שובו של הדוב הטוב


על האגודה \| פעילויות \| הצטרפות \| צרו קשר \| כתבו לאתר \| English Site \| בפייסבוק

עוד בקטגוריה זו:

Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14

תגובות: 0

סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14

תגובות: 0

קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14

תגובות: 3

לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14

תגובות: 0

במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13

תגובות: 0

לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13

תגובות: 0

החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13

תגובות: 0

משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13

תגובות: 1

לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13

תגובות: 3

דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13

תגובות: 1

כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13

תגובות: 1

לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13

תגובות: 2

דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13

תגובות: 7

בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13

תגובות: 5

להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13

תגובות: 0

שובו של הדוב הטוב
ספרים / אריק אפק
יום רביעי, 29/12/2004, שעה 11:18

ספריו ופעליו של גרג בר

גרג בר נחשב לאחד מטובי סופרי המד''ב הקשה הפעילים כיום, והוא ככל הנראה הבולט שבהם. בר פרץ לתודעה במחצית שנות השמונים, (במקביל לאורסון סקוט קארד), וזכה מאז ועד היום בחמישה פרסי נבולה, בשני פרסי הוגו וכן בפרסים אחרים. הוא אחד משני סופרים בלבד שזכו עד היום בפרס נבולה בכל הקטגוריות האפשריות.
ניתן היה לצפות כי מי שפרסם עד היום למעלה משלושים ספרים וזכה להכרה וליוקרה בקרב קהילת המד''ב הבינלאומית יהיה מוכר היטב גם לקורא הישראלי, אך לא זה המצב. עד כה תורגמו רק שניים מספריו – ''מוסיקת דם'' בהוצאת כתר, ו''קונצרט האינסוף'', שראה אור לאחרונה בהוצאת ינשוף.

האיש

גרגורי דייל (Gregory Dale Bear) בר נולד בסן דייגו, קליפורניה ב-‏20 באוגוסט 1951. אביו שירת בצי האמריקני וגרג ''טייל הרבה'' בילדותו: יפן, הפיליפינים, אלסקה ומספר מדינות בארה''ב. הוא מעיד על עצמו כי החל לכתוב בגיל 9 וכי בגיל עשר השלים את סיפורו הראשון. הסיפור הראשון אותו הצליח למכור היה ''משמידים'' (Destroyers) שפורסם בירחון Famous Science Fiction בהיות בר בן 16 בלבד. חמש שנים נוספות חלפו עד שמכר את סיפורו השני, אך כבר בשנת 1975, בהיותו בן 24, הפך גרג בר לסופר במשרה מלאה.

ספריו הראשונים של בר לא הסגירו את שעתיד להתרחש בהמשך. ''הגירה'' (Hegira, 1979), ''פסייקלון'' (Psychlone, 1979) וספרים נוספים חשפו בעיקר דמיון עשיר ושאיפות גדולות שלא גובו בכתיבה מתאימה. לא מעט מהספרים שנכתבו בתקופה זו של בר עברו ''עריכה לשונית מקיפה'' או ''ניקוי סגנוני ותיקון שגיאות טקסטואליות'', כפי שהוא מגדיר זאת, כהכנה למהדורות שהופצו בשנים מאוחרות יותר. בתקופה זו עסק בר גם במכירת ספרים, בהוראת היסטוריה והיסטוריה של המד''ב, ואף בציור. איוריו התפרסמו במיטב הירחונים: Galaxy, Fantasy & Science Fiction, ועוד. הוא הפסיק לעסוק בכך בראשית שנות השמונים.

פריצת הדרך של בר התרחשה בשנת 1985, בה פורסמו שניים מספריו הבולטים ביותר: ''עידן'' (Eon) ו''מוסיקת דם'' (Blood Music) – הראשון מספריו שתורגם לעברית. באנציקלופדיה של המד''ב נרשם כי ''...בין השנים 1985 ו-‏1990 פרסם בר שישה ספרים שאת חשיבותם למד''ב הקשה בפרט ולמד''ב בכלל קשה להעריך הערכת יתר''. עוד נכתב כי ''...רק אורסון סקוט קארד יכול לעמוד באופן לגיטימי לצידו של גרג בר כקול המייצג של המד''ב האמריקאי''. בר, שלימודיו היו הומאניים בלבד, הפך לאחד מסופרי המד''ב הקשה המובילים בדורו, תוך שהוא לומד לשלב בין רעיונות מדעיים מורכבים, יכולת תיאור ודמויות אנושיות רבות רבדים. את ''עלייתו'' של בר נוטים להשוות לפריצה של דן סימונס כחמש שנים מאוחר יותר.

על גרג בר נאמר שהוא ''חי מד''ב''. הוא קורא נלהב מגיל צעיר וחובב מד''ב נלהב לא פחות. הוא אפילו ''התחתן לתוך המד''ב'' – בשנת 1983 הוא נישא לאסטריד אנדרסון, בתו של סופר המד''ב הידוע פול אנדרסון (שני ילדים, אריק ואלכסנדרה), ובכך הקים שושלת מד''ב (אלה היו נישואיו השניים - נישואיו הראשונים, לקריסטינה נילסן, הסתיימו לאחר שש שנים). הוא היה ממקימיו של ארגון אמני המד''ב ASFA, שימש כיו''ר ועדה ב-SFWA (ארגון סופרי המד''ב האמריקני), וניהל במשותף עם אשתו אסטריד את פורום SFWA במשך שנתיים.

בר ממשיך לעסוק במד''ב גם בתחומים שמעבר לכתיבה. הוא יושב ראש ועדת הייעוץ של היפר-מוזיאון המד''ב של פול אלן שנפתח בסיאטל בקיץ האחרון. סיפור שלו, Dead Run, עובד לפרק בסדרת הטלויזיה ''אזור הדמדומים'' (The Twilight Zone), והאופציות לספרו ''הכבשן של אלוהים'' (The Forge of God) ולספר ההמשך נרכשו על-ידי האחים וורנר. לאחרונה החל ערוץ המד''ב בעיבוד שני ספריו ''הרדיו של דרווין'' ו''ילדי דרווין'' למיני-סדרה בת 8 שעות. ספרו האחרון שראה אור הוא ''Dead Lines'', (ביוני 2004). ספריו תורמו עד כה ל-‏17 שפות.

בשנת 1983 זכה בר בפרס SF Chronicle על סיפורו הקצר ''פטרה'' (Petra), וכן בשני פרסי נבולה – הנובלה ''Hardfought'' והנובלטה ''מוסיקת דם''; שני האחרונים אף זכו בפרס הוגו בשנת 1984. בשנת 1986 הוא זכה בפרס אפולו הצרפתי על גרסת הספר של ''מוסיקת דם'', וכן בפרס נבולה על סיפורו הקצר ''Tangents'', שאף זיכה אותו בהוגו של שנת 1987.
פרס נבולה ופרס SF Chronicle הוענקו לבר בשנת 1994 על הספר ''מניעים את מאדים'' (Moving Mars). בשנת 1999 הוא זכה בפרס Endeavour על ספרו ''קיץ הדינוזאורים'' (Dinosaur Summer). בשנת 2000 זכה הספר ''הרדיו של דרווין'' (Darwin's Radio) בנבולה וב-Endeavour.

ספריו

בר הנו סופר פורה למדי, ועל כן לא נדון כאן בכל ספריו, כי אם רק בחשובים שבהם:

''עידן'' (Eon, 1985) הוא מד''ב קשה במיטבו, אופרת חלל בקנה מידה קוסמולוגי, ומהטובות שבהן. העלילה מתחילה בעתיד הקרוב ומשתרעת על פני פרק זמן נכבד של קורות המין האנושי. אסטרואיד מסתורי מופיע בשמיו של כדור הארץ של העתיד הלא רחוק ונכנס למסלול היקפי. צוותים מכל המעצמות נשלחים לחקור אותו, והתגליות מותירות אותם פעורי פה. האסטרואיד הגיע מעתיד כדור הארץ – אך לא מהעתיד שלנו, מהחלל – אך לא מהחלל שלנו. אורכו 300 ק''מ, הוא חלול, ובתוכו שבעה ''חדרים'' המכילים יערות, ערים תלויות ומוזיאון המתאר את שרידיה של התרבות האנושית של העתיד, ובין השאר שואה גרעינית שעתידה להתרחש בזמן הקרוב. בעוד החוקרים מנסים למנוע את השואה הם מגלים כי לחדר השביעי אין קצה – הוא מוביל אל האינסוף.
שני ספרים וסיפור קצר נכתבו כהמשכים ל''עידן'': ''נצח'' (Eternity, 1988) ו''מורשת'' (Legacy, 1995). ''דרכן של כל הרוחות'' (The Way of All Ghosts) הוא סיפור קצר נוסף בעולם של ''עידן'', שמופיע באסופת ''אופקים רחוקים'' (1999) בעריכת רוברט סילברברג.

ספרו השני של בר, ''מוסיקת דם'', (Blood Music, 1985), עוסק בתחום החביב על בר – ביולוגיה. גיבור הספר הוא מדען מפוקפק, מיקרוביולוג המפתח זן חדש של חיידקים תבוניים הקמים על המין האנושי לכלותו. ''מוסיקת דם'' נכתב כנובלה, ומאוחר יותר הורחב לרומן באורך מלא, שאף תורגם לעברית.

''הרדיו של דרווין'' (Darwin's Radio, 2000) הוא ספר מד''ב קשה העוסק בגנטיקה ובביולוגיה. על רקע המאמץ לפיצוח הקוד הגנטי האנושי (בעת פרסום הספר טרם הושלם מיפוי הגנום האנושי), מציג בר תיאוריה מרתקת על האבולוציה האנושית המתרחשת בקפיצות. הוא משתמש בתיאוריה האבולוציונית כדי לבחון כיצד תתמודד החברה האנושית בת זמננו עם אירוע שכזה – מגפה כלל עולמית המאיימת להעביר מן העולם את המין האנושי. אם תרצו, בר חזה את התפרצות מגיפת ה-SARS ואת התגובות אליה.
בשנת 2002 לאור ספר ההמשך, ''ילדי דרווין'' (Darwin's Children).

''מניעים את מאדים'' (Moving Mars) מתאר את מאדים של המאה ה-‏22. כוכב הלכת יושב כמאה שנים קודם לכן, וחיים עליו כחמישה מיליון בני אדם. התנאים עדיין לא קלים. המבנה החברתי מבוסס על משפחות ענק – תאגידי משפחה המיוצגים במועצה, אך המצב עומד להשתנות. בבסיסו מתאר הספר התמודדות בין העולם הישן לחדש, מאבקם של המתיישבים החדשים לזהות ולעצמאות.

כתיבתו

קיימים מספר מאפיינים חוזרים בכתיבתו של בר, והבולטים שבהם הם הדמויות הנשיות החזקות שבספריו והתעניינותו בנושאי ביולוגיה. בר מציג דמויות של נשים חזקות, עצמאיות וחכמות המתוארות באופן מקיף על מעלותיהן וחולשותיהן. באחד הראיונות, כשנשאל על כך, הוא מעיד על עצמו שבספריו ''שזור קו של נשים חזקות המתוארות בצורה ריאליסטית, שהתפתח לאורך השנים''. למעשה הוא טוען, יש כה הרבה מהן שניתן אפילו לכנותו סופר פמיניסטי. באשר למדע הביולוגיה – נושא זה מעסיק ומרתק את בר מזה שנים רבות. ספריו ''מוסיקת דם'', ''הרדיו של דרווין'' ו''מורשת'' עוסקים בתחום, ובר אף כתב . שני מאמרים הנוגעים לביולוגיה, אותם ניתן למצוא באתר הרשמי שלו. בראשון – ''מלחמת השיבוטים'' (1997), הוא מביע את עמדתו בעניין הכבשה דולי, ובשני (2002) הוא מציג תמונת מצב של מדע המיקרו ביולוגיה ומתעד את הרקע התיאורטי העומד מאחורי ''הרדיו של דרווין''.
בר כותב באופן קולח תוך יצירת דמויות ותיאורים אמינים ועולמות מדהימים ושובי דמיון. ה''בעיה'' בכתיבתו היא בעיקר הדרך בה הוא מתחיל סיפור או ספר. פתיחותיו נוטות להיות עשירות בשפה טכנית, ומונחים אלה ואחרים מופיעים בקצב גבוה, לעתים קשה לעיכול. התופעה חוזרת על עצמה בלא מעט מהספרים של בר. בספרי ההמשך הפתיחה קלה יותר, מן הסתם, אך על פי רוב הם סובלים מתסמונת ''ספרי ההמשך'': סביבה מוכרת, רעיון או מסר ''חלשים'' יחסית והתמקדות בהמשך קורותיהם של גיבורי הספר הקודם. ''הרדיו של דרווין'' הוא דוגמה טובה לפתיחה קשה. דרך שלוש העלילות אותן פורש בר הוא מעביר את הרקע לסיפור, שיעור מהיר ודחוס בביולוגיה ואפידמיולוגיה, וכמובן היכרות ראשונית עם הדמויות המובילות של הסיפור. כארבעים או חמישים עמודים חולפים עד שהתמונה מתחברת, אבל משם הקצב הוא סוחף ומרתק. ב''מניעים את מאדים'' הפתיח ארוך במיוחד. הוא נחוץ להמשך העלילה, אך תיאור חיי הגיבורה הלא כל כך חביבה מעט מייגע. בהמשך, כאשר האירועים קולחים, מסתבר כי ההקדמה העניקה את העומק והפרספקטיבה לסיפור, אך קשה למדי שלא לזנוח את הספר עוד בפתיחתו.

בר כותב בעיקר מד''ב קשה, אך הוא לא עוסק בו בלבד. ''הרדיו של דרווין'' ו''מניעים את מאדים'' עוסקים גם בהיבטים חברתיים המהווים נתח משמעותי מהסיפור. עוד יצירות החורגות מקו זה הן ''Rouge Planet'' (משנת 2000), ספר המתרחש בעולם מלחמת הכוכבים, ו-''Dinosaur Summer'' (מ-‏1988) – מעין המשכון לספרו של קונן דויל ''העולם האבוד'', שנכתב כספר ''כיף'', מחווה ל''קינג קונג'' ולדומיו, שעיצבו את ילדותו של בר. ספרו החדש, ''Dead Lines'', מתואר כ''סיפור רוחות היי-טקי''.

גם כיום גרג בר הנו פעיל מרכזי בחוגי המד''ב בארה''ב וכותב ופורה שעדיין לא נס ליחו, כזה המקפיד להתעדכן בתחומים עליהם הוא כותב. חלק ניכר מראיונותיו ותכתובותיו ברשת מעידים על כך. הוא פרץ בסערה לתודעתה של קהילת המד''ב לפני שני עשורים, התמקם היטב בליבתה ולא מראה כל סימני הסתלקות. כל שנותר לנו, חובבי המד''ב בכלל והמד''ב הקשה בפרט, הוא להמתין ליצירות נוספות כדוגמת ''עידן'' ו''הרדיו של דרווין'', ולקוות שבר יצליח להתחבב גם על עורכי סדרות המד''ב בארץ, שיעניקו לנו עוד ועוד מן הדוב.

גרג בר - האתר הרשמי
מוסיקת דם - ביקורת
קונצרט האינסוף - פרק לדוגמה
ראיון עם גרג בר
היפר-מוזיאון המד''ב
מוסיקת דם - במיתוס

חזרה לעמוד הראשי כתוב תגובה

בינתיים קראתי רק את מוזיקת דם שלו (חדש)
גל יום רביעי, 29/12/2004, שעה 11:57
(הספר) וממש לא התלהבתי. כלומר הרעיון מעניין ונחמד, אבל הוא מותח את גבולות ההגיון המדעי, ואת עלילת הספר, הרבה מעבר למה שהיה צריך. הוא היה צריך להסתפק בנובלה (שהבנתי שהיא מהווה בעצם את תחילת הספר).

הרדיו של דרווין ממתין אצלי על המדף, יחד עם עוד כמה עשרות ספרים ברשימת המתנה...