|
|
 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
אכן, טרגי
ספרים / טליה נירגד-חסון
שבת, 04/02/2012, שעה 13:53
ביקורת על הספר היקום הטרגי שלנו
|
|
מג קרפנטר גרה בדירה טחובה עם בן-זוגה האפאתי כריסטופר, משכתבת ומוחקת את הרומן שלה וכותבת ביקורות על ספרי מדע פופולרי. יום אחד היא מקבלת ספר שמסביר שכל בני האדם הם בני אלמוות, וכאשר היקום יקרוס הם יחיו לנצח במציאות וירטואלית שתיקרא ''נקודת אומגה''. על-פי הכריכה האחורית (של הספר האמיתי, לא הספר שבתוך הספר) נאמר ש''שרשרת של אירועים מוזרים מפרה את שגרתה'' לאחר שמג קוראת את הספר. הייתי מסתפקת גם באירועים רגילים, אך לצערי הם לא מופיעים בספר הזה. במשך 400 עמודים, שלל הדמויות משוטטות לאורך רצועת חוף עגמומית (מציאותית, לא וירטואלית), מפלרטטות זו עם זו בחוסר חשק, מנהלות דיונים פילוסופיים על משמעות החיים ומדי פעם מתמוטטות ועושות משהו מטופש, כמו לדחוף את מכוניתן לנהר.
אבל יש מפלצת. כשמג הייתה ילדה היא פגשה איש מוזר, שטען שהוא מכשף. כשביקשה ממנו לגלות לה את עתידה, אמר: ''לעולם לא תסיימי את מה שהתחלת. לעולם לא תתגברי על המפלצת. ובסופו של דבר לא תשיגי כלום.'' הנבואה המאיימת הזו רודפת את מג גם בבגרותה, ומקבלת משנה תוקף כאשר מתחילים לצוץ דיווחים על מפלצת שמסתובבת באזור מגוריה. נשמע מסקרן? תשכחו מזה. המפלצת מופיעה כשנוח לה ונעלמת כשהיא מפריעה לעלילה, ואפילו אחרי שכמה מהדמויות נתקלו בה, הן מסכימות שמדובר בהזיה קולקטיבית. והאיש המוזר? האם הוא באמת מכשף או שרלטן שניצל את אמונתה של ילדה קטנה? אלוהים יודע. אולי. הסופרת ודאי לא יודעת.
בשלב מסוים בעלילה מג מתייאשת ומחליטה לא לכתוב רומן עלילתי קלאסי, אלא מחברת של סופרת, עם רעיונות לא-גמורים, דמויות חצי-מגובשות ורשימות מחייה שלה. ''היקום הטרגי שלנו'' נראה כמו המחברת הזו. הוא עמוס וגדוש ברפרנסים לתרבות פופולרית, בנתונים סטטיסטיים שאמתותם מוטלת בספק, בבדיחות קרש ובאנקדוטות משונות. נראה שהסופרת ניסתה לדחוס לתוך הספר מחשבות אקראיות על אפקט הפלסיבו, מבנה של סיפור, ספרי עזרה עצמית, טרגדיות וסריגה, ומכיוון שלא הצליחה לארגן את מחשבותיה לכדי טקסט קוהרנטי, שמה את הדברים בפי הדמויות. ואוי, כמה שהן מדברות, הדמויות. קשה להזדהות אתן כשבמקום לפעול הן יושבות על התחת ומהגגות. התרגום המגושם של קטיה בנוביץ' לא עוזר כלל – מתי לאחרונה שמעתם מישהו משתמש במילה ''גזעי''?
לסיכום, מדובר בספר ארוך, משמים, ולא ממש ז'אנרי. היקום המתואר בו אינו טרגי. רק קצת מעפן.
היקום הטרגי שלנו
Our Tragic Universe
סקרלט תומס
מאנגלית: קטיה בנוביץ'
הוצאת ידיעות ספרים, 2011
398 עמודים
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
ביקורת מעולה!
אלודאה נטולת ססמה שבת, 04/02/2012, שעה 18:41
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
 |
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
