'שלום חשכה, ידידתי הותיקה'


על האגודה \| פעילויות \| הצטרפות \| צרו קשר \| כתבו לאתר \| English Site \| בפייסבוק

עוד בקטגוריה זו:

Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14

תגובות: 0

סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14

תגובות: 0

קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14

תגובות: 3

לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14

תגובות: 0

במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13

תגובות: 0

לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13

תגובות: 0

החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13

תגובות: 0

משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13

תגובות: 1

לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13

תגובות: 3

דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13

תגובות: 1

כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13

תגובות: 1

לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13

תגובות: 2

דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13

תגובות: 7

בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13

תגובות: 5

להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13

תגובות: 0

'שלום חשכה, ידידתי הותיקה'
ספרים / עירית דורון וארז אברמוביץ'
יום חמישי, 05/07/2001, שעה 22:35

צמד ביקורות על 'לוכד החלומות' מאת סטיבן קינג

הביקורת של עירית דורון

ניתן לומר שקינג חזר ובגדול, אך למעשה המלך מעולם לא עזב את הבניין – לפחות לא המלך הזה. הוא ישב בשקט... בחושך ... והמתין. המתין לפחד שירדם בכדי שיוכל להעיר אותו, מבועת, מהחלום בו היה מצוי. הוא הראה שוב שכאשר הוא בסביבה, ראוי שכל אחד, אפילו הפחד עצמו, ילך לישון עם אור דולק.

אם לומר את האמת, 'לוכד החלומות' לא מפחיד כאחיו 'זה', 'הניצוץ' או 'בית כברות לחיות שעשועים', אך הוא בהחלט קינגי במהותו.
קינג חוזר כאן למתכון הישן והטוב שהצליח ברבים מספריו האחרים: קח קבוצת נערים, תאר חוויית ילדות משותפת ששינתה את חייהם והפגש אותם שוב, שנים מאוחר יותר. הוסף לעניין קורטוב של מקום מוכר (דרי, מיין), דמות אפלה אחת (או יותר), רצוי מוכרת, ושלל תיאורי תרופות. את הבלילה שנוצרה יש לאפות בחום בינוני למשך כשש מאות עמודים ולצפות מלמעלה בזיגוג של משהו תמים, מוכר וטוב – והרי לכם קינג במיטבו.

אבל למרות הנוסחה הקבועה קשה לומר על 'לוכד החלומות' ש''בספר הזה כבר היינו''. קינג הפעם בוגר יותר, עצוב (הרבה) יותר, מפחיד פחות, אולי, אבל אפל הרבה יותר. מעבר לכך – זהו הספר מד''בי ביותר שקינג הוציא עד היום (או, לכל הפחות, מבין ספריו שתורגמו לעברית). גם ב'נדודי שינה' וב'טומינוקרז', שעסקו בחייזרים, וגם ב'משליטים', ב'דספריישן' וב'זה' בהם מדובר בישות חייזרית, התחושה היא פנטסטית ולא מד''בית. 'לוכד החלומות', לעומת זאת, הוא ספר העוסק במובהק בפלישה חייזרית. זהו ספר שמתריע – הם בסביבה. גם אם נדמה שהם לא מזיקים, יש להם סדר היום ואינטרסים משלהם.

הסיפור אמנם נשען על אירוע מילדותם של הגיבורים (בדומה ל'זה' או, להבדיל – 'הגופה'), אך למרות שחשיבותו של זה לא פחותה מאשר בסיפורים האחרים, 'לוכד החלומות' מתמקד בחייהם ובראיית הדברים של בני החבורה כבוגרים ולא כילדים. בנוסף, יש כאן מעין התעוררות מהנאיביות האמריקאית, ואפילו התרסה כנגד האמונה העיוורת ש''דברים כאלה לא יכולים לקרות באמריקה... פשוט כי זו אמריקה''.
גם את התמימות שמכניס קינג לסיפור, דרך 'דאדי' – הילד הכל כך מיוחד שאף פעם לא יגדל, הוא מסייג על-ידי עצם טבעו של 'דאדי' וחוסר הגינותם של החיים (המציאות).

כדי להפוך את סביבת הסיפור למוכרת, קינג לא מסתפק הפעם בטריקים הרגילים שלו – מקום אירוע מוכר ואזכור אירועים מספרים אחרים (נו... דרי, מיין... מה זה כבר יכול להיות), אלא מוסיף אלמנטים המוכרים לא רק לקוראיו הותיקים – אזכור סרטים, שירים ('שלום חשכה, ידידתי הותיקה', שירם של סיימון וגרפונקל, נשמע טוב בהרבה באנגלית: 'Hello darkness my old friend'), וקלאסיקות ספרותיות כמו 'ההוביט', 'הקוסם מארץ עוץ' ו'פיטר פן'.
גם בספר זה ממשיך קינג לעשות שימוש באמונות ובסיפורים שאינם מוכרים בהכרח לקורא הישראלי, אך ידועים הרבה יותר לקוראים שמעבר לים. הפעם הוא העלה ברשתו את 'לוכד החלומות' – אותה רשת קורים אינדיאנית, האמורה ללכוד את החלומות הרעים ולמנוע מהם מלהפריע את שנתו של אדם, נוכחת כחוט מקשר בעלילה. אמונה נוספת בה נעשה שימוש היא ה'פוקה' – סוס הרפאים האירי השועט בסיפור.

אין בספר כל יצור מיסטי, מפלצתי. החייזרים נראים מציאותיים/אמיתיים במידה מספקת, כך שאין זה עוד סיפור על שד המתחבא בארון ('קוג'ו'), אלא על משהו אפל ואמיתי הנמצא בינינו או בתוכנו, העשוי יום אחד לנחות... ולכבות לכולם את האור.

בקיצור – שווה בהחלט לקרוא ואף יותר מזה. רק מילת ביקורת להוצאת מודן: אומנם הספר הזה לא יכול להתפאר בתואר ''הספר בעל ההגהה הגרועה ביותר'' ('המשליטים' לוקח את התואר, ובגדול), אך בהחלט ניתן היה לעבור עליו שוב בטרם הוצאתו ולתקן את שגיאות הכתיב וטעויות הדפוס המרובות.

הביקורת של ארז אברמוביץ'

קצת פירוט לגבי העלילה:

קינג מתאר בספרו נסיון פלישה של חיזרים לאמריקה. החיזרים הינם היצורים המוכרים לכולם מכל התמונות שפורסמו: אפורים, קטנים, בעלי עיני חרק שחורות ובולטות.
אך יש להם, לחיזרים אלה, בני לוויה שהביאו איתם, נחמדים הרבה פחות. הרבה הרבה פחות, למען האמת. יש להם גם השפעת לוואי מנטלית מעניינת על בני האדם.
החיזרים טוענים, בשידורי רדיו, בדרך מקורית להפליא, כי פניהם לשלום. האמנם?
נחיתת חללית החיזרים מתרחשת ביערות צפון אמריקה, בשלג כמעט בלתי פוסק. כמעט כל מהלך העלילה מלווה בשלג יורד, באווירת נכאים.

יחידה סודית נרתמת להצלת אמריקה והמין האנושי בכלל מן הסכנה. מפקדה הוא אדם ששיטותיו פשוטות – חיטוי מוחלט של כל אזור הנחיתה, בכלל זה אזרחים אמריקנים. האם אנשי היחידה באמת מצילים את אמריקה מיצורים זדוניים, או שמא הם יוצאים לחיסול אורחים רודפי שלום וטובי לב? שמו של מפקד היחידה הוא קורץ. הבחירה בשם אינה מקרית, לדעתי (קראתי פעם ספר שכוח, שגם בו היה מפקד יחידה בשם קארץ. קווי האופי של הדמויות די דומים. הספר הוא ''מבצע תאומים'' בסדרת מודסטי בלייז).

גיבורי הסיפור, ארבעה חברי ילדות, יוצאים למסע ציד, כשבסיסם הנו בקתה ביערות. הם נמצאים באמצע – בין החיזרים ליחידת החיסול. העימות – בינם לבין החיזרים, ובינם לבין החיילים – יוצר מתח בלתי פוסק, כפי שקינג יודע לעשות. במהלך העלילה מתרחשים פידבקים לעברם של החברים, המתקשרים להווה שלהם ומסבירים אירועים לא-טבעיים הקורים להם. זו שיטת כתיבה ידועה ומקובלת על סטיבן קינג, והיא תורמת להתפתחות העלילה.

קינג גונב ללא בושה רעיונות מכל מקור אפשרי: פרסומים בנושאי עב''מים, תוכניות טלויזיה, ספרי מד''ב אחרים, ואף מספריו שלו, אך התערובת שהוא מפיק מעולה.

קינג אף נעשה מודרני בספרו הנוכחי. בנוסף לעיסוק בחיזרים, מופיע, לדוגמה, המשפט הבא: ''לא תוכל למצוא את זה באינטרנט, ולא משנה כמה מהיר מנוע החיפוש שלך...'' – עכשווי להפליא.

לסיכום – התוצאה של ספרו זה של קינג, דומה לזו של רוב ספריו: במהלך מספר העמודים הראשונים עוד ניתן להפסיק לקרוא. אחר כך, כבר אין לקורא מפלט: לא ניתן להניח את הספר עד תומו.

לוכד החלומות (Dreamcatcher)
מאת סטיבן קינג (Stephen King)
עברית: עדי גינצבורג-הירש
הוצאת מודן, 2001
594 עמודים

לוכד החלומות – הוראות בניה ועוד
פוקה

חזרה לעמוד הראשי כתוב תגובה

הידד!  (חדש)
גל יום שישי, 06/07/2001, שעה 0:37
סוף סוף גם חברי ועד אחרים מלבד אהרון  ונעמי
תורמים קצת לאתר האגודה
:-)
ולעניין ביקורת טובה מאוד ואף עושה לי חשק לקרוא את
הספר (באנגלית, לאור הערתה של עירית), זאת למרות שאיני
קינגופיל. קראתי פה ושם- זה, אש זרה, בית כברות,
שניים  או שלושה נוספים. הוא כותב מאוד טוב אבל
לאחר כמה ספרים הייתה לי הרגשה שהוא ממחזר את האווירה
וחלק מהעלילות וזה לא מצא חן בעיני.