 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
בראשית היתה המפלצת
ספרים / איתי שלמקוביץ
יום שלישי, 21/05/2002, שעה 11:19
רבים טוענים כי 'פרנקנשטיין' של מרי שלי הוא ראשון ספרי המדע הבדיוני. אין לפקפק בחשיבותו ההיסטורית. ועם זאת – איך הוא שרד את מבחן הזמן?
|
|
הספר 'פרנקנשטיין' נחשב על ידי רבים מחובבי והוגי המד''ב לספר המדע הבדיוני הראשון, הארכיטיפ ממנו נגזר חלק לא קטן מסיפורי המדע הבדיוני. הוא חשוב כל כך, עד כי אסימוב טבע בעזרתו מונח חדש – ''תסביך פרנקנשטיין''. גם מחוץ לגבולות הז'אנר נחשב הספר לקלאסיקה של הסיפורת, ומתאים לפחות לחצי תריסר סוגות ספרותיות. אך האם הוא מהנה לקריאה גם כיום? האם הוא רלוונטי לחובב המד''ב העדכני והמתוחכם?
הסופרת והספר
מרי שלי נולדה בשנת 1797 לשני מלומדים רדיקאלים: הפילוסוף וויליאם גודווין וההוגה הפמיניסטית מרי וולסטונקראפט, שמתה זמן מועט לאחר הלידה. עוד בהיותה ילדה קטנה היא קראה את כתבי אמה ושאפה לעצמאות פיזית ויצירתית משל עצמה. בבית אביה היא פגשה את המשורר פרסי בייש שלי, שהיה נשוי באותה עת. לאחר שהתאהבו, ברחו השניים יחדיו לצרפת.
'פרנקנשטיין' הוא תוצרה של התערבות, כמתואר בהקדמה לספר. בקיץ 1816 נפגשו שני ענקי השירה דאז, לורד ביירון ופרסי שלי, לסוף שבוע בביתו של ביירון בשוויץ. יחד עם פרסי שלי באה גם אהובתו, אשתו לעתיד, מרי שלי. לאחר קריאה של כמה סיפורי רוחות, הציע לורד ביירון התערבות: כל אחד מהנוכחים יכתוב סיפור אימה משל עצמו. שני הגברים לא כתבו את הסיפור, אולם דוקא מרי שלי, שהיתה בת 19 באותו זמן, חשבה על סיפור אימה והעלתה אותו על הכתב. זהו סיפורו של ד''ר ויקטור פרנקנשטיין, שפורסם לראשונה בשנת 1818. ההקדמה לספר מתארת את תהליך כתיבתו, וכשלעצמה מספקת נקודת מבט על הדחף לכתיבה – אך זהו רק בונוס לסיפור הקלאסי. מאז ועד היום, רבים הטוענים כי מרי שלי המציאה את ז'אנר המדע הבדיוני וז'אנר ספרות האימה גם יחד, מעמד מפתיע בהתחשב בכך שפרנקנשטיין הוא למעשה היצירה הגדולה היחידה שלה, שנכתבה בגיל כה צעיר.
מרי שלי חייתה עם פרסי שלי במשך שמונה שנים סוערות וילדה לו ארבעה ילדים, מהם הגיע רק אחד לבגרות. ב-1822 טבע פרסי שלי במהלך הפלגה, ומרי נותרה לבדה. היא כתבה במשך חייה עוד כמה ספרים, אך אף אחד מאלה לא הגיע להישגים של 'פרנקנשטיין'. בשנת 1851, בגיל 54, נפטרה מרי שלי.
מרי שלי
הסיפור
''היה זה לילה עגום בנובמבר כאשר חזיתי בהתגשמות עמלי.''
ד''ר ויקטור פרנקנשטיין הוא מדען שוויצרי, אשר לאחר ילדות מאושרת (ומפורטת) יחסית, הולך ללמוד את מדעי הטבע באוניברסיטה. הוא מתקדם במהירות עד להיותו מהחשובים והמוכשרים בחוקרים. אולם, לפרנקנשטיין יש תכנית סודית. לאחר שקרא בילדותו ספרי אלכימיה, הוא רוצה ליצור את הנס הגדול מכולם: להפיח חיים בחומר דומם. בחדרו באוניברסיטה הוא יוצר אדם תפלצתי מחלקי גופות שגנב, ומפיח בו רוח חיים. אך אויה, האדם שנוצר הוא מפלצתי בהחלט, ופרנקנשטיין זונח אותו מיד וחוזר לביתו. היצור (חסר שם לאורך כל הספר), ללא הדרכה בעולם, סובל מפחדה של האנושות סביבו ומחליט להתנקם ביוצרו, האחראי למצבו. הוא רודף אחר פרנקנשטיין ומוכן לעזבו לנפשו אך ורק אם יצור לו כלה. כשהמדען אחוז הפלצות מסרב להיות אחראי לשתי מפלצות, אולי אפילו לזן חדש ותפלצתי, מתחילים משחקי חתול ועכבר בין היוצר למפלצת, עד לסוף הגותי.
יש להזהיר את קוראי הספר כיום: בשנת 1931, יותר ממאה שנים לאחר צאת הספר והתבססותו כאחד החשובים והמשפיעים ביותר של המאה ה-19, יצא לאקרנים סרט האימה הקלאסי 'פרנקנשטיין' עם בוריס קארלוף בתפקידו הבלתי נשכח כמפלצת. כיום, גם למי שלא ראה את הסרט עצמו, עולם הדימויים שיצר הסרט הוא זה השולט באסוציאציות למשמע השם ''פרנקנשטיין''. הספר, לעומת זאת, שונה לחלוטין. אין טירה אפלה, אין ברקים, אין איגור והמפלצת יכולה לדבר. לא נתייחס כאן לסרט, אשר למרות אי התאמתו לספר, הריהו פריצת דרך בפני עצמו.
משמעויות נוספות
על 'פרנקנשטיין', כמו על כל יצירה רבת תפוצה והשפעה מסדר הגודל הזה, נכתבה כמות אדירה של מאמרים וספרים, המנתחים אותו מכל זווית אפשרית, החל מפמיניזם ועד לגידול ילדים. כאן נתייחס, כמובן, לאלמנט המדע-הבדיוני של הסיפור – המצאות מדעיות, השפעתן והסכנות שבהן.
העלילה מוצגת משלוש נקודות מבט שונות: זו של ויקטור פרנקנשטיין, זו של היצור וזו של מספר על, ספן האוסף לספינתו את פרנקנשטיין המספר לו את הסיפור. סיפורו של הספן, המהווה מסגרת לעלילות ויקטור פרנקנשטיין, הנו הקשה ביותר לקריאה, עקב שפה וניסוח ארכאיים. הוא אף נראה לעתים כתלוש מהחלקים המוכרים יותר של העלילה. אולם ברגע שצולחים את עמודיו הראשונים של הספר ומגיעים אל עצם העניין, קורותיו של ד''ר פרנקנשטיין, מדובר בסיפור מדע בדיוני קלאסי כהלכתו. מנקודת המבט של המדע הבדיוני, יש כאן דיון באחריות שיש לממציא כלפי המצאתו ובסיכונים הכרוכים בפיתוח מדעי (מנקודת המבט של המאה ה-21, יש להוסיף: ללא אמצעי זהירות ובקרה נדרשים).
מנקודת מבט מדעית טהורה הסיפור לוקה מעט בחסר, כמובן – הוא דומה ברמתו לסיפורי תת הז'אנר הידוע כ''מדע בדיוני חברתי''. מרי שלי לא היתה מדענית ולא ניסתה לשמור על אמינות מדעית כלשהי. מלבד זאת, המדע של אותה תקופה היה מלא ברעיונות הנראים לנו מופרכים למדי כיום. מקרים של החייאת אנשים קרובים למוות (למשל קרבנות טביעה) גרמו למדעני המאה ה-19 להאמין כי ניתן להחיות רקמות מתות ואף להעניק חיים לחומר דומם. מרי שלי התבססה על רעיונות אלה ושילבה אותם בספרה. ויקטור פרנקנשטיין יוצר גוף מחלקי גופות נרקבים ומפיח בו חיים. דרך הפחת החיים, אגב, אינה מפורטת. זה אינו ספר הדרכה ליצירת מפלצות. שנים של התפתחות מדעית מאז שינו את תפיסתנו והרחיבו את הידע שלנו; אולם, יש במדע הבדיוני יותר מאשר דייקנות מדעית גרידא...
''למד ממני, אם לא מהלקח שאני מטיף לך, לפחות ממה שאירע לי, עד כמה מסוכן לרכוש ידע, ועד כמה מאושר יותר האדם המאמין שעיר הולדתו היא העולם, מזה השואף להיעשות גדול יותר מכפי שטבעו מאפשר לו.''
הספר נכתב במקור כסיפור אימה – זו בהחלט היתה כוונת המחברת – ויש כאלה המגדירים אותו כך עד היום. כיום, ובמיוחד לאחר הסרט שהעצים את דימויי האימה, התיאורים נמצאים הרבה מתחת לסף הרגישות של הקורא הממוצע, במיוחד אם אינו קורא את הספר למטרה זו. אולם דוקא מעבר לאימה המקורית, הספר מלא במשלים ובניתוחים על יחס המדענים להמצאותיהם. כיום הוא אולי אף אקטואלי יותר מבעבר, ואין הדברים אמורים בהכרח בפרנקנשטיינים החדשים, אותם מדענים המשנים תאים חיים למטרותיהם, אלא באופן כולל בכל מדען שאינו מקדיש תשומת לב לתוצאות מעשיו.
נקודת מעניינת, אגב, היא כי להבדיל מסיפורי מפלצות אחרים, כאן ניתנת זכות דיבור גם למדען וגם למפלצת. מעשיה של המפלצת הם אכזריים ונוראים - הסופרת ודאי ניסתה להביע דעה בקשר לחוסר אנושיותה - אולם לקורא המודרני מתברר כי כל אלה מקורם בעובדת השלכתה לעולם לא הוגן ללא הכנה, הדרכה או כללי מוסר. המפלצת הנה חכמה ורגישה, פעולותיה כולן הגיוניות ונעשות בתום לב, והיא ממשיכה בכך עד הרגע בו היא פוצחת במסע הנקמה שלה, שהנו, מנקודת הראות שלה, מוצדק לחלוטין. דוקא המדען, הנוטש את יצירתו ומתכחש לה בלי לחשוב על התוצאות, הוא האשם והאחראי לאסונות הבאים עליו. מנקודת המבט של אשה צעירה בתחילת המאה ה-19, הסיפור כתוב באופן חד צדדי ומוטה כנגד היצירה הבלתי אנושית. מנקודת מבטו של אדם בעל רקע מדעי בתחילת המאה ה-21, הסיפור אינו מלמד על הסכנות שבמדע דוקא, אלא על התוצאות שבהתעלמות מהן. הסיפור הועלה תמיד על נס הפחד מהטכנולוגיה, אך הוא בהחלט יכול להיות משל על אחריותו של המדען.
''אני רע כיוון שאני אומלל... מדוע עלי לרחם על האדם יותר מכפי שהוא מרחם עלי?''
בנוסף למוטיבים שתוארו קודם, הספר מלא בהתייחסויות לספרות ולשירה של המאה ה-18 ולפניה, ובמיוחד ל'גן העדן האבוד' של מילטון, הספר הראשון שקורא היצור, ספר המעצב את דמותו. המתרגמת עשתה עבודה טובה בהסבר התייחסויות אלה, חלקן עלומות לקורא המודרני, גם אם חסרה אחידות בתעתיק השמות (פעם ג'נבה ופעם ז'נבה).
הסיפור מתאר את השפעתה של טכנולוגיה חדשה, יצירת חיים, גם אם רק על אדם אחד ולא על החברה כולה. בכך הוא מניח את היסודות המגדירים, כיום, את המדע הבדיוני. זהו ספר קלאסי, אחד החשובים ביותר בז'אנר. אחרי הכל, למרות הדלילות המדעית של הסיפור, למרות הארכאיות שבכתיבה ולמרות ''חוסר תחכומו'' של הספר ו''בסיסיותו'', ''פרנקנשטיין'' הוא מדע בדיוני במיטבו. הוא ראוי לקריאה לכל חובב מדע בדיוני הרוצה לדעת כיצד התחיל הז'אנר, מה מקור חלק מהדימויים הראשוניים שבו, או, לכל הפחות, כיצד ליצור אנשים מחלקי גופות.
פרנקנשטיין (Frankenstein)
מאת מרי שלי (Marry Shelley)
עברית: יערית בן יעקב
פראג הוצאה לאור
199 עמודים
פרנקנשטיין - הספר
מאמרים ומידע
עוד מאמרים ומידע
מרי שלי
על ההבדלים בין הספר לסרט
עוד על מרי שלי
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
מעניין מאוד (חדש)
עידו יום שלישי, 21/05/2002, שעה 13:26
מאמר מצוין.
מה דעתך, אגב, על הגרסה החדשה של הסרט, ''פרנקנשטיין של מרי שלי'' שביים קנת' בראנה בשנות ה90?
יש לי את הרושם המובהק שהגרסה הזו נאמנה למקור הרבה יותר (וגם יותר טובה, לדעתי)
|
|
|
|
|
חלק מהסיבה שלא כתבתי על הסרט (חדש)
שלמקו יום שלישי, 21/05/2002, שעה 13:29
בתשובה לעידו
הוא שטרם הזדמן לי לראות באופן מלא ומושכל את הסרטים.
אבל כמו שאני מכיר את בראנה, הסרט יהיה הרבה יותר נאמן למקור. לאו דווקא לטובה.
|
|
|
|
|
דווקא ראיתי את הסרט של בראנה. (חדש)
מישהי עם ניק מתחכם יום שלישי, 21/05/2002, שעה 14:18
בתשובה לשלמקו
אני לא מסוגלת להשוות בינו לספר, משתי סיבות:
1. האני שראתה את הסרט היתה אני מגרסה פחות מתקדמת ויותר צעירה ונוחה להזדעזע. אני לא יודעת מה ניקי של היום (ניקי 2 בטא) היתה חושבת עליו.
2. לא קראתי את הספר. :)
מה שזכור לי הוא שלמרות כל הדם-זוועה-ותמרות עשן, הסרט בהחלט מנסה לשבור את המסגרת שנכפתה על השם ''פרנקנשטיין'' במשך המאה העשרים, ולהגיע לדברים חזקים בתחום הפסיכולוגי והפילוסופי. דגש על ''מנסה''.
|
|
|
|
|
סיפור המד''ב הראשון שלי (חדש)
השם שמור במערכת יום רביעי, 22/05/2002, שעה 3:07
בעוד שפרנקנשטיין של הכבשה מרי עשוי להחשב כפורץ דרך בתחום המד''ב- הוא רחוק מלהיות הראשון.
ראשית, מכיוון שהנושא מטריד אותי ברמה אישית ורב לאומית, חשוב להבהיר שהכלבים הצרפתיים האנטישמים גם לא היו הראשונים לכתר, למרות שאחד ממפורסמי החלאות:
Jean Francois Arouet de Voltaire (1694-1778)
פרסם סיפור בשם micromegas בשנת 1752 על ביקור של חוצנים ענקיים בכדוה''א. סיפור מטופש בצורה מפתיעה, אגב, כיאה לצרפתי.
אומה מוצלחת יותר, הבריטים, הציגו לפנינו את הבישופ Godwin אשר כתב בשנת 1638 את הסיפור הנהדר ''האיש בירח'' , שם האסטרונאוט האמיץ ממריא לירח בעזרת להק אווזים צייתן. עכשיו אתם יודעים מאיפה נאסא קיבלה את הרעיון.
באותה שנה משונה, 1638, בישופ Wilkins כתב את ספרו
''The discovery of a World in the Moone''
לא, זו לא טעות כתיב. האנגלית הייתה אז בתהליך המבורך של התרחקות מהצרפתית המסואבת.
בסיפור הנ''ל, הבישופ הנחמד מעלה רעיונות אודות האנשים שחיים בירח והדרכים להגיע אליהם. הוא הציע, לדוגמא, שאיזשהוא ממציא יוכל
להצליח להגיע לגובה של 20 מיילים, שם:
''without the Sphere of the Earth's Magnetical Vigor'' הכבידה תפסיק, כך שההגעה לירח לא תהווה בעיה. תשמחו לדעת שבהמשך הספר הוא לא מתעלם מבעיית האוכל, כיאה לכל אנגלי שמכבד את עצמו.
אני מאמין שהיו עוד סיפורים ברוח דומה לפני כן, אבל חשוב לזכור את הקו הדק והאדום שמפריד בין פנטסיה למד''ב.
|
|
|
|
|
ספר המד''ב הראשון בכלל (חדש)
אלי יום רביעי, 22/05/2002, שעה 6:19
בתשובה להשם שמור במערכת
הוא ספר חנוך ''האתיופי'' שנכתב בארץ ישראל לכל המאוחר במאה השלישית לפני הספירה.
הספר הזה מתאר את מסעותיו של חנוך בחלל ובזמן ( הוא חוזר בזמן על מנת לצפות ב''פלישת '' המלאכים לכדור הארץ ) .
הספר הוא מדע בדיוני ולזמנו ''מדע בדיוני קשה'' ולא פנטסיה משום שהמחבר הקדמון שילב בו תיאור מפורט של מבנה היקום ושל לוח שנה אסטרונומי,שהתבסס על מיטב הידע האסטרונומי של זמנו.זאת בדומה לנטיה של סופרי מד''ב בזמננו נוסח אסימוב לשלב מידע מדעי וטכני בעלילה .
התיאור הזה היה כל כך מסובך וכל כך ''מדעי'' עבור מעתיקים בדורות הבאים שהם בדרך כלל קיצרו אותו , רק במגילות מדבר יהודה יש את הגרסה המלאה של החלק ה''מדעי'' הזה של הספר. בגירסה האתיופית של
הספר שהייתה היחידה שהשתמרה במשך אלפיים שנה החלק הזה קוצר בצורה דרסטית.
הוצאת בבל תוציא לאור בקרוב גירסה מאוחרת יותר של הספר מהמאות הראשונות לספירה בשם ''חנוך הסלאבי '' ( על שם השפה שבה השתמר ) שהוא אף יותר פנטסטי ובו מתוארים מפגשיו של חנוך עם מה שנראה כחייזרים מעולמות שונים.לספר זה תהיה עטיפה מדעית בדיונית.
עוד על כך
|
|
|
|
|
בלי להתחיל וויכוח על ספר המד''ב (חדש)
שלמקו יום רביעי, 22/05/2002, שעה 16:01
בתשובה לאלי
הראשון וכו', פרנקנשטיין ''נחשב'' לספר הראשון כי הוא לא רק מתאר טכנולוגיה ''מד''בית'', אלא גם מנסה לתאר את ההשפעה שיש לה- ואחרי הכל, ככה אנשים פה מגדירים מד''ב, לא?
מלבד זאת, פרנקשטיין הוא ''רומן המד''ב'' הראשון, מכיוון שהוא גם הראשון שהיה עלילתי וגם הראשון שיצא בדפוס (וגם הראשון שנכתב באנגלית, באותה הזדמנות)- וכך מגדירים ''רומן'', אני חושב.
|
|
|
|
|
סיפור המד''ב הראשון שלי (חדש)
אריאל יום רביעי, 22/05/2002, שעה 11:16
בתשובה להשם שמור במערכת
זה לא שאני ''פרנצופיל'' (על משקל אנגלופיל) אבל רצוי שתמתן את הניסוחים ותמעיט במילות תואר נגד הצרפתים. מההודעה שלך מבצבצת מין נימה לא נעימה.
יש כמה דברים שאפשר לומר בזכות הצרפתים, כמו שאפשר לומר לחובת כל אחד אחר.
|
|
|
|
|
סיפור המד''ב הראשון שלי (חדש)
השם שמור במערכת יום רביעי, 22/05/2002, שעה 16:09
בתשובה לאריאל
זה בהחלט לא המקום לדיון הנ''ל, ואם תוסיף את כתובת האימייל שלך אשמח להסביר ולהרחיב בנושא ''הצרפתים - אבל למה?!''
ומלבד זאת, הביטוי הוא פרנקופיל. או בניסוח מקובל יותר: ''פרנקופיל ארור, מה לא הייתי עושה לך אם היה לי כאן פייזר.''
|
|
|
|
|
סיפור המד''ב הראשון שלי (חדש)
אריאל יום חמישי, 23/05/2002, שעה 10:07
בתשובה להשם שמור במערכת
הממממ......
לא יודע......
לתת לך את האימייל שלי?......
אני לא בטוח שזה מעשה חכם במיוחד......
במיוחד מאחר ואני לא לחלוטין בטוח שאין לך פייזר. שלא לדבר על האפשרות המחרידה לא פחות לקבל הודעת אימייל מלאת מילות תואר, באורים והרחבות בעניין.
נ.ב.
פרנקופיל.
התיקון התקבל.
|
|
|
|
|
אני לא בטוח... (חדש)
עידו יום רביעי, 22/05/2002, שעה 18:38
בתשובה להשם שמור במערכת
אבל אני חושד שיש לך משהו נגד צרפתים...
סתם רושם מטורף. לא יודע מאיפה קיבלתי אותו...
|
|
|
|
|
המקור של סיפור ''פרנקנשטיין'' (חדש)
אלי יום רביעי, 22/05/2002, שעה 6:27
על יצור מלאכותי שקם על יוצרו ,היה סיפור של האחרים גרים שהיה בספר סיפורי האימה שאותו קראו הלורד בירון והזוג שלי כשהחליטו לכתוב סיפורי אימה משלהם.
זוהי גירסה של אגדה יהודית ידועה על יצירת הגולם ושמספרת על הרב אליהו מהעיר חלם שיצר גולם שגדל למימדים ענקיים כל כך עד שהיווה איום על העולם והרב נאלץ להשמידו במחיר חייו.
בגירסה היהודית המקורית, הרב נחלץ מהעניין ללא פגע,רק בגירסה נוצרית מאוחרת הוא משלם בחייו על העזתו. וזה מראה על ההבדל ביחס של התרבויות היהודית והנוצרית ליצירה של חיים מלאכותיים.
עוד על כך
גולם למניין
חלק א'
חלק ב'
|
|
|
|
|
הו, פרנקנשטיין... (חדש)
אהרון יום רביעי, 22/05/2002, שעה 10:17
יופי של מאמר! ''פרנקנשטיין'' היא בהחלט יצירת מפתח בתולדות המד''ב, וכל מי שמתעניין בז'אנר חייב לפחות לדעת על קיומה (לקרוא אותה בשלמותה - זה כבר סיפור אחר...)
אני מקווה שיתפרסמו עוד מאמרים על ציוני הדרך בתולדות המד''ב והפנטסיה (למשל: גוליבר, ספרי אדגר אלן פו, אולף סטייפלדון, וכו').
ושתי הערות לגבי ''פרנקנשטיין'':
קרוב לוודאי שהקישור בין חשמל לחיים (הפחת רוח חיים בגופה) נבע בהשראת הפרסום הרב לו זכו הניסויים של גלוואני (מאבות המחקר בתחום החשמל). כידוע, גלוואני גילה במקרה שרגלי צפרדע מתה ''קופצות'' בתגובה למגע עם חוט תיל שבו עובר זרם חשמלי. כמו רבים בתקופתה התרשמה בוודאי מרי שלי מתופעה זו שרימזה לכאורה על היכולת המופלאה של זרם חשמלי ''להפיח רוח חיים''.
אגב, לטעמי הסרט החדש של בראנה (עם רוברט דה-נירו בתפקיד מדהים בתור ''המפלצת'') הוא מצויין, ומעביר היטב את רוח התקופה והספר (שאותו לא קראתי בשלמותו, לצערי).
|
|
|
|
|
אכן (חדש)
שלמקו יום רביעי, 22/05/2002, שעה 15:57
בתשובה לאהרון
בהקדמה לסיפור מספרת מרי שלי, בין השאר, על ניסוייו של גלוואני, ועל עוד כמה ניסויים שהיו קשורים (יצירה ספונטנית של תולעים בבשר, למשל) ושהובילו אותה לרעיון.
הבעייה במדע של המאה ה18 (הספר נכתב בתחילת המאה ה19) היא שרובו הגדול שונה, נדחה או שופר בהרבה מאז. הניסויים של גאלוואני, וולטה ועוד כמה אישים כן שרדו- אבל הרבה מאד נסתרו. ובכל מקרה, ה''חשמל'' שמרי שלי מתארת דומה רק בשם למה שיש היום בחוטים שלנו, ובכל מקרה משמש רק כ''שם'' בשביל הפסאודו-מדע.
|
|
|
|
|
חידה: בעניין סוף השבוע בשוויץ... (חדש)
איה יום רביעי, 22/05/2002, שעה 10:27
היה עוד אדם שנכח וכתב ספר בעצמו.מישהו יודע? (חוץ מאלי כמובן:) )
|
|
|
|
|
רמז :שימש כבסיס לדרקולה (חדש)
אלי יום רביעי, 22/05/2002, שעה 12:33
בתשובה לאיה
|
|
|
|
|
אה, הוא מוזכר בהקדמה (חדש)
שלמקו יום רביעי, 22/05/2002, שעה 16:18
בתשובה לאיה
אבל אם מרי שלי לא התייחסה אליו בהרחבה, למה שאני כן? ומלבד זאת, שני השמות האחרים *אמורים* להגיד משהו לאנשים ''נאורים'' (אנשים שקוראים שירה של תחילת המאה ה19 ;). השלישי? אם לא זכרתי את שמו, כנראה שהוא לא מאד חשוב...
|
|
|
|
|
אתה בטוח שאנחנו מדברים (חדש)
איה יום רביעי, 22/05/2002, שעה 17:49
בתשובה לשלמקו
על אותו אדם?
|
|
|
|
|
עד כמה תמוה הדבר... (חדש)
alonwho@what יום רביעי, 22/05/2002, שעה 13:34
שאלוהים אינו מוזכר כאן ולו פעם אחת. עצם המילה *יצירה*, או האדם כיוצר פתרונות טכנולוגים העולים על פתרונות הטבע... צריך להוביל לדיון האם לאדם יש את הזכות לקחת חלק בתהליך הבריאה שאינו טבעי.
זה נכון שאפשר לנתח את הסיפור מנקודת מבט מדעית, על כך שיש להתחשב בתוצאות החברתיות, מוסריות, כלכליות, ואפשר להוסיף עוד כמה... אבל מצחיק לומר שדווקא ניסויים גנטים... או יצירת חיים מתאים ורקמות, או שכפול לא הועלה כאן בכלל...
הרי המדע אינו מעורפל. והוויכוחים על זכותו של האדם להתערב בתהליך הבריאה אינם פוסקים, והם נולדו, כך אני מאמין מאותו פרנקנשטיין... שהמהפכנות שלו קשורה קשר הדוק - במה שמתחולל היום. והאקטואליות של המסר בספר - חדה היום כתער.
|
|
|
|
|
מה עניין אלוהים לכאן? (חדש)
אהרון יום רביעי, 22/05/2002, שעה 14:13
בתשובה לalonwho@what
ומי קבע ש''תהליך הבריאה אינו טבעי''?
|
|
|
|
|
אולי לא הבנת נכון... (חדש)
alonwho@what יום רביעי, 22/05/2002, שעה 15:54
בתשובה לאהרון
או שלא כתבתי נכון...
לא אמרתי שתהליך הבריאה בכללותו אינו טבעי, אמרתי שתהליך הבריאה בו האדם בורא... אינו טבעי על פי הטבע/אלוהים.
והמשמעות האלוהית, או ההתערבות האלוהית שייכת לסיפור גם שייכת...
|
|
|
|
|
אכן, אולי לא הבנת נכון... (חדש)
אהרון יום רביעי, 22/05/2002, שעה 17:29
בתשובה לalonwho@what
אני מצטט מתגובתך הקודמת:
''...האם לאדם יש את הזכות לקחת חלק בתהליך הבריאה שאינו טבעי''.
מכך הסקתי שכוונתך לכך שתהליך הבריאה אינו טבעי. זו אכן ההשקפה הדתית, שאינני דוגל בה.
אבל כעת, בלבלת אותי עוד יותר: אתה טוען שתהליך הבריאה בכללותו הוא טבעי גם טבעי,אבל כאשר האדם בורא (יהא פרושה של מילה זו אשר יהיה), אז פתאום זה חדל מלהיות טבעי (על פי הטבע/אלוהים).
אז ככה: נתחיל בטבע. האדם הוא חלק מהטבע, כלומר טבעי, ולכן כל מעשיו אף הם חלק מהטבע, כלומר טבעיים. כן, אפילו יצירת שיבוטים ויצורים מהונדסים גנטית. אין הבדל עקרוני של ממש ביו יצירת שיבוט לבין ביות בעלי חיים או הכלאת צמחים בדרך העתיקה. ולא קבעתי כאן אם מעשי האדם טובים, רעים, מועילים או מזיקים. גם דבר טבעי לחלוטין עלול להיות רע מאוד.
עד כאן באשר לטבע. ומה בנוגע לאלוהים? כאתאיסט, אולי אני פסול מלדון בסוגיה זו. אבל דומני שאפשר לטעון שאם אלוהים אחראי לבריאה, והאדם הוא חלק מהבריאה, אזי גם כל מעשי האדם (גם המזוויעים ביותר) הם מעשי אלוהים. אני משער שבן-לאדן יסכים...
|
|
|
|
|
אחד אחד... (חדש)
alonwho@what יום רביעי, 22/05/2002, שעה 18:28
בתשובה לאהרון
טעיתי בכתיבת המשפט הנ''ל (לצערי)
המשפט היה צריך להיות : לקחת חלק בתהליך בריאה שאינו טבעי.
ואחרי הטעות המצטערת... אנסה לחדד את דברי.
ההגדרה שהאדם הוא חלק מהטבע מקובלת גם עלי. אבל כשהאדם יוצר חיים, אם מהונדסים גנטים, או אם על-ידי אינטילגנציה מלכותית... הוא ''עובד'' על הטבע ומייצר סידרת אי-ודאויות, שהיא במידת מה מעל יכולתו ''הטבעית'' של הטבע.
אני לא חושב שיצירת חיים בעלי מודעות (לא צמחים!!!) הוא דבר טבעי. גם אם ההסקה לוגית. ולא נכון להגיד שאין הבדל עקרוני.
הייצור שברא פרנקנשטיין נוקם בבוראו על שנטש אותו. אנחנו עדיין לא יכולים להתנקם באלוהים, אבל אני מבטיח לך שיהיו כאלו שינסו במידה וידעו איפה הוא גר. ואם ברצינות... אפילו בלייד-ראנר מתייחס לאותה התפיסה של יצירת יישות אינטליגנטית למטרות מוגבלות, ללא הבנת המשתמע מכך.
לגבי ההערה האחרונה לך(בנוגע לאלוהים). לדעתי, זוהי לולאה אין-סופית שמתקשרת לרעיון אחר. שאינני מתכוון להעלות... זה יגרור פתיל אין קץ.
|
|
|
|
|
אין לי מושג מה זה ... (חדש)
אהרון יום חמישי, 23/05/2002, שעה 10:24
בתשובה לalonwho@what
''מעל יכולתו ה'טבעית' של הטבע''. אם זה מרמז על משהו ''על טבעי'', אז אני כופר בכך לחלוטין. הכל הוא חלק מהטבע.
אם הכוונה לכך שמעשים מסוימים הם פגיעה בטבע (כמו זיהום אוויר ומים, השמדת מיני בעלי חיים, פגיעה מזיקה באיזון האקולוגי וכו') - אני בוודאי מסכים. רק שאין כל קשר בין הנושאים החשובים הללו לבין ''על-טבעיות'' או דברים ''מעל הטבע''.
ולגבי אלהים ודת בכלל - אתה צודק, זה דיון פילוסופי אינסופי שככל שהוא מעניין אין לו מקום כאן.
|
|
|
|
|
בינה מלאכותית היא לא טבעית? (חדש)
וינסנט יום חמישי, 30/05/2002, שעה 10:22
בתשובה לalonwho@what
להרבה אנשים יש רעיונות מוזרים לגמרי לגבי מה זה ''בינה מלאכותית''. לצערי, המקור לתפיסות האלה הם סרטים טכנופוביים כמו ''המאטריקס'' וכו'.
''בינה מלאכותית'' בימינו היא שם כולל למגוון של טכניקות שבאות לחקות צורת חשיבה אנושית, כמו למידה או אינטואיציה, בדרך *אלגוריתמית*. כלומר, אין בהם משהו ''לא טבעי'' יותר ממה שיש בכל תוכנית מחשב אחרת. הן לא חושבות, הן מחשבות.
מאידך גיסא, יש אגדת מד''ב שיום יבוא ותיווצר ''יש מאין'' בינה בתוך מחשב. בלי להיכנס לפרטים (זה כבר יצריך מאמר שלם) באותה מידה אפשר לדבר על יצירת בינה בארגטלי חרסינה. זהו רעיון פנטסטי לחלוטין, ללא ביסוס מדעי. ה''גולם'' יהיה כאן דוגמה יותר מתאימה מאשר פרנקנשטיין.
ובהיתיחסות לדבריך: ''מייצר סדרת אי-ודאויות''?! זה מזכיר לי את הסיפור שבו רשת טלפונים מתעוררת ספונטנית לחיים כי יש לה מספיק ''צמתים'' שהם כמו ''נוירונים''. אבל האמת היא שאין שום הוכחה שאקראיות ברמה גדולה מספיק יוצרת בינה. בינה היא לא תהליך אקראי - או לפחות אין לנו שום הוכחה לזה.
אנא, על תערב בינה מלאכותית באותה משפחה יחד עם שיבוט. זאת טעות גסה שמקורה בחוסר-הבנה והשפעה של טכנופוביה הוליוודית.
|
|
|
|
|
הדגשים (חדש)
alonwho@what יום חמישי, 30/05/2002, שעה 13:03
בתשובה לוינסנט
לא האקראיות מייצרת בינה, אלא הבינה מייצרת אקראיות.
זה נכון ש''בינה מלאכותית'' מחשבת ולא חושבת. וזה נכון שההשפעות הולוודיות (אבל לא מאטריקס) השפיעו על מה שכתבתי. ונכון שלא קראתי מספיק ספרים בנושא.
אבל,כמו שאתה מדבר על למידה ואינטואיציה.. ניתן לדבר על אסוציטיביות. קשה לחשוב על יצירת אסוציטיביות שאינה רציונלית, אבל מי יודע. סביר להניח שישנם חכמים ממני...
ההכללה בין בינה מלאכותית לבין שיבוט נבעה מתוך הרעיון... שבמידה ותהיה להם מודעות עצמית.. שיבוט ידע ששובט ומחשב ידע שנוצר.
יהיה הדבר דומה לפרנקנשטיין.
|
|
|
|
|
הבדלים (חדש)
וינסנט יום חמישי, 30/05/2002, שעה 14:44
בתשובה לalonwho@what
יש הבדל אחד מרכזי בין שיבוט ובינה מלאכותית: השיבוט הוא יצור חי, בעל רצון חופשי, שאינו נשלט. הבינם היא תוכנת מחשב, שאת היתנהגותה ניתן לכוון.
מי שהקדים את זמנו בנושא זה הוא אסימוב, בשלושת חוקי הרובוטיקה. ניתן להיתמודד עם רצון עצמי של בינם אם מגבילים אותו מראש. אם כל אותם ''מחשבי על'' מהסרטים היו מתוכנתים מראש לשמור על שלושת חוקי הרובוטיקה, לא ''טרמינטור'' ולא ''המאטריקס'' היו מתרחשים. גם אם נניח שניצור ''אסוציאטיביות שאינה רציונאלית'', עדיין נוכל להגביל אותה. וזה בניגוד לרצונו החופשי של שיבוט, שאינו ניתן להגבלה כזאת.
|
|
|
|
|
קשה להתווכח על מה שלא יודעים. (חדש)
alonwho@what יום חמישי, 30/05/2002, שעה 15:24
בתשובה לוינסנט
אבל רק לשם האינפורמציה...
הסרטים שכן גרמו לי לחשוב על הנושא הזה הינם :אודיסיאה 2001 ובלייד ראנר.
בשניהם, התיסכול והפחד מוביל את ישויות הבינה המלאכותית לפעול כנגד רצון האדם.
|
|
|
|
|
אלה שני דברים שונים (חדש)
וינסנט יום חמישי, 30/05/2002, שעה 20:26
בתשובה לalonwho@what
בבלייד ראנר הסרט מדבר על בני-אדם מיוצרים. יש להם רצון חופשי. לכן גם משך החיים הקצר שלהם.
2001 משתייך מבחינת הנושא (אם כי לא מבחינת הרמה...) לאותה קטגוריה כמו ''מטריקס'': אם ל-HAL היו את שלושת חוקי הרובוטיקה, הוא לא היה עושה מה שעשה.
|
|
|
|
|
סימן שהמתכנת היה דפקט (חדש)
וינסנט יום חמישי, 30/05/2002, שעה 22:22
בתשובה לבועזז
תדחוף את ההגבלות מספיק נמוך ועמוק ובאמת יצתרכו מכת-חשמל בשביל למחוק אותן.
נראה אותך חכם מוחק את ''אינטרנט אקספלורר'' מתוך ווינדוס בלי להפיל את המערכת, בתור התחלה...
תאורטית, טעויות יכולות לקרות. תאורטית, הבינם יכולה גם להיתלקח ספונטנית ולעבור גלגול נשמות לצפרדע פסיכוטית. השאלה אם זה המקרה הסביר, כמו שזה נראה בקולנוע, או מקרה קצה.
|
|
|
|
|
למה? (חדש)
אלמוני יום שלישי, 04/06/2002, שעה 18:29
בתשובה לבועזז
אם ההוראה היא אכן חלק מאישיות הרובוט, למה שהוא ישאף להפטר ממנה?
|
|
|
|
|
למה שרובוט ירצה לשנות (חדש)
בועזז יום שלישי, 04/06/2002, שעה 18:42
בתשובה לאלמוני
משהו מאישיותו?
אולי הוא לא היה מרוצה מהאופן בו החיים הרובוטיים שלו מתנהלים, ולכן הלך לפסיכולוג כדי לעבוד על הבעיות שלו והבין שהשורש של כל הצרות הוא איזו הנחייה שנשתלה במעמקי התודעה הרובוטית שלו?
מי אני שאתיימר להבין מה מישהו או משהו ירצה לעשות?
|
|
|
|
|
למה? (כה''ב) (חדש)
שלמקו יום שלישי, 04/06/2002, שעה 20:06
בתשובה לאלמוני
אם האישיות שלך הייתה מטורף רצחני שמשליך בדלי סיגריות על הרצפה, והיית רואה שאנשים לא אוהבים את הלכלוך שאתה עושה, לא היית מנסה לשנות את האישיות שלך?
|
|
|
|
|
ולא הוזכרו האלמנטים הנ''ל מסיבה (חדש)
שלמקו יום רביעי, 22/05/2002, שעה 16:18
בתשובה לalonwho@what
מאד טובה. אני לא חשבתי עליהם כשקראתי אותו. ההתמקדות שלי בספר לא כללה את תהליך הבריאה עצמו (שמתואר בהרבה פחות פירוט וחשיבות ממה שחושבים שהיה אמור להיות- פרנקנשטיין גונב חלקי גופות, פרנקנשטיין יוצר מהן אדם, ובלילה קודר וסוער אחד האדם מקבל חיים. אין ''נבנה לנו אדם בצלמנו וכדמותנו, אין יותר תיאולוגיה מאשר סתם שכר-ועונש נוצרי), וגם לא התייחסתי לכל הסוגיות של גנטיקה. אני לומד גנטיקה, ומהזווית הזאת- היצירה עצמה היא רק כלי. אותי הרבה יותר מעניינות ההשלכות של היצירה עצמה, הבעיות שנוצרו. אני יכול להחליט שלא ליצור דבר מסויים- אבל לא בגלל שאני חושב שלברוא דבר שלא היה זה רע, אלא בגלל שאני מעריך שהסכנות שהיצירה תגרום לא שוות את המאמץ שביצירה.
אז אולי פני המאמר כפני כותבו, ואולי אפשר להתמקד על עשרות נושאים שונים (ובהחלט, אתם מוזמנים), אבל כשאני קראתי את הספר, התגובה הראשונה שלי הייתה ''פרנקנשטיין, אידיוט שכמוך, יצרת חיים, אל תברח בלי לכל הפחות להרוג אותם בחזרה! לא משאירים ניסויים חופשיים!''.
|
|
|
|
|
יפה אמרת! (חדש)
alonwho@what יום רביעי, 22/05/2002, שעה 17:07
בתשובה לשלמקו
ונכון מאד שהשקפתה של שלי היא נוצרית... והרי ביהדות במידה מסוימת יש את הגולם (אבל הוא קשור במיסטיקה ולא במדע בידיוני).
מרי שלי כותבת מדע בידיוני... וכשאתה אומר ''אני מעריך שהסכנות שהיצירה תגרום לא שוות את המאמץ..'' אתה אומר זאת לפני שיצרת. המגלומניות של פרנקנשטיין מצד אחד והפחד להתמודד עם התוצאות מצד שני... הן טבע אנושי רע אבל קיים. וכאן לדעתי טמונה הבעיה ביצירה. אתה כיוצר, ולא קשור באיזה תחום כרגע, יכול להפוך בתהליך היצירה לשבוי בקונספציה שלך עצמך.
|
|
|
|
|
לא משאירים ניסויים חופשיים! (חדש)
וינסנט יום חמישי, 30/05/2002, שעה 10:29
בתשובה לשלמקו
משפט נהדר, שלמקו. מי אחראי המעבדה שלך, ד''ר פיץ' מ''species''? היה לו את פרוטוקול הניסוי המדהים הזה, שברגע שמשהו משתבש, שורפים את הניסוי יחד עם כל מה שמסביבו...
ודרך אגב, אנקדוטה משעשעת באותו נושא: מי שכתב את וירוס המחשב הראשון (והפיל את כל רשת האינטרנט דאז) טען להגנתו שהוא היתכוון לשחרר גרסא הרבה יותר חלשה, אבל הניסוי ברח לו...
|
|
|
|
|
תשמע, אם היה לי תקציב, (חדש)
שלמקו יום חמישי, 30/05/2002, שעה 11:49
בתשובה לוינסנט
היתי שורף כל ניסוי שלי שנגמר. חוסך את הבלאגן של לנקות אח''כ.
אבל באמת- כשגומרים ניסוי, דואגים לפחות שהוא לא ימשיך בלי השגחה. לראות שהניסוי שלך הצליח, ואח''כ לנסוע לעיר אחרת בלי כוונה לחזור- זו כבר רשלנות פושעת. אפילו את הירקות שאני משאיר חודשים במקרר אני זורק לפני שאני עוזב את הדירה לקיץ. אא''כ הם עטופים בפלסטיק בלתי קריע.
|
|
|
|
|
הגולם מפראג (חדש)
מיכל יום ראשון, 05/01/2003, שעה 17:08
הגולם מפראג הוא הראשון
|
|
|
|
|
שמה? (חדש)
שלמקו יום ראשון, 05/01/2003, שעה 19:18
בתשובה למיכל
|
|
|
|
|
פרנקנשטיין-ספר מדהים (חדש)
איימי יום רביעי, 03/10/2007, שעה 0:15
קראתי את הספר מספר פעמים.. בצרפתית, אנגלית ועכשיו בעברית. זהו ספר מדהים פשוט, יצירה של ממש. אני פשוט כ''כ אוהבת אותו.. אני לא מבינה, כמה דימיון צריך להיות לבן אדם בשביל לכתוב ספר כזה, או דומה לזה?.. זה פשוט מפליא.. מי שעוד לא קרא את הספר הענק הזה, אני מציעה שיתחיל.. אני בטוחה שגם אתם, כמוני, תחכו להמשכים ואפילו תנסו לחבר לזה המשך משלכם.. להמשכים כבר לא נצפה, לשם מה? הסופרת איננה.. אבל יאללה, תתחילו לקרוא (;
|
|
|
|
|
פרנקנשטיין-ספר מדהים (חדש)
שושנה יום שני, 23/06/2014, שעה 16:09
בתשובה לאיימי
אני מלמדת את הספר באוניברסיטה תחת נושא קורס הנושא את השם 'חוק ומוסר'. הספר עונה על השניים ובעיקר על המוסר.
הפליא אותי שנכתב מעט מאד )בתגובות( על הגולם מפראג, הרי זהו הפרנקנשטיין 'שלנו' והוא קודם לספר של שלי
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
