 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
אביה של ההרפתקה בחלל
ספרים / אמנון סטופ
יום שישי, 17/11/2000, שעה 12:43
ספריו של E.E. 'Doc' Smith
|
|
הסופר א. א. ''דוק'' סמית' נחשב לאבי ''אופרת החלל'' - אותו תת ז'אנר של המדע הבדיוני העוסק בקרבות חלל, במאבקים בגזעים מרושעים ובמסעות אל גלקסיות ויקומים אחרים. סיפוריו הראשונים של סמית' הופיעו בשנות ה-20 של המאה הקודמת, והם שיצרו את אותו תת-ז'אנר או ''זרם''. ניתן לראות בו את האב הרוחני של ''מסע בין כוכבים'' ו''בבילון 5'', על סיפורי העלילה המורכבים שלהם הנחשפים שלב אחרי שלב - תכונה אפיינית מאד לסמית'.
סמית' כתב שתי סדרות עיקריות, שכל אחת מהן יוצרת יקום מיוחד לה: Skylark ו-Lensman.
סדרת ה-Skylark
סדרת זו מורכבת מארבעה ספרים: הספר הראשון נכתב כעומד בפני עצמו, ובשל דרישת הקהל נכתב הספר השני, בו שאף סמית' לסיים את הסדרה - הוא אף החל לכתוב סדרה חדשה, שהספר הראשון שלה הוא Spacehounds of IPC - אך הקהל דרש את גיבורי Skylark וסמית נאלץ לכתוב המשך שלישי לסדרה. לסדרה השניה, לעומת זאת, לא היה המשך (וחבל, משום שהספר הראשון מוצלח לדעתי). הספר הרביעי והאחרון נכתב שנה לפני מותו של סמית על פי בקשה אישית של סופר המד''ב הידוע פרדריק פול (שבעצמו חיבר כמה אופרות חלל מעולות כמו ''שער'' ו''סף האירוע'').
על סדרת Skylark נאמר שהיא פתחה את החלל בפני סופרי המד''ב. רוחב היריעה (ה-Scope), ההמצאות הרבות, היצורים השונים שבהם נתקלים הגיבורים, כולם היו בקנה מידה חדש. רעיונות שהופיעו בסדרה: המרה של חומר לאנרגיה ובפרט ישירות לאנרגיה קינטית, מה שמאפשר האצת ספינות חלל למהירויות גבוהות; מנגנון הנעה המפעיל תאוצה שווה על כל אטום בחללית, כולל האטומים של הנוסעים, כך שניתן להגיע לתאוצות עצומות ולא להרגיש בכך (בדיוק כמו בנפילה חופשית בשדה גרביטציה); איסוף אנרגיה קוסמית, כלומר הקרינה הנמצאת בחלל, ועל ידי כך השגת אנרגיה רבה בהרבה מאשר אפשר לשאת בספינה; מכשיר המאפשר לקרוא מוחות של יצורים אחרים, ואף להעביר ידע ישירות ממוחותיהם למוח המשתמש (כך, למשל, לימוד שפה חדשה דורש דקה אחת); אוטומציה ומעין סוג של מיחשוב, כך שניתן לבצע פעולה מסוימת פעם אחת והמכשירים יחזרו עליה אוטומטית; ואפילו מוח מלאכותי המשמש כמגבר למוח האנושי ומאפשר למי שמתחבר אליו לפתור בעיות שלא היה מסוגל לפתור אחרת בשום אופן.
ספרותית, הספרים כתובים בצורה פשוטה ופשטנית. סמית' מתאמץ להסביר את יסודות ועקרונות המכשירים והגילויים המדעיים, ובכך הספרים משויכים לכאורה למדע הבדיוני ה''קשה'', הטכנולוגי. למעשה, דווקא המאמץ הזה גורם לספרים להיות פחות אמינים, מגוחכים, אפילו, היות וההסברים שלו, כמובן, אינם משכנעים. למשל - הוא המציא חלוקה של הפיסיקה ל''סדרים'' (Orders) שהנם:
הראשון - חומר, וקרינה אלקטרומגנטית שהיתה מוכרת בזמנו: רדיו, חשמל, חום ואור.
השני - ''קרינה שאלקטרונים ופרוטונים פולטים כשהם מתחברים ליצור חומר וקרניים קוסמיות'' - מה שמוכר היום כקרני x וגאמא, שהן פשוט קרינה אלקטרומגנטית, וכחלקיקים טעונים מהירים, שהם חומר רגיל בדרך כלל.
הסדר השלישי והרביעי - ''קרניים הנוצרות כש''תת-אלקטרונים'' מהסוג הראשון והשני מתחברים או מתפרקים - ידועות גם כ-''Protoelectricity''. זו כביכול קרינה של חלקיקים אלמנטריים, אבל אין קרינה כזו בעולם האמיתי. האנרגיות האלה הן שפועלות אצל סמית' בקרני דחיפה ומשיכה (Pressors and Tractors) ועושות עבודה מכנית של הרמה והחזקה (הפירוט מתוך הספר Skylark 3, עמוד 119 בהוצאה שבידי). כמו כן המציא סמית' את ''איזור הכח'' (Zone of Force) - שדה סטסיס באתר (Ether) - שהוא עצמו כידוע בלתי קיים.
הסדרים הגבוהים יותר - חמישי ואילך - הנם קרני ''תת אתר'' (Sub-Ether).
גם העלילה פשוטה, ומתרכזת במספר קטן של אנשים: שני טובים ואחד רע הנלחמים זה בזה. הדמויות מאופינות בתכונות מועטות ובולטות, אף שהרע איננו רשע קומיקסי לחלוטין ויש לו גם תכונות טובות. אין בעלילה הסתבכויות או מהפכים פסיכולוגיים, ונצחון הטובים מובטח מההתחלה, משום שהם פשוט טובים יותר.
על אף הפגמים הללו מצאתי את הספרים מהנים ביותר לקריאה, בתנאי שאין מתייחסים להסברים הפסאודו-מדעיים ברצינות גדולה מדי. במיוחד מהנים, לדעתי, שני הספרים הראשונים, בהם מובאים רוב הפיתוחים המדעיים המענינים, והתלהבות ראשונים מורגשת.
ספרי הסדרה:
The Skylark of Space : סמית החל בכתיבת הספר ב-1914 וסיים ב-1920. הספר הופיע ב-1928 כסדרה במגזין המד''ב הראשון, ''Amazing Stories'' (מעניין לציין שבחוברת שבה הופיע החלק הראשון של הסיפור הופיע גם סיפור מפורסם נוסף שעסק בגיבור בשם ''אנתוני רוג'רס'', אותו קרא עורך קומיקס שהפך אותו שנה מאוחר יותר לגיבור הקומיקס הראשון - ''באק רוג'רס''. ניתן לתמוה מה היה קורא אם סיפור זה לא היה מופיע באותה חוברת. האם היינו מכירים כיום את גיבור הקומיקס הידוע ''דיק סיטון'' על כל הסרטים ותוכניות הטלוויזיה שלו?)
עלילת הספר נמשכת על פני כמה חדשים לכל היותר. ריצ'ארד (דיק) סיטון, הגיבור הראשי, מגלה את החומר x המאפשר הפיכת חומר ישירות לאנרגיה ואת כל שאר הטריקים - הנעת חלל, קרני משיכה ודחייה, מצפן שנשאר מכוון לגוף מסוים וכולי. הפיתוח נעשה בשיתוף עם ידידו של סיטון, ממציא מליונר בשם מ. ריינולדס קריין. הידידים נלחמים במדען הרשע דוקסן, פוגשים ביצורים שהם מנטליים לחלוטין ללא גוף, בתושבי כוכב הלכת המרוחק Osnome, ובהזדמנות זו גם בנשותיהם לעתיד. מהאוסנומים הם מקבלים מכשיר קריאת מוח.
Skylark Three : נכתב ב 1930 לאחר הצלחת The Skylark of Space.
הסיפור מתחיל כמה חדשים לאחר סיום הספר הראשון. בספר זה מפתחים הידידים מסכי מגן, ובמיוחד את ה ''איזור הכח'' שיצילם מהגזע המרושע של Fenechrone. הם פוגשים את הפנצ'רון ואת הגזע הטוב של Norlamin, ובעזרת הנורלמיניאנים מפתחים את הטכנולוגיה המתקדמת של ה-5th Order ומשמידים את הפנצ'רון. דוקסן מחוסל בפעם ראשונה, במפגש עם הפנצ'רון. לדעתי ברור כי סמית' ניסה לגמור את הסדרה כאן, כולל חיסול האויב הראשי של הגיבורים.
Skylark of Valeron : נכתב ב-1934.
הספר ממשיך בדיוק ברגע שנגמר הקודם. מסתבר כי דוקסן לא מת אלא הצליח לסדר את הפנצ'רון. סיטון וקריין פוגשים שוב ביצורים חסרי הגוף, מפתחים את הטכנולוגיה המתקדמת עוד יותר של ה-6th Order ונאלצים לברוח למימד הרביעי. דוקסן מצליח להשיג ספינה עם טכנולוגית 5th Order וכובש את כדור הארץ. סיטון וקריין מגלים את תופעת הסטסיס בזמן, נתקלים באויבים הגדולים באמת - גזע החי באטמוספירה של כלור - מביסים אותם ובכך מצילים כוכב מיושב בבני אדם שהכלוריאנים עמדו להשמיד - Valeron. הם בונים מוח מלאכותי, לוכדים את היצורים חסרי הגוף וכולאים אותם עם דוקסן. זו הפעם השניה שדוקסן ''נהרג''.
Skylark DuQuesne : נכתב ב-1964, והודפס ב-1965.
הספר מתחיל כשנה לאחר הספר הקודם. סיטון וקריין פוגשים בגזע הג'למינים ועוזרים להם בפיתוח אמצעי למעבר דרך המימד הרביעי, כלומר טלפורטציה. בספר הזה סמית' מפתח במיוחד את נושא הפסי. אנשים בעלי ''כשרון'' מסתורי, תחושות מיוחדות וכדומה. יש גם השפעות של סדרת ה-Lensman (ראה למטה) - למשל - האופן בו הנורלמיניאנים מוצגים ומדברים בספר (ביטוי שגור בפיהם הוא ''Loose thinking'', האפייני לאריזיאנים ב-Lensman). מלבד זאת מסתבר, בפעם השלישית, כי גם הפעם דוקסאן לא נהרג אלא חי וקיים. הפעם, עם זאת, צפוי לו סוף טוב - הוא מוצא לעצמו חברה וכתוצאה ''חוזר בתשובה''. מוסר השכל: מי שאן לו אישה - צפוי לו עתיד רע.
סדרת ה-Lensman
סדרה זו מורכבת משישה ספרים בעלי קו אחיד, ועוד ספר המתרחש באותו יקום אך אינו שייך לקו הסיפור העיקרי. הסדרה נכתבה באופן קופצני - הסיפורים שעליהם היא מבוססת הופיעו עוד ב-1934, אך נערכו רק ב-1947, שאז הוסיף עליהם סמית' כדי להפכם לספר. הספר השלישי הופיע בעתוני המדע הבדיוני ב-1937, ורק ב-1950 נכתב הספר השני כגישור בין החלק הראשון לשלישי. חלקי הסדרה האחרים, הרביעי, החמישי והשישי, הופיעו גם הם בהמשכים בעיתונות המד''ב בין השנים 1938-1948. הספר השביעי, שמחוץ לקו העלילה העיקרי, מבוסס על סיפורים שהופיעו ב-1941. הוא נערך לספר בשנת 1960.
המוטיב המרכזי של הסדרה הוא מאבק קוסמי בין שני גזעים שאינם מתערבים ישירות אלא באמצעות שליחים. גזע אחד מייצג את הרוע, ה-Addorians, והשני את הטוב, ה- Arisians. האדוריאנים הם בכלל פולשים ממימד אחר, ואילו האריזיאנים הם הגזע ההיולי של המימד שלנו, ש''זרעים'' שלהם שהתפזרו בחלל הם המקור לכל הגזעים התבוניים ביקום שלנו. הפרטים בשני הגזעים האלו חסינים בפני כל כוח פיזי, ואפשר להרוג אותם רק באמצעות כוח מנטלי, ממנו יש לכל פרט בגזעים הללו לרוב.
שתי ההמצאות החשובות ביותר של סמית' בסדרה הן: אי-אינרציה - ביטול האינרציה מאפשר להגיע למהירות שבה החיכוך עם הגז הבינכוכבי שווה לדחף שהמנועים מייצרים (ולפי סמית' זו מהירות של כמה עשרות פרסקים בשעה) וכמובן - העדשות (Lens) - שילוב מכונה/חי המעניק לבעליו יכולת טלפתית והבנה של כל סוג תקשורת. רעיונות אחרים הם השבחה גנטית של בני אדם, יצירת כוכבי לכת על ידי התקרבות שני כוכבים ועל ידי התקרבות שתי גלקסיות, הפיכת חומר לאנרגיה ואיסוף אנרגיה קוסמית.
ספרי הסדרה:
Triplanetary : הספר הראשון בסדרה. מחולק לשני חלקים - החלק השני נכתב בשנת 1934, ובשנת 1947 נוסף החלק הראשון ובוצעה עריכה כדי ליצור אחידות בסדרה.
הסיפור מתרחש החל מלפני כשני מיליארד שנה ועד לכמה מאות שנים בעתיד. הוא מקיף את אטלנטיס, רומא, מלחמה גרעינית, מלחמות במערכת השמש והיציאה מחוץ לה. בחלק הזה מוצגות ההמצאות העיקריות: אי-אינרציה, מסכי מגן, קרני התקפה וריגול, קשר במהירות על-אורית, קרני משיכה ודחיפה.
הגיבורים בספר הזה הם בעיקר קוסטיגן, שני מדענים גאונים - רודבוש וקליבלנד, ופוגשים גם דמויות שצאצאיהם ימלאו תפקיד חשוב בספרים הבאים, סאמס וקיניסון.
First Lensman : הספר נכתב ב-1950 כגישור בין התקופה המתוארת ב-''Triplanetary'' לתקופה אותה מתארים הספרים הבאים.
הספר מקיף כחמש שנים, מייד לאחר הספר הקודם. בספר זה נוצר הפטרול הגלקטי ומתחילות המלחמות נגד נציגי הגזע הרשע, האדוריאנים, המסתתרים תחת השם בוסקון (Boskone). האריזיאנים נותנים את העדשות לאנשי הפטרול. כמו כן נפגוש כן בגזעים שיהיו חשובים בהמשך הסדרה (ריגליאניים מהכוכב ריגל, פלייניאנים). הגיבור כאן הוא סאמס.
Galactic Patrol : סמית' כתב את הספר במשך 1937 והוא הופיע בעיתונות המד''ב. הוא נערך והותאם, כמו כל הסדרה, ב-1950. זהו למעשה הספר הראשון של הסדרה עצמה, עם הגיבורים הראשיים שישארו עד הספר השישי.
הספר מתחיל בזמן לא ידוע אחרי הספר הקודם, כמה מאות שנים, כנראה. הוא מתאר כמה שנים לכל היותר. בתחילת הספר הפטרול הגלקטי כבר מקיף אלפי כוכבי לכת וגזעים, אבל גם בוסקון מאורגן ברמה הגלקטית. השינויים הטכנולוגיים הם רק בקנה המידה. למשל - במקום בסיס חלל הממוקם על כוכב לכת מיושב, בסיסי החלל כאן הם כוכבי לכת שלמים. הגיבורים כאן הם קיניסון, ואן בוסקירק, טרגונזי הריגליאני, וורסל מולאנטיה.
Grey Lensman : הופיע בעיתונים בשנים 1938-1948, ונערך לספר ב 1951.
המשך עוקב לספר הקודם, עם אותם גיבורים. בספר הזה מתגלות עוד אפשרויות של העדשות, ובמיוחד של ה-Lensmen המתקדמים, שהם למעשה ישויות עילאיות, תוצרי ההנדסה הגנטית של האריזיאנים, ואשר נקראים Second Stage Lensmen. הפטרול הגלקטי מצליח לסלק את בוסקון מהגלקסיה שלנו, אבל מגלה כי מקור הבוסקונים הוא בגלקסיה שכנה, אליה הוא פולש. פיתוחים טכנולוגיים הם ה-Negasphere (מסת אנטי חומר בגודל של אסטרואיד ומעלה שמדעני הפטרול גילו כיצד לייצר), שימוש בכוכבי לכת שלמים כנשק (מתקינים עליהם מנועים ומשתמשים בהם כדי למחוץ כוכבים לכת אחרים), וה-Hyper spatial tube, שהוא מעין מעבר דרך ''על חלל'' או מימדים אחרים המאפשר להגיע מנקודה אחת לנקודה שניה בלי לעבור את הדרך ביניהן.
Second Stage Lensman : הופיע בחלקים בשנים 1938-1948 ונערך ב 1953.
המשך של שני הספרים הקודמים. הפיתוח הטכנולוגי היחיד כאן הוא ריכוז אנרגיית השמש לקרן והשימוש בה כנשק. בספר מרכזים את כל האנרגיה שפולטת השמש ומשתמשים בה כמעין קרן מוות כדי להשמיד כוכב לכת נייד שהבוסקונים מנסים להשמיד באמצעותו את כדור הארץ. בספר הזה בולטים יותר אלמנטים פילוסופיים, לראשונה מוענקות העדשות לאשה (כולל הסבר למה נשים לא היו זקוקות לעדשות עד כה), ומופיעה הפילוסופיה הטוענת כי המאפיין את הציביליזציה הוא שיוויון בין המינים, בעוד הגזעים השייכים לבוסקון הם אי שיוויוניים, והאדוריאנים עצמם הם חד-מיניים כמו חד-תאים.
Children of The Lens : נכתב לאחר מלחמת העולם השניה, ונערך לספר ב 1954. סמית' כנראה ראה בספר הזה את גולת הכותרת של כל הסדרה, והחשיב את כל האחרים כהקדמה שלו, אבל לדעתי זהו הספר הפחות טוב. ממקור אחר ניתן להבין כי סמית' רצה לגמור את הסדרה ב-''Second Stage Lensman'' וכתב את הספר הזה לפי בקשת העורך.
הספר מתרחש כ-20 שנה לאחר הספר הקודם. כאן מתברר כי ילדיהם של קיניסון והאשה היחידה שהעדשות ניתנו לה הם התוצר הסופי של תוכנית הרביה האריזיאנית והם מביסים את האדוריאנים. מענין לציין שאשתו של קיניסון היא האחות מקדוגאל שטיפלה בקיניסון לאחר שכמעט נהרג - בתרבות המאופיינת בשיוויוניות, ע''פ סמית', עדיין האשה היא לכל היותר אחות ראשית ולא, חס-וחלילה, רופאה. כמובן שסמית' היה שבוי בתפיסות של זמנו, ויחסית לסביבתו היה כנראה באמת מתקדם. לאחר הניצחון הסופי על האדוריאנים הרשעים (כלומר הם כולם מושמדים עד האחרון) האריזיאנים נעלמים ומשאירים את הגנת היקום לילדי העדשה.
Masters of the Vortex : סמית' פירסם ב-1941 סיפור חדש בעיתון שנסגר, ולאחר מכן כתב ופירסם עוד שני סיפורים על אותו רקע. סיפורים אלה נאספו לספר ב-1960.
כאן מתגלה לנו כי למעשה קיימים ביקום של סיפור ה-Lensmen גם יצורי אנרגיה מסתוריים הגורמים למערבולות אטומיות (Atomic Vortices) לצאת משליטה. מערבולות אלה הן מקור האנרגיה של הציביליזציה הגלקטית - כנראה שהן הופכות חומר לאנרגיה. כמו כן מתברר שיש בגלקסיה מעין היררכיה של כוחות טלפתיים - לא ברור מקומם של ה-Lensman בתוך ההיררכיה הזו - והגיבור הוא ניל קלאוד (Neal Cloud), המגלה בעצמו כוחות טלפתיים ויוצר קשר עם יצורי האנרגיה. מסתבר כי אלה האחרונים לא גרמו למערבולות ולתוצאותיהן הרות האסון בכוונה.
הספר אמנם מתרחש ביקום הספרים הקודמים, וקלאוד עצמו הוא Lensmen, ך לא ברור איפה בכל הסיפור נמצאים האריזיאנים ואם הם הכירו את יצורי האנרגיה האלו.
נכתבו כמה ספרי ''המשך'' לסדרת ה Lensman על ידי אדם בשם דיויד קייל (David Kyle), אלא שלדעתי הם נחותים ביותר ושונים בסגנונם מהמקור - סמית' ביסס את ספריו על פעולה, בעוד קייל טורח ומסביר אפשרויות, משתמש בפלאשבקים ועוד.
כיום ידוע סיפור ה-Lensman בעיקר הודות לסדרת אנימציה יפנית שנעשתה על פיו, המתארת את סיפור מאבקו של קימבל קיניסון בבוסקונים.
סמית כתב גם ספרים אחרים, שלא זכו להצלחה רבה. במשך תקופה ארוכה, בשנות ה-50 וה-60, נראה היה שהוא ''יצא מהאופנה''. אך לאחר מותו זכו ספריו לפופולאריות מחודשת כתוצאה מההצלחה הכללית של ''אופרות חלל'' כמו ''מלחמת הכוכבים'' (סרט שחב הרבה ליצירותיו של סמית). כתוצאה הייתה ''תחייה'' לכל ספריו וסופרים אחרים אף כתבו סדרות שהתבססו על רעיונות וסיפורים נשכחים שלו. כך, למשל, חיבר הסופר סטיב גולדין בין השנים 1976 ו-1985 סדרה בת עשרה ספרים בשם ''משפחת דאלאמברט'' שהתבססה על סיפור קצר אחד של סמית, על עלילות משפחה של אמני קרקס הנאבקים בכל ספר באיום על הקיסרות הגלקטית, איום שמקורו בחבורת זוממים נסתרת. בכל ספר מגלים אנשי המשפחה עוד פרט לגבי מקור האיום ולבסוף, בספר העשירי, מגלים שה''מוח'' מאחורי המזימה הוא המחשב הראשי של הקיסרות...
סדרה נוספת, מאת גורדון אקלנד, שהתבססה על עוד סיפור קצר ולא חשוב של סמית', היא ''לורד טדריק'' - ארבעה ספרים שהופיעו בין השנים 1978-1980. זהו תיאור קורותיו של לוחם שמוצאו ביקום בו פועלים כוחות כישוף ופנטסיה המוצא את עצמו ביקום של מדע ושל אימפריה גלקטית, ואאשר נאלץ להלחם שם בכוחות הרשע המאיימים על האימפריה. הסדרה לא נשלמה.
יש דוגמאות רבות נוספות לספרים שהתחברו לספריו הידועים יותר ופחות של סמית', אך אף אחד מהם לא הצליח להתקרב לכושר ההמצאה והדמיון, וליכולתו של סמית להקפיץ את דמיונו של הקורא בכמה דרגות כלפי מעלה ולא להניח לו אפילו לרגע.
''דוק'' סמית'
Lensman
ועוד Lensman
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
גדול מהחיים (חדש)
גל יום שישי, 17/11/2000, שעה 14:00
אני מקנא בך על שקראת כל כך הרבה סמית'
אני קראתי בינתיים רק שלושה ספרים שלו ונהניתי מכל אחד מהם
ואני בחיפוש מתמיד אחר ספרים נוספים
אגב אחד הסופרים הידועים ביותר שהושפע רבות מסמית'
הוא רוברט היינליין
ב ''מספר החיה'' הגיבורים פוגשים את העדשאי
וב''חתול העובר דרך קירות'' קו זמן ארבע נקרא ע''ש דוקסן
ומוזכר גם פרויקט בוסקון ועוד
היינליין גם כתב מאמר על סמית' בשם bigger than life
(פורסם בספר Expanded universe)
לפי היינליין סמית' היה איש אשכולות אמיתי
כימאי, מהנדס, כורה במכרות, מכונאי, מטאלורג
ועוד כמה דברים שאני לא זוכר עכשיו
גם יש סרט אנימציה של העדשאי אם אני לא טועה
|
|
|
|
|
כתבה מצויינת! כדאי לציין... (חדש)
רז גרינברג יום שישי, 17/11/2000, שעה 14:21
שההשפעה של סדרת ''Lensman'' על ''בבילון 5'' אינה מקרית - ג' מייקל סטרזינסקי ציין אותה פעמים רבות כמקור השראה.
עוד כמה פרטים על סרטי האנימציה...
סרט האנימציה שנעשה בעקבות סדרת ה-Lensmen (ושמעריצי הסדרה, אגב, שונאים שנאת מוות) היה אחד מסרטי האנימציה הראשונים בעולם שבו נעשה שימוש בגרפיקה ממוחשבת (שנראית פרימיטיבית למדי כיום). הסרט היה עבודת הבימוי הראשונה של הבמאי היפאני יושיאקי קוואג'ירי, שמאוחר יותר התמחה בסרטי פנטסיה אירוטיים מסוגננים (כמו Wicked City) ולפני מספר שנים זכה בפרס על הפנטסיה התקופתית שביים - Ninja Scroll. בעקבות ההצלחה של הסרט על פי Lensmen נוצרה גם סדרת טלוויזיה מצויירת. בישראל הוקרנו גם הסרט המקורי וגם מספר פרקים מהסדרה שקובצו ל-''סרט'' אחד בשם Power of the Lens (ומכאן ההבדלים בעלילה בין שני הסרטים).
|
|
|
|
|
ברררר... (חדש)
עידו רייף שבת, 18/11/2000, שעה 15:03
בתשובה לרז גרינברג
רק רציתי לציין השקפה מנוגדת למצעד ההערצה העיוורת שאני רואה כאן:
אחרי שקראתי את ההמלצות החמות של סטרזינסקי, אסימוב ואחרים על LENSMAN הזמנתי באמזון את שני הספרים הראשונים של הסדרה. מפלס הזוועה והזעם שגאו בי גרמו לכך שבקושי הצלחתי לסיים אותם. למה, אתם שואלים? הנה כמה דוגמאות:
הדמויות בעובי של קרטון, העלילות היו נפסלות להצגה ברכבת ההפתעות מרוב אינפנטיליות, רמת הכתיבה הזכירה לי מאוד ילד בן שבע שלמד שתי מילים מסובכות מהמילון של אבא והחליט לתקוע אותם בכל מקום אפשרי בלי לדעת בכלל מה משמעותן (INTRINSIC, CIVILIZATION והביטוי AT THAT). בכלל, הספרים משקפים תפיסת עולם גזענית, מצ'ואיסטית ושוביניסטית במלוא מובן המילה (כל הדמויות הטובות הן אמריקאיות בזמן שהנבלים הם כל שאר העולם ה''תרבותי'': בריטים, צרפתים, גרמנים, יפנים, רוסים וכו'. מי שלא נכלל בהגדרה כמובן הוא השרת הכושי.)
לעלילה יש מוטיבים חוזרים של השבחת גנים שמזכירה באופן מצמרר את תורת הגזע (והעובדה שכל המושבחים היו לבנים זהובי שיער וכחולי עיניים לא ממש עזרו).
והסיבה שנשים לא היו ראויות לכבוד של נשיאת העדשה היתה ''המוח הנשי פשוט רך מדי''. ''יום אחד עוד תהיה LADY LENSMAN'' אומר סמית דרך אחת מדמויותיו ''אז כנראה שהיא לא באמת אישה'' הוא משיב לעצמו מייד בהבזק של הגיון צרוף.
למרות שזה היה משעשע משהו לקרוא על ספינות חלל המנווטות בעזרת מחוגים וגלגלי שיניים, תיאורי הקרב הבלתי פוסקים היו פשוט איומים כיוון שאי אפשר היה להבין דבר ומכיוון שלסמית היתה אובססיה משונה בנוגע לאם יהיו הספינות בצורת אגס או דמעה(!!!).
היתה לסמית גם גישה רוויזיוניסטית משהו בכך שהוא החליט במו ידיו לשכתב את כל ההסטוריה האנושית. אחד מהחייזרים הרעים היה כל הנבלים של ההסטוריה, ביניהם ג'ינגיס חאן, נפוליאון ועוד היד נטויה. למעשה, אותו חיזר היה כל כך מוצלח במשימתו עד שהצליח לגלם גם את היטלר וגם את מוסוליני בבת אחת!
DARK SKIES היו מתים מקנאה...
לסיכום, סמית היה פשיסט חסר מעצורים, גזען לא קטן, לדעתו כל בעיה נפתרת רק בכוח והמקום ששמור לנשים הוא או בתור מזכירת המנהיג הנערץ או בתור פאם פטאל מאיימת.
אם זהו ראשיתו של המד''ב המודרני אני בהחלט יכול להבין את הדימוי השלילי שהוא קיבל מתחילת דרכו.
לדעתי האישית למד''ב בכללותו ייעשה רק טוב אם סמית יזרק לפח האשפה, שם מקום הכבוד כבר שמור לו.
|
|
|
|
|
ברררר... (חדש)
עומר יום שני, 20/11/2000, שעה 23:14
בתשובה לעידו רייף
נשמע בדיוק כמו הינליין.
|
|
|
|
|
אני מבקש... (חדש)
עידו רייף יום ראשון, 26/11/2000, שעה 18:53
בתשובה לעומר
כבודו של היינלין במקומו מונח.
היו לו אמנם קטעים מעצבנים אבל לפחות היתה מאחוריהם מידה לא קטנה של מחשבה וכשרון כתיבה, מה שלדאבוני חסר אצל סמית.
וחוצמזה, אצל היינלין, או שהסכמת איתו במאה אחוז או שחלקת עליו במאה אחוז, אבל בכל מקרה הוא גרם לך לחשוב.
|
|
|
|
|
E.E.Doc Smith (חדש)
EvilHawk יום חמישי, 22/02/2001, שעה 14:33
בתשובה לגל
ללא כל קשר ישיר לשאלה האם ספריו של הדוק הזקן ''טובים'' או ''רעים'',
ישר כח על כתבת הפרופיל על היוצר ויצירתו. כן ירבו.
|
|
|
|
|
חבל שאין בעברית . . . (חדש)
נתי יום שני, 17/10/2005, שעה 9:08
חבל שלא תורגם אף ספר של א. א.. דוק סמית לעברית. נשמע לי כמו סופר שהייתי נהנה לקרא.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
