 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
|
 |
דג בבל
מאמרים / אהרון האופטמן
יום שישי, 24/08/2001, שעה 10:14
כשהעברית לא תהיה סינית עבור המלצר מטהיטי: כמה רחוק מימוש חזון התרגום הסימולטני הממוחשב?
|
|
מאמר זה פורסם (בשינויים קלים) בעיתון ''הארץ'', 21.8.01
את יושבת במסעדה בטהיטי. ''מה תשתי, גברתי?'' שואל המלצר בעברית צחה. לא, זה לא תרמילאי מישראל הממלצר קצת לפרנסתו, אלא יליד טהיטי מבטן ולידה - עברית היא בשבילו סינית. אבל העגיל שבתנוך אוזנך משמיע לך את דבריו בעברית, לאחר שתקשר עם המחשב שבחגורתך, המחובר אל ''המתרגם הסימולטני הרב-לשוני המקוון'' באינטרנט אשר זיהה במהירות את הניב המקומי. ''על מה אתה ממליץ ביום חם כזה?'' את שואלת, בעברית כמובן, והשיחה ממשיכה לקלוח (למלצר, שאינו חובב עגילים, יש משקפיים המתפקדים באופן דומה).
אתה נוסע במבואות שדה התעופה שארל דה-גול, ליד פאריס, תוהה איפה לעזאזל מחזירים את הרכב השכור. כל השילוט בצרפתית, כמובן, אך לחיצה קלה על כפתור מקרינה מול עיניך (בעזרת מערכת חכמה המשולבת בעדשות המגע שלך) את כל הנאמר בשלטים (המקושרים לאינטרנט) ו-''voitur location'' הופך באורח פלא ל''החזרת רכב''.
את המכשור הנ''ל לא תוכלו לקנות מחר בבוקר, אך סביר להניח כי אמצעים לתרגום סימולטני (או כמעט סימולטני) ממוחשב יכנסו בהדרגה לשימוש מעשי נרחב תוך עשר או עשרים השנים הקרובות. התרגום הממוחשב היה אחד הנושאים הרבים שנבחנו לאחרונה בסקר ''דלפי'' של המרכז לתחזית טכנולוגית ליד אוניברסיטת תל-אביב (בסקר שכזה מעריכים מומחים את מימושן של טכנולוגיות עתידיות). על פי ההערכה הקולקטיווית של מומחי טכנולוגיות מידע ותקשורת בארץ, בסביבות שנת 2009 צפויות מערכות תרגום ממוחשב עברית-אנגלית המשולבות ברשתות הטלפון, ברמה דומה לזו של תרגום סימולטני אנושי. סקר דומה שנערך ביפן לפני שנים אחדות (שהתייחס לתרגום אנגלית-יפנית) צפה כי הדבר יתממש בשנת 2011 (אלה מבין המומחים שעסקו בעצמם במחקר ופיתוח בתחום זה היו זהירים מעט יותר ו''דחו'' את המועד לשנת 2021. חלקם סברו כי הדבר לא יתממש לעולם).
תרגום סימולטני ממוחשב מכל שפה לכל שפה הוא חלום עתיק יומין עוד משחר נעוריו של המחשב. ''המתרגם האוניברסלי'' הוא אמצעי שגרתי במדע הבדיוני. באמצעותו יכולים בני תרבויות שונות המפוזרות ברחבי היקום לתקשר בקלות. בספר ההיתולי ''מדריך הטרמפיסט לגלאקסיה'' תאר הסופר המנוח דגלס אדמס יצור מופלא בשם ''דג בבל'': אתה תוקע אותו באוזן, והופ - אתה מבין את כל השפות שבעולם. המושג הפך מאז לנכסי צאן ברזל, וגם אומץ כשם לתוכנת Babelfish הצמודה למנוע החיפוש ''אלטה-ויסטה'', באינטרנט, והמתרגמת דפי-רשת משפות אחדות לאנגלית. עיון בתוצאות של תכנה זו עשוי להיות משעשע למדי - ולהצביע על הקושי העצום שבתרגום ממוחשב של טקסטים. יש לזכור כי אנו מדברים כאן על תרגום של דיבור טבעי, להבדיל מטקסט כתוב, כלומר - משימה קשה בהרבה.
מחקר אינטנסיבי בתרגום הממוחשב נעשה כבר בשנות ה-50, לאחר שפיתוח המחשבים הראשונים עורר את דמיונם של המדענים באשר ל''בינה מלאכותית''. התוצאות היו מאכזבות. אחד הראשונים שהתעמקו בהיבטים התיאורטיים של הבעיה היה הפילוסוף והבלשן המנוח פרופ' יהושע בר-הלל. מסקנתו היתה כי תרגום ממוחשב אינו מעשי. מדוע? ובכן, כדי לתרגם נכון לא די במילון ואף לא בזיהוי ההקשרים, ניתוח הסבירות של מילה מסוימת לבוא בעקבות מילה אחרת וכולי. המתרגם זקוק למידע נוסף, רב ועצום, שאינו מצוי בדברים הנאמרים עצמם, וליכולת החלטה על הרלוונטיות של כל פרט מידע כזה. נסו לדמיין תרגום של משפט כמו ''אני קונה את 'הארץ''', או ''הוא קרע את העיר'' - עם ובלי מרכאות. המחשב יצטרך להכיל מידע על שמות כל העיתונים כדי לתרגם כהלכה משפט פשוט שכזה, וגם אז הצלחתו לא מובטחת. זו, כמובן, רק דוגמה קטנה אחת מתוך מיליונים. שאלו את עצמכם - האם יוכל מחשב להתחרות בעמנואל לוטם בהמצאות כמו ''אבריינים'' ו''פגרטיקים''?...
לזכותו של בר-הלל יאמר כי הוא לא טען שתרגום ממוחשב אינו אפשרי באופן עקרוני, אלא כי הוא אינו מעשי, כיוון שהוא דורש מחשב בעל יכולת של מוח אנושי, כאשר את אופן פעולתו של זה האחרון איננו מבינים עדיין.
אך זה היה לפני כ-40 שנה, לפני ''חוק מור'' שאיבחן וניבא את הכפלת עוצמת המיחשוב של מעבד בגודל (או מחיר) נתון מדי שנה וחצי. כיום חוזים מדענים כמו ריי קורצווייל, מחלוצי זיהוי הדיבור הממוחשב, כי תוך 20 שנה תהיה למחשב שמחירו 1000 דולר עוצמת חישוב הדומה לזו של מוח אנוש וכי כל המיכשור בו אנו משתמשים בחיי היום יום יהיה מרושת. שיטות חישוביות כמו ''רשתות נוירונים'' או ''לוגיקה עמומה'' כבר מחקות היבטים מסויימים של חשיבה אנושית. תרגום סימולטני ממוחשב לצרכים מוגבלים אך מעשיים נחשב בר-מימוש, אף כי תרגום מושלם של שירה וספרות עודנו רחוק מאד. למעשה, קיימות כבר מערכות עובדות לצרכים ספציפיים בהם ניתן להסתפק באוצר מילים ומשפטים מצומצם יחסית. למשל, מערכת ''יאנוס'' שפותחה באוניברסיטת קרנגי-מלון בארה''ב, מתרגמת היטב באופן כמעט סימולטני שיחות בנושאי נסיעות ותיירות, בין אנגלית, גרמנית, יפאנית וספרדית. הקונסורצים הבינלאומי CSTAR עוסק בפיתוח נמרץ של מערכות פרקטיות של תרגום ממוחשב. מערכת הבטחון האמריקנית תומכת אף היא בפיתוח מערכות תרגום רב-לשוני המוגבלות לנושאים צבאיים, ומשולבות ב''מחשב לביש''. דגמים ראשונים כבר נוסו במספר הזדמנויות. הצי האמריקני הודיע לאחרונה על פיתוח תוכנה כזאת, לתרגום בין מספר שפות, לרבות סרבית, ערבית, קוריאנית, וסינית.
בהנחה שאבני הנגף הטכנולוגיות יבואו על פתרונן, מעניין לחשוב מה תהיה השפעתו של תרגום ממוחשב רב-לשוני ''אמיתי'' על החברה האנושית. במאמר מרתק שפרסם לאחרונה פרופ' שמואל ליימן-ווילציג מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן, הוא מנתח את ההשלכות התרבותיות, הכלכליות והפוליטיות העתידיות של ''מערכות תרגום אוטומטי סינכרוני'' (SATS). הוא צופה השלכות חשובות במיוחד על השפה האנושית עצמה. כיום מרבים לדבר על השתלטות האנגלית על העולם בגלל האינטרנט, ועל כפר גלובלי שבו השפות השונות נעלמות (מתוך כ-6000 הלשונות הקיימות, כשליש נמצאות על סף הכחדה). תרגום רב-לשוני משוכלל יפעל בכיוון הפוך: שימור השפות והניבים למיניהם, ועמם היחוד התרבותי של דובריהם. יש שיאמרו כי הדבר אינו בהכרח חיובי - הבדלים בשפה ובתרבות היו מקור לאינספור סכסוכים ומלחמות. אולם כאן מדובר בתופעה חדשה - תקשורת נוחה, מיידית וטבעית בין בני אדם ברחבי תבל, תוך שימור המגוון תרבותי העצום והמפרה. בעולם שבו כולם שומעים, רואים ומבינים מה יש לאחרים לומר ובמה הם מאמינים, גדול יותר הסיכוי לסובלנות ולהסכמה על ערכי יסוד משותפים - שלא לדבר על ההשפעה המובנת מאליה על קידום התיירות הבינלאומית.
זאת - אלא אם כן צדק דאגלס אדאמס בציניות המושחזת האפיינית לו: ''דג בבל'' הופך לסיבה עיקרית למלחמות בהסטוריה העתידית ההזויה שלו, שהרי אבוי לנו אם נבין באמת מה חושב כל אחד מאתנו על זולתו...
CSTAR : הקונסורציום הבינלאומי
יאנוס : מערכת תרגום
תרגום ממוחשב : הסטוריה קצרה
מאמר מרתק של פרופ' ש. ליימן-ווילציג (תקציר)
דג בבל
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
מעניין מאד
שלמקו יום שישי, 24/08/2001, שעה 10:48
(3 תגובות בפתיל)
|
|
|
 |
|
|
|
|
הצחקתם אותי
טל כהן יום שישי, 24/08/2001, שעה 23:24
(12 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
