 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
פחד ותיעוב בפורקס
ספרים / קרן לנדסמן
יום שישי, 28/05/2010, שעה 22:53
סקירה על ''שחר מפציע'', הספר הרביעי בסדרת דמדומים
|
|
אזהרת ספויילרים - ביקורת זו כוללת פרטי עלילה מהספר
''שחר מפציע'' עוסק בנושא אחד – כפייה. בעוד הספרים הקודמים ניסו לגעת ביחסים בין גזעיים, אהבת אמת ומגבלותיה ובמשמעות ההתבגרות, בספר האחרון בסדרה כל הדמויות כופות את רצונן על אחרים או שאחרים כופים עליהן את רצונם. אין בחירה אמיתית בספר, ואין רצון חופשי.
הספר מתחיל בחתונת בלה ואדוארד, שאליה מתפרץ ג'ייקוב בניסיון לזכור את בלה כפי שהייתה רגע לפני שהיא הופכת לאויבת הגרועה ביותר של שבטו. החתונה מתקיימת כמובן, ורגע לאחר מכן אדוארד סוחף את בלה לירח דבש חלומי. בין החול לים, בבקתה מבודדת, השניים מגלים את חדוות המין והמחיר המתלווה לו – אדוארד כה חזק עד כי הוא פוצע את בלה כאשר הם מקיימים יחסי מין. הוא גם שובר מיטות ונושך כריות (כך במקור).
הפעמיים היחידות שבהן הם מצליחים לקיים מצוות פרו ורבו מספיקות על מנת להכניס את בלה להריון הרה אסון. לא רק שהעובר ערפדי ומביא את בלה לשתיית דם אדם, הוא גם מתפתח מהר עד כדי שבירת צלעות ופיצוח איברים פנימיים של האם לעתיד.
בינתיים להקת זאבי האדם המקומית מחליטה כי העובר מסכן את השבט כולו ולפיכך עליהם להורגו. ג'ייקוב לא מוכן לקבל את דין הלהקה ומצליח להשתחרר ממרותו של המנהיג, האלפא. הוא יוצא להגנתה של בלה ועוברה, ואליו מצטרפים זאבים אחרים מסיבותיהם-הם.
מכאן העלילה מתחילה להסתבך.
העובר נולד בניתוח קיסרי בלתי צפוי ובלה מתה מאבדן דם. אדוארד מערפד אותה באותו רגע, וג'ייקוב הנדחף מהחדר מגלה שהתינוקת החדשה היא-היא המיועדת לו, ומוטבע עליה. ימים לאחר מכן, כאשר בלה מתעוררת מתברר כי התינוקת מקסימה להפליא, חוץ מנטיתה לשתות דם ולהעביר את מחשבותיה במגע. היא גם גדלה במהירות-על. השמועה על התינוקת מגיעה אל הוולטורי, מועצת הערפדים האכזריים מהספר השלישי, והם מחליטים לנצל את המידע כדי להשיג את הכישרונות המיוחדים של משפחת קאלן, ובייחוד של אדוארד ואליס. משפחת קאלן מגיבה בגיוס כל חבריה, ידידה ומוקירי זכרה, והמצב מסלים עד כדי קרב ערפדים אדיר.
ואז המצב באמת מתדרדר, אבל נעצור כאן מחשש לספוילרים.
הכפייה בספר מתקיימת במספר מישורים, מהמישור האישי ועד למישור הקבוצתי והעולמי.
מבחינה אישית על בלה נכפים חתונה, היריון, מוות, אימהות וערפדות. היא לא בוחרת באף אחת מאבני הדרך המשמעותיות האלה של חייה. אדוארד מסרב לקיים איתה יחסי מין לפני החתונה, היות ובעולם של סטפני מאייר לא ניתן לקיים יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואים, ובכך למעשה כופה עליה להתחתן איתו בגיל 18. עונשה של בלה על תשוקתה לבעלה הוא היריון הרסני וקטלני שלא דומה בשום דרך להיריון אותו אשה נורמלית אמורה לעבור. סופם של יחסי המין הללו הוא מוות אכזרי, בעת שהעובר מכרסם את דרכו החוצה מרחמה של בלה.
בלה לא בוחרת באף אחד מאלה. היא אמנם רצתה להתערפד, אולם מה שהיא דמיינה הוא אירוע אינטימי ואוהב שלה ושל אדוארד ולא מזרק מלא בארס הננעץ היישר בלבה לאחר מוות אלים.
אם נבחן ערפדה אחרת ממשפחת קאלן, רוזלי לא יכולה לשאת את מכאובם של חיים נטולי ילדים. היא עורפדה בגיל הפוריות ומכיוון שכערפדית היא אינה יכולה ללדת, הוויתור על האמהות נכפה עליה. כבר בספר השלישי בלה מגלה שרוזלי כועסת על בחירתה להתערפד מכיוון שבחירה זו משמעה עקרות, ולפי רוזלי חיים נטולי ילדים הם חיים נטולי משמעות. האובססיה של רוזלי להכנסת ילד כלשהו לחייה גורמת לה להתעלם מצרכיה של בלה. היא מעודדת את בלה לשמור על העובר, מזינה אותה בדם אדם, ומונעת מאדוארד ומקארלייל לשכנע את בלה להפיל את העובר שהורג אותה. במידה רבה, כמו שהעקרות נכפתה על רוזלי, כך היא כופה את האמהות על בלה.
גם ג'ייקוב לא בוחר בדבר לאורך הספר כולו. תחילה הוא נדחף לעזוב את הלהקה שלו ובעקבות זאת את שבטו. לאחר מכן זאבי אדם אחרים מצטרפים אליו וכופים עליו להפוך למנהיג. וגרוע מכול – הוא מוטבע על בתה של חברתו הטובה ביותר ומרגע זה ואילך אין לו בררה אלא לאהוב את התינוקת עד מוות ולמלא את כל גחמותיה.
במישור גבוה יותר פועלת הכפייה בקרב להקת זאבי האדם. השינוי לזאב נכפה על בני שבט קוילוט מעצם הגעת משפחת קאלן לאזור, אין להם דרך להתנגד לשינוי או לברוח ממנו. לאחר ההפיכה לזאב, על כל חברי הלהקה נכפית שותפות מחשבתית מלאה שלא מאפשרת להם לשמור על פרטיות. אם לא די בכך, האלפא, מנהיג הלהקה יכול לכפות את רצונו על כל הלהקה בשימוש בקול מיוחד, ואין אף זאב שיכול להתנגד לכך. הבחירה היחידה שעומדת בפניהם היא להצטרף ללהקה אחרת, אבל בעולם שבו יש רק להקה אחת – איזו בררה בעצם יש כאן?
ובעולם כולו הוולטורי כופים את רצונם על כל הערפדים. ערפד שמסרב לרצונם נענש בחומרה והם מנצלים זאת על מנת להשיג את רצונום. לא ארחיב בנקודה זו על מנת שלא לספיילר, אולם אסב רק את תשומת לבם של הקוראים לכפייה בעימות הסופי של משפחת קאלן מול הוולטורי. חפשו את ההתנגשות בין בלה למקביל לה, ואת מאזן הכוחות החדש שנוצר.
בניגוד לספרים הקודמים, אין אף נקודה העומדת לזכות הספר הזה. התמימות והסיפוריות של הספרים הקודמים נעלמו לחלוטין. הוא מכיל תיאורי אלימות, אונס ורצח מהגרועים שקראתי, ואני לא מבינה את התיוג שלו כספרות נוער. גרוע מכך, הוא משעמם. הוא מאבד את קהל היעד שלו אי שם בינות לתיאורי ההתעלסויות שלא ידברו אל מי שעדיין בתולה, ואת שארית הקוראות הוא יאבד בתיאור הלידה.
לפיכך, היחידים שיקראו את הספר עד תומו הם מבקרים כמוני, ואני מציעה לכולנו להתאחד ולדרוש שיעניקו לנו תג מיוחד לרגל סיום הסדרה. אני חושבת שמגיע לנו משהו על ההתמדה והיכולת להתעלם בעקביות מהפגמים הסיפוריים על מנת למנוע מאחרים לחזור על הטעויות שלנו.
אישית, אני הולכת לחגוג בקריאה של ספרות משובחת לשם שינוי.
כמה מילים על הספר החמישי בסדרה
במקור, הספר החמישי היה אמור להיות הסיפור של ''דמדומים'' מנקודת מבטו של אדוארד. הספר דלף לאינטרנט בעת כתיבתו, ובמחאה סטפני מאייר הודיעה שלא תפרסם אותו. מאוחר יותר היא נשברה (חלקית), והעלתה לרשת את הגרסא ה''אמיתית'' של הספר. הספר לא יראה אור בדפוס ככל הנראה, אולם למעריצות המעונינות – הנהו בגרסאת PDF.
במקום ספר זה, כתבה מאייר את סיפורה של ברי טאנר. לא זוכרים את ברי? זה בסדר, רוב המעריצים לא זוכרים אותה. זו דמות שולית שהפציעה לשמונה עמודים ב''ליקוי חמה'' (עמ' 483-491 במהדורה העברית), רק כדי להראות עד כמה הוולטורי מרושעים. מאייר החליטה להשמש בה כתרגיל לפיתוח דמויות, והתרגיל הפך לספר. בקצב של מאייר, סביר להניח שנקבל עוד כמה מתחרים על תואר ''הספר החמישי'' בשנים הקרובות.
שחר מפציע
מאת סטפני מאייר
תרגום: רחל אהרוני
הוצאת ספרית פועלים, 2010
624 עמודים
הספר החמישי הגרסה ה''מקורית''
הספר החמישי הגרסה החדשה
ברי טאנר
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
