 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
ביבר הנייר
סיפורים / קן ליו
28/06/14
תגובות: 8
וויסקי בקנקן (חלק שלישי)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 1
וויסקי בקנקן (חלק שני)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 0
וויסקי בקנקן (חלק ראשון)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 0
הינדיק
סיפורים / הדס משגב
13/06/14
תגובות: 1
שמים שבורים
סיפורים / יואב וקרן לנדסמן
13/06/14
תגובות: 1
מתנת יום הולדת בחלקים
סיפורים / קרן לנדסמן
01/03/14
תגובות: 0
דמשק
סיפורים / דריל גרגורי
31/08/13
תגובות: 8
מיכאל
סיפורים / זיו קיטרו
03/05/13
תגובות: 0
עד בלי ירח
סיפורים / נגה פרנקל
03/05/13
תגובות: 3
הפוך, לקחת
סיפורים / רותם ברוכין
03/05/13
תגובות: 5
הפוך, לקחת
סיפורים / רותם ברוכין
03/05/13
תגובות: 1
יאגה
סיפורים / קרן לנדסמן
03/05/13
תגובות: 1
היום הגרוע ביותר בשנה
סיפורים / קרן לנדסמן
15/02/13
תגובות: 8
פיזור
סיפורים / חגי אברבוך
13/01/13
תגובות: 14
|
 |
אקרא כוכב על שמך
סיפורים / רונן בר-ניב
יום ראשון, 27/10/2002, שעה 11:13
על זוגיות וחוק בראי המסע הבינכוכבי
|
|
''מוכנה?''
הידקתי את רצועות החגורה והצצתי ימינה, באשתי.
''עוד רגע אחד'', היא התעקשה. ''אתה קראת את כל האותיות הקטנות?'' היא נופפה בדפי החוזה הסטנדרטי.
''נראה לך? אותיות קטנות הן בשביל בתי משפט. אנחנו יוצאים לדרך על-סמך אמונה בטיבו של האדם ובטחוננו באל שינחה אותנו למצוא פרצות באותיות הקטנות.''
היא הביטה בי בתמהון, אבל הידקה את רצועות החגורה.
היטבתי את פיית המיקרופון מול פי. ''פיקוח מחתול שמונה, מוכנים לשיגור.'' קיוויתי שהצלחתי להשמע קר רוח.
''חתול שמונה, המתן,'' קרקר הרמקול מעל ראשי.
''סעיף 133 למשל, אתה ראית אותו?''
''לא זוכר.''
''הצוות מוותר בזאת על זכאותו למתן שמות לכל התופעות הגאלאקטיות החדשות בהן יתקל, ומבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, מוותר הצוות על זכאותו למתן שמות לגאלאקסיות, נובלות, שמשות, כוכבים, אסטרואידים, ירחים, שביטים, חייזרים, חיים או מתים, מאובנים, אמצעי תעבורה בחלל, שיטות תקשורת מכניות ושפות תקשורת אורגניות מכל סוג ומכל מין.''
''נו, אז?'' התממתי.
''הסיבה היחידה בגללה רציתי שנצא לסיור חללי, היתה כדי לקרוא לכוכב על שמי!''
''וכך אכן יעשה. כוכב חדש יקרא על שמך.''
''והחוזה?''
''נשרוף את הגשר הזה כשנגיע אליו, טוב?''
''לפעמים אני לא מבינה מה עשית שם במשרד.'' היא המשיכה לדפדף בחוזה. ''וזה, סעיף 216, אתה ראית אותו?''
''לא זוכר.''
''הצוות מוותר בזאת על זכאותו להשתתפות ברווחים העשויים לנבוע באופן ישיר ו/או עקיף מכל תגלית גאלאקטית חדשה, ומבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, מוותר הצוות על זכאותו להשתתפות ברווחים העשויים לנבוע באופן ישיר ו/או עקיף מגילוי יסודות, תרכובות, תהליכים, מכשירים, מכונות, מכונות זמן, אמצעי תעבורה בחלל, שיטות הנעה בחלל, תרופות, וכלי נשק מכל סוג ומכל מין, בין אם חדשים ובין אם מחודשים.''
''נו, אז?''
''נמאס לי מההתחכמויות שלך.''
שתקנו בזמן הספירה לאחור.
אחר כך שתקנו כי קשה לדבר בזמן התאוצה האדירה הבועטת אותך מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ.
אחר כך שתקנו כי מראה כדור הארץ מהחלל הוא עוצר נשימה.
ואחר כך שתקנו כי הפעלתי את משגרי הניוטרו-פלאזמה.
ספרי הסטטיסטיקה אומרים כי הסיכוי למציאת כוכב מתאים לחיי אנוש בשיגור ראשון הוא בערך אחד לשמונה, ולכן לא הייתי מופתע לראות כוכב ירקרק יפהפה מבעד לחלון.
חיכינו כחמישים דקות בציפיה מתוחה בטרם החל מסך התצוגה העליון להציג רצף נתונים על הכוכב, כפי שהתקבלו מהגשש ששוגר לעברו: דחיסות האויר והרכבו, מינרלים, אדמה, אחוז מים, צמחיה, ועוד ועוד. התמקדתי בפינה הימנית התחתונה של המסך: ''שם: אפטוניגל''. מבטה של אשתי התמקד בי, וחשדתי כי היא רוצה להמשיך את השיחה שנקטעה לפני שלוש שעות.
''מוכנה?''
''לנחיתה? בשביל מה? כל מה שנמצא לא יהיה שלנו, ולכל דבר שנמצא לא נוכל אפילו לתת שם. כסף לא נראה מזה, ואת מחצית הירושה של אבא שלי כבר ביזבזת בשביל ההרפתקה המוזרה הזו. אני רוצה הביתה.''
''בבקשה.'' סובבתי את ידית החירום ומחצית התא נאטמה. לחצתי על כפתור נוסף, ויחידת המילוט שלה נפלטה מהחללית.
''סעיף שתיים, באותיות גדולות, את ראית אותו?'' אמרתי לאויר.
''כל אחד מחברי הצוות מאשר בזאת את מודעותו לסכנות המסע בחלל, ומוותר על כל תביעה הקשורה בכל נזק העלול להגרם, אם במזיד ואם במקרה, לו ו/או לכל אחד מחבריו. כל אחד מחברי הצוות מאשר בזאת כי למפקד המשימה ינתנו סמכויות חירום לביצוע כל פעולה שתידרש להשלמת המשימה על-פי שיקול דעתו הבלעדי, ללא ערעור. ידוע לצוות כי השלמת המשימה קודמת למילוי הוראות כל דין, ורישומי מפקד המשימה ביומן המסע יהוו ראיה יחידה וקבילה לאירועים אשר יתרחשו במהלכו.''
נכון, אני מודה.
אבל אם תמצאו שיטה טובה יותר להתחמק מרצח בכוונה תחילה, ספרו לי עליה.
בשעות הבוקר ניתן למצוא אותי במשרדי.
ברנע את ברנע, עורכי-דין.
יועצים בלעדיים לסוכנות החלל.
פורסם לראשונה בפורום הסיפורים של האגודה.
פורום הסיפורים של האגודה
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
בר-ניב? (חדש)
שלמקו יום ראשון, 27/10/2002, שעה 11:42
לא תצליחו לעבוד עלינו. זה עדיין יניב בתחפושת!
|
|
|
|
|
כמות הניבים ממש משתווה ליונים. (חדש)
Sabre Runner נדחה יום ראשון, 27/10/2002, שעה 17:33
בתשובה לשלמקו
|
|
|
|
|
?? יש לך בעייה עם השם שלי?? (חדש)
האיש במצודה הרמה יום שני, 28/10/2002, שעה 11:43
בתשובה לשלמקו
|
|
|
|
|
מה פתאום? (חדש)
שלמקו יום שני, 28/10/2002, שעה 12:42
בתשובה להאיש במצודה הרמה
זו פשוט בדיחה רצה, על כך שיש יותר יניבים מיונים בפורום, ויותר יונים מבסרט של ג'ון וו...
|
|
|
|
|
באמת תהיתי מה פירוש (חדש)
אבישי יום ראשון, 27/10/2002, שעה 22:58
אותה הודעה מסתורית בפורום. קבל אלף אלפי ח''חים: קצר וקולע, מתאים ומשעשע, מרגש ונוגע, ומה עוד אני לא יודע.
באמת יופי.
|
|
|
|
|
''מרגש ונוגע''? (חדש)
Boojie יום שני, 28/10/2002, שעה 0:38
בתשובה לאבישי
אני מאד מקווה שכתבת את זה בשביל החרוז, אחרת אני ארגיש מאד לא נוח להיות במחיצה אחת עם אדם שסיפור מבודח על בעל שרצח את אשתו בחסות פלפול משפטי הוא ''מרגש ונוגע'' בעיניו.
עם השאר, לעומת זאת, אני די מסכימה...
|
|
|
|
|
למען הסר ספק, (חדש)
אבישי יום שני, 28/10/2002, שעה 21:50
בתשובה לBoojie
המשפט הנ''ל (להלן: ''המשפט'') נכתב על מנת לספק חריזה בלבד, ואין לראות בו הבעת דיעה אמיתית של אבישי לביא ו\\או עילה להרגשה לא-נוחה (להלן: ''פיכס''). הקוראים מוותרים בזאת על זכותם להסיק מהמשפט מסקנות כלשהן לגבי טעמו הספרותי של אבישי, ובכלל זה כל תשובה לשאלה האם הוא אוהב נשים ג'ינג'יות עם חזה גדול.
_______
אבישי לא ישא באחריות על תהליכי צביעת שיער ו\\או הגדלת או הקטנת חזה כתוצאה מהודעה זו.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
