 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
|
 |
אסטרוביולוגיה: למה ומדוע
מאמרים / גל חיימוביץ'
שבת, 30/06/2001, שעה 4:41
מדוע אנו משקיעים כל כך הרבה כסף ומאמץ בחיפוש אחר חיים חוץ ארציים? ומה נעשה לכשיתגלו? אסטרוביולוגיה, חלק ד'
|
|
שלושת המאמרים הקודמים בסדרה עסקו בשאלות
כיצד החלו החיים על-פני כדור הארץ, כיצד מגלים חיים והיכן מחפשים אותם. מאמר זה יעסוק בשאלה החשובה מכולן: מדוע אנו מחפשים חיים חוץ ארציים ומה נעשה לכשיתגלו?
לא נעסוק כאן בנושא המפגש הראשון עם חיזרים תבוניים, היות והוא כבר נדון עד דק בסרטים, ספרים, הרצאות וכנסים.
האם אנו לבד?
השאלה ''האם אנו לבד?'' עתיקה, מן הסתם, כמין האנושי עצמו. לראיה ניתן להביא את מיתולוגיות שונות, בהן מתוארים יצורים המאכלסים את השמיים, את קרקעית הים ואת בטן האדמה (אלים, פיות, שדים וכדומה). העידן המדעי הביא עמו את ז'אנר ספרות המדע-הבדיוני, המלא ברעיונות מדעיים ופסאודו-מדעיים המסבירים מדוע אנו לבד, מדוע אנו לא לבד או מדוע נראה כאילו אנו לבד בעוד היקום, למעשה, שורץ חיים. כמו המיתולוגיה, גם ספרות המד''ב מלאה תיאורים של אותם יצורים החיים על פני כוכבי-לכת אחרים במערכת השמש שלנו ואחרות (כמו גם, שוב, יצורים המאכלסים את השמיים, את קרקעית הים ואת בטן האדמה).
החיפוש, אם כן, נועד בראש ובראשונה לענות על אותה שאלה עתיקה ולברר האם אנו בודדים ביקום אם לאו. העדויות המובאות בסדרת מאמרים זו מרמזים אפשרות סבירה למדי כי אנו לא לבד – לא ביקום, אולי אף לא במערכת השמש שלנו. אך גם אם יתברר כי מערכת השמש עקרה לחלוטין למעט ארץ, המין האנושי לא יוותר. הרי יש כמאה או מאתיים מיליארד שמשות בגלקסיה שלנו. החיפוש, אם כן, ימשך גם מחוץ למערכת השמש. ואם יסתבר כי כל הגלקסיה עקרה, עדיין יש מיליארדי גלקסיות אחרות ביקום...
כיצד יגיב המין האנושי אם יתברר כי הוא אינו בודד ביקום? חידק בודד על המאדים יבשר על האפשרות לקיומם של קלינגונים, בובנים או כל אחד ממאות החיזרים שתוארו עד כה במדע-הבדיוני. האם אנו יכולים להישאר אדישים לכך? שאלה זו נדונה בהרחבה במקומות אחרים, אך מעבר לפן הפילוסופי יש להתחשב גם בפן המדעי ובפן המעשי.
קסנוביולוגיה (ביולוגיה של השונה) הנה תחום מדעי הקיים בינתיים אך ורק בז'אנר המד''ב. דוגמה אחת ויחידה של אורגניזם חוץ-ארצי תהפוך אותה למדע שריר וקיים.
כל ביולוג, כולל כותב מאמר זה, יהיה מאושר ביותר לחקור את הביולוגיה של יצור חוץ ארצי: האם הוא בעל ביוכימיה אורגאנית או אנאורגאנית? האם הוא משתמש בחלבונים? אם כן, באילו חומצות אמינו הוא משתמש? האם יש לו DNA או RNA? האם הם מורכבים מאותם בסיסים ומקודדים בצורה הדומה לקוד הארצי? האם הוא עושה שימוש בפוטוסינתזה? האם הוא נושם חמצן? כיצד הוא מתחלק? איזו מולקולה משמשת אותו לאחסון אנרגיה? האם הוא פתוגני לאדם או יצור ארצי אחר? בחיקו של הביולוג אלפי שאלות נוספות.
התשובות, לכשיגיעו, יעזרו לפתרון שאלה גדולה יותר - האם אנו קרובי משפחה, או לא? אם הביולוגיה של יצור חוץ-ארצי דומה לזו הארצית, לפחות בבסיסה (כלומר תא בעל קרום שומני, מולקולת DNA או RNA המהווה את החומר הגנטי, חלבונים המורכבים מאותן חומצות אמינו, המקודדות על ידי קוד זהה או דומה לקוד הארצי), תהיה זו תמיכה חזקה בתיאורית הפאן-ספרמיה. במקרה זה, נשאלת השאלה: היכן החלו החיים להתפתח קודם? האם הם התפתחו במערכת השמש שלנו, או שמא הגיעו מבחוץ?
לעומת זאת, דוגמא יחידה לחיים שונים, שיעידו על ראשית חיים שונה ועצמאית מזו הארצית, תביא למהפכה שתשבור את הארץ-צנטריות שלנו ותוכיח אחת ולתמיד כי חיים יכולים להתפתח גם מחוץ לכדור הארץ (אם כי יתכן שהם עדיין מוגבלים למערכת השמש שלנו). תהיה זו, כמובן, גם תמיכה חזקה בתיאורית האבולוציה.
אולם מעבר לעניין המדעי הרב שיעורר אורגניזם חיזרי, יש למחקר הקסנוביולוגי גם פן מעשי. מחקר זה עשוי להניב פיתוחים חדשים בתחום הרפואה, החקלאות או הקוסמטיקה. יתכן כי ממערכת ביוכימית שונה לחלוטין משלנו נוכל ללמוד הרבה על המערכת הביוכימית שלנו. בנוסף, מחקר קסנוביולוגי יהיה חיוני ביותר אם נרצה ליישב כוכב לכת נושא חיים, היות והוא יתן מענה לשאלות ובעיות בתחום ההארצה.
הגנה פלאנטרית
ה. ג. וולס היה בין הראשונים (אם לא הראשון) שתיאר, בספרו ''מלחמת העולמות'', חידקים מעולם אחד המדביקים והורגים יצורים מעולם אחר (במקרה דנן, היו אלו חידקים ארציים שהרגו את הפולשים המאדימאים). כידוע, אין לנו כיום שום עדות מוצקה לקיומם של חידקים על עולם אחר מלבד ארץ. גם אם קיימים חידקים על המאדים (לדוגמה), קיים סיכוי קלוש בלבד כי הם יהיו פתוגנים לאדם או לכל יצור ארצי אחר. אף על פי כן, הסיכוי אינו אפסי, ביחוד אם הביוכימיה של החידק הזר דומה לזו הארצית. בשל כך, האסטרונאוטים של משימות אפולו 11 ו-12 (שתי הנחיתות הראשונות על הירח), על מטענם, הוכנסו להסגר למשך שלושים יום לאחר שובם. אולם, בגלל לוח זמנים דחוק והרצון לשמור על נוחותם של האסטרונאוטים היו כשלים רבים בהסגר זה. על-כן, בדו''ח שהוציאה לאחרונה המועצה הארצית למחקר של ארה''ב, נקבע כי יש צורך לתכנן כבר עכשיו מתקני הסגר יעילים עבור משימות עתידיות (כגון הבאת סלעים ממאדים). מדובר לא רק בהסגר זמני עם הנחיתה, אלא אף בחדרים מתאימים במעבדות שיחקרו את הסלעים שיאספו. אין ספק כי בנחיתות מאוישות על מאדים (או מקומות אחרים) ינקטו אמצעי בטחון מתאימים, לפחות עד שיוכח כי המקום בטוח.
אך, כפי שצוין בספרו של וולס שהוזכר לעיל, גם ההיפך נכון. אין אנו רוצים לזהם אקולוגיה חוץ-ארצית (אם היא קיימת) ביצורים ארציים. לכך שתי סיבות עיקריות. האחת - זיהום של אורגניזמים ארציים יפריע לכל המערכות והניסויים שנועדו לגלות חיים חוץ ארציים, בכך שיגרום לתוצאות חיוביות שגויות (כלומר - הניסוי יזהה את היצור הארצי). לכן, חלליות המיועדות לנחיתה על גופים אחרים במערכת השמש, וביחוד כאלו הנושאות ערכות לגילוי חיים, עוברות תהליכי עיקור קפדניים טרם שילוחן.
הסיבה השניה, החשובה לא פחות, היא שימור הסביבה והאקולוגיה הטבעית כדי למנוע את הטייתן או השמדתן (בניגוד למעשי האדם על פני כדור הארץ). זאת, כמובן, עד שיוחלט לנסות להאריץ את הפלנטה...
סיכום
מדע האסטרוביולוגיה הוא תחום חדש יחסית, החוקר שאלות העוסקות בהווצרות, תפוצה ועתיד החיים ביקום. למעשה, משלבת בתוכה האסטרוביולוגיה מספר רב של תחומים מדעיים כגון אסטרונומיה, אסטרופיסיקה, ביולוגיה, גיאולוגיה, פלנטולוגיה, פליאונטולוגיה, כימיה ופיסיקה. המאמר הראשון בסדרה הציג את עיקרי המחקר העוסק בתחום ראשית החיים על כדור הארץ והובאו בו ממצאים התומכים בטענה כי מולקולות ביולוגיות בסיסיות ומורכבות יכולות היו להיווצר בקלות יחסית על פני כדור הארץ הקדמוני. אלה היוו את הבסיס לחיים המוכרים כיום. כמו כן, הובאו ממצאים התומכים בנכונותה של תיאורית הפאן-ספרמיה. במאמר השני בסדרה תוארו גישות וטכנולוגיות שונות שנועדו לחפש מולקולות ביולוגיות, חיים פשוטים וחיים תבוניים במערכת השמש ומחוצה לה. המאמר השלישי בסדרה לקח את הקוראים לסיור במערכת השמש, בנסיון לגלות על אילו כוכבי לכת קיים סיכוי למצוא חיים כלשהם. המועמדים העיקריים הם מאדים ושלושת לוויניו הגדולים של צדק: גאנימיד, קליסטו ובמיוחד אירופה. במאמר זה, הרביעי והאחרון בסדרה, נסקרה בקצרה השאלה המרכזית של מדע האסטרוביולוגיה, נדונה התועלת שיביא המחקר הקסנוביולוגי והוזכרה הסכנה האפשרית שתצוץ במדה ואכן ימצאו חיים מחוץ לכדור הארץ.
מדע האסטרוביולוגיה הוא, לדעתי האישית, המרתק מכל התחומים המדעיים, היות והוא מהווה נקודת מפגש של מחקרים מתחומים שונים ומגוונים של המדע, ובעיקר עקב הקשר ההדוק שלו למדע הבדיוני. בעשורים הקרובים יהיו, מן הסתם, התפתחויות רבות בתחום. נהיה עדים לתגליות מרעישות, או, אולי, נתקל באכזבה קשה. יתכן כי השאלה ''האם אנו לבד ביקום?'' תענה בשלילה כבר בימי חיינו. מה שבטוח - משעמם לא יהיה.
כיצד החלו החיים על-פני כדור הארץ ? (א. ביולוגיה - חלק א')
כיצד מגלים חיים ? (חלק ב')
היכן מחפשים אותם ? (חלק ג')
Desperately seeking aliens - מאמר של בריאן אלדיס ב-Nature
דו''ח המועצה הארצית למחקר של ארה''ב בנוגע לנהלי הסגר
על הגנה פלאנטרית - מאמר בעיתון המדעי PNAS
Where are the dolphins? - מאת ד''ר ג'ק כהן ואיאן סטיוארט
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
כמה הערות
טל שבת, 30/06/2001, שעה 16:55
(7 תגובות בפתיל)
|
|
|
 |
|
|
|
|
האמת המרה
ישראל יום שני, 09/07/2001, שעה 22:59
(4 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
כל הכבוד, גל!
גל (מייפל) יום שישי, 20/07/2001, שעה 2:08
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
נקודה למחשבה
רוהאנדה יום רביעי, 09/01/2002, שעה 23:52
(3 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
