|
|
עוד בקטגוריה זו:
זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות
סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15
|
|
פלישת חוטפי הגופות
סרטים / רז גרינברג
יום ראשון, 20/10/2002, שעה 12:25
קלאסיקות קולנוע המד''ב והפנטסיה – חלק א'
|
|
כאשר הציע עורך האתר לכתוב סדרת מאמרים שיעסקו בסרטי מד''ב ופנטסיה קלאסיים, עלתה מיד השאלה הבלתי נמנעת: מה הופך סרטים ל''קלאסיים'' בז'אנר (או בכלל) – הצלחתם הכלכלית עם צאתם? כשלון כלכלי וזכיה להערכה רק בדיעבד? או אולי המדד הוא השארותם של אותם סרטים בתודעת הצופים, שנים רבות לאחר שנוצרו? אין תשובה חד משמעית. הקריטריון שנבחר, בסופו של דבר, לסרטים בהם תעסוק סדרת כתבות זו, הוא מידת ההשפעה שהיתה להם על סרטים שבאו אחריהם. ''סרטים קלאסיים'', אם כן, יוגדרו כאן כאלה שהטביעו את חותמם על הז'אנר וסייעו לעצב אותו. מקום טוב להתחיל בו את הדיון בסרטים שכאלה הוא 'פלישת חוטפי הגופות', סרטו של דון סגל מ-1956.
סגל החל לעבוד בתעשיית הקולנוע באמצע שנות ה-30 של המאה הקודמת, והתפרסם בזכות המגוון הרב של הסרטים אותם ביים בז'אנרים שונים: דרמות וקומדיות רומנטיות, סרטי מלחמה, סרטי הרפתקאות, סרטי כלא, מערבונים והז'אנר שעתיד היה להביא לו את פרסומו הגדול (ומעורר המחלוקת) ביותר – מותחני פשע. 'פלישת חוטפי הגופות' הווה עבור סגל גיחה חד-פעמית – אך משמעותית – לז'אנר שהחל לצבור פופולאריות בשנות החמישים – ''סרטי B'' דלי תקציב ששילבו מדע בדיוני ואימה.
גיבור הסרט הוא מיילס (קווין מק'ארתי), רופא החוזר מועידה אל מקום מגוריו, העיירה סנטה-מירה. מיילס נתקל בתופעה מוזרה: תושבים שונים בעיירה מתלוננים כי בני משפחותיהם ''אינם אותם אנשים'' שהיו קודם לכן. בתחילה הוא פוטר זאת כחרדה סתמית, אך ככל שהוא מעמיק לחקור בעניין, בסיועה של אהובת-הנעורים שלו בקי (דיינה וינטר), מתגלה לו האמת: חייזרים משתלטים על גופם של אנשי העיירה, ומתכוונים להשתמש בה כבסיס פלישה לשאר העולם. מיילס ובקי מנסים להימלט מהעיירה ולהזהיר את הרשויות, אך החייזרים, השולטים על מרבית תושבי העיירה, נחושים בדעתם למנוע זאת מהם ואפילו לצרף אותם לשורותיהם. נסיונו הרב של סגל בבימוי מותחנים מעמיד את הסרט גבוה מעל רוב סרטי הז'אנר שנוצרו באותה תקופה. הבימוי השקול והמחושב שלו, בשילוב עם התסריט החסכני (המבוסס על ספרו של ג'ק פיני), הצילום המסוגנן בשחור-לבן ופס הקול של כרמן דרגון – כולם יוצרים בסרט אוירה של פרנויה חונקת, הנובעת מחוסר יכולתו של הגיבור (והצופה) להבחין בין ידיד לאויב. גם צוות השחקנים, מק'ארתי ווינטר בראשם (בחלק גדול מהסרט נראים גם קינג דונובן וקרולין ג'ונס, המגלמים זוג תושבים מודאגים בעיירה) עושה עבודה מצוינת. הצוות שעמד מאחורי עשיית הסרט נמנע מרוב המרכיבים הסנסציוניים שאפיינו את סרטי הז'אנר דאז: דיאלוגים צעקניים, איפור מגוחך, אפקטים ותפאורות עשויים מקרטון. האיום החייזרי בסרט הוא אפקטיבי לא בגלל המראה ה''אחר'' וה''שונה'' אותו ניסו אנשי הפעלולים של אותה תקופה לשוות לו בסרטים אחרים, אלא מהסיבה ההפוכה: האויב נראה בדיוק כמו כל אדם אחר ברחוב, ויכול להיות כל אחד. סגל, אם כן, הצליח לשנות במו ידיו את הצורה בה תפסו אנשי הקולנוע את נושא המפגש עם חייזרים, וטביעות האצבעות של הסרט ניכרות עד היום. במיוחד ניכרת השפעת הסרט על סדרת הטלויזיה 'תיקים באפילה' והסדרות שבאו בעקבותיה – החל מאין ספור הפרקים המציגים קהילה עירונית מהוגנת למראה המכסה על התרחשויות על-טבעיות מבשרות רע, דרך אווירת הפרנויה החברתית אותן מעבירות סדרות אלה וכלה ברמה הסגנונית: מרכיבים רבים בצילום, בפעלולים ובפסי הקול הנראים כהומאז' לסרטו של סגל.
מרכיב מעניין במיוחד בסרט הוא הפרשנויות הפוליטיות השונות שניתנו לו לאורך השנים. כאשר הסרט יצא למסכים, הוא נתפס כביטוי של החרדה מפני השתלטות קומוניסטית – הפחד כי סוכניה של ברית המועצות חדרו לארה''ב והסתננו לתוך האוכלוסיה האמריקאית. ניתן למצוא לכך חיזוק באחת הסצנות בסרט, בה מסביר תושב העיירה (הנשלט על ידי חייזר) לגיבור הסרט את הפילוסופיה המנחה את החייזרים בבואם להשתלט על בני האדם: הם מעוניינים ליצור עולם יעיל, קר ונטול רגשות אנושיים המפריעים לתפקודם התקין של אנשים. זהו, מן הסתם, האופן בו נתפסה אז בארה''ב צורת החיים אותה ניסה לעודד הקומוניזם. אך ישנם גם כאלה הסבורים אחרת – יש האומרים כי הסרט ביקש להזהיר מפני התופעה ההפוכה בדיוק: רדיפת אזרחי ארה''ב שנחשדו באותה תקופה כקומוניסטים על ידי הממשל האמריקאי. רדיפתו של גיבור הסרט על ידי החייזרים, בשל העובדה כי הוא מתעקש לשמור על הזהות העצמאית שלו, כך נטען, היא מטאפורה לרדיפה האמיתית של אזרחים בארה''ב שנאלצו להוכיח את ''נאמנותם'' למדינה, רדיפה שהצביעה, לדעתם של רבים, על התדרדרות לפשיזם. מה היה, אם כן, המסר הפוליטי אותו ביקש סגל להעביר בסרט? התשובה לשאלה זו מטשטשת עוד יותר לאור העובדה שהאולפן כפה עליו להוסיף לסרט פרולוג ואפילוג חדשים, הנותנים לצופים תחושה אופטימית בהרבה מזו אליה כיוון הבמאי במקור. יש הטוענים כי דוקא הדו-משמעות הנובעת מהסרט היא אחת המעלות הגדולות שלו. עם זאת, מבט חטוף בסרטים אותם ביים סגל לאחר 'פלישת חוטפי הגופות' מעורר חשד כי כוונתו המקורית אכן היתה העברת המסר השמרני אודות הפחד מפני הקומוניזם, ולא המסר הליברלי שיצא כנגד ההתדרדרות לפשיזם. סרטו הידוע ביותר – 'הארי המזוהם' – שגיבורו היה שוטר אלים שאינו בוחל באמצעים, הואשם יותר מפעם אחת בהטפה פשיסטית. גם סאם פקינפה, שהיה שותף (ללא קרדיט) לכתיבת התסריט של 'פלישת חוטפי הגופות', התפרסם מאוחר יותר כבמאי של סרטים מעוררי מחלוקת ('חבורת הפראים', 'כלבי הקש') שהציגו גיבורים הפונים לאלימות ברוטאלית כפתרון לבעיותיה של החברה. כמו 'פלישת חוטפי הגופות', גם הסרטים המאוחרים יותר של יוצריו הציגו מציאות הנשענת על אידיאולוגיה מטושטשת, ולכן בעייתית – אך אי אפשר להכחיש כי היא מרתקת.
לסרט נוצרו שתי גרסאות מחודשות: ב-1978 ביים פיליפ קאופמן גרסה מושקעת ונוצצת יותר (בכיכובו של דונלד סת'רלנד – ודון סגל עצמו הופיע שם לרגע כנהג מונית) שהעבירה את ההתרחשויות לסן-פרנסיסקו, אך היא חסרה את האפקטיביות של המקור. אבל פררה ביים ב-1993 גרסה נוספת, בה הוחלף הגיבור בגיבורה, כנראה בנסיון למשוך את קהל סרטי האימה לבני הנעורים – ללא הצלחה גדולה מדי. הסרט המקורי, למרות השנים שעברו מאז נוצר, הוא עדיין הגרסה הטובה ביותר של 'פלישת חוטפי הגופות'.
פלישת חוטפי הגופות
אתר מעריצים
ועוד אתר מעריצים
גרסה מושקעת של הסרט, עם ד. סת'רלנד
גרסה נוספת של הסרט, והפעם – גיבורה!
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
|
|
|
|
ועכשיו שתי שאלות חשובות: (חדש)
Sabre Runner נדחה יום ראשון, 20/10/2002, שעה 16:36
1) איפה אפשר למצוא את הסרט? 2) ומה לכל הרוחות רואים בתמונה האחרונה?
|
|
|
|
|
ועכשיו שתי שאלות חשובות: (חדש)
אייל מרזין יום ראשון, 20/10/2002, שעה 17:00
בתשובה לSabre Runner נדחה
1. אני משער שניתן למצוא את הסרט באוזן השלישית - אבל לא לתפוס אותי במילה - זה סתם רעיון
2. ובקשר לתמונה, החוטפים יוצרים מין ביצה (COCOON) שבתוכה גדל יצור חדש עם הצורה של אותו בן אנוש שהכינו אותו. מה שרואים בתמונה זה את ''ההיולדות'' של החיזר - בשעה שהוא פורץ החוצה מהקוקון שלו. נ.ב באחד מגרסאות הסרט שראיתי דונאלד סאטרלנד מפצח עם מעדר את אחד הקוקונים ומגלה לזועתו שהחיזר החדש הוא בדמותו שלו - ורואים יפה בסרט כמה קשה לו ל''הרוג'' את עצמו. אחת הסצנות החזקות בסרט.
|
|
|
|
|
הסרט גם הוקרן מספר פעמים (חדש)
גל יום ראשון, 20/10/2002, שעה 17:39
בתשובה לאייל מרזין
במסגרת ''הצגת חצות'' של ערוץ 6 בכבלים.
כתבה טובה, רז, על סרט קלאסי טוב. מצפה לכתבה הבאה בסדרה (תוכנית 9?)
|
|
|
|
|
הסרט גם הוקרן מספר פעמים (חדש)
אלי יום ראשון, 20/10/2002, שעה 19:08
בתשובה לגל
אני זוכר ש''פלישת חוטפי הגופות '' המקורי הוקרן אי אז בשנות ה70 המוקדמות בערוץ היחיד של הטלוויזיה ,ולמיטב זכרוני היה זה סרט המד''ב הראשון שצפיתי בו שם אי פעם .
|
|
|
|
|
הסרט יצא לא מזמן ב DVD מוצלח (חדש)
רני יום ראשון, 20/10/2002, שעה 23:30
בתשובה לSabre Runner נדחה
המביא, לראשונה זה שנים, את פורמט המסך הרחב המקורי של הסרט, שמתקבל נהדר עם צילומי השחור-לבן המרהיבים.
וכן, אפשר (וגם רצוי) להשיג באוזן השלישית.
כתבה מעולה.
|
|
|
|
|
ועכשיו שתי שאלות חשובות: (חדש)
קובי קמין יום ראשון, 27/10/2002, שעה 23:48
בתשובה לSabre Runner נדחה
זה לא ביצה, זהו פשוט תרמיל צמחי כמו דלעת שבו מתפתח המחליף החייזרי לגוף האנושי. אגב, לדעתי הגירסה עם דונלד סאטרלנד הרבה יותר טובה מהגירסה הריאשונה (למרות שהיא עדיין מצויינת)
|
|
|
|
|
ושוב היינליין נדחף (חדש)
אורי חריש יום ראשון, 20/10/2002, שעה 21:03
אי שם בשנת 1951 (לפי העותק על המדף שלי) כבר יצא לאור 'The Puppet Masters' שמספר על גזע של חייזרים שמשתלטים על בני אדם כאילו היו בובות ומנסים לשלוט כך בכל האנושות. כמו בכל ספר היינליין טוב יש המון עירום וכמה דעות פוליטיות, הגיבורים הם כרגיל בחור עשוי ללא חת, נערתו המשוללת כל זכר של חת והזקן החכם שמסביר לכולם למה צריך להיות אכזרי כשמגינים על הזכות להיות חופשי. בשלב מסויים יצא גם סרט שבו אכן שיחק גם דונלד סת'רלנד בתפקיד הזקן. הסרט היה כמעט ונאמן למקור (העירום, ברובו, נותר בפנטזיות של התסריטאי). אחד העיבודים לקולנוע שלא איכזבו אותי לגמרי.
ההבדל בין חוטפי הגופות לשליטי הבובות הוא שבאחד יוצרים החייזרים גוף חדש לגמרי, העתק של אדם קיים עם תודעה חייזרית. בשליטי הבובות מתיישב חייזר חביב על מערכת העצבים של האדם ונוהג בו כרצונו (או רצונה, חייזרים חסרי מין הם עונשם של המתרגמים). החלק האיום הוא שהאדם המסכן מודע לכל מה שקורה לו ולא יכול לעשות כלום בנידון. הסרט תפס את הקטע הזה בצורה די מוצלחת.
|
|
|
|
|
אני דווקא חושב להפך... (חדש)
Sabre Runner נדחה יום שני, 21/10/2002, שעה 14:04
בתשובה לאורי חריש
את הספר אהבתי. ראיתי אותו בתור מין גרסה של לפני (בזמן אמת) וגם אחרי (בזמן של הספר) של ניקיטה.
הסרט (כשראיתי אותו בפעם השנייה, אחרי שקראתי את הספר) איכזב אותי מאוד.
|
|
|
|
|
''שליטי הבובות'' ו''חוטפי הגופות'' (חדש)
אהרון ה. יום שני, 21/10/2002, שעה 16:34
בתשובה לאורי חריש
מאמר מצוין! כך גם הרעיון לפרסם סידרה על ''קלאסיקות''. יישר כוח! וכמה הערות: בעוד שאצל ג'ק פיני (''חוטפי הגופות'') יש אולי חוסר בהירות או דו-משמעות באשר למסר הפוליטי, אצל היינליין (''שליטי הבובות''), שהקדים את פיני ב-4 שנים, אין כמעט ספק שהוא התכוון ''לסכנה האדומה''. פיני עצמו, אגב, טען בתוקף שאין כל משמעות פוליטית לסיפור, וכל כוונתו היתה לבדר. כך לפחות נכתב באתר http://www.english.upenn.edu/~afilreis/50s/finney-ob... חוץ מזה, הסיפור של היינליין הרבה יותר ''מד''בי'' מזה של פיני. החייזרים שמתעלקים על מערכת העצבים של בני האדם נראים אמינים יותר מהתאור התמוה של ''חילופי הגוף'' ב''פלישת חוטפי הגופות''. יחד עם זאת, הסרט ''פלישת חוטפי הגופות'' (המקורי, של דון סיגל) עדיין ראוי מאוד לצפיה, ומצליח לצמרר גם בצפיה חוזרת. אכן קלאסיקה!
|
|
|
|
|
(חדש)
FiRe N IcE יום שני, 21/10/2002, שעה 19:26
כתבה חביבה ותמציתית (מדי?).
בקשר לכתבות עתידיות - למה רק סרטים, ולא סדרות? ''מסע בין כוכבים'' המקורי (או אפילו ''הדור הבא'') בהחלט הטביעו חותמם על עולם המד''ב, לא?
|
|
|
|
|
אכן סרט טוב להתחיל בו סדרה (חדש)
יוני יום שלישי, 22/10/2002, שעה 10:49
על קלאסיקות במד''ב. ראיתי אותו כבר כמה פעמים וטעמו הטוב נשמר. שתי הגרסאות החדשות יותר מתקדמות אמנם יותר מבחינה טכנית, אבל אין בהן את העוצמה שיש בסרט הראשון. ראוי גם לציין, בלי לפרט יותר מדי, שהן הרבה יותר פסימיות.
|
|
|
|
|
רעיון מצוין (חדש)
subatoi יום שלישי, 22/10/2002, שעה 14:21
סדרת הכתבות היא רעיון מצוין, במיוחד כאשר נשמעו רעיונות לשידור רצועות סרטי מד''ב ישנים באירועים כמו איקון, טוב לראות מה היה פעם, איך הכל התחיל, איך נראים ''שורשינו''. באמת צריך לשים לב לסרטים הישנים כמו ב''הצגה שניה'' של ערוץ 6, יש שם דברים נחמדים, כמו ''היצור מעולם אחר'' ששודר לפני כמה שבועות.
מרחיב אופקים.
|
|
|
|
|
סרטי המד''ב הקלאסיים. (חדש)
ארז לנדוור שבת, 26/10/2002, שעה 20:12
בספרו על תולדות המד''ב מציין ג'ימס גאן את סרטי המד''ב הקלאסים עד לאמצע שנות ה70, זמן הוצאת הספר:
סרטים טובים עם מד''ב טוב -
The Lost World(1925) Metropolis(1926) Frankenstein(1931) King Kong(1933) The Invisible Man(1933) Things To Come(1936) Destination Moon(1950) When Worlds Colide(1951) The War of the Worlds(1953) Forbidden Planet(1956) An Invention for Destruction(1957) The Time Machine(1960) 2001:A Space Odyssey(1968)
סרטים טובים עם מד''ב בינוני -
The Day the Earth Stood Still(1951) The Invasion of the Body Snatchers(1956) The Village of the Damned(1960) The Children of the Damned(1963) The Day of the Triffids(1963) From the Earth to the Moon(1964) Robinson Crusoe on Mars(1964) The Tenth Victim(1965) Fahrenheit 451(1966) Fantastic Voyage(1966) Barbarella(1967) Planet of the Apes(1967)
ושאר העיבודים ליצירות ה.ג'. וולס וז'ול ורן.
סרטים בעלי ענין לחובבי מד''ב עם גישה לא מד''בית -
Lost Horizon(1937) 1984(1956) Dr. Strangelove(1964) A Clockwork Orange(1971)
|
|
|
|
|
מאחר ולפחות ארבעת הסרטים הבאים (חדש)
רז שובר את שתיקתו שבת, 26/10/2002, שעה 20:29
בתשובה לארז לנדוור
שיידונו בסדרת הכתבות הנוכחית (שניים מהם באותה כתבה, אגב), אינם נכללים ברשימה הנ''ל, אני סבור כי לקוראים מחכות אי-אילו הפתעות :-)
|
|
|
|
|
The Thing from Outer Space-1951 (חדש)
כליל נאורי יום ראשון, 27/10/2002, שעה 18:21
ראיתי סרט מעצבן זה ביום שישי, בערוץ שש, בלילה.
הסרט מבוסס על סיפור מד''ב קצר ומעולה של ידידנו קמפבל ג'וניור, בשם Who Goes There. או, לפחות, כך טוענות כותרות הפתיחה. (ספוילר לסרט ולסיפור הקצר.) - - - - - - - - - המציאות היא עגומה הרבה יותר. בספר, כל העניין בחייזר הוא העובדה שהוא משנה את צורתו עד לרמה הקטנה ביותר שבידי המדע של תקופתו לראות, ולבסוף נאלצים להשתמש בטריק על מנת להבחין בין איש צוות לבין חייזר. בסרט החייזר הוא סתם צמח ''תבוני'' מזופת, השואג בקול ומכה באוייבים, וישנו גם המדען המטורף שרצונו בידע על הטבע העבירה אותו מן התלם המוסרי. בילבולי מוח טכנופוביים, בקיצר. נכון, בשני הסרטים יש תחנת מחקר בקוטב הצפוני, בשני הסרטים מתרסקת חללית בקרבת התחנה, וצוות צבאי הולך לחקור אותה, בשני הסרטים המלחמה הקרה בפתח. אבל כל הפואנטה השתנתה לחלוטין, ורעיון מד''בי מעניין ומותח הפך ל-B-Movie פתטי וחסר טעם. מזל שיש לאבי גלידה במקרר.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
|
|
|