 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
|
 |
קריאת העורב - מרץ
מאמרים / אסף אשרי
יום שני, 29/03/2004, שעה 10:00
נשים במד''ב, אז ועכשיו
|
|
בטור אישי זה מביא אסף אשרי, עורך המד''ב והפנטסיה של
הוצאת אופוס, מידע והגיגים על הנעשה בתחום בעולם הרחב.
אש כירים, נעזבת, גוססה באור חיור;
ליל אין-סוף, אין קץ לחבל – לא הואילו ספרי-הבל
השכיחני את האבל – את הצער הבוער –
את לנורה שנמוגה כהמג חלום עובר – כחלום, ולא יותר.
ובתרגום סימולטני: פעם, בלילות אפלים וארוכים של תקופות חשוכות, הן עבדו רק מעל כיריים והמבקרים חשבו כי יוציאו תחת ידיהן רק ספרי הבל. צער רב מילא את ליבן על כך שלא ניתנה להן כל הזדמנות. אולם כעת כבר ברור מעבר לכל ספק - הנשים בז'אנר ובכלל כבר כבשו את מקומן בו, ובצדק. הגיע הזמן שהאג'נדה המגדרית תוכל לשבת בשקט. השוויון כבר כאן. חלומן התגשם. אפשר לנוח. במשך המהלך הארוך הזה למדו הנשים לנצל כל כישור טבעי שנכפה עליהן על ידי החברה. הן מלקטות מיתוסים, הן מתבלות את סיפוריהן בדמויות צבעוניות, הן תופרות קווי עלילה זה לזה ורוקמות עולמות חדשים ומרתקים, הן יולדות גיבורות וגיבורים שנוגעים בנו.
כללי
ר' אברהם אבן עזרא פסק: ''מנהג נשים לעשות תאוותן ואינן רואות את הנולד''. דעה זו, שהיתה רווחת שנים רבות וארוכות, גרמה לג'ין אוסטין לומר ''אשה, בעיקר אם אתרע מזלה לדעת משהו, עליה להסתיר זאת ככל שתוכל'', אבל גם לרמוז ''דמיונה של אשה מהיר עד מאד, הוא מדלג מהערצה לאהבה ומאהבה לאמהות ברגע אחד''. אצלנו, כמה דורות מאוחר יותר, אמרה דבורה בארון ''בדמיון שהוא כשמש, ניתן לא רק למאושרים, יכולים מקופחי הגורל למלא במידה ידועה את פגימות חייהם''. שנים רבות הצליחו הגברים ששלטו בתעשיה לקבע את הסטטוס קוו הספרותי בו הסופרים הרציניים הם גברים ובשום סוגה ספרותית, פרט לרומנים למשרתות, לא יכולה אשה להתמקם גבוה בסולם.
בתחילה היתה מרי שלי, והיו סמלים אחרים ליכולת הדמיון והכשרון הנשי להתעלות מעבר לגדרות שהוצבו לו, אולם כעת המצב שונה בתכלית.
גם הז'אנר האהוב שלנו החל את דרכו בשליטה גברית כמעט מוחלטת. אולם כיום, לאחר שלה גווין, מק'קאפרי, ראס וזימר-ברדלי לחמו בעוז, ניתן לומר כי בעידן של בוז'ולד, ויליס ורולינג הקרב תם והכתיבה ה''נשית'' כבר עומדת בזכות עצמה ואניה זקוקה לתווית כלשהי.
זו פשוט כתיבה טובה. אמנם יוצרות כדיאן ויין ג'ונס, מייגן לינדהולם (רובין הוב) וז'קלין קארי מפליאות לעשות בסגנון וביכולת שלהן, אולם האין הן עושות זאת בשל כשרונן הטהור ובמנותק מהמגדר שלהן?
על מנת להדגים את היקף הגיוון של היוצרות בתתי הז'אנר, צריך רק להזכיר את לוראל ל' המילטון ופ.נ אלרונד בתחום האימה, את מרי ג'נטל וקתרינה קורץ בתחום ההיסטוריה האלטרנטיבית, את אליזבת היידון ושרה דוגלאס בתחום הפנטסיה האפית ואת מרגרט וייס ומרסדס לאקיי כדוגמאות פופולאריות יותר לפנטסיה מסחרית; את סי. גי' צ'רי ואת ג'וליה אי. קצ'רנדה בתחום המד''ב ואופרות החלל, את פטרישיה מק'קיליפ והולי ליסל בתחום האגדות והמיתוסים המעובדים מחדש, ובתחום המסע בזמן ניתן לציין את אודרי ניפינגייר וקייג' בייקר - וזה רק על קצה המזלג, ללא אזכור פנים חדשות כגון קארין לוואצ'י, לי הוגן או קרול ברג.
יש הרבה כתיבה טובה ומגוונת בז'אנר. חלק ממנה מגיע מיוצרות וכותבות שהן גם נשים, כמו גם מכותבים ויוצרים שהם גם גברים. המהפכה הסתיימה בנצחון וכעת, כאשר האג'נדה נישאת מעל דפי ספר, זה נשמע מעט מאולץ, משכנע את המשוכנעים. ולחשוב שבימיו של ג'. ק. צ'סטרטון הוא היה יכול להתבדח על ''עשרות אלפי נשים צעדו ברחובות לונדון כשהן קוראות 'לא ניתן להכתיב לנו!' ומיד לאחר מכן פנו לקבל עבודה כקצרניות''. היום הוא היה מפוטר על ידי בעלת המגזין או העורכת הראשית.
ספרות וכתיבה
הקומיקס שוב פורח. מאמר קצר אך מעניין על גל הקומיקס ועל המשיכה לתחום אצל הקהל הרחב בעקבות ספרים ועיבודים לקולנוע מאזכר את מייקל שאבון, גרג רוקה וטיפונת ג'וס ווידון ובריאן סינגר, ונותן מבט כולל וכללי על המגמה.
ביקורת של דיאן ווין ג'ונס על ''ארגון'', ספר הנוער של הנער כריסטופר פאוליני, חושפת את דעתה על הדור הצעיר בפנטסיה ועל המגמות המסחריות הלא פשוטות. הזכויות על הספר עב הכרס הזה, חלק מסדרה, נרכשו לתרגום בארץ.
רשימה על ספרו החדש-ישן של היינליין, ''For Us, the Living'', שנתגלה לאחרונה, מראה כי גילוי כתב היד משנה כמה תפיסות בקשר לסופר.
חובבים המעוניינים לשלוח בול של אסימוב בדואר רגיל מוזמנים לשלוח דואר אלקטרוני ולקרוא את הפניה של גורדון ואן גלדר העוסקת בצורך שבייצור בול שכזה.
פרסים ומועמדויות
לאחר תקופה של הצפת מועמדויות ופרסים, החודש שרר שקט יחסי. אך אל דאגה, המועמדויות על פרס הדיטמר האוסטרלי פורסמו זה לא מכבר, וכן שמות הזוכים בפרס האפי. פרס זה מוענק ליצירות המתפרסמות במהדורות אלקטרוניות ברשת ומחוצה לה.
מעין-תחרות נוספת מתקיימת לכבוד יציאת העונה השלישית של זינה לדי.וי.די, וכשתענו על מספר שאלות תוכלו לזכות במארז המדובר. הסדרה עוררה ויכוח בנושאי מעמד האשה. מצד אחד מדובר באייקון של נסיכה לוחמת ונושא הגירל פאוור בהחלט עולה על סדר היום. מצד שני, כעומק הדמויות כן עומק המחשוף וקוצר החצאיות והמכנסונים. ברוח הפרובוקציות הללו תוכלו למצוא בעמוד התחרות את דעותיהן של כוכבות הסידרה, רנה אוקונור ולוסי לולס, על עור ועל כפילות עירום.
דבר אחרון הקשור לטלויזיה: בתחילה הוא היה אמור להיות דמות משנית וחולפת לצד אייקון נשי מודרני, אולם הכימיה והניצוצות שעלו מהמסך בכל פעם שהוקרנו עליו שרה מישל גלר ודיוויד בורנז גרמו לדמות הערפד הטוב להמשיך את חייו בסדרת הקאלט ''באפי קוטלת הערפדים'' ולהגיע משם לסדרת בת משלו. לפני זמן לא רב נקבע כי הערפד יסיים את חייו על המרקע לעד. אלה המעוניינים לנסות ולשנות את רוע הגזירה ולהצטרף למאבק המרשים של חובבי הסדרה בניכר מוזמנים להכנס לאתר המוקדש להצלת הסדרה ''אנג'ל''.
ספרים
הפעם אני מרשה לעצמי להביא דוגמאות רבות מהרגיל, וכן תמצות של עלילותיהן, מאחר ובימי ירידי ספרים יש שטפון של מידע וספרים והשבוע התקיים יריד ספרים גדול מאד בלונדון. בימים כגון אלה אתה נוטה לבדוק יותר ויותר זוויות ואפשרויות, אז הנה:
Pandora's Star מאת פטר פ. המילטון הוא גדול מימדים ולכן סביר להניח שהוא לא יתורגם לעברית. הוא מציג את עולמנו בשנת 2380, ובו חורי תולעת המאפשרים מעבר מהיר לחוקרי החלל ולקבוצות של התיישבות ומחקר הכובשות אותו. ארוע בו כוכב פשוט נעלם - לא בפיצוץ סופר נובה או בבליעת חור שחור - מעורר את סקרנותם של החוקרים ופותח תיבת פנדורה. בניית עולם מצוינת וכתיבה משובחת של אחד הסופרים החשובים בתחום כיום.
The Charmed Sphere מאת קת'רין אסארו הוא סיפורה של קוסמת מוכשרת שהמתחרה שלה מצליחה לבצע עליית מדרגה ביכולותיה והופכת את עולמה על פיו.
1610: A Sundial in a Grave של מרי ג'נטל המופלאה הוא סיפורם של אסטרולוג וחוזה המגלה שהעולם עומד לבוא אל קיצו בעוד 500 שנה ושל סייף שכיר חרב צרפתי שעומד לשחק תפקיד חשוב בתהפוכות שיטלטלו את אירופה. כמו ב''אש: היסטוריה סודית'', זה לעולם לא מה שזה נראה.
Beyond Infinity של גרגורי בנפורד הוא הרחבה של הנובלה ''Beyond the Fall of Night'', שיצאה בתחילת שנות התשעים. למי שעדיין אוהב את בנפורד.
Seduced by Moonlight מאת לוראל ל' המילטון הוא הספר השלישי בסדרת הפנטסיה האירוטית שגיבורתה היא מרי ג'נטרי, נסיכת פיות המאמצת לעצמה זהות בדויה של בלשית בלוס אנג'לס. כתיבה סוחפת ותיאורי אירוטיקה כתובים היטב בתערובת של מינים חדשים ויצורי קסם מוכרים.
The Assassin's Edge מאת ג'ולייט אי. מק'קנה חותם את סדרת הפנטסיה של האינארין, סדרה בת חמישה כרכים ואשר מצטיינת בקשירת חוטי העלילה ובהתפתחות דמויות. לא מפיל משום כסא אבל בהחלט מהנה.
Son of Avonar של קרול ברג הוא הראשון במה שמסתמן כטרילוגיה על ארץ בה הקסם והכישוף אסורים על פי חוק ומי שמתרועע עם אלו השומרים על הגחלת צפוי לעונשים חמורים.
The Collected Short Fiction of C. J. Cherryh מאת - נכון! - סי.ג'י צרי! עוד הזדמנות לקרוא את הסיפורת הקצרה המצויינת שלה.
White Devil's מאת פול מק'אולי הוא מותחן ביוטכנולוגי המתרחש בעתיד הקרוב ויש בו הנדסה גנטית, יצורים דמוי קופי-אדם ותככים בקונגו.
Gods' Concubine של שרה דוגלאס הוא החלק השני ברביעיה, המתרחש במאה ה-11 של ויליאם הכובש. יודעת לכתוב, הגברת דוגלאס, אבל הסדרה רק במחציתה כך שמוקדם לחרוץ את דינה.
אחרון אחרון חביב: The Last Light of the Sun של גאי גבריאל קיי, מיקירי המדור, הוא סיפור היסטוריה אלטנרנטיבית-נורדית על ברן ת'ורקנסון שסוחב על גבו את עוולות העבר לעבר החופים הקלטים. זוהי סאגה חדשה בסגונו המהפנט והפיוטי של קיי.
סיכום
''מנהג נשים לעשות תאוותן ואינן רואות את הנולד'', אמר אבן עזרא הרבה לפני שפסטיבל קארי ברדשו החל וקיטוריה על מצבה הכלכלי מול רכישת עוד נעלי מעצב עדיין לא נהגו. כפי הנראה לא קרא הרב המכובד הרבה מד''ב, והוא חי בעידן שבו לדמיון ולנשים היה מעמד משני. ניתן רק לשמוח כי התקדמנו מאז, וכי הנשים והדמיון מצויים כעת במקום אחר. כי כמו שאמר הרב קוק: ''עזוז הדמיון הוא מתת אלוהים, בהיותו מחובר לגדולת השכל וכח ההשערה,עומק המוסר ובעיות הרגש, הרי זה מכשיר לרוח הקודש''.
עוד על הדמיון וכוחותיו העצומים - בטור הבא של קריאת העורב.
מאמר קצר אך מעניין על קומיקס
ביקורת של דיאן ווין ג'ונס על ''ארגון''
רשימה על For Us, The Living
בול של אסימוב
הפניה של גורדון ואן גלדר בעניין בולי אסימוב
פרס הדיטמר האוסטרלי
מעין-תחרות בנושא זינה
פרס האפי
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
חשבתי,
נעץ יום חמישי, 08/04/2004, שעה 9:52
|
|
|
 |
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
