 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
בראשית היתה המפלצת
ספרים / איתי שלמקוביץ
יום שלישי, 21/05/2002, שעה 11:19
רבים טוענים כי 'פרנקנשטיין' של מרי שלי הוא ראשון ספרי המדע הבדיוני. אין לפקפק בחשיבותו ההיסטורית. ועם זאת – איך הוא שרד את מבחן הזמן?
|
|
הספר 'פרנקנשטיין' נחשב על ידי רבים מחובבי והוגי המד''ב לספר המדע הבדיוני הראשון, הארכיטיפ ממנו נגזר חלק לא קטן מסיפורי המדע הבדיוני. הוא חשוב כל כך, עד כי אסימוב טבע בעזרתו מונח חדש – ''תסביך פרנקנשטיין''. גם מחוץ לגבולות הז'אנר נחשב הספר לקלאסיקה של הסיפורת, ומתאים לפחות לחצי תריסר סוגות ספרותיות. אך האם הוא מהנה לקריאה גם כיום? האם הוא רלוונטי לחובב המד''ב העדכני והמתוחכם?
הסופרת והספר
מרי שלי נולדה בשנת 1797 לשני מלומדים רדיקאלים: הפילוסוף וויליאם גודווין וההוגה הפמיניסטית מרי וולסטונקראפט, שמתה זמן מועט לאחר הלידה. עוד בהיותה ילדה קטנה היא קראה את כתבי אמה ושאפה לעצמאות פיזית ויצירתית משל עצמה. בבית אביה היא פגשה את המשורר פרסי בייש שלי, שהיה נשוי באותה עת. לאחר שהתאהבו, ברחו השניים יחדיו לצרפת.
'פרנקנשטיין' הוא תוצרה של התערבות, כמתואר בהקדמה לספר. בקיץ 1816 נפגשו שני ענקי השירה דאז, לורד ביירון ופרסי שלי, לסוף שבוע בביתו של ביירון בשוויץ. יחד עם פרסי שלי באה גם אהובתו, אשתו לעתיד, מרי שלי. לאחר קריאה של כמה סיפורי רוחות, הציע לורד ביירון התערבות: כל אחד מהנוכחים יכתוב סיפור אימה משל עצמו. שני הגברים לא כתבו את הסיפור, אולם דוקא מרי שלי, שהיתה בת 19 באותו זמן, חשבה על סיפור אימה והעלתה אותו על הכתב. זהו סיפורו של ד''ר ויקטור פרנקנשטיין, שפורסם לראשונה בשנת 1818. ההקדמה לספר מתארת את תהליך כתיבתו, וכשלעצמה מספקת נקודת מבט על הדחף לכתיבה – אך זהו רק בונוס לסיפור הקלאסי. מאז ועד היום, רבים הטוענים כי מרי שלי המציאה את ז'אנר המדע הבדיוני וז'אנר ספרות האימה גם יחד, מעמד מפתיע בהתחשב בכך שפרנקנשטיין הוא למעשה היצירה הגדולה היחידה שלה, שנכתבה בגיל כה צעיר.
מרי שלי חייתה עם פרסי שלי במשך שמונה שנים סוערות וילדה לו ארבעה ילדים, מהם הגיע רק אחד לבגרות. ב-1822 טבע פרסי שלי במהלך הפלגה, ומרי נותרה לבדה. היא כתבה במשך חייה עוד כמה ספרים, אך אף אחד מאלה לא הגיע להישגים של 'פרנקנשטיין'. בשנת 1851, בגיל 54, נפטרה מרי שלי.
מרי שלי
הסיפור
''היה זה לילה עגום בנובמבר כאשר חזיתי בהתגשמות עמלי.''
ד''ר ויקטור פרנקנשטיין הוא מדען שוויצרי, אשר לאחר ילדות מאושרת (ומפורטת) יחסית, הולך ללמוד את מדעי הטבע באוניברסיטה. הוא מתקדם במהירות עד להיותו מהחשובים והמוכשרים בחוקרים. אולם, לפרנקנשטיין יש תכנית סודית. לאחר שקרא בילדותו ספרי אלכימיה, הוא רוצה ליצור את הנס הגדול מכולם: להפיח חיים בחומר דומם. בחדרו באוניברסיטה הוא יוצר אדם תפלצתי מחלקי גופות שגנב, ומפיח בו רוח חיים. אך אויה, האדם שנוצר הוא מפלצתי בהחלט, ופרנקנשטיין זונח אותו מיד וחוזר לביתו. היצור (חסר שם לאורך כל הספר), ללא הדרכה בעולם, סובל מפחדה של האנושות סביבו ומחליט להתנקם ביוצרו, האחראי למצבו. הוא רודף אחר פרנקנשטיין ומוכן לעזבו לנפשו אך ורק אם יצור לו כלה. כשהמדען אחוז הפלצות מסרב להיות אחראי לשתי מפלצות, אולי אפילו לזן חדש ותפלצתי, מתחילים משחקי חתול ועכבר בין היוצר למפלצת, עד לסוף הגותי.
יש להזהיר את קוראי הספר כיום: בשנת 1931, יותר ממאה שנים לאחר צאת הספר והתבססותו כאחד החשובים והמשפיעים ביותר של המאה ה-19, יצא לאקרנים סרט האימה הקלאסי 'פרנקנשטיין' עם בוריס קארלוף בתפקידו הבלתי נשכח כמפלצת. כיום, גם למי שלא ראה את הסרט עצמו, עולם הדימויים שיצר הסרט הוא זה השולט באסוציאציות למשמע השם ''פרנקנשטיין''. הספר, לעומת זאת, שונה לחלוטין. אין טירה אפלה, אין ברקים, אין איגור והמפלצת יכולה לדבר. לא נתייחס כאן לסרט, אשר למרות אי התאמתו לספר, הריהו פריצת דרך בפני עצמו.
משמעויות נוספות
על 'פרנקנשטיין', כמו על כל יצירה רבת תפוצה והשפעה מסדר הגודל הזה, נכתבה כמות אדירה של מאמרים וספרים, המנתחים אותו מכל זווית אפשרית, החל מפמיניזם ועד לגידול ילדים. כאן נתייחס, כמובן, לאלמנט המדע-הבדיוני של הסיפור – המצאות מדעיות, השפעתן והסכנות שבהן.
העלילה מוצגת משלוש נקודות מבט שונות: זו של ויקטור פרנקנשטיין, זו של היצור וזו של מספר על, ספן האוסף לספינתו את פרנקנשטיין המספר לו את הסיפור. סיפורו של הספן, המהווה מסגרת לעלילות ויקטור פרנקנשטיין, הנו הקשה ביותר לקריאה, עקב שפה וניסוח ארכאיים. הוא אף נראה לעתים כתלוש מהחלקים המוכרים יותר של העלילה. אולם ברגע שצולחים את עמודיו הראשונים של הספר ומגיעים אל עצם העניין, קורותיו של ד''ר פרנקנשטיין, מדובר בסיפור מדע בדיוני קלאסי כהלכתו. מנקודת המבט של המדע הבדיוני, יש כאן דיון באחריות שיש לממציא כלפי המצאתו ובסיכונים הכרוכים בפיתוח מדעי (מנקודת המבט של המאה ה-21, יש להוסיף: ללא אמצעי זהירות ובקרה נדרשים).
מנקודת מבט מדעית טהורה הסיפור לוקה מעט בחסר, כמובן – הוא דומה ברמתו לסיפורי תת הז'אנר הידוע כ''מדע בדיוני חברתי''. מרי שלי לא היתה מדענית ולא ניסתה לשמור על אמינות מדעית כלשהי. מלבד זאת, המדע של אותה תקופה היה מלא ברעיונות הנראים לנו מופרכים למדי כיום. מקרים של החייאת אנשים קרובים למוות (למשל קרבנות טביעה) גרמו למדעני המאה ה-19 להאמין כי ניתן להחיות רקמות מתות ואף להעניק חיים לחומר דומם. מרי שלי התבססה על רעיונות אלה ושילבה אותם בספרה. ויקטור פרנקנשטיין יוצר גוף מחלקי גופות נרקבים ומפיח בו חיים. דרך הפחת החיים, אגב, אינה מפורטת. זה אינו ספר הדרכה ליצירת מפלצות. שנים של התפתחות מדעית מאז שינו את תפיסתנו והרחיבו את הידע שלנו; אולם, יש במדע הבדיוני יותר מאשר דייקנות מדעית גרידא...
''למד ממני, אם לא מהלקח שאני מטיף לך, לפחות ממה שאירע לי, עד כמה מסוכן לרכוש ידע, ועד כמה מאושר יותר האדם המאמין שעיר הולדתו היא העולם, מזה השואף להיעשות גדול יותר מכפי שטבעו מאפשר לו.''
הספר נכתב במקור כסיפור אימה – זו בהחלט היתה כוונת המחברת – ויש כאלה המגדירים אותו כך עד היום. כיום, ובמיוחד לאחר הסרט שהעצים את דימויי האימה, התיאורים נמצאים הרבה מתחת לסף הרגישות של הקורא הממוצע, במיוחד אם אינו קורא את הספר למטרה זו. אולם דוקא מעבר לאימה המקורית, הספר מלא במשלים ובניתוחים על יחס המדענים להמצאותיהם. כיום הוא אולי אף אקטואלי יותר מבעבר, ואין הדברים אמורים בהכרח בפרנקנשטיינים החדשים, אותם מדענים המשנים תאים חיים למטרותיהם, אלא באופן כולל בכל מדען שאינו מקדיש תשומת לב לתוצאות מעשיו.
נקודת מעניינת, אגב, היא כי להבדיל מסיפורי מפלצות אחרים, כאן ניתנת זכות דיבור גם למדען וגם למפלצת. מעשיה של המפלצת הם אכזריים ונוראים - הסופרת ודאי ניסתה להביע דעה בקשר לחוסר אנושיותה - אולם לקורא המודרני מתברר כי כל אלה מקורם בעובדת השלכתה לעולם לא הוגן ללא הכנה, הדרכה או כללי מוסר. המפלצת הנה חכמה ורגישה, פעולותיה כולן הגיוניות ונעשות בתום לב, והיא ממשיכה בכך עד הרגע בו היא פוצחת במסע הנקמה שלה, שהנו, מנקודת הראות שלה, מוצדק לחלוטין. דוקא המדען, הנוטש את יצירתו ומתכחש לה בלי לחשוב על התוצאות, הוא האשם והאחראי לאסונות הבאים עליו. מנקודת המבט של אשה צעירה בתחילת המאה ה-19, הסיפור כתוב באופן חד צדדי ומוטה כנגד היצירה הבלתי אנושית. מנקודת מבטו של אדם בעל רקע מדעי בתחילת המאה ה-21, הסיפור אינו מלמד על הסכנות שבמדע דוקא, אלא על התוצאות שבהתעלמות מהן. הסיפור הועלה תמיד על נס הפחד מהטכנולוגיה, אך הוא בהחלט יכול להיות משל על אחריותו של המדען.
''אני רע כיוון שאני אומלל... מדוע עלי לרחם על האדם יותר מכפי שהוא מרחם עלי?''
בנוסף למוטיבים שתוארו קודם, הספר מלא בהתייחסויות לספרות ולשירה של המאה ה-18 ולפניה, ובמיוחד ל'גן העדן האבוד' של מילטון, הספר הראשון שקורא היצור, ספר המעצב את דמותו. המתרגמת עשתה עבודה טובה בהסבר התייחסויות אלה, חלקן עלומות לקורא המודרני, גם אם חסרה אחידות בתעתיק השמות (פעם ג'נבה ופעם ז'נבה).
הסיפור מתאר את השפעתה של טכנולוגיה חדשה, יצירת חיים, גם אם רק על אדם אחד ולא על החברה כולה. בכך הוא מניח את היסודות המגדירים, כיום, את המדע הבדיוני. זהו ספר קלאסי, אחד החשובים ביותר בז'אנר. אחרי הכל, למרות הדלילות המדעית של הסיפור, למרות הארכאיות שבכתיבה ולמרות ''חוסר תחכומו'' של הספר ו''בסיסיותו'', ''פרנקנשטיין'' הוא מדע בדיוני במיטבו. הוא ראוי לקריאה לכל חובב מדע בדיוני הרוצה לדעת כיצד התחיל הז'אנר, מה מקור חלק מהדימויים הראשוניים שבו, או, לכל הפחות, כיצד ליצור אנשים מחלקי גופות.
פרנקנשטיין (Frankenstein)
מאת מרי שלי (Marry Shelley)
עברית: יערית בן יעקב
פראג הוצאה לאור
199 עמודים
פרנקנשטיין - הספר
מאמרים ומידע
עוד מאמרים ומידע
מרי שלי
על ההבדלים בין הספר לסרט
עוד על מרי שלי
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
מעניין מאוד
עידו יום שלישי, 21/05/2002, שעה 13:26
(3 תגובות בפתיל)
|
|
|
 |
|
|
|
|
הגולם מפראג
מיכל יום ראשון, 05/01/2003, שעה 17:08
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
