 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
ביבר הנייר
סיפורים / קן ליו
28/06/14
תגובות: 11
וויסקי בקנקן (חלק שלישי)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 1
וויסקי בקנקן (חלק שני)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 0
וויסקי בקנקן (חלק ראשון)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 0
הינדיק
סיפורים / הדס משגב
13/06/14
תגובות: 1
שמים שבורים
סיפורים / יואב וקרן לנדסמן
13/06/14
תגובות: 1
מתנת יום הולדת בחלקים
סיפורים / קרן לנדסמן
01/03/14
תגובות: 0
דמשק
סיפורים / דריל גרגורי
31/08/13
תגובות: 8
מיכאל
סיפורים / זיו קיטרו
03/05/13
תגובות: 0
עד בלי ירח
סיפורים / נגה פרנקל
03/05/13
תגובות: 3
הפוך, לקחת
סיפורים / רותם ברוכין
03/05/13
תגובות: 5
הפוך, לקחת
סיפורים / רותם ברוכין
03/05/13
תגובות: 1
יאגה
סיפורים / קרן לנדסמן
03/05/13
תגובות: 1
היום הגרוע ביותר בשנה
סיפורים / קרן לנדסמן
15/02/13
תגובות: 8
פיזור
סיפורים / חגי אברבוך
13/01/13
תגובות: 14
|
 |
סיפור פיות
סיפורים / גיא וינר
יום רביעי, 04/05/2005, שעה 10:00
סיפור לדוגמה מתוך גליון 13 של 'חלומות באספמיה' – כתב עת למד''ב ולפנטסיה
|
|
ביום שלישי לפני חודש ראיתי פיה. חיכיתי לרמזור שיתחלף, תקוע בפקק-תנועה של הולכי רגל. כשהבטתי הצדה, ראיתי אותה. היא ישבה על מעקה הבטיחות, לבושה מכנסיים ירוקים קצרים, חולצה צהובה וכובע אדום. כשראתה אותי, היא הוציאה לי לשון.
''אנחנו לא באמת חייבות להתלבש ככה,'' אמרה. ''זה יותר קטע של הומור פנימי כזה.''
''מה את, בדיוק?'' שאלתי.
''אני פיה של רמזורים,'' ענתה, מנפנפת בכנפי הפרפר שלה.
''אין כזה דבר, פיות של רמזורים,'' עניתי.
''בטח שיש,'' אמרה בקול נעלב. ''אנחנו אומרות לרמזורים מתי לעבוד ומתי להתחלף. בלעדינו כל העיר היתה בלגן אחד גדול.''
''כבר עכשיו העיר היא בלגן אחד גדול,'' מלמלתי.
היא התעופפה ונעמדה לי מול האף.
''אם אתה לא מאמין לי,'' אמרה, ''אני יכולה להטיל עליך קללה שתגרום לרמזורים להיות תמיד אדומים כשתרצה לעבור בהם.''
''אני חושב שכבר מוטלת עלי קללה כזאת. כל העיר מקוללת.''
''אני גם יכולה להטיל עליך ברכה שתגרום לרמזורים שלך להיות תמיד ירוקים.''
''מפתה, אבל אם תעשי את זה, אגרום לתאונות דרכים בכל פעם שאעבור את הכביש.''
היא חשבה קצת, עיקמה את האף, ואז אמרה: ''אני יכולה לתת לך כישוף שייתן לך רמזור ירוק מתי שתבקש. אבל זה יקרה רק פעם אחת, כדי שלא תעשה בלגן.''
היא הקישה פעמיים באצבעותיה, ואז הרמזור התחלף והיא נעלמה.
ביום שלישי לפני שלושה שבועות, ראיתי פיה. חיכיתי למודי, השותף המעצבן שלי לדירה, במסעדה החדשה של הסושי. ובזמן שסתם ישבתי וחיכיתי, ראיתי אותה. היא ישבה על צנצנת הסויה, לבושה מכנסיים עם גזרה נמוכה, חולצת כפתורים ומשקפיים בלי מסגרת.
''מה את, בדיוק?'' שאלתי.
''אני פיה של סושי,'' ענתה במבטא מאנפף במקצת.
הסתכלתי עליה במבט עקום.
''תגידי, איפה את קונה את הבגדים שלך? בקסטרו לפיות? וחוץ מזה, אין כזה דבר פיות של סושי.''
''בטח שיש,'' השיבה. ''בזכותנו הסושי טעים כל-כך. בלעדינו היה לסושי טעם של... נו – דג נא עם אורז דביק. זה נשמע לך טעים?''
הרמתי גבה.
''אם אתה לא מאמין לי,'' אמרה, ''אני יכולה להטיל עליך קללה שתגרום לסושי להיראות לך כמו הדבר הכי טעים בעולם.''
''אני חושב שאני כבר מקולל. כל העיר מקוללת.''
''אני גם יכולה להטיל עליך ברכה שתחסן אותך ותגרום לסושי להיות עם... נו – טעם של משהו רירי ולא מבושל.''
''אם תעשי את זה, כל החברים שלי יסתכלו עלי מוזר ואף אחד לא יזמין אותי למסעדות.''
היא חשבה קצת, נפנפה בכנפיים ואז אמרה, ''אני יכולה לתת לך כישוף שייתן לסושי, פעם אחת, כשתבקש, את הטעם הכי טעים שיש. אבל זה יקרה רק פעם אחת, שלא תתמכר.''
היא נפנפה לעברי בשרביט קטן, שנראה כמו צ'ופסטיק, והתעטשתי. כשפקחתי את העיניים היא כבר נעלמה. במקומה ראיתי רק את מודי, השותף המעצבן שלי.
''מה?,'' שאל והתיישב בכבדות במקומו. ''איך נראה לך כאן?'' הוא סימן למלצרית וצעק לעברה ''מגש סשימי, ושהדג יהיה טרי!''
''בשבילי רק אורז,'' מלמלתי.
ביום שלישי לפני שבועיים ראיתי פיה. היא ישבה על מסגרת העץ של לוח המודעות, לבושה ג'ינס וטי-שירט, משקפיים עגולים, ומחזיקה את הלפטופ הכי קטן בעולם.
''מה את בדיוק?'' שאלתי, למרות שכבר ידעתי את התשובה.
''אני פיה של דירות להשכרה,'' אמרה בלי להרים את העיניים מהמחשב. ''למען האמת, אני לומדת להיות פיה של אתרים באינטרנט, אבל עד שאסיים את התואר, אני עובדת בתור פיה של דירות.''
זה נשמע לי הגיוני לחלוטין, ועמדתי לפנות לעיין במודעות להשכרה, אבל אז עלה לי רעיון.
''אני לא מאמין לך,'' אמרתי. ''אין דבר כזה, פיות של דירות להשכרה.''
''ב-א-מ-ת,'' אמרה בטון מתנשא. ''אם אתה לא מאמין לי, אני יכולה להטיל עליך קללה שבגללה תמיד תמצא רק דירות ישנות בשיכונים, עם בעלי-בית אנטיפתים והשותפים הכי מעצבנים בעולם.''
''אני חושב שאני כבר מקולל,'' עניתי. ''כל האוניברסיטה מקוללת.''
''במקרה הזה,'' ענתה, ''אני יכולה להטיל עליך ברכה שתגרום לכל הדירות שתמצא להיראות לך הכי מגניבות שיש, סוף הדרך.''
''אז אני לא אדע במה לבחור,'' עניתי.
היא סגרה את הלפטופ, תחבה אותו בתיקה, ואמרה: ''אז אתן לך כישוף שייתן לך, פעם אחת כשתבקש, דירה בדיוק כמו שתרצה. אבל רק כי אני מאחרת לשיעור במסדי-נתונים ואין לי זמן להתווכח אתך.''
היא התעופפה משם במהירות, ותרמילה זרוק על כתף אחת.
ביום שלישי שעבר בזבזתי את כל הקסמים שלי בבת-אחת. החלפתי את הרמזור לירוק כדי לתפוס את רונית. מכוניות עצרו מסביבי בחריקת בלמים. הזמנתי אותה למקום החדש של הסושי, בתירוץ של ''כי אמרו שהוא משהו מיוחד.'' ואז, בזמן שהיא טחנה ניגירי כאילו אין מחר, אמרתי לה שמצאתי דירה ממש מדהימה, קרוב לקמפוס והכול, רק שהדירה היא לשני שותפים ואני רק אחד. היא ענתה לי בפה מלא דג ואורז שזה לא ילך לי, כי היא יודעת שאני דלוק עליה כבר מזמן. וחוץ מזה, היא לא שוכבת עם שותפים, חוץ מאריק שהיה השותף שלה בסמסטר א', וזה היה רק כי הוא היה מה-זה-הורס שחבל על הזמן.
לא מאמין יותר בפיות. סתם יצורים מעצבנים.
חלומות באספמיה
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
הסיפור
La Strega Blu יום רביעי, 04/05/2005, שעה 16:54
(5 תגובות בפתיל)
|
|
|
 |
|
|
|
|
(ללא כותרת)
שנאל יום שישי, 08/07/2005, שעה 12:15
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
לא הבנתי
קורל יום שני, 25/07/2005, שעה 16:47
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
באמת?
שלי יום ראשון, 21/08/2005, שעה 11:54
(3 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
הסיפור
יערה גפן שבת, 07/01/2006, שעה 14:12
|
|
|
|
|
|
|
|
ארוך
לידור יום שלישי, 24/01/2006, שעה 17:39
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
מהההה
הדר יום חמישי, 16/03/2006, שעה 19:03
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
ספר פיות
יוסי יום ראשון, 23/04/2006, שעה 18:29
|
|
|
|
|
|
|
|
הגפן 12
אורי יום שישי, 12/05/2006, שעה 17:35
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
(ללא כותרת)
עמית יום שלישי, 24/10/2006, שעה 18:43
(8 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
(ללא כותרת)
מור שקד יום שני, 11/12/2006, שעה 23:09
(3 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
פיות
צוצייי יום חמישי, 01/02/2007, שעה 18:12
|
|
|
|
|
|
|
|
וואו
~רות~ יום שלישי, 24/04/2007, שעה 20:15
|
|
|
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
