עוד בקטגוריה זו:
אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
|
 |
העתיד על פי אנביק
מאמרים / אהרון האופטמן
יום שני, 11/10/2004, שעה 0:00
על טכנולוגיות העתיד ומשמעותן
|
|
מאמר זה הופיע בגליון 22-23 של המימד העשירי, ספטמבר 2004
האגדה מספרת שבשנת 1899, לפני שעלה השחר על המאה ה-20, הכריז ראש משרד הפטנטים האמריקני ש''כל מה שאפשר להמציא כבר הומצא''. על אף שמחקרים הראו שאין שחר ל''ציטוט'' המשעשע הזה (ואם הדברים אכן נאמרו זה היה בוודאי בבדיחות הדעת), מרבים להשתמש בו כדי ללגלג על מגבלות הדמיון האנושי. על כל פנים, אילו הסיפור הזה היה אמיתי, המחשבה המתבקשת היא מה היה קורה אילו אותו ראש משרד פטנטים היה פוגש פקיד אחר, אחד בשם אלברט איינשטיין, אשר בשנות עבודתו במשרד הפטנטים של שווייץ בתחילת המאה ה-20 הגה את תורת היחסות שלו. אלברט החביב היה מן הסתם חורץ לו לשון ארוכה, כמו באחת מתמונותיו המפורסמות. הוא, שחשיבתו הגאונית שינתה את פני המדע והטכנולוגיה של המאה ה-20, ידע בוודאי שמספר הדברים שעוד יומצאו עולה לאין שיעור על זה של אלו שהומצאו קודם. שהרי המדע המודרני והטכנולוגיה המבוססת-מדע הנם תופעה חדשה בהיסטוריה האנושית, בת כמה מאות שנים בלבד. ההישגים שהושגו בתקופה קצרה זו, מרשימים ככל שיהיו, יתגמדו בוודאי אל מול ההתפתחויות של מאות השנים הבאות.
קל יותר לקבל תחושה של קצבי ההתפתחות והשינויים לאורך ציר הזמן כאשר מודדים את הזמן לא בשנים אלא בדורות (כאשר כל דור הוא כ-25 שנה). האדם החל להשתמש בכתב לפני כארבע מאות דורות. האוניברסיטה הראשונה הוקמה לפני כארבעים דורות. שימוש של ממש בדפוס החל לפני כעשרים וארבעה דורות. הפיסיקה של ניוטון היא בת שלושה עשר דורות בסך הכל. המהפכה התעשייתית התחוללה לפני עשרה דורות. הטלפון הומצא לפני חמישה דורות, והטלויזיה לפני שלושה. תורת היחסות תחגוג בקרוב ארבעה דורות. שימוש מעשי במחשבים – שני דורות, ואם מדברים על המחשב האישי אז רק דור אחד. רשת האינטרנט– חצי דור (אל תתנפלו עלי, אני יודע ששורשיה בשנות ה-60 של המאה הקודמת. אני מדבר על התצורה הנוכחית והשימוש ההמוני). ופענוח הגנום האנושי – עשירית הדור...
אתם קולטים? ה''הומו ספיינס'' הופיע על פני האדמה לפני עשרת אלפים דורות, אך כל הסיפור של הטכנולוגיה המודרנית, זו הנשענת על המדע, הוא בסך הכל סיפור של עשרה דורות, פחות או יותר. מישהו יכול לנבא היום מה יהיו פני המדע והטכנולוגיה בעוד עשרה דורות? שני דורות? דור אחד?
לגבי דור אחד אולי אפשר להסתכן. או כך לפחות סבורים אנשי ''מוסד המדע הלאומי'' של ארה''ב (NSF). אבל כדי לעיין בהשקפותיהם בנוגע לעתיד האנושות אתם צריכים לעשות קודם כל היכרות עם אנביק. אנביק נשמע לכם כמו שמו של חייזר מאחת הפלנטות של מערכת ווגה? אולי, אבל משמעות השם (באנגלית (NBIC אינה אלא ראשי תיבות של:Nano-Bio-Info-Cogno . תתרגלו לשם הזה,NBIC, כי זהו אחד המושגים החמים ביותר כיום בעיני בעלי החזון באשר לעתיד המדע והטכנולוגיה. למה הכוונה? להתלכדות (הנה לכם עוד מושג חם) בין תחומי הננוטכנולוגיה, הביוטכנולוגיה (כולל הדסה גנטית), טכנולוגיות המידע (כולל מחשוב ותקשורת) ומדעי הקוגניציה (הכוללים את הנוירולוגיה ואת חקר המוח ותהליכי החשיבה). בדוח עב-כרס של ה-NSF תחת הכותרת ''טכנולוגיות מתלכדות לשיפור ביצועי אנוש'' מציגים מדעני ה-NSF את חזונם בדבר המהפכה המדעית-טכנולוגית הבאה: התלכדות ארבעת התחומים הנ''ל לכלל יכולת מאוחדת עם פוטנציאל ''להעלות כיתה'' את האדם ואת סביבתו: לשפר את גוף האדם, את יכולתו השכלית ואת בריאותו, להאריך את חייו, וליצור עבורו מגוון רחב של מערכות ומוצרים ''חכמים'' שיהפכו את חיינו לנוחים יותר ופוריים יותר.
רעיון ''הטכנולוגיות המתלכדות'' נובע מהתובנה שאבני הבניין של כל חומר או רכיב, אם בעולם הדומם ואם בעולם החי, הן אבני בניין בסקלה הננומטרית. למי ששכח, ננומטר הוא אלפית המיקרון, ומיקרון הוא אלפית המילימטר. אם נסדר בשורה עשרה אטומי מימן (האטומים הקטנים ביותר ביקום) נקבל אורך של ננומטר. רוחב ''הסליל הכפול'' של מולקולת דנ''א הוא כשני ננומטרים. תא חי גודלו מאות או אלפי ננומטרים, אך מצויים בו מרכיבים שממדיהם ננומטרים בודדים. הבנת התכונות של חומרים ומערכות בסקלה הננומטרית, ויתרה מזאת, היכולת לבנות דברים בסקלה הננומטרית, הם המפתח למגוון אדיר של אפשרויות: החל ממעגלים אלקטרוניים ה''צומחים'' ומשכפלים את עצמם, דרך חומרים בעלי חוזק-על (שיאפשרו את בנייתה של ''מעלית החלל'', למשל), המשך בחומרים ''אינטליגנטיים'' המשתנים בהתאם לצורך, ועד למניפולציות גנטיות, הנדסת רקמות, גידול איברים מלאכותיים ומה לא. המיקרואלקטרוניקה הופכת בעצם ימים אלה לננואלקטרוניקה, כאשר הממדים של הרכיבים שבשבבים האלקטרוניים יורדים אל מתחת ל-100 ננומטרים. ''יוזמת הננוטכנולוגיה הלאומית'' שעליה הכריז הנשיא קלינטון בשנת 2000 (ואשר שודרגה על ידי הנשיא בוש תוך חקיקת ''חוק הננוטכנולוגיה של המאה ה-21'', עם הקצאת תקציבי עתק למחקר ופיתוח בהתאם) דיברה על ''מחשבי-על בגודל של קוביית סוכר''. ''ננו-חלקיקים'' הנקראים ''נקודות קואנטיות'' מתחילים לשמש לצרכי מחקר ואבחון רפואי. חלקיקים דומים נבדקים לצורך אספקת תרופות ממוקדת. הדורות הבאים שלהם עשויים להיות ''ננו-רובוטים'' שישייטו בגופנו ויעשו לנו כל מיני דברים טובים (במעבדות הדרך לכך עוד רחוקה, אך חובבי המד''ב התוודעו בוודאי לשמות כמו ''נניטים'' שכיכבו בפרקי ''מסע בין כוכבים'' ולאחרונה אפילו בסרט ''אני, רובוט'').
ויליאם ואלאס, אחד מעורכי הדו''ח של NSF תיאר באופן ציורי את ''התלכדות הטכנולוגיות'':
''אם מדעני המוח יכולים לחשוב את זה, אנשי הננו יוכלו לבנות את זה, אנשי הביו יוכלו ליישם את זה, ואנשי ה-IT (טכנולוגיות המידע) יעשו את הניטור והבקרה של זה.''
מה זה ''זה''? בערך הכל.
ומה יהיו תוצרי ''ההתלכדות'', הפירות שיניב אנביק במהלך פחות מדור אחד, תוך עשרים השנים הבאות? הנה רשימה חלקית:
* כל המוצרים והמכשירים שהאדם משתמש בהם יבנו מחומרים ''תפורים לפי מידה'', מהונדסים מהרמה המולקולרית ומעלה, ידידותיים לסביבה, חוסכי אנרגיה, מסתגלים לשינויים סביבתיים ומתאימים את תכונותיהם לצרכים הנדרשים.
* יתאפשר ממשק ישיר בין מוח אנושי למחשב, או בעצם בין המוח לכל מכונה – שהרי המחשבים יהיו משולבים כחלק אינטגרלי כמעט בכל דבר, החל מטלפונים ניידים וטוסטרים וכלה בבגדים שאנו לובשים.
* גוף האדם ישודרג ויהיה בריא יותר ועמיד יותר. (אחד הרעיונות: תאי דם מלאכותיים האוגרים חמצן פי 100 לעומת תאים רגילים. תארו לכם אפשרות לצלול ללא מיכלי חמצן במשך שעות!). תהיה זמינות של חלקי חילוף לרוב אברי הגוף אם לא לכולם, אם בצורת אברים מלאכותיים ואם בעזרת ''הצמחה'' ביולוגית של האבר הדרוש.
* זמינות של טיפול רפואי כמעט לכל חולי וליקוי גופני או מנטאלי, לרבות חיסול מוחלט של מחלות שונות, ביניהן שיתוק או עיוורון.
* גישה מיידית לכל מידע דרוש, לכל אחד, בכל זמן ובכל מקום.
ומה יהיה מעבר לדור הבא? בעוד הרבה דורות? מדעני ה-NSF אינם מהססים להצביע במפורש על הכיוון המוכר לכל קוראי ספרות המדע הבדיוני: עליית מדרגה של האדם בסולם האבולוציוני, ולמעשה יצירת אדם חדש, מודל משופר של ההומו ספיינס, עם יכולות פיסיות וקוגניטיביות העולות בהרבה על הקיימות. עוד בטרם הוחל ביישום המידע שנוצר בפרויקט הגנום האנושי, הם קוראים להקמת פרויקט חדש, אולי שאפתני יותר: פרויקט ''הקוגנום האנושי'' (Human Cognome Project). מטרתו של פרוקט הקוגנום תהיה לחקור, להבין ולמפות את המבנה והפונקציות של הדבר הנשגב שנקרא התודעה האנושית. אם תרצו – הרוח האנושית. האותיות ''אנביק'' לא יספיקו ככל הנראה לתאר נכונה את פרויקט הקוגנום האנושי. יהיה צורך להוסיף, מן הסתם, ראשי תיבות מתחומי מדעי החברה, הרוח, הפילוסופיה, התרבות. וזו אולי תהיה ההתלכדות האולטימטיבית.
חומר קריאה נוסף (כ-400 עמודים)
המימד העשירי
|
 |
|
