עוד בקטגוריה זו:
משחק הנסיכים
פרקים לדוגמה / גארת' ניקס
02/06/13
תגובות: 3
ציידת הלילה
פרקים לדוגמה / המערכת
04/05/12
תגובות: 2
דם כחול
פרקים לדוגמה / ורד טוכטרמן
23/09/11
תגובות: 1
ימי תל-אביב האחרונים
פרקים לדוגמה / לביא תדהר וניר יניב
24/09/10
תגובות: 0
מגן הלהט
פרקים לדוגמה / אילן גוייכמן
19/12/08
תגובות: 0
בן אלמוות
פרקים לדוגמה / רוג'ר זילאזני
12/12/08
תגובות: 0
פנטסיה 2000 - דבר העורך
פרקים לדוגמה / המערכת
06/10/08
תגובות: 39
תחיית האגדות
פרקים לדוגמה / אילן גוייכמן
17/09/08
תגובות: 1
חוק הקוסמים השני - אבן הדמעות
פרקים לדוגמה / טרי גודקינד
13/09/08
תגובות: 11
סימנטוב
פרקים לדוגמה / אסף אשרי
18/04/08
תגובות: 6
המים שבין העולמות
פרקים לדוגמה / הגר ינאי
06/04/08
תגובות: 6
דרקון הוד מלכותו
פרקים לדוגמה / נעמי נוביק
24/09/07
תגובות: 16
המגשר
פרקים לדוגמה / רביב מיוחס
14/09/07
תגובות: 74
התחדשות
פרקים לדוגמה / קרול ברג
05/05/07
תגובות: 3
בנות הדרקון
פרקים לדוגמה / מרית בן-ישראל
02/04/07
תגובות: 25
|
|
האלים עצמם
פרקים לדוגמה / איזק אסימוב
יום שלישי, 07/05/2002, שעה 1:16
פרק ראשון מתוך ספרו של אסימוב
|
|
נגד הטיפשות
6
''לא טוב!'' אמר למונט בחדות. ''לא התקדמתי לשום מקום''. הבעתו אמרה הגות עמוקה, שהתאימה היטב לעיניו רבות ההבעה ולחוסר הסימטריות הקל בסנטרו המאורך. הבעת ההגות העמוקה השתלטה עליו בשעותיו היפות ביותר, וזו לא הייתה אחת מהן. ראיונו הרשמי השני עם האלאם הסתיים בכישלון מוחץ אף יותר מהראשון. ''אל תהיה דרמטי''. אמר מיירון ברונאוסקי בשלווה. ''לא ציפית להשיג התקדמות. אמרת לי כך בעצמך''. הוא עסק בהשלכת בוטנים לאוויר ותפיסתם בפיו עגול השפתיים. לעולם לא פספס. הוא לא היה גבוה מאוד, ולא מאוד רזה. ''זה לא הופך את זה לנעים. אבל אתה צודק, זה לא משנה. ישנם דברים אחרים שאני יכול לעשות ובכוונתי לעשות, ומלבד זאת, אני מסתמך עליך. אם רק תצליח למצוא –'' ''אל תסיים, פיט. שמעתי את זה כבר. כל שעלי לעשות הוא לפענח את דפוסי החשיבה של אינטליגנציה אל-אנושית.'' ''אינטליגנציה על אנושית. היצורים מהיקום המקביל מנסים להיות מובנים.'' ''ייתכן שזה כך.'' נאנח ברונאוסקי, ''אבל הם מנסים לעשות זאת באמצעות האינטליגנציה שלי, שאני נוטה לחשוב שהיא טובה מהאנושית, אולם לא בהרבה. לעתים, בחשכת הליל, אני שוכב ער ותוהה אם אינטליגנציות שונות יכולות לתקשר כלל. או לחילופין, אם היה לי יום רע במיוחד, האם למינוח 'אינטליגנציות שונות' יש משמעות כלשהי.'' ''יש לו.'' אמר למונט בפראות, ידיו מתכדרות לאגרופים בכיסי חלוק המעבדה שלבש. ''משמעותו האלאם ואני. משמעותו הגיבור-טיפש הזה, דוקטור פרדריק האלאם, ואני. אנחנו אינטליגנציות שונות, מכיוון שכאשר אני מדבר אליו הוא לא מבין. פניו המטופשות נעשות אדומות יותר, עיניו חורגות מחוריהן ואוזניו נאטמות. הייתי אומר שמוחו מפסיק לתפקד, אבל חסרות לי ההוכחות לקיומו של מצב פעיל כלשהו ממנו מוחו יכול להיעצר.'' ברונאוסקי מלמל, ''איזו דרך להתבטא כלפי אבי משאבת האלקטרונים''. ''זה בדיוק העניין. האב המוצהר של משאבת האלקטרונים. לידת ממזר, יותר מכל דבר אחר. תרומתו הייתה האחרונה בחשיבותה. אני יודע''. ''גם אני יודע. סיפרת לי על כך לעתים קרובות,'' ברונאוסקי הטיל בוטן נוסף לאוויר.
1
הכל התרחש שלושים שנים לפני כן. פרדריק האלאם היה רדיוכימאי, החותמת על עבודת הדוקטורט שלו הייתה עדיין לחה, והוא לא הפגין כל סימן להיותו מזעזע עולמות. מה שהחל לזעזע את העולם הייתה העובדה שבקבוק ובו חומר כימי שסומן כ-''טונגסטן מתכתי'' ניצב על שולחנו. הבקבוק לא היה שלו; הוא מעולם לא השתמש בו. הייתה זו ירושה מאיזה יום מעורפל בו אחד משוכניו הקודמים של המשרד רצה טונגסטן מסיבה שנשכחה מזה זמן רב. למעשה, החומר כבר לא היה טונגסטן. הבקבוק הכיל כדוריות קטנטנות של דבר מה שכעת כבר התחמצן במידה רבה – אפור ומאובק. חסר תועלת לאיש. יום אחד נכנס האלאם למעבדה (ליתר דיוק היה זה בשלושה באוקטובר שנת אלפיים ושבעים), התחיל לעבוד, הפסיק זמן קצר לפני השעה עשר בבוקר, בהה בבקבוק והרים אותו. הבקבוק היה מאובק כתמיד, הסימון דהוי כתמיד. האלאם קרא, ''אלוהים אדירים; מי לעזאזל התעסק עם זה?'' זה, לפחות, מה שסיפר דניסון, ששמע את ההערה וסיפר על כך ללמונט שנות דור לאחר מכן. הסיפור הרשמי, כפי שהוא מופיע בספרים, השמיט את המינוחים המדויקים. מהסיפור מתקבל הרושם כי האלאם הוא כימאי חד עין, שם לב לשינויים ומסיק מהם מסקנות מרחיקות לכת באופן מיידי. אין זה נכון. להאלאם לא היה כל צורך בטונגסטן; לחומר לא היה כל ערך עבור האלאם, ולכל מי שהתעסק איתו בעבר לא נודעה כל חשיבות בעיניו. אולם, הוא שנא כל חיטוט בשולחנו (כמו רבים אחרים) וחשד באחרים שהם משתוקקים, בזדון, לחטט בו. איש לא הודה שיש לו מידע כלשהו בעניין. לבנג'מין אלן דניסון, ששמע את ההערה המקורית, היה משרד מצדו השני של הפרוזדור. דלתות המשרדים היו פתוחות. הוא הביט מעלה ונתקל במבטו המאשים של האלאם. דניסון לא חיבב במיוחד את האלאם (אף אחד לא חיבב אותו במיוחד) וישן רע במיוחד בלילה הקודם. הוא עלץ, כך סיפר מאוחר יותר, על הסיכוי להוציא את המרה השחורה שלו על מישהו, והאלאם היה המועמד המושלם. כאשר האלאם החזיק את הבקבוק מול פניו, דניסון נרתע לאחור בדחייה. ''למה לי, בשם כל השדים, להיות מעוניין בטונגסטן שלך?'' דרש. ''איזו סיבה יש למישהו להתעניין בו בכלל? אם תתבונן בבקבוק, תבחין שהוא לא נפתח כבר עשרים שנה; ואם לא היית מניח את כפותיך המלוכלכות עליו, היית רואה שאיש לא נגע בו.'' סומק עז התפשט באיטיות על פניו של האלאם. הוא אמר בקשיחות, ''תקשיב, דניסון, מישהו שינה את תכולת הבקבוק. זה לא טונגסטן.'' דניסון הרשה לעצמו נחירת בוז קטנה, אך מורגשת. ''איך אתה יכול להבחין?'' מדברים כגון אלה, הטרדות חסרות חשיבות ועלבונות חסרי תכלית, עשויה ההיסטוריה. הייתה זו הערה אומללה. עבודת הדוקטורט של דניסון, טרייה כזו של האלאם, הייתה מרשימה בהרבה, והוא נחשב לצעיר-החדש-והמבריק של המחלקה. האלאם ידע זאת, וגרוע אף יותר, דניסון ידע זאת, ולא ניסה להסתיר את זה. ההערה ''איך אתה יכול להבחין?'' עם ההדגשה הברורה, שלא ניתן לטעות בה, על המלה ''אתה'', הייתה מניע עיקרי לכל מה שהתרחש לאחר מכן. אילולא זה, האלאם לעולם לא היה נעשה למדען הגדול והמכובד ביותר בהיסטוריה, אם להשתמש במינוח המדויק בו התבטא דניסון לאחר מכן בראיונו עם למונט. באופן רשמי, האלאם הגיע למעבדה באותו בוקר הרה גורל, הבחין בהיעלמות הכדוריות האפורות המאובקות – כשאפילו האבק בתוך הבקבוק נעלם – ובמקומו מצא מתכת אפורה-כסופה. באופן טבעי, הוא החל לחקור – אבל נניח את ההסבר הרשמי בצד. אילו רק הגביל דניסון את עצמו לתשובה שלילית פשוטה, או משיכת כתף, רוב הסיכויים שהאלאם היה שואל אחרים, ולבסוף מתייאש מהאירוע הבלתי מובן, מניח את הבקבוק בצד ומניח לטרגדיות מאוחרות יותר, קטנות או משמעותיות (תלוי במשך הזמן שהיה עובר עד לתגלית), להנחות את העתיד. בכל מקרה, לא היה זה האלאם שהיה רוכב על הסערה לגבהים.
האלים עצמם (The Gods Themselves) מאת איזק אסימוב (Isaac Asimov) עברית: אורי שגיא הוצאת אודיסיאה, 2002
|
|
|