עוד בקטגוריה זו:
אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
|
 |
אבק שואב
מאמרים / אהרון האופטמן
יום שישי, 10/11/2000, שעה 11:13
תקשורת העתיד כחול אשר על שפת הים
|
|
מאמר זה פורסם (בשינויים קלים) בעיתון ''הארץ'', 2.11.2000
בעגה הטכנולוגית זה נקרא MEMS, ראשי תיבות של ''מערכות מיקרו-אלקטרו-מכניות''. אבל אנשי המיקרו-רובוטיקה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה אוהבים לבחור שמות ציוריים יותר לפרויקטים שלהם: ''אבק חכם'', ''גרגרים אלקטרוניים'', ''סיליקון הולך''. שמות משונים, אך מתארים בדיוק מה שמתפתח במעבדות שם ובמקומות אחרים. הכל מבוסס על ההתקדמות המדהימה במזעור- לא רק המזעור המוכר של שבבים אלקטרוניים, אלא גם של רכיבים מכאניים ואופטיים. בשיטות הדומות לאלו של תעשיית המיקרואלקטרוניקה, ניתן כיום ''לגלף'' בתוך פיסות סיליקון לא רק מעגלים אלקטרוניים אלא גם גלגלי שיניים, צירים, זרועות, מנופים ומראות - בגודל זערורי של מיקרונים. הוסיפו לזה את היכולת שתוענק לכל ''הגרגרים החכמים'' הללו לתקשר זה עם זה, עם מחשב מרכזי מרוחק, ועם רשת האינטרנט (חישבו לא על גרגרים בודדים אלא אולי על אלפים או מיליונים, שיימצאו בכל מקום - על גופנו, בבגדינו, בבית, במקרר, במשרד, במכונית) - והרי לכם מרחב אדיר לרעיונות עתידיים הממתינים רק לדמיון האנושי.
''גרגר'' חכם המפותח באוניברסיטת ברקלי: חישה, תקשורת
לייזר ומקור כוח בנפח של גרגר חול
קחו למשל את הפרויקט ''אבק חכם'' של פרופסור קריס פיסטר מאוניברסיטת ברקלי. המטרה: לדחוס מערכת חישה ותקשורת שלמה, יחד עם מקור כוח, בתוך ''גרגר'' שגודלו מילימטר מעוקב, ובעתיד אף פחות מזה. יותר מכך: ''נחיל'' של גרגרים כאלה יוכל לתפקד כיישות מתואמת אחת, כשכל הגרגים מתקשרים ביניהם לצורך ביצוע משימתם. ומהי המשימה? או, כאן הדמיון יכול להתחיל להתפרע. אם אתם חושבים על נחיל של אבק-חיישנים המספקים מודיעין צבאי או אולי מבצעים ריגול תעשייתי, אתם לא טועים בהרבה (לנגב מהר את האבק, האוייב מאזין!). המימון ל''משחקים'' של פיסטר וחבריו מגיע מ-DARPA, הסוכנות למחקר בטחוני מתקדם של ארה''ב. שורשי הפעילות מגיעים לשנת 1993, כשמכון RAND ערך סדנת חשיבה מיוחדת עבור DARPA, ובה הועלו רעיונות שונים ומשונים באשר להשלכות הצפויות על הלוחמה העתידית הודות לשילוב של מהפיכת המזעור האלקטרו-מכאני, יחד עם ההתקדמות ב''מערכות אוטונומיות'' (רובוטים בעלי יכולת של קבלת החלטות עצמאית). בין היתר דובר שם על אפשרות לפתח בטווח זמן לא ארוך את ''הזבוב'' - חיישן זעיר בעל כושר תנועה עצמאית, שיופעל ב''להקות'' שיאספו מודיעין רב-ערך או יתריעו על נוכחות חומרי לחימה כימיים ואחרים. דובר גם על גירסה עתידנית קצת יותר - ''הצרעה'' - ''זבוב'' שלא רק קולט ומשדר מידע אלא גם ''עוקץ'' - פוגע פיסית במערכות שונות. אבל פיסטר וחבריו צופים ל''אבק החכם'' יישומים רבים אחרים, סימפטיים קצת יותר מהצבאיים. למשל - ''מקלדת וירטואלית'': כפפה נוחה עם ''גרגרים חכמים'' החשים את תנועת האצבעות ומשדרים בתקשורת אלחוטית את הפקודות המתאימות למחשב (בעיקרון אפשר לוותר על הכפפה ולהצמיד את הגרגרים ישר לאצבעות). ובעצם, למה להסתפק במקלדת, אם אפשר יהיה כך ''לפסל'' צורות תלת מימדיות ב''פלסטלינה וירטואלית'', לנגן על פסנתר וירטואלי, או לשוחח בשפת סימנים כשהמחשב מתרגם את הסימנים לדיבור? (תחברו לזה משקפיים של ''מציאות וירטואלית'', מציע קיסטר, ולא תסבלו עוד בישיבות משעממות. תוכלו לגלוש באינטרנט בזמן שהבוס מברבר!). יישום עתידי אחר הוא ניהול של כל מלאי המצרכים בבית (או במרכול), או כדברי קיסטר: ''הבקבוק מדבר עם הקופסה, הקופסה עם המיכל, המיכל עם המשאית, המשאית עם המחסן, והמחסן עם האינטרנט. תדע כל הזמן כמה מצרכים יש לך, איפה הם ומה מצבם''. אפשר להוסיף לזה עוד כהנה וכהנה - למשל מוצר מאכל ש''מדבר'' עם תנור המיקרוגל. רעיון אחר הוא אמצעי תקשורת לבעלי מוגבלויות פיסיות קשות. על שפת סימנים כבר דיברנו, אך תחשבו על משותק (בכל גופו) המתקשר עם סביבתו בעזרת ''גרגרים חכמים'' המוצמדים לעפעפיו או לאיבר אחר בר-תנועה. תארו לכם בית חולים שבו כל המכשירים מצוידים ב''גרגרים חכמים'' מרושתים (המזרק ''יודע'' אם הוא מוחדר לחולה הנכון), או גרסה אחרת, בה הרכיבים הללו משולבים בביגוד של תינוק וחשים כל הזמן את הנשימה והחום ומתריעים על בעיות. או ''אבק חכם'' המפוזר באטמוספרה לצורך חיזוי מדויק של מזג אויר, לרבות מעקב אחר הווצרות טורנדו (גירסה משוכללת של הסרט ''טוויסטר''). פיסטר מדמיין מטוסים הפולטים חלקיקי אבק חכמים מדי כמה שניות, ונותנים לכל המטוסים בסביבה מידע בזמן אמת על טורבולנציה ו''כיסי אויר''.
פרופ' פיסטר מפיח רוח ב''אבק חכם'' (עדיין לא האמיתי,
רק חלקיקים זוהרים להמחשה). ברקע -תמונה מוגדלת של עדשת
סיליקון זעירה - אחד מרכיבי התקשורת האופטית ב''גרגר''
נכון להיום, הצליח צוותו של פיסטר ליצור ''גרגר חכם'' בגודל 5 מ''מ. הישג לא קטן, בהתחשב בכך שהחלקיק הקטנטן הזה כולל, בנוסף לאלקטרוניקה, דיודת לייזר ומערכת מכנית המסיטה במהירות מראה זעירה וכך מאפשרת תמסורת אותות אופטיים, וגם תא סולרי המספק את האנרגיה הדרושה. תוך שנה-שנתיים הם מקווים לדחוס את כל זה לגודל של מילימטר אחד - וזה כבר כמעט גודלו של גרגר חול - גרגר שיוכל גם לנוע בכוחות עצמו (ללכת או אולי לעוף). והמחיר? כ-10 סנט ליחידה תוך שנים אחדות, צופה פיסטר. נראה שצפוי לנו עולם מאובק מעניין, בו חלק מהיישומים שתוארו לעיל אולי לא ימומשו כלל, אך לבטח יהיו אחרים שאיש עוד לא חלם עליהם. חובבי מד''ב יכולים לחשוב גם על כוונים עלילתיים מעניינים (חלקם כבר נרמזו פה ושם בסיפורים קיימים) - למשל, איך ''נחיל'' ענק של חלקיקי ''אבק חכם'' מתפתח בדרך אבולוציונית, מפתח בינה עילאית מסוג כזה או אחר, ועושה מה שעושה...
אבק חכם האתר של פרופ' פיסטר
|
 |
|
