 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
חיפה, חיפה – עיר עם עתיד
מאמרים / אהוד מימון
18/04/10
תגובות: 0
|
 |
העתיד על פי BT
מאמרים / אהרון האופטמן
יום שלישי, 22/08/2000, שעה 14:14
או: אסלה חכמה – סיוט או חלום?
|
|
מאמר זה פורסם (בשינויים קלים) בעיתון הארץ, 1/8/2000
בשנת 1876 הקימה ''חברת הטלגרף'' האמריקנית ועדת מומחים כדי לבחון המצאה מוזרה שהציעו לה שלושה תמהונים. ''זהו רעיון אידיוטי'', פסקו לאחר עיון מעמיק. התמהונים היו אברהם גרהם בל ושני שותפיו, ולהמצאה קראו ''טלפון''. צעצוע חסר ערך, קבעו המומחים. ''למה שמישהו ירצה להשתמש במתקן מגושם ובלתי מעשי כזה,'' תמהו, ''כשהוא יכול לשלוח שליח למשרד הטלגרף הקרוב ולשדר מסר כתוב לכל עיר גדולה בארה''ב?...''
124 שנה מאוחר יותר, פשט את הרגל הפרויקט הגרנדיוזי ''אירידיום'', בהותירו בשמיים 66 ''פילים לבנים'' – לוייני תקשורת שלא יכלו להתחרות ברשתות הסלולריות ש''גנבו את ההצגה'' על פני האדמה. שתי דוגמאות הפוכות לכשלונות שסיבתם באי-היכולת להבין במועד את ההשלכות העתידיות של התפתחות טכנולוגית ויחסי הגומלין בינה לבין התפתחויות כלכליות וחברתיות. השאיפה להימנע מכשלונות כאלה גורמת למודעות גוברת (לא מספקת) מצד חברות וארגונים לחשיבות של חיזוי טכנולוגי שיטתי, המנתח אפשרויות עתידיות המצטיירות על רקע ההשפעות ההדדיות בין טכנולוגיה וחברה. כך חברת ''בזק'', למשל, נעזרה לפני שנים אחדות במרכז לתחזית טכנולוגית של אוניברסיטת ת''א לשם התווית תכניתה האסטרטגית עד שנת 2008. ואילו חברת התקשורת הבריטית ''בריטיש טלקום'' (BT) מגדילה לעשות ומעסיקה ''עתידן'' במשרה מלאה בשם איאן פירסון, העוסק באופן שוטף במגוון מגמות עתידיות אפשריות – ולא רק בתחום התקשורת.
פירסון רואה השפעה הדדית ומגמת התלכדות בין הטכנולוגיות שהן הכוחות המניעים הגדולים של המאה ה-21: תקשוב, תבונת מכונה, ביוטכנולוגיה, חומרים מתקדמים, חלל. טכנולוגיות המידע הן מחולל השינויים הגדול – הן משפיעות על כל היתר כמו גם על חיי היומיום. תוך עשר שנים שבבי מחשב חזקים וזולים יחדרו לכל מקום שרק אפשר לעלות על הדעת – ורובם יקושרו זה לזה בתקשורת אלחוטית. כל דבר שיכול וצריך להיות מתוקשר – יהיה. בניגוד להיום, הטכנולוגיה תעשה את חיינו נוחים יותר דווקא כשהיא ''תעלם'' אל מאחורי הקלעים ונשתמש בה בלי להרגיש, כדבר של מה בכך: יהיה לנו מובן מאליו וטבעי לחלוטין לדבר עם הקיר – אך לא ''לדבר אל הקיר''. הקיר יבין אותנו ויעשה את מבוקשנו. כל ה''קופסאות'' המגושמות שיש לנו בבית יעלמו בהדרגה ויוחלפו במערכי חיישנים ותצוגות המשולבות באופן מובנה בסביבה שבה נחייה.
יש להניח שBT- שומרת לעצמה תחזיות ספציפיות של פירסון וצוותו, שיש להן השלכה מיידית על התכניות העסקיות של החברה. אבל היא מפרסמת לציבור תחזיות מעניינות, אפילו נועזות – בין השאר ככל הנראה גם משיקולי תדמית.
פירסון מאמץ את ההערכה של כמה מדעני מחשבים לפיה בסביבות 2020 תשתווה היכולת האינטלקטואלית של מכונות לזו האנושית. ועד סוף המאה המכונות יעלו בתבונתן על אנשים, יפתחו מודעות עצמית, ויעמדו על זכויותיהן. להזכיר – זו תחזית של העתידן הרשמי של בריטיש טלקום, לא סיפור מדע בדיוני! אך בניגוד לסיפורי מד''ב מסוימים, פירסון אינו רואה סכנה של השתלטות המכונות האינטליגנטיות. אמצעי ההגנה – תקשורת ישירה בין המכונות למוח האנושי, שתושג ככל הנראה עד מחצית המאה. המכונות יהיו אז פשוט ''שלוחות'' של מוחנו וגופנו – שלב חדש (סופי?) באבולוציה האנושית.
אם זה נראה כתחזית מרחיקת לכת מדי, אפשר להסתפק באחת התחזיות ה''ארציות'' יותר של פירסון. קחו למשל את חדר האמבטיה. פירסון היה מעדיף לראות לא את בבואתו בראי, אלא את מראהו האמיתי – ומכל זווית אפשרית. הפתרון – ''מראה דיגיטלית'': מסך איכותי המשולב בקיר, יחד עם מערכת מצלמות וידאו מבוקרות-מחשב, עוקבות אחר תנועות עינינו ומופעלות בדיבור (''זום'' על תחתית הסנטר בעת גילוח?). אפשרות אחרת (שתבטל לחלוטין את הצורך במסך) – עדשות מגע ''חכמות'' שיקרינו תמונה (כל תמונה רצויה, במקרה זה תמונת גופנו), ישירות על רשתית העין, באיכות מושלמת. (המשך אפשרי של אבטיפוס קיים של משקפיים המקרינים בעזרת לייזר תמונה על רשתית העין). ועוד שכלול של המראה הדיגיטלית: מורה דרך להשגת המראה המושלם – המחשב יציג לנו תמונה משופרת של עצמנו (תיקון תסרוקת? יישור קמטים?) וינחה אותנו כיצד לממש את השיפור. למעשה, שכלול הטכנולוגיה של מסכים שטוחים (כגון תצוגות פולימריות) יאפשר להפוך את כל קירות חדר האמבטיה (כמו כל קיר אחר בבית) לתצוגה דינמית לפי דרישתנו (נוף תלת-ממדי של חוף ים, מפל גועש, או לחילופין הקרנה של עיתון אלקטרוני).
מברשת השיניים העתידית תוכל להפוך לכלי אבחון וטיפול משוכלל. חיישנים המשובצים בה יבצעו אנליזה של מצב החניכיים, ואילו הסיבים יעבירו קרני לייזר שיטפלו בעששת. לילדים תפותח גירסה המשולבת במשחק מחשב, תוך ניצול התקשורת בין המברשת לבין המראה הדיגיטלית: ''המלחמה נגד העששת'' (מהלך נכון של המברשת ייראה כשיגור מוצלח של טיל נגד חללית אוייב?). וזה כלום לעומת ''האסלה החכמה'', שתצויד באמצעי אבחון רפואי על סמך אנליזה של ההפרשות, עם המלצות לטיפול בעת הצורך. התגלמות הרפואה המונעת או סיוט מושלם – תלוי בהשקפה (אבות-טיפוס כבר קיימים). אלה רק דוגמאות אחדות מתמונות העתיד על פי BT, הכוללות גם תחזיות בנושאי תחבורה (שילוב ממוחשב של תחבורה פרטית וציבורית, עם נהיגה אוטומטית), יחסי אנוש (כרטיס חכם הכולל מידע על אופי והעדפות שיזהה, בתקשורת, אותות תואמים של בני זוג פוטנציאליים) ביגוד (בגדים מחליפי-צבע, עם מכשור תקשורת משולב) וכן חינוך, בידור ופנאי, מסעות בחלל, ועוד ועוד.
עד כמה ניתן לבטוח באמינות של תחזיות בנוסח פירסון? כמו כל העוסקים בכך באופן רציני, הוא יודע שחיזוי טכנולוגי איננו נבואה ודיוק מוחלט הוא בלתי אפשרי. אבל המוטו שלו הוא: עדיפה ראייה מעורפלת של העתיד, מאשר עוורון מוחלט.
אתר העתידנות של BT
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
מכשיר ראיה (חדש)
גל יום שלישי, 22/08/2000, שעה 17:17
הוזכרו כאן עדשות מגע חכמות
טוב אז בקשר לזה בהרצאה על טכנולוגיות רפואיות עתידניות
של האגודה הוזכר מכשיר ראיה לעיוורים
אבטיפוס שלו כבר נמצא בשימוש
המכשיר מורכב ממצלמה שיושבת על משקפיים
המצלמה מחוברת למחשב לפטופ שמחובר בכבל ישירות לאיזור הראיה במוח
במידה והטכנולוגיה תשתכלל לא נצטרך עדשות מגע
כל מה שנצטרך זה שבב מחשב בתוך איזור הראיה במוח עם קשר רדיו למצלמה
(דרך אגב טכנולוגיה כזו תאפשר לנו ראיית רנטגן כמו של סופרמן או
גורדי מסטר טרק)
כי המצלמה לא חייבת להיות לתחום האור הנראה
רק צריך שהמחשב יפענח את התמונה וישדר אותה למוח בתור תמונת אור נראה
טכנולוגיה כזו גם תבטל את הצורך במסכי מחשב וטלוויזיה
אפשר יהיה לשדר את התמונה ישירות למוח
כמובן שנצטרך להזהר מהאקרים
|
|
|
|
|
מכשיר ראיה (חדש)
גלעד רוזנבאום יום ראשון, 27/08/2000, שעה 13:24
בתשובה לגל
שני משפטים קצרים...
1. עד כמה שאני יודע יש רק בעיה אחת לאב-טיפוס, שהתמונה מגיע באיחור של 10 שניות בערך כלומר מה שהעיוור רואה מולו זה בעצם מה שהיה מולו לפני 10 שניות (קצת בעיה בהליכה).
2. ברגע שיצליחו לפתור את הבעיה הזאת... השמיים הם הגבול!
|
|
|
|
|
לפעמים, אי ידעה זה טוב (חדש)
אביב יום שלישי, 12/09/2000, שעה 12:52
כאשר ישבו שלוש הענקים (יבמ-מייקרוסופט-אינטל) לתכנן את הארכיטקטורה של המחשב הבא, בשלהי שנות השמונים, היה ברור להם דבר אחד - אין להם מושג מה יקרה מחר.
התוצאה - ארכיטקטורה, שלמרות שלא השתנתה כמעט כלל מאותו הזמן, אפשר לעשות איתה בערך הכל, ולחבר אותה כמערכת שליטה ובקרה לכל סוג של מערכת אלקטרונית (כמו מערכת הראייה לעוורים). צריך רק להכיר בחסרונותיך, ותוכל לכבוש את העולם.
|
|
|
|
|
מי בכלל רוצה לחיות בעולם כזה? (חדש)
ספן יום ראשון, 11/02/2007, שעה 14:44
כבר היום, בעיקר בארה''ב אנשים בורחים ממירוץ העכברים ומעומס היתר של הטכנולוגיה למקומות נידחים אליהם מרבית הטכנולוגיה לא מגיעה.
אוטמציה ברמה המתוארת תהפוך אותנו לעבדי התאגידים שישלטו בתקשורת ובאספקת הטכנולוגיה ותחזוקתה.
הם יוודאו שצרוך את המוצרים הנכונים בכמויות שיבטיחו את רווחיהם ולצורך זה יעשו לנו שטיפת מח חמורה פי כמה מהפרסום כיום.
עצמיותו של אדם שישתעבד מרצונו לטכנולוגיה ברמה זו תעלם.
|
|
|
|
|
מי בכלל רוצה לחיות בעולם כזה? (חדש)
מבקר ספרות יום ראשון, 18/02/2007, שעה 12:33
בתשובה לספן
באמת מי?
מן הסתם מי שלא מעדיף לחיות בעולם שבו תוחלת החיים היא 30 שנה, אין בו פתרונות להתמודדות עם חיידקים, המים נשאבים מבאר (בתנאי שהיא לא התייבשה),להגיע לעיר הקרובה לוקח 3 ימים (אם הסוס לא מתפגר בדרך), בשביל לאכול פת לחם צריך לעבוד בפרך 18 שעות ביממה (אלא אם כן אתה אציל שעומדים לרשותו מספיק משרתים או עבדים), ואת הבדים לבגדיך טווים בידיים (כי אוטומציה זה פויה).
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
