|
|
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
|
אין שלם יותר מלב שבור
ספרים / נועה רייכמן
שבת, 28/07/2012, שעה 22:14
ביקורת על הספר הנערה עם רגלי הזכוכית
|
|
במבט ראשון נראה ששם הספר והתקציר שעל גבו כבר מספרים את הסיפור כולו: ''איידה מקליירד לוקה בשינוי צורה מסתורי ומבהיל – גופה הופך באיטיות לזכוכית... היא חוזרת אל איי סנט הוד'ס לאנד, שם – כך היא מאמינה – דבקה בה הזכוכית בראשונה, בתקווה נואשת לאתר את הגבר שאולי יוכל לרפא אותה. מידאס קרוק הוא מתבודד צעיר שהתגורר באיים כל חייו. ... בעודו מסייע לה להשלים עם מה שקרה לה היא מתירה בהדרגה את סבך קישורי לבו והשניים מתאהבים. הדבר שהם זקוקים לו יותר מכל הוא זמן – אך זמנם הולך ואוזל במהירות. האם ימצאו דרך לעצור את התפשטות הזכוכית? הנערה עם רגלי הזכוכית הוא רומן ביכורים... וסיפור אהבה נוגע ללב''. מי שיתרשם מן הטקסט הסכריני שעל הכריכה האחורית ומשום כך יחליט לא לקרוא את הספר, יחמיץ את אחד הספרים הרגישים והפיוטיים ביותר שקראתי לאחרונה. סיפור המסגרת של העלילה אכן מסוכם בתיאור זה, וקריאה מרפרפת של שני הפרקים האחרונים תענה על השאלה שבסופו, אלא שעיקר הסיפור הוא בתיאורי הדמויות ובקשרים ביניהן, הנחשפים בהדרגה עם התקדמות הקריאה. מידאס קרוק, גיבור הספר, רואה את העולם מבעד לעדשת המצלמה. הוא מתמחה בצילומי נוף, בעיקר בשחור-לבן, ולעתים נראה שהסיפור מתרחש כפי שנלכד בצילום כזה. בתמונות הנפרשות בפני הקורא עולים סיפורי חייהן של דמויות והקשרים ביניהם, שכולם נטווים ביד אמן ליריעה הנחשפת לעיני הקורא עם התקדמות העלילה. איידה ומידאס הם החוט המקשר בין דמויות אלה. דרך זירכרונותיו של מידאס אנו מתוודעים לדמויות הוריו, אמו הרגשנית ואביו המדען הקר והמנותק. איידה מתארחת בביתו של קארל, ידיד של הוריה, שדמותו מאירה את סיפור חייהם והקשר שלו אתם מתגלה כיותר מחברות גרידא. סיפוריהם של מיליונר מתבודד מוזר ואשתו היפה, המארחים את איידה ומידאס בניסיון לפתור את בעיית התפשטות הזכוכית בגופה, נשזרים בסיפור תושביו האחרים של סנט הוד'ס לאנד. אפילו מי שמצטייר כשוטה הכפר, דמות סטראוטיפית כביכול של שיכור המשרך את רגליו בסמטאות, מתגלה כדמות מורכבת החושפת את צפונותיה לאורך הספר. תרגומה המצוין של יעל אכמון קולח, והתיאורים של נופים ומקומות מוסיפים לאווירה הקסומה. במהלך הסיפור עולים סיפורי חייהם של דמויות שונות והקשרים ביניהם, כשכולן נטוות ביד אמן ליריעה אחת הנחשפת לעיני הקורא עם התקדמות העלילה. אם אתם מחפשים ספר עם עלילות סוערות, הרבה דם ואש ותמרות עשן – לכו לקרוא את משחקי הכס. ב''הנערה עם רגלי הזכוכית'' אנשים ורגשות הם העיקר, כשהמסר העיקרי של הספר הוא לא לפחד ללכת אחרי נטיות הלב. הספר אינו מתמקד ב''מה אם'', אלא מראה מה קורה כשאנשים המשיכו בכוח האינרציה – כשלבם קרא להם לנהוג אחרת. בעולם שלנו, בו מצופה מאיתנו ''לנהוג בהגיון'', ''לפעול באופן שקול'' ו''לא לתת לרגשות לסנוור אותנו'' אלי שו קורא בקול צלול כזכוכית לתת מקום לרגש וללכת בעקבות הלב. כמה מילים על העטיפה. אמרי זרטל עיצב עטיפה יפהפייה, שלדעתי עושה עוול לספר. התרשמותי הראשונה מהספר – בגלל העטיפה והתקציר – הייתה שמדובר בספר נוער. אלא שמדובר בספר שידבר יותר אל מי שכבר התנסה בדבר או שניים, מי שכבר אהב ואיבד, בחר והתחרט, שכבר יש לו פרספקטיבה מסוימת על חייו.
הנערה עם רגלי הזכוכית אלי שו תרגום: יעל אכמון הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2012 300 עמודים
אלי שו קורא מספרו
דוגמה לאיור כריכה 1
דוגמה לאיור כריכה 2
דוגמה לאיור כריכה 3
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
|
|
|
|
אני לא הצלחתי להתרגש (חדש)
גרומיט שבת, 28/07/2012, שעה 22:45
מעל הכל הספר נרה לי כמו ניסיון לשחזר את ההצלחה של ''אשתו של הנוסע בזמן''. בשני המקרים מדובר בסיפור אהבה, ובשניהם אלמנט על-טבעי בלתי מוסבר משנה לחלוטין את חייהם של דבר ואישה. אז כאן המחלה אינה נסיעה בזמן אלא התגבשות הגוף לזכוכית, על כל המתמע מכך,אבל התבנית היא אותה תבנית.
הפריעה לי גם הפסיכולוגיזציית יתר של הדמויות, והחיפוש הפסיכואנליטי כמעט אחרי פצעים שהותירו הורים בילדים ושנשארים איתם גם בבגרות. לא שהורים לא משאירים משקעים עמוקים מאוד אצל אנשים, אבל ההתמקדות כמעט רק בזה, תוך שלילה כמעט מוחלטת של אישיות עצמאית ושלמה כמעט מכל הדמויות הראשיות, הפריעו לי מאוד. לא שסבלתי חלילה מהקריאה שלו, אבל זה עדיין ספר שופע פגמים בעיניי. לא הצלחתי להתלהב.
|
|
|
|
|
אני לא הצלחתי להתרגש (חדש)
נועה ר. יום שלישי, 31/07/2012, שעה 7:16
בתשובה לגרומיט
לא הצלחתי לקרוא את ''אשתו של הנוסע בזמן'' - ממש סבלתי והפסקתי אחרי פרק או שניים... לדעתי דווקא מול הורים כל-כך שרוטים הספר נותן תקוה שיש סיכוי בכ''ז לשבור את הדפוס המשפחתי ולמצוא זוגיות נכונה.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
|
|
|