל יום שני, 30/04/2007, שעה 9:17
בתשובה לרגב
''מדע האבולוצייה סובר שזמן יצירת התא הקדום היה לכל הפחות חצי מיליארד שנה''
לא. מה שנטען זה שהרמזים הקדומים ביותר לקיום חיים הם מסלעים בני 4 מיליארד שנה - כלומר חצי מיליארד שנה אחרי שכדור הארץ נוצר. אני כבר לא זוכר לוחות זמנים אבל אם אני זוכר נכון, כדור הארץ היה גוף סלאי מותך במשך תקופה די ארוכה לאחר שנוצר. כך שלמעשה המצב מ''מרק ביוכימי'' לתאים חיים התקדם כנראה יותר מהר מחצי מיליארד שנים. ונדמה לי שאני זוכר שקראתי במאמר כלשהו, שטענו שאם היו תנאים מתאימים במשך מאה אלף שנים בלבד, זה יכול היה להספיק. אבל אל תתפוס אותי במילה.
''מדוע אם-כך אין את השרידים של כל התהליך האבולוציוני והמעבר מצורת דומם לתא חי על פני השכבות הגאולוגיות השונות.''
א) יכול להיות שיש ועוד לא מצאנו (כי לא חפרנו מספיק עמוק, כי אין לנו עדיין טכנולוגיה מתאימה וכולי). זה שאנחנו עדיין לא מצאנו לא אומר שזה לא קיים.
ב) אני לא פליאונטולוג או גיאולוג אז אני לא ממש מכיר את תהליך ההתאבנות, אבל יכול להיות שהפרוטו-תאים פשוט לא התאבנו, לא היו מסוגלים להתאבן, אלא התפרקו (ושימשו מקור מזון לכל מה שבא אחר כך) - בגלל סיבות כימיות, גיאולוגיות או אחרות. יש לנו גיאולוגים בקהילה, אולי הם יוכלו להסביר.
''מדוע צורות החיים הראשונות מופיעות ''לפתע'' על-פני השכבות הגאולוגית השונות כאילו נבראו מייד? ...
''הרי בסופו של דבר המעבר לצורת החי מכל המולקולות השונות צריך היה להתרחש תוך שנייה?''
תוך שנייה גיאולוגית, אולי.
שוב, אני לא גיאולוג, אבל למיטב ידיעתי, בסלעים בני מיליארדי שנים, אתה לא תראה הבדלים של מיליוני שנים, אולי אפילו לא עשרות מיליוני שנים.
הרבה דברים יכולים לקרות במשך זמן זה. כך שלומר שהחיים הופיעו ''לפתע'', תוך ''שנייה'' זה קצת מופרך.
ואגב, צורות החיים הראשונות לא מופיעות ''על פני כל השכבות הגיאולוגיות'', אלא בשכבות ספציפיות בנות הגיל המתאים.
''מכיוון שאין צורות ביניים בין החי לדומם לכן חייבת ליהיות קפיצה פנטסטית שצריכה להתרחש תוך חלקיק השנייה בין המעבר מהדומם לחי?''
ועכשיו כבר ירדנו לחלקיק שניה. דמגוגיה נאה.
כן, כי כאמור סביר בהחלט שלא נראה את צורות הביניים במאובנים, כי הן לא התאבנו, או שעדיין לא מצאנו אותן.
והקפיצה היא לא כזו פנטסטית, כמו שמסביר המאמר אליו קישרתי למעלה, ומאמרים רבים אחרים.
|
|
|
|
|
לא ירדת לסוף דעתי או שאולי לא הסברתי את עצמי נכון... (חדש)
רגב יום שני, 30/04/2007, שעה 18:22
בתשובה לגל
כאשר טענתי שהמעבר בין צורת דומם לצורת חי התרחש תוך חלקיק שנייה .התכוונתי בכך שע''פ תורת האבולוצייה חייב היה הדבר להתבצע תוך חלקיק שנייה. וזה מה שגם התיאורייה טוענת.ז''א שאם למשל היינו צופים בהווצרות התא *החי*הראשון(ע''פ תיאוריית האבולוצייה).היינו נזקקים לדקות אם לא לשניות ספורות כדי לראות את המעבר הספציפי בין הדומם לחי.
מכיוון שלמרות שנדרשה אבולוצייה של מיליוני שנים על החלבונים והמולקולות השונות כדי שיגיעו לרמה של יצירת התא הקדום.הרי ש*עד* לרגע בו הופיע התא הראשון לא היו המולקולות המשוכללות הללו בגדר של חיים. למרות האופי האקטיבי של אותן צורות כימיות שטענת שהיו להן כמו יכולת שכפול וכדומה.
|
|
|
|
|
יש כאן שני דברים שאתה לא מבין (חדש)
גל יום שלישי, 01/05/2007, שעה 10:17
בתשובה לרגב
האחד, הוא שזה עניין של תהליך שלוקח הרבה זמן.
אין רגע מסויים בו מערכת RNA עם חלבון התעטפה בקרום שומני וקיבלנו פרוטו-תא.
זה תהליך. פרוטו-תא נוצר, והתפרק, ושוב נוצר, ושוב התפרק. במקרה מסויים של יצירה היה משהו טיפה שונה והפרוטו-תא התייצב למשך שעה, במקום דקה. ושוב התפרק. וחוזר חלילה במשך מאות, אלפי או מיליוני שנים, לא יודע, עד שקיבלנו פרוטו-תא יציב, שמסוגל לשמור על סביבה פנימית שונה מהחיצונית ובעל יכולת שכפול וחלוקה.
השני הוא באיזה שלב אפשר לקרוא לזה ''חי''? זה עניין של הגדרה, סמנטיקה ותו לא. איך אתה מגדיר תא חי?
כך אני מגדיר חיים: http://www.sf-f.org.il/story.php3?id=117
והגדרה הזו תקפה גם למולקולת ריבוזים בעלת יכולת שכפול עצמי.
|
|
|
|
|
ובתור המשך, מאמר שפורסם זה עתה (חדש)
גל שבת, 23/06/2007, שעה 11:08
בתשובה לגל
על RNA פולימראז ריבוזימי שפותח במבחנה, שמהווה שיפור משמעותי הן מבחינת מהירות הפעילות והן מבחינת הדיוק בשכפול מהדור הקודם.
אין ספק, זה מהווה תמיכה נוספת להשערה שהאנזימים הראשונים היו כנראה ריבוזימים.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
