על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

החינמניה מס' 38
שונות / המערכת
27/09/14
תגובות: 2  
החינמניה מס' 37
שונות / המערכת
12/07/14
תגובות: 1  
הגשת אירועים לאייקון 2014
שונות / המערכת
23/06/14
תגובות: 0  
תיקוצ'יקים ועולמות אחרים
שונות / איתי ליבנה
31/05/14
תגובות: 1  
החינמניה מס' 36
שונות / המערכת
26/04/14
תגובות: 0  
החינמניה מס' 35
שונות / המערכת
08/03/14
תגובות: 0  
פרס גפן 2014
שונות / המערכת
05/03/14
תגובות: 4  
קול קורא להגשת סיפורים
שונות / המערכת
15/02/14
תגובות: 0  
החינמניה מס' 33
שונות / המערכת
03/11/13
תגובות: 0  
קול קורא
שונות / המערכת
29/09/13
תגובות: 0  
החינמניה מס' 32
שונות / המערכת
07/09/13
תגובות: 2  
דיווחים חיים מוורלדקון
שונות / המערכת
24/08/13
תגובות: 0  
החינמניה מס' 31
שונות / המערכת
21/07/13
תגובות: 0  
החינמניה מס' 30
שונות / המערכת
27/05/13
תגובות: 0  
הרועה האחרון - סרט מסע פנטסטי
שונות / המערכת
02/04/13
תגובות: 0  

פנים חדשות לפרס גפן
שונות / ועד האגודה
שבת, 08/09/2012, שעה 21:16

שולחן עגול במהלך אייקון


בעקבות הצעות והערות שהועלו לאחרונה, שוקלת האגודה שינויים משמעותיים בפרס גפן. על כן החלטנו לערוך ''שולחן עגול'' ביום השני של פסטיבל אייקון (יום רביעי, ה-‏3 באוקטובר) בשעה שבע בערב, ממש לפני אספת האגודה, שבו יוכל כל אדם להביע את דעתו ואת עמדתו. לפניכם מסמך עמדה שנכתב על ידי רמי שלהבת המפרט את השינויים העיקריים הנשקלים.
נשמח מאוד לראותכם שם.

פנים חדשות לפרס גפן
מאת: רמי שלהבת

פרס גפן מחולק מדי שנה מאז 1999 ועבר מאז כמה שינויים מהותיים. במהלך פסטיבל אייקון הקרוב מעוניינת האגודה לכנס שולחן עגול מיוחד לדיון על מראה הפרס בעתיד. הסקירה הבאה נועדה לשמש נקודת מוצא לדיון מקדים באתר ולהעלאת רעיונות בשני נושאים – צורת הפרס ושיטת הבחירה. השולחן העגול ייערך ביום ד', 3.10.12, בשעה 19:00, קצת לפני האספה הכללית.

ראשית, רקע קצר: בעולם הרחב מחולקים פרסים רבים למדע בדיוני ולפנטסיה, רובם בצפון אמריקה ובאנגליה ומיעוטם במדינות אחרות. הפרסים מגיעים בפורמטים רבים ומשרתים מטרות מגוונות – יש פרסים כלליים למדע בדיוני ולפנטסיה (המפורסמים שבהם הם הוגו ונבולה), יש פרסים ספציפיים לספרים בכריכה רכה, לסופרים מתחילים, לספרים אלקטרוניים, לשירת מדע בדיוני ועוד כהנה וכהנה.
יש יחסית מעט מדינות קטנות, דוגמת ישראל, שבהן מחולקים פרסים למדע בדיוני ולפנטסיה. רובם הגדול של פרסים אלה מחולק מטעם אגודות המדע הבדיוני המקומיות וכמעט כולם נבנו בהשראת פרס הוגו – שהושפע בתורו מפרס האוסקר: הווה אומר, פרס כללי ליצירות הז'אנר הטובות שפורסמו בשנה מסוימת, בדרך כלל בצורת פסלון או מגן, שמחולק מדי שנה בקטגוריות קבועות. לפרטים נוספים על פרסים ז'אנריים בעולם מומלץ לקרוא את המאמר ''והזוכה הוא...'' מאת כותב שורות אלה, שפורסם בגליון 2 של כתב העת לפריקון.

מהו הפרס?

פרסים מגיעים בעיקר בשתי צורות – פרס כספי או מזכרת בצורת פסלון, גביע, מגן או מדליון. צורת הפרס אמורה תמיד לשקף כלל את מטרותיו, אך מושפעת גם מגורמים נוספים כגון הנורמות התרבותיות הנהוגות בכל מדינה ומדינה.
גמול כספי נועד בראש ובראשונה לסייע ליוצרים, ובה בעת גובהו עשוי להעניק לפרס יוקרה נוספת. בדרך כלל פרסים כספיים בז'אנר ניתנים מטעם הפרסים הקטנים הייעודיים של הז'אנר, ששואפים לקדם יצירה איכותית בנישה ספציפית – למשל ספרות ז'אנר בנושאי מגדר (פרס טיפטרי), סיפורים קצרים (פרס תאודור סטרג'ן, פרס פול הרלנד בהולנד) וכו'. רוב הסכומים שבהם מדובר אינם עולים על אלף או אלפיים דולר, כך שאמנם יש בהם עזרה כלכלית מסוימת לכותב, אבל התרומה היא בעיקר סמלית, מעין הצהרה שעל איכות צריך לשלם.
רוב הפרסים בז'אנר, וכמעט כל הפרסים הכלליים ששואפים לתת תמונה רחבה של הז'אנר, אינם כוללים גמול כספי אלא ניתנים בצורה גשמית – פסלון או מזכרת אחרת שניתנים לזוכה. המודל נלקח בעיקר מפרס הוגו, שהיה הפרס הראשון בתחום. גם כאן מדובר כמובן באמצעי של הבעת הערכה ליוצר, אולם הדגש שונה מהפרסים הכספיים. פסלון נועד ליצור סמל – דימוי חזותי ברור שמזוהה עם הפרס לאורך זמן. חשובה גם העובדה שהוא מצטלם טוב ולכן מסייע בהשגת חשיפה לפרס – אחת המטרות החשובות של פרסים מעצם מהותם. בה בעת מדובר במזכרת שנשארת בידי היוצר לאורך זמן, בשונה מפרס כספי שטבעו הרבה יותר זמני וחולף.
בעולם הרחב כמעט כל הפרסים הכלליים בז'אנר ניתנים בצורת סמל מוחשי דוגמת פסלון. בארץ המצב שונה. נכון להיום, כל הפרסים הספרותיים החשובים בישראל הם פרסים כספיים. פרס ביאליק, לדוגמה, עומד על 18,000 שקל במימונה של עיריית תל אביב-יפו; פרס ספיר, מטעם מפעל הפיס, מגיע ל-‏150 אלף שקל נכון לשנת 2009; פרס ברנשטיין נע בין 15 אלף שקל ל-‏50 אלף שקל בהתאם לקטגוריה שבה הוא מחולק, וכן הלאה. יוקרת הפרס והפרסום שלו נגזרים בין השאר מגובה הפרס, לצד גורמים לא פחות חשובים כאיכות הבחירות לאורך השנים וזהות הגוף הבוחר (עוד על כך, בהמשך).
דוגמאות לפרסים שמוגשים בצורת פסלונים ניתן למצוא בארץ בתחומים תרבותיים לא ספרותיים, דוגמת פרס אופיר (קולנוע), פרס התיאטרון ועוד. פרס אקו''ם למוזיקאים משלב פרס כספי ליוצר יחד עם גביע בצורת סמל אקו''ם. ההשראה לפרסים אלה, בדומה לפרס הוגו, באה מפרס האוסקר.
נכון להיום פרס גפן אינו אחיד בצורתו. בקטגוריות המקור ניתנים פרסים כספיים לזוכים, אולם בסכומים נמוכים יחסית למקובל בארץ: 1,750 שקל לקטגוריית ספר המקור ו-‏750 שקל לסיפור המקור. הקטגוריות המתורגמות אינן זוכות לפרסים כספיים כלל, אלא רק לתעודת זכייה שנמסרת לסופר ולמוציא לאור הישראלי של הספר.
דעתי היא שהפרס צריך לשנות את צורתו – לאמץ את המודל של פרס הוגו, שבהשראתו הוא נוצר, ולחלק לזוכים פסלונים או גביעים בעיצוב קבוע שיזוהו עם הפרס ויבטאו את הערכתה של האגודה ליוצרים. הפרס יינתן לסופרים עצמם, ואילו למוציאים לאור תישלח תעודה, כפי שכבר נעשה כיום. כך ייווצר סמל מוחשי שמזוהה עם הפרס והסופרים יזכו באות הערכה שיישאר עמם לאורך זמן. אם יימצא מקור תקציבי להענקת פרס כספי משמעותי ליוצרי המקור, בקנה מידה דומה לזה של הפרסים הספרותיים המתחרים בישראל, זה כמובן יהיה מבורך, אך רק נוסף על הפרס המוחשי, לא במקומו.

איך בוחרים?

פרסי הז'אנר בעולם הרחב נבחרים בשלוש צורות, לעתים עם וריאציות שונות ביניהן: ועדה, קבוצה אליטיסטית או הקהל הרחב.

ועדה או קבוצת שופטים: קבוצה נבחרת של מומחים בוחרת רשימת מועמדים ובוררת מתוכה את זוכה הטוב ביותר. פרסי ועדה מאפיינים בעולם בעיקר את הפרסים הקטנים והמתמחים, וכמובן תחרויות כתיבה דוגמת פרס עינת הישראלי.
מעמד הפרס במקרה זה נגזר מזהות הבוחרים וכמובן מאיכות הבחירות שלהם לאורך זמן. סינון המועמדים המוקדם נעשה בדרך כלל על פי המלצות של ההוצאות או של הקוראים.
קבוצה אליטיסטית: קבוצה נבחרת גדולה בוחרת את המועמדים ואת הזוכים – בדרך כלל חברי אגודה או איגוד ז'אנרי שמטעמו הפרס ניתן. פרס נבולה, למשל, ניתן מטעם איגוד סופרי המדע הבדיוני של אמריקה. שלב א' של פרס גפן מוכרע כיום על פי המודל הזה, בהצבעה של חברי האגודה. איכות הבחירה והמעמד שלה נגזרים בין השאר מהסמכות ומהכבוד של הקבוצה הבוחרת, וכמובן מאיכות הבחירות שלהם לאורך זמן. וכן, יש כאן מוטיב חוזר – איכות הבחירות היא המהות של כל פרס וההצדקה העיקרית לקיומו.
קהל רחב: כל משתתפי אירוע ז'אנרי גדול – למשל וורלדקון בפרס הוגו – רשאים לבחור את המועמדים ואת הזוכים. איכות הבחירה והמעמד שלה נובעים מהיכולת של הפרס לשקף את דעת הקהל – בראש ובראשונה באמצעות גודל הגוף המצביע בפועל, וכמובן מאיכות הבחירות שלהם לאורך זמן.
קהל הבוחרים בשיטה הזאת הוא הרחב ביותר, אבל אינו בלתי מוגבל – משתתפי כנסי מדע בדיוני בחו''ל הם בדרך כלל אנשים ששילמו מראש לכל הכנס, ולא פעם גם שוכרים חדר במלון במתחם הכנס, כך שגם כאן יש סינון מסוים של חברי הגוף הבוחר, שמבטיח שייכללו רק אנשים עם מעורבות גבוהה בז'אנר. הכנסים בארץ בנויים בצורה שונה מאוד, עם כניסה חופשית למתחם ורכישת כרטיסים לאירועים בודדים במקום לאירוע כולו, כך שסינון המצביעים הרבה פחות נקי.

בישראל, כל הפרסים הספרותיים, ורוב הפרסים בתחום התרבות בכלל, נבחרים על ידי ועדה או שופטים. ככל הידוע לי אין אף פרס מוכר בישראל פרט לפרס גפן ששואף במוצהר לבטא את טעם הקהל ולא העדפה ממוסדת כלשהי.
מה רצוי לפרס גפן? בעיניי שיטת בחירת הקהל משקפת את מטרות הפרס ואין הצדקה להחליף אותה. עם זאת, בצורתה הנוכחית יש לה שתי נקודות תורפה משמעותיות מאוד, ולרוע המזל יש ביניהן התנגשות: גודל הגוף הבוחר והפגיעות של ההצבעה להטיות.
לפרס גפן יש אינטרס רב להגדיל ככל האפשר את מספר המצביעים, שכן מספר מצביעים גדול מחזק את הכוח השיווקי של הפרס בעיני הוצאות הספרים ואמור לכאורה להבטיח תוצאות מהימנות יותר. מצד שני, כדי להגדיל את המהימנות לא מספיק שגוף הבוחרים יהיה גדול, אלא צריך שהבוחרים עצמם יידעו על מה הם מצביעים, ושמתמודדים לא יוכלו להטות את התוצאות לטובתם באמצעות הצבעות מרובות וגיוס של מצביעים אוהדים שיצביעו רק להם.
ברוב פרסי בחירת הקהל בעולם, אגב, המצביעים הם חברי אגודת חובבים או משתתפי כנס גדול. ככל שהצלחתי למצוא, אין תקדים אחר פרט לפרס גפן של הצבעה שפתוחה לכל.
אין לבעיות האלה פתרונות קסם ולכל אחת מההצעות הבאות יש מחיר. להלן כמה רעיונות שראוי לשקול ושעלו בדיונים מקדימים שנעשו בנושא. אתם מוזמנים כמובן להציע גם אחרים.
1. ביטול ההצבעה האינטרנטית החופשית והחלפתה בהצבעה אינטרנטית לחברי האגודה בלבד והצבעה חופשית באייקון. החיסרון ברור – זה יקטין את מספר ההצבעות. היתרונות הם שבשיטה זאת יהיה קשה יותר ליזום הצבעה מאורגנת של חברים לטובת מועמד אחד, ושקהל המבקרים באייקון מעורה יותר בספרים ובסיפורים המועמדים ויצביע יותר מתוך היכרות ופחות מתוך גחמה בלבד או רצון לקדם יצירה אהובה אחת. כבונוס, זה עשוי לעודד אנשים להגיע לאייקון.
2. גרסה מרוככת של אותה הצעה היא להעניק תוקף כפול להצבעות באייקון ולהצבעות אינטרנטיות של חברי אגודה, לעומת מצביעי אינטרנט רגילים.
3. אמצעי סינון אפשרי נוסף – לאפשר באייקון הצבעה רק בהצגת כרטיס לאירוע, כרטיס חבר באגודה או תג.
4. חיוב מצביעים להצביע לשלושה פריטים לפחות בטופס ההצבעה, כדי להקטין את שיעור ההצבעות המגויסות למען יצירה אחת. המחיר הוא כמובן הגדלה משמעותית של שיעור הטפסים הפסולים.

אלה ההצעות שיש בידינו כעת. הצעות נוספות, כאן או במהלך הדיון המתוכנן, יתקבלו ברצון. וכמובן נשמח לשמוע את דעתכם על כל הנושאים שהועלו כאן.

שולחן עגול על פרס גפן
יום ד', 3.10.12, 19:00
בפסטיבל אייקון.



אספת האגודה

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
שני הסנט שלי
גל יום ראשון, 09/09/2012, שעה 3:18
(19 תגובות בפתיל)
המהות חשובה יותר מן הצורה
אורי מאיר יום ראשון, 09/09/2012, שעה 8:58
(4 תגובות בפתיל)
מחשבותי בנושא
רז יום ראשון, 09/09/2012, שעה 20:27
(6 תגובות בפתיל)
ובנושא קשור
גל יום שלישי, 11/09/2012, שעה 22:54
על פניה, ההצעה לדרוש הצבעה למספר סף של יצירות
Boojie יום חמישי, 13/09/2012, שעה 13:16
הערות והצעות נוספות
זאבי יום שישי, 14/09/2012, שעה 2:04
(10 תגובות בפתיל)
מבלי להביע דעה בעניינים שברומו של עולם, הנה משהו טריוויאלי יותר:
רני שבת, 06/10/2012, שעה 12:21
(4 תגובות בפתיל)
שאלת קטגוריות
אייל יום חמישי, 15/11/2012, שעה 9:15
(5 תגובות בפתיל)

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.