 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
חולית: אקשן
ספרים / איתי שלמקוביץ
יום ראשון, 18/09/2005, שעה 10:00
בריאן הרברט וקווין ג'יי אנדרסון מראים לנו את נחת זרועם בחלקה השלישי של טרילוגיית אגדות חולית: 'חולית: קרב קורין'
|
|
''המאמין כי גרסה מסוימת אחת של ההיסטוריה הנה בגדר עובדה מוחלטת עושה את השגיאה החמורה ביותר שאדם חושב עלול להכשל בה... ''
במילים אלה נפתח הספר האחרון בסדרת הקדימונים השניה והאחרונה (לעת עתה) ביקום חולית. זוהי מעין התנערות של הצמד הרברט את אנדרסון מהטענות על סתירות בין מה שהיה ידוע על הג'יהאד הבאטלריאני מספריו של הרברט האב לבין מה שהוצג בטרילוגיית הג'יהאד.
למרות ההתנערות מחוסר ההתאמות בין עולם חולית המקורי ובין זה של הרברט הבן בסדרת הג'יהאד, ל'חולית: קרב קורין' יש מטרה מרכזית אחת – סיום המעבר מעולם המכונות והמוחות-בקופסה של הג'יהאד לעולם הפיאודלי והרוחני של מואד'דיב. הפיסות האחרונות של הפאזל נופלות למקומן, ההמצאות והמונחים האחרונים שהרברט האב הכניס לעולם המד''ב ואשר טרם הוצגו בטרילוגיה – מנטאטים, למשל – מופיעים לבסוף, ותהליכים שנרמזו קודם, כמו הופעת הגילדה והשנאה המוחלטת למכונות, קורמים עור וגידים. כשמגיע העמוד האחרון והספר נסגר, העולם כבר הסתיים להשתנות, ודרושות רק עשרת אלפים שנים של שיקום הגלקסיה על מנת להגיע לטרילוגיית הבתים – שלושת קדימוני חולית הראשונים, המאוחרים כרונולוגית מהסדרה השניה.
המלחמה במכונות מגיעה לישורת האחרונה. ארסמוס, הרובוט העצמאי, הסאדיסט והסקרן, נעזר בשני בני אנוש בוגדים ומפתח מגפה קטלנית במיוחד, מארת אומניוס, הקוטלת עולמות שלמים תוך ימים והעומדת להוריד את האנושות על ברכיה. כאשר מספר הנספים הולך וגדל, בני האנוש החופשיים ובראשם בוריאן אטרייאדס נאלצים לבצע זוועות מלחמה, והכל במטרה לנצח את המכונות. התוכנית מצליחה, בערך: במחיר אנושי מזעזע, מצליחה האנושות לדחוק את כל המכונות אל העולם האחד של קורין, ולהטיל עליהן מצור. שנים יעברו עד שיוכלו לשבור את מצב הקפאון ולחסל לבסוף את המכונות.
לאחר שפע הפעילות ב'הג'יהאד הבאטלריאני' והפוליטיקה המסובכת ב'אדם נגד מכונה', 'קרב קורין' חוזר לאקשן מסחרר. בשעה שמיליונים מתים, חולפות ספינות מקפלות חלל במהירות המחשבה בין כוכבים, ואיתן גם העלילה. כדרכם של ספרי חולית, הספר מתחיל בכחצי תריסר עלילות ועוד כמה עלילות משנה, המשתלבות ומתאחדות זו עם זו עד לקרב המרכזי. וכמו הספינות מקפלות החלל, הסובלות מסיכוי קבוע להיעלם לאחר כל קפיצה, כאן קיים הסיכוי שהעלילה תיעלם אל השכחה.
אך למרבה הצער ההשקעה בעלילה הסוחפת ניפתה מהספר את כל המרכיבים מלבד הקריאות. הדמויות חד-מימדיות, פעולותיהן צפויות מחד וחסרות כל הגיון מאידך, ונראה שטיפשות היא הכוח המניע החזק ביותר בגלקסיה. למשל: ארסמוס, הרובוט הסאדיסט, שהתנהג כמו בן אנוש בספרים הקודמים, נכשל בהבנת מושגי אנוש בסיסיים ביותר, והמצב עוד מחמיר כאשר גם בני האנוש מתנהגים כפי שארסמוס ציפה, ולא כפי שבני אנוש רגילים מתנהגים.
שיא הבעייתיות וחוסר האמינות בספר נמצא בתיאור הבגידה על הגשר בקורין, המהלך שעורר את השנאה המיתולוגית בין בית אטרייאדס ובין בית הארקונן. מעשה הבגידה כל כך קטן, כל כך טריוויאלי, כל כך לא אמין – גם במהותו וגם מבחינת תחושת הבגידה – שקשה להאמין איך עכבר כל כך קטן יצר הר כה גדול. מדובר כאן, יש לזכור, באחד הנושאים המעניינים והמרכזיים ביותר שהיו מונחים לפתחם של הרברט ואנדרסון בבואם לכתוב את הטרילוגיה, אחד הקשרים החזקים ביותר בינה לבין 'חולית' המקורי.
'חולית: קרב קורין' הוא חומר קריאה קל. הוא חסר עומק, חסר אמירה, מהווה מעין תיאור היסטורי של העתיד (שלנו) ושל העבר (של מואד'דיב). לאחר התעלמות מחוש הביקורת, הוא אפילו מהווה קריאה מהנה וסוחפת. לאחר חמשת קודמיו, מאת הצמד הרברט ואנדרסון, אין לצפות ליותר.
אין גם לצפות ליותר מהתרגום לעברית, שכמעט מצליח להחריב את הקריאות המהוללת הנ''ל. התרגום חוזר לעידן הספקטקלים וההלחמילים, ונראה כאילו הוא נעשה ללא כל מחשבה על השפה העברית, כולל לפחות מקרה אחד בו נאלץ כותב שורות אלה לתרגם בחזרה לאנגלית בשביל להבין את המשמעות. אפילו יותר מחוסר מקצועיות של המתרגם, חסר בספר מגע יד עורך. גם זה, לאחר חמשת קודמיו, היה צפוי לחלוטין.
כשיצא ספר חולית השביעי של הצמד (וקשה להאמין שהוא לא יצא), אקרא גם אותו. הספרים הקודמים סיפקו לי שעות של הנאה, גם אם שטחית. אבל אין בספרים מגמת שיפור, ולכן 'חולית: קרב קורין' לא מומלץ לכל מי שלא הצליח להנות מהספרים הקודמים. בסופו של דבר, הסיפור שלו ידוע מראש.
חולית: קרב קורין
מאת בריאן הרברט וקווין ג'יי אנדרסון
תרגום: ליאור בן-דב
הוצאת עם עובד, 2005
753 עמודים
ספרי חולית: מורה נבוכים
ספרי 'חולית' המקוריים, מאת פרנק הרברט:
חולית (Dune)
משיח חולית (Dune Messiah)
ילדי חולית (Children of Dune)
הקיסר האל של חולית (God Emperor of Dune)
כופרי חולית (Heretics of Dune)
בית הלשכה - חולית (Chapterhouse: Dune)
סדרת הקדימונים הראשונה (ידועה גם כ'סדרת הבתים'), מאת בריאן הרברט וקווין ג'יי אנדרסון (העלילה מתרחשת מספר שנים לפני זו של 'חולית' המקורי):
חולית: בית אטראיידס (House Atreides)
חולית: בית הארקונן (House Harkonnen)
חולית: בית קורינו (House Corrino)
סדרת הקדימונים השניה (ידועה גם כ'אגדות חולית'), מאת בריאן הרברט וקווין ג'יי אנדרסון (העלילה מתרחשת כעשרת אלפים שנים לפני זו של 'חולית' המקורי):
חולית: הג'יהאד הבאטלריאני (Dune: The Butlerian Jihad)
חולית: אדם נגד מכונה (Dune: The Machine Crusade)
חולית: קרב קורין (Dune: The Battle of Corrin)
אגדות חולית - ביקורת על שני הספרים הקודמים
סדרות חולית - ביקורות ופרקים לדוגמה
חולית: קרב קורין - במיתוס
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
ברצוני לציין כמה דברים (חדש)
תומר גלעד יום ראשון, 18/09/2005, שעה 16:33
לאחר שקראתי את הספר, אמנם בשפה האנגלית אך השוני אינו רב, והתעמקתי עוד יותר ביקום המקורי שלי חולית שהסתירות, כפי שכותב סקירה זו ציין, בינו לבין הקדימונים של צמד החמד בראין וקווין התאכזבתי קשות. אכן, אין הרבה למה לצפות בהתחשב בכך שקדימוני הבתים היו כישלון מזעזע, מייגע ומהדהד ולא השאירו הרבה מקום לתקווה. כמו כן, שני הספרים הראשונים בטרילוגיית הג'יהאד היו חווית קריאה לא נעימה במיוחד שגרמה לי לכמה וכמה קריאות בוז בקטעים לא הגיוניים כאלה ואחרים. בראין, הנראה לפי שיתוף הפעולה שלו עם פרנק בסדרות אחרות ככותב אנמי, חסר סגנון ומתפשר משתלב טוב עם קווין הכותב הדורסני (דוגמאות אפשר למצוא בטרילוגיית ''אקדמיית הג'דיי'') ויוצר כתיבה מייגעת, לא זורמת שעוברת מדמות לדמות באופן חד מידי וקופצת בעיקר מקרב חללי אחד משנהו. ניתן לראות זאת בתור הקבלה לסרט הוליוודי המורכב בעיקר מפיצוצים ועלילה מאולצת. הספר מעולם לא היווה חוויה קריאה נעימה וקלילה היות והכותבים מתעקשים לחזור שוב ושוב ושוב על עלילות הפרקים הקודמים של כל דמות בתחילת על פרק חדש, כאילו לא קראתי את הספר עד הפרק הנוכחי.
אכך, גירסא אחת להיסטוריה אין, וההיסטוריה, כידוע לכולנו, נכתבת על ידי המנצחים, אך כותבי הקדימונים לקחו את האימרות הללו בצורה יותר מדי מפורשת והמציאו עלילה לא קשורה, סותרת ועלובה יותר ממה שפרנק הרברט המציא. הדוגמאות הן רבות וכאן לא המקום להסבירן.
הערה מסויימת שאני רוצה להביע בתגובה זו היא בנוגע למשפט ''כדרכם של ספרי חולית, הספר מתחיל בכחצי תריסר עלילות ועוד כמה עלילות משנה, המשתלבות ומתאחדות זו עם זו עד לקרב המרכזי.''. זוהי לא דרכם של ספרי חולית. לא כולם ולא רובם. ספריו של פרנק הרברט אכן התאפיינו בנקודות מבט שונות ורבות אבל בעלילה אחת ומרכזית ולא עלילה מפוזרת ונמשכת אשר לא משיקה באף נקודה עם עצמה אלא כאשר היא מגיעה לקליימקס הסופי. לאחר שקראתי את האנציקלופדיה של חולית (אשר קיבלה את האישור של פרנק ולכן לא יעזור לב. וג. שום תירוץ על כך שהוא לא הסכים לגבי מהלך ההיסטוריה שם) התחזקה תחושתי שפשוט קראתי שישה ספרים מזוייפים.
|
|
|
|
|
למה המשכת לקנות אותם אם הם רעים? (חדש)
עופר יום ראשון, 18/09/2005, שעה 18:40
בתשובה לתומר גלעד
אני פתחתי את הקדימון הראשון בחנות, ראיתי כי רע, ולא קניתי.ומאז הקפדתי לא לקנות שום ספר שהצמד כותב, מאחר ולא שמעתי על שיפור משמעותי בכתיבה.
|
|
|
|
|
יש לך יתרון עלי, מאחר ולא קראתי אף ספר של ''חולית'' מעבר לספר (חדש)
רז יום ראשון, 18/09/2005, שעה 20:35
בתשובה לתומר גלעד
הראשון, ולא קראתי את האנציקלופדיה כלל, אבל-
למיטב ידיעתי, הרברט אכן אישר את מה שנכתב באנציקלופדיה, אבל הכרכים שנכתבו לאחר הופעתה (ב-1984), סתרו בכמה נקודות את האינפורמציה שהופיעה שם. כך שיחס אל האנציקלופדיה כאל לא-קאנונית הוא לא בהכרח התכחשות למורשתו של הרברט.
זה, כמובן, לא מצדיק כתיבת ספרים גרועים.
|
|
|
|
|
אתה רחמן בן רחמנים (חדש)
השמ יום שני, 19/09/2005, שעה 7:59
הספר הנ''ל הוא בהחלט עוד ירידה ברמה, או עליה ברמת הזוועתיות , השיטחיות, חוסר ההגיון, הטיפשות , חוסר העניין, או כל פרמטר שלילי או חיובי (תלוי כמובן איך משתמשים בו)
במבט לאחור, הכתיבה והספרים של הבן של... ושות' רק הולכים ונהיים גרועים יותר, מי שלא נהנה מהבתים יסבול בג'יהאד
מי שסבל בתחילת הג'יהאד יסבול עד מוות בסיום הטרליוגיה.
|
|
|
|
|
מסכימה. (חדש)
pink cigarette יום שני, 26/09/2005, שעה 23:05
בתשובה להשמ
ברצוני לציין (שוב) שאת הג'יהאד השלכתי מידי (זרקתי את הספר על הרצפה - מעשה שלא עשיתי לפני כן ולא אחרי כן) אחרי חמישים עמודים, ומאז לא שבתי לקרוא שום דבר מאת צמד החמד. את הטרילוגיה שלפני הג'יהאד (הבית הזה והבית ההוא) קראתי, מתוך סקרנות טהורה לדעת מה קרה בעבר, אבל השכלתי מהנסיון - לא עוד. אני מלאת הערכה והערצה לאדון שלמקו שהצליח לקרוא את כולם. קיבה חזקה..
ושאומר משהו על עבודת התרגום של הגברת הנערצה ד. לנדס?
לא, לא חשבתי ככה.
*צמרמורת*
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
