|
|
עוד בקטגוריה זו:
אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
|
|
'כולם היו צריכים להיות מאושרים...''
מאמרים / גל חיימוביץ'
יום שישי, 02/02/2001, שעה 19:58
דיון באאוגניקה במד''ב: 'מעבר לאופק' של היינליין והסרט 'מה קרה בגאטאקה?'
|
|
''כל בעיותיהם נפתרו! אין עוני, אין מחלות, אין מלחמות. כולם היו צריכים להיות מאושרים...''
את המונח ''אאוגניקה'' (eugenics) טבע פרנסיס גלטון, בן-דודו של צ'רלס דארווין. משמעות המונח היא ''זרע אציל''. גלטון היה סטטיסטיקאי ובאמצעות מחקרים סטטיסטיים הוא הגיע למסקנה כי ''מצוינות'' היא תכונה נורשת (דוגמה חביבה היא משפחת באך, המכילה מעל לעשרים מלחינים ונגנים על פני שלושה או ארבעה דורות). לטענתו, על פי מחקריו, ניתן יהיה לייצר מין אנושי מחונן ביותר תוך מספר דורות באמצעות עידוד נישואין בין אנשים מוכשרים. גלטון ראה באאוגניקה בסיס מדעי ליצירת חברה אוטופית ללא עוני, מחלות או עבריינות. על חברה זו ישלוט סנאט אשר חבריו יהיו בעלי הרקע הגנטי המתאים, או התכונות הטובות ביותר לכך. בחברה האאוגנית כל ההכנסות יבואו מעבודה יצרנית ולא מירושה. החברה תעודד נישואין והולדת ילדים של המוכשרים אבל תמנע את רביית הנחשלים.
פנסיס גלטון, הוגה האאוגניקה
רעיון שיפור המין האנושי אינו חדש - ראו לדוגמה את אנשי ספרטה ומנהגם לזרוק לתהום תינוקות פגומים. החידוש של גלטון הוא ביסוס מדעי לאאוגניקה. הקונוטציה השלילית הראשונה העולה בדעתנו היא, כמובן, הנאציזם, אבל דוגמה אחרת היא חוקי ההגירה של ארה''ב: בשנות העשרה ותחילת שנות העשרים של המאה שעברה, תנועת האאוגנים שיתפה פעולה עם גורמים שונים כדי להפעיל לחץ על הקונגרס לצורך הגבלת ההגירה לארה''ב. פורסמו הרבה מחקרים שהראו את ה''נזק'' הגנטי של המהגרים לאמריקאים, ואאוגניקאים נתנו הרצאות בפני הקונגרס. התוצאה - העברת חוקי הגירה מחמירים בשנת 1924 והכרזתו של הנשיא קולידג' לאמור ''אמריקה צריכה להשאר אמריקאית''.
ספר טוב המתאר את האאוגניקה ואת ההיסטוריה שלה הוא ''אאוגניקה'' של מינה ודן גראואר בסדרת הספרים של האוניברסיטה המשודרת, בהוצאת משרד הבטחון.
בספר 'מעבר לאופק' ('Beyond This Horizon', פורסם כסדרה במגזין Astounding Science Fiction ב-1942 וכספר ב-1948) הסתמך רוברט היינליין על החברה האאוגנית שהגה גלטון כדי להציג את רעיונותיו שלו. התקופה היא סוף המאה ה-21. לאחר כשלושה-ארבעה דורות בהם יושמה אאוגניקה, רוב האנשים עברו השבחה גנטית. ההשבחה נעשית באמצעות בחירה של הגמטות הטובות ביותר מבחינה גנטית כדי ליצור ילד שיהווה את תמצית הטוב של ההורים. אולם, כבכל ניסוי מדעי, גם בחברה האאוגנית של היינליין יש קבוצת ביקורת - אלה הם האנשים ה''טבעיים'', אלה הנולדים ללא התערבות גנטיקאי. שלא כמו בחברה של גלטון, אין הגבלות רביה על ה''טבעיים'', גם לא עם אנשים מושבחים גנטית. לעומת זאת, הטבעיים מסומנים בכתובת קעקע (מזכיר משהו?). אף על פי כן, לא נראה שיש אפליה נגד הטבעיים, כיוון שבממשלה יש חברה ''טבעית'' (זקנה בת מאה מהפולינזים).
כל אדם מקבל קצבה מסוימת המאפשרת לו לחיות ברמה סבירה, אם כי מותר לו לוותר עליה ולהרוויח כסף מעבודה. הקצבה משתנה לפי התוצר הלאומי והיא מחושבת על ידי מחשב ענק. כל האנשים מנומסים ביותר, והסיבה לכך פשוטה - כל אזרח רשאי לשאת נשק. עלבון או חוסר נימוס הם עילה מספקת לדו קרב לחיים ולמוות. שיטה זו מעודדת את השרדות החזקים (קרי, המנומסים או המהירים לשלוף). הרוב המוחלט של נושאי הנשק הם גברים, אך יש גם נשים פמיניסטיות (היינליין קורא להן עצמאיות) הנוהגות כך. לא ברור אם היינליין מתייחס לכך בחיוב או בשלילה - הוא מביא טענות לכאן ולכאן. הסיפור עצמו מעניין פחות מהרקע בו הוא מתרחש. זהו סיפורו של פליקס המילטון, אזרח בעל מורשת גנטית יוצאת מן הכלל, יצרן של משחקים וצעצועים, המסרב להביא ילדים לעולם עד שלא יגלו לו מה התשובה לחיים ליקום ולכל השאר. יש לו חבר מתמטיקאי שאחראי על המחשב הפיננסי וחבר גנטיקאי שמנסה לשכנע אותו להתחתן ולהביא ילדים עם בת-דודתו מדרגה חמישית, גם היא בעלת רקע גנטי מפואר. פליקס מתאהב בה בסופו של דבר ומוליד ילדים. גם חברו המתמטיקאי מתאהב, בבחורה ''טבעית'', והם מתחתנים. המתח והאקשן בסיפור נמצאים בהצטרפותו של פליקס, כמרגל, לחבורת מהפכנים המנסה להקים חברה קיצונית יותר, בה לא יהיו טבעיים וההשבחה הגנטית של המין האנושי תואץ בעזרת מניפולציות גנטיות (היינליין משווה אותם לאוריינטלים שיצרו גזע של חיילים עמידים ביותר בתקופת ''המלחמה הגנטית השניה''). בעזרתו של פליקס וחבריו, המהפכה נכשלת. כל השליש האחרון של הספר מוקדש לשאלה של פליקס על מהות החיים. כיוון שיש עודף כסף במחזור, הממשלה מקציבה כמה מיליארדים לחקר השאלה הזו מכמה כיוונים: קוסמולוגיה ופלנטולוגיה, חקר המוח וחקר החיים שלאחר המוות. כצפוי אצל היינליין, יש טלפתיה ואף חיים אחרי המוות. נו מילא. אה, כן, יש גם בחור צעיר שהיה בשדה סטסיס מאז 1926(!) ועכשיו, כשהצליחו לשחרר אותו, הוא ממציא מחדש, בעזרתו של פליקס, את משחק הפוטבול. זו כנראה הפעם היחידה בה היינליין כותב משהו חיובי על ספורט.
משפט הפתיחה של הספר - כותרת מאמר זה - מציג למעשה את מה המסר שהיינליין ניסה להעביר: גם בני אדם מושלמים גנטית החיים בחברה אוטופית, ללא עוני, מחלות ומלחמות, לא יהיו בהכרח מאושרים. למעשה, היחידה שאכן נראית מאושרת ממש היא הבחורה ה''טבעית'' בה מתאהב המתמטיקאי. בסופו של דבר נראה שהמסר הוא - האושר נמצא באהבה, במשפחה ובחברים, לא במושלמות הגנטית.
הסרט 'מה קרה בגאטאקה?' מציג גם הוא חברה אאוגנית, אך מנקודת מבט שונה. וינסנט, גיבור הסרט, נולד טבעי בחברה אאוגנית מפלה. וינסנט שואף להיות אסטרונאוט, אך בשל פגמיו הגנטיים אין לו סיכוי להתקבל למרכז טיסות החלל ''גאטאקה''. נראה שהחברה האאוגנית בגאטאקה נמצאת עדיין בשלב מוקדם יחסית - דור ראשון או שני. עקב כך ה''טבעיים'' עדיין מרובים למדי, והכלכלה נותרה דומה לזו של היום. קיימת אפליה לרעה של ה''טבעיים'', וכיוון שהם צריכים לעבוד למחייתם (בניגוד לאזרחים בספר של היינליין, היכולים לחיות על קצבה), הם נאלצים לשמש בעבודות ''בזויות'' כגון נקיון. אך האפליה הגנטית קיימת לא רק במקומות העבודה אלא גם, לדוגמה, בבחירת בן-זוג לחיים. בסרט מוצגת תחנת גנטיקאים אליה באים אנשים כדי לבדוק את הרקע הגנטי של בני-זוגם העתידיים.
לאחר מספר שנים בעבודות נקיון מוצא וינסנט פתרון - הוא מחליף זהות עם ג'רום, אדם בעל רקע גנטי מושלם, שחיין אולימפי שעבר תאונה וכעת הוא משותק ממותניו ומטה. החלפת הזהות דורשת דגימות דם, שתן, שיער ועוד בשביל הבדיקות הגנטיות התכופות. כך מצליח וינסנט לרמות את המערכת ולהתקבל לתוכנית הטיסה לטיטאן. כשבוע לפני הטיסה נרצח אחד המנהלים בגאטאקה, ולוינסנט נשקפת סכנת חשיפה ואולי אף האשמה ברצח. מבנה תעלומת הרצח לא יבייש את היצ'קוק (ראו מאמרו של רז גרינברג). על רקע זה אנו מתוודעים לוינסנט, ליחסיו עם ג'רום ולחברתו לעבודה (אומה ת'ורמן), וכן לתחרותיות מול אחיו הצעיר, המושבח גנטית.
הסרט מציג את החברה האאוגנית בצורה מלנכולית למדי. מצד אחד, הטבעיים המופלים לרעה נאלצים, כמו וינסנט, לרמות את המערכת על מנת להצליח. מצד שני, גם המושבחים גנטית אינם מאושרים ממש, כפי שג'וד לאו מוכיח לנו במשחקו המצוין בתפקיד ג'רום, בעל הרקע הגנטי המושלם, היושב בכסא גלגלים ונאלץ למכור את דמו (שלא לדבר על שיער, ציפורניים ושתן) כדי לשמור על רמת החיים הגבוהה לה הוא רגיל. גם אנטון, אחיו המושבח של וינסנט, לא נראה מאושר במיוחד.
הגנטיקה שהיינליין מתאר היא בסיסית מאד ושגויה בחלקה, אך הוא מציג היטב את הרעיון הכללי של הכוונה גנטית ללא מניפולציה גנטית (בעצם אותה שיטה של בחירת גמטות מוצגת גם ב''גאטאקה'') - כלומר, אין התערבות בגנים מבחינת תיקון מוטציות או יצירת גנים חדשים. שיפורים כאלה, המוצעים על ידי המהפכנים בסיפור, מוצגים באור שלילי. סלקציה של גמטות היא כביכול ''טבעית'', אך משחק בגנים עצמם ליצירת משהו חדש הוא כבר ''דבר רע''.
כיום המצב שונה. פרויקט הגנום האנושי, שיבוט גנטי (כדוגמת הכבשה דולי), יצירת חיה טרנסגנית (חיה שהכניסו לה גן שלא שייך לה), חיות נוק-אאוט (חיה שמחקו לה גן ספציפי), מוטגנזה מכוונת ועוד - כל אלה נותנים מרחב פעולה גדול בהרבה (ולדעתי אף יותר קל) למניפולציה גנטית מאשר סלקציה של גמטות. יש לזכור גם את טכנולוגית התרפיה הגנטית, המסוגלת לשפר ברמה הגנטית לא רק את הצאצאים העתידיים אלא גם את ההורה. בעוד שבתחילת המאה העשרים הוצגה האאוגניקה כמדע טהור - חקר שיפור האדם - מהר מאד הובן כי יש כאן עניין משפטי-פוליטי כבד. למעשה, הפוליטיקאים והמשפטנים הם אלה שידרשו להחליט על הכיוונים בהם נלך, יאשרו שימוש בטכניקות גנטיות וכדומה (רק לפני מספר ימים אישרו בבריטניה שיבוט של עוברי אדם לצורכי מחקר).
אחת השאלות הנשאלות בקשר לאאוגניקה היא - האם אנו רוצים ליצור מין אנושי בו יהיו כל בני האדם דומים מבחינה גנטית, בריאים בגופם ובנפשם? האם לא יהיה משעמם? לפני מספר ימים ניתנה הרצאה במכון וייצמן על כך שבעשר השנים האחרונות נמצאו כ-70 גנים הקשורים לחרשות, ועוד היד נטויה. מובן מאליו שנרצה לתקן גנים אלו ולמנוע לידת ילדים חרשים, נכון? אז, להזכירכם - בטהובן סבל מדרדור בשמיעתו עד שהפך לחרש. האם היינו זוכים להנות מהסימפוניה התשיעית שלו לו היתה שמיעתו נשמרת?
תנועת האאוגניקה בארה''ב
רוברט היינליין
מאמרו של רז גרינברג : מה קרה בגאטקה?
מה קרה בגאטקה? - במיתוס
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
|
|
|
|
(ללא כותרת)
רועי צזנה יום שישי, 23/02/2001, שעה 17:25
(63 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
|
|
|