 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
ביבר הנייר
סיפורים / קן ליו
28/06/14
תגובות: 11
וויסקי בקנקן (חלק שלישי)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 1
וויסקי בקנקן (חלק שני)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 0
וויסקי בקנקן (חלק ראשון)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 0
הינדיק
סיפורים / הדס משגב
13/06/14
תגובות: 1
שמים שבורים
סיפורים / יואב וקרן לנדסמן
13/06/14
תגובות: 1
מתנת יום הולדת בחלקים
סיפורים / קרן לנדסמן
01/03/14
תגובות: 0
דמשק
סיפורים / דריל גרגורי
31/08/13
תגובות: 8
מיכאל
סיפורים / זיו קיטרו
03/05/13
תגובות: 0
עד בלי ירח
סיפורים / נגה פרנקל
03/05/13
תגובות: 3
הפוך, לקחת
סיפורים / רותם ברוכין
03/05/13
תגובות: 5
הפוך, לקחת
סיפורים / רותם ברוכין
03/05/13
תגובות: 1
יאגה
סיפורים / קרן לנדסמן
03/05/13
תגובות: 1
היום הגרוע ביותר בשנה
סיפורים / קרן לנדסמן
15/02/13
תגובות: 8
פיזור
סיפורים / חגי אברבוך
13/01/13
תגובות: 14
|
 |
איוב: סיפור מהיקום השכן
סיפורים / מיכאל ברנד
יום חמישי, 11/09/2003, שעה 10:00
במקום די רחוק, קרוב לכאן...
|
|
מוקדש לאשתי ואהבת חיי, אורית
ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על ה' ויבוא גם השטן בתוכם. ויאמר ה' אל השטן מאין תבוא ויען השטן את ה' ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה. ויאמר ה' אל השטן השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע.
איוב, פרק א', 6-8
ויהי היום, רק כמה אלפי שנים מאוחר יותר, ויבואו בני האלהים שוב להתייצב אל מול ה', וגם השטן התייצב בתורו כבכל פעם.
''ספר, דבר,'' אמר לו ה', ''איפה היית ומה עשית?''
''או, סתם,'' נד השטן בראשו, ''הסתובבתי קצת פה, קצת שם. גיליתי כמה מקומות עם אוכל טוב, שהם אפילו די בזול.''
''תגיד,'' התקרב ה' אל השטן ופנה אליו בקול ממתיק סוד, ''ראית 'קחי אותי סיגל'?''
''בטח שראיתי,'' ענה לו השטן, ''תוכנית טובה.''
''תוכנית מצוינת!'' הרעים ה' בקולו המתגלגל.
''תוכנית טובה,'' חזר השטן, ''רק חבל שהיא כל כך צפויה.''
''למה אתה מתכוון? במה היא צפויה?''
''נו, ברור שהיא עומדת לבחור ביובב,'' השיב השטן.
''מה פתאום! אין שום סיכוי שהיא בוחרת ביובב,'' פסק הקב''ה נחרצות.
''נו, זה שקוף לגמרי,'' אמר השטן. ''היא נשארה עם ארבעה מועמדים, והמרוץ הזה סגור לגמרי.''
''אתה מדבר שטויות,'' חזר הקב''ה. ''ליובב אין שום סיכוי אצלה.''
השטן המתין מעט, מחכה לרגע דרמטי של שקט, ואז פנה אל הבוס ובקול רגוע אמר לו, ''רוצה להתערב?''
סיגל היתה מרוכזת בייצוב עגיל גדול ומסורבל במיוחד על אוזנה הימנית כאשר שמה לב, במראת האיפור, לאקי אבני העומד מאחוריה. היא הסתובבה אליו.
''אקי, מה אתה עושה בחדר ההלבשה שלי?''
אקי חייך. ''אני לא אקי,'' הוא אמר, ''וחדר ההלבשה שלך הוא המקום היחיד שאפשר למצוא אותך בו בלי להיות מצולם ומוקלט.''
''לא הבנתי. אם אתה לא אקי, מי אתה?''
''אני השטן,'' אמר השטן. ''חשבתי שכדאי לדבר איתך ככה, כי אם הייתי מגיע עם המראה הרגיל שלי, אני בספק אם היית מצליחה לשמור על חוט המחשבה שלך לאורך השיחה.''
''די, אקי, זה לא מצחיק.''
אקי חייך שוב, אבל הפעם החיוך היה חסר הומור. ''זו הבעיה שלכם, ילדי המילניום, אין לכם שמץ של אמונה. אתם חייבים לראות כדי להאמין. זה עוד יתנקם בכם, אני מבטיח לך.''
שבריר שניה לאחר מכן הפכו עיניו אדומות בוהקות ומאצבעות ידיו פרצו גיצי אש, אך לפני שאפשר היה לפתוח את הפה, הכל חזר לקדמותו.
עיניה של סיגל נפערו. ''אתה...'' היא מלמלה, ''אתה...''
''אני השטן, כן,'' ענה השטן בחוסר סבלנות כאשר ריח הגופרית החל להתפזר. ''אפשר להמשיך הלאה, או שאת רוצה עוד הוכחות?''
ראשה של סיגל נע ימינה ושמאלה כאילו היתה בובה על חוט, ''אבל...'' היא אמרה כאשר גופה חזר לשליטתה, ''אני לא מאמינה בך.''
''זה באמת לא משנה לי במה את מאמינה ובמה לא,'' אמר השטן. ''העיקר שתקשיבי, כי באתי בעניין חשוב. אני רוצה לעזור לך לעשות את הבחירה הנכונה.''
אולי בהשפעת המתח, פרצה סיגל בצחוק. ''אתה השטן!'' היא קראה, ''למה שאני אקשיב למשהו שאתה אומר?''
''עכשיו נעלבתי,'' אמר השטן, והתיישב על אחד הכסאות שהיו פזורים בחדר ההלבשה. ''את הקשבת לחברות-לשעבר שלהם. את חושבת שהן יותר אמינות ממני? בכל מקרה, אני כאן בשליחות רשמית מטעם הבוס, כך שאסור לי לשקר לך. בקושי מותר לי להציג לך את האמת בצורה סלקטיבית, ואפילו על זה אני מקבל אחר כך על הראש.''
''ואתה באמת כאן בשביל לעזור לי לבחור?'' אמרה סיגל.
''אהה,'' אמר השטן. ''מה דעתך על יובב?''
''יובב?'' סיגל בחנה את החדר לרגע, כאילו משכנעת את עצמה שבאמת אין מצלמות בסביבה, ואז אמרה, ''לא נראה לי.''
השטן לא הופתע. הבוס לא היה מתערב איתו בקלות כזו אם תוכניותיו היו אחרות.
''אפשר לדעת למה?'' הוא שאל. ''בסך הכל מדובר בחתיך, דוגמן, סטודנט לרפואה מבית טוב - חלומה של כל אם עבריה.''
סיגל צקצקה בלשונה. ''זה הכל נכון, אבל לא נראה לי. ההתנהגות שלו נראית לי כל-כך לא אמיתית, כאילו לא אכפת לו ממני בכלל, כאילו הכל משחק אחד גדול שהוא עושה בשביל המצלמות, בשביל הפרסום שלו עצמו. הוא נותן לי מתנות מושקעות ומצטט לי מהתנ''ך, אבל יש לי את ההרגשה שברגע שהעונה תגמר, גם כל המשחק הזה יגמר.''
''ובדיוק בגלל זה אני פה,'' אמר השטן. ''את מבינה, אין לי, ואין לאף אחד אחר, דרך לגרום לך לבחור בכיוון מסוים. זה אחד החוקים הנוקשים ביותר של הבוס: לא מתערבים עם הרצון החופשי של אנשים. אני אף פעם לא הייתי סגור על למה הוא מתעקש על זה, אבל ככה הוא, ואחרי שלושה מיליארד שנה אף אחד לא ישנה אותו. אז הרצון החופשי שלך הוא חופשי והוא שלך, אבל אני כן יכול להוסיף לך כמה פיסות אינפורמציה מועילות. כל היופי בנושא הוא שאנחנו אמנם לא יודעים איך תבחרי, אבל אנחנו כן יודעים מה יקרה אחרי כל בחירה, וחשבתי שהצצה קטנה כזאת אל העתיד עשויה לעזור לך.''
''רק רגע. רק רגע!'' הרימה סיגל את ידיה לאות מחאה, קמה והחלה פוסעת בחדר בעצבנות, ''אל תראה לי שום דבר. אני קודם כל רוצה להבין מה לכל הרוחות קורה פה. מה כל ההתערבות הזאת? ממתי אלוהים מתעניין בתוכניות בידור מטופשות?''
השטן הנהן בעצב דרך מבטו של אקי אבני. ''את תתפלאי לדעת במה אלוהים מתעניין. לפעמים אני עוד מתפלא מהדברים שהוא מתעניין בהם. שאלה הרבה יותר מעניינת היא מה אני עושה כאן, כי בדרך כלל אני מתרכז בדברים החשובים יותר בחיים: ספורט, צבא ופוליטיקה.''
''אז מה אתה באמת עושה כאן?''
''אה! אני שמח ששאלת,'' אמר השטן. ''את ספר איוב את מכירה?''
''אלוהים והשטן עושים התערבות על השאלה האם איוב יתחיל לחטוא אם יהיה לו רע בחיים?''
''כן, כן,'' הודה השטן. ''שטות שלי. כל הסיפור של 'צדיק וטוב לו, רשע ורע לו' נורא בלבל אותי בזמנו. חשבתי שאם יהיה לאיוב רע זה ידרדר אותו למעשי רשעות, אבל זו היתה, כמובן, טיפשות מוחלטת מצדי. את מבינה, מי שמקבל את הרעיון של 'צדיק וטוב לו, רשע ורע לו' מאמין שבשביל שיהיה לו טוב, הוא צריך להיות צדיק. אם לאיוב רע, זה לא סיבה להנציח את המצב על ידי מעשי רשעות. צדיקות תחזיר אותו למסלול החיים הטובים. אם, מצד שני, שוללים את תורת הגמול, אז אין קשר בין מעשיו של אדם לבין מה שקורה לו. אם איוב בחר בצדיקות כשהיה לו טוב, למה שהוא יבחר משהו אחר כשרע לו? הוא צדיק כי זה האופי שלו, לא כי יוצא לו משהו מזה. כל ההתערבות הזאת רק מדגימה כמה לא היה לי אז מושג בבני אדם. אבל מאז למדתי כמה דברים.''
''כן?'' סיגל הרימה גבה.
''כן,'' אמר השטן. ''מה שהיה חסר שם, באיוב, הוא החיבור בין מעשה לתוצאה. אתם, בני האדם, פועלים לפי כל מיני אמונות בקשר לתוצאות של מעשיכם, והאמונות האלה משפיעות עליכם הרבה יותר מאשר העובדות בשטח. אני בא ועוזר לך לצאת מהמעגל הזה. אני מראה לך איזו בחירה גוררת איזו תוצאה. רק כך אפשר יהיה לסגור את ההתערבות ביני ובין הבוס – לראות אדם הנמצא בצומת בה הוא יכול לבחור בצדיקות או ברווח אישי, לראות לאן הוא יפנה. אני, כמובן, מאמין גדול ברווח אישי, אבל לבוס יש רעיונות מוזרים משלו, וזו נראתה לי כמו הזדמנות מצוינת לעשות התערבות חוזרת.''
''תן לי להבין,'' אמרה סיגל. נראה שהיא נרגעה מעט. היא הפסיקה לפסוע בעצבנות ברחבי החדר, הפעילה קומקום על מנת להרתיח מים לתה, חזרה והתישבה על כסא האיפור. ''אתה התערבת עם אלוהים בעניין הבחירה שאני אעשה, כשהאופציות הן בין רווח אישי לבין צדיקות?'' בלי שהתכוונה לכך, נתנה סיגל לחיוך קטן להשתרבב מבין שפתיה. ''באיזו מאה אתם חיים?''
השטן התעלם מהציניות, שממילא היתה לגביו שפת אם. ''אני התערבתי לטובת יובב, הוא נגד. כמובן שזה שלוש לאחת לטובתו, אבל אני חושב שיש לי פה הימור בטוח, בדיוק בגלל מה שאת אומרת: הבוס לא חי במאה הזאת אם הוא חושב שלמישהו היום אכפת מצדיקות.''
המים רתחו ותוך רגע היה התה מוכן. סיגל החלה ללגום ממנו. ''תגיד,'' היא אמרה כשאותו חיוך עדיין על פניה, ''לא נמאס לך אף פעם מההתערבויות המטופשות האלה? אתם הרי משחקים את המשחק הזה כבר אלפי שנים. מתי תבין שאתה אף פעם לא עומד לנצח אותו?''
הפעם היה תורו של השטן לפרוץ בצחוק. ''אין לך מושג, מה?'' הוא אמר כשהשתלט על עצמו. ''את - אתם כולכם - קונים את התעמולה שלו בלי להניד עפעף. ברצינות נראה לך שהייתי ממשיך להתערב איתו אם בכל פעם הייתי מפסיד? איך את חושבת עלתה התוכנית הזאת שלך, 'קחי אותי סיגל', לאויר? זו גם היתה התערבות. הוא בא אלי יום אחד ואמר לי: 'ראית את התוכנית הזאת 'כוכב נולד'? אחלה תוכנית, מה? כל האנשים הכשרוניים האלה מתחרים אחד מול השני ומפרגנים אחד לשני. ככה צריכה תוכנית טלויזיה להיות!' כמובן שעל המקום התערבתי איתו שאני מסוגל להעמיד תוכנית שבה חמש-עשרה אנשים חסרי כל יחוד וכשרון יתחרו, ושהתוכנית הזאת תעבור את הרייטינג של התוכנית שלו. בפעם הבאה שאת שואלת את עצמך מאיפה כל ההצלחה, תדעי שאת חייבת לי טובה או שתיים.''
סיגל, שסיימה בינתיים את כוס התה שלה, מזגה כוס נוספת והציעה אותה לשטן. הוא סירב בנימוס, ולכן החלה לשתות אותה בעצמה.
''מה שכן,'' המשיך השטן, ''זה נכון שלא פעם ולא פעמיים מצאתי את עצמי מצטער על התערבויות שניצחתי בהן. יש לו נטיה עזה לגרום להפסדים שלו בכל-זאת להסתדר לטובתו. דווקא מהבחינה הזאת, ההתערבות הנוכחית היא זכיה בטוחה. גם אם תבחרי כך וגם אם תבחרי אחרת, אני יוצא מהעניין מסודר.''
''בסדר,'' אמרה סיגל, והניחה את כוס התה השניה, ריקה למחצה, לצידה. ''שפוך. אני מקשיבה.''
השטן הנהן, חשב לרגע, ואז אמר: ''בואי נתחיל לצמצם את האופציות. לכאורה, יש לך כרגע ברירה בין ארבעה מתחרים, אבל כולנו יודעים שהמצב הרבה יותר פשוט מזה.''
במקום שבו היה פעם קיר חדר ההלבשה, בצד הדלת העמוס בקולבים, מראות, וציוד, הופיעה לפתע תמונת מוזאיקה של ארבעת המתמודדים. סיגל ציפתה מהשטן לעזרים טקטיים מרשימים יותר, אבל כנראה שמצב התקציב בשמים ירוד, וכל מה שהוא הצליח לארגן בהתרעה קצרה היה מקרן שקופיות.
שקופית מספר 2 הראתה את המתמודד הראשון: אנריקה הספרדי.
''אז כולנו יודעים שאנריקה לא בשבילך,'' המשיך השטן. ''זה לא עניין של גיל, זה עניין של גישה; וזה לא הגישה שלו אלא שלך. את מסתכלת עליו כאילו היה תינוק. תרשי לי לצטט:''
שקופית מספר 3 היתה תמונה שהופיעה בשידור, אך לא מהזוית בה היתה המצלמה. היא הראתה את סיגל ואת אנריקה אוכלים ארוחת ערב בצוותא, סיגל מחזיקה בידה מטפחת ומוחה בה את זוית פיו של אנריקה. פס הקול, שלא היה שם קודם לכן, אומר בקולה של סיגל: ''תן לי לנגב את החלב מהשפתיים שלך.''
בשלב זה החזירה סיגל האמיתית את מבטה מהמסך הוירטואלי אל שטן. ההבעה על פניה היתה מוכרת לכל צופה של התוכנית: פליאה המלווה בהרמת גבה אחת, שבאה לומר ''אני מתרשמת'' אך למעשה חושפת רק מבוכה אישית.
''מתמודד מספר 2, צור,'' הכריז השטן והציג את השקופית המתאימה. המבט הכן והחייכני שהביט על סיגל מהשקופית רק הגביר את תחושת המבוכה. השקופיות של השטן הפכו לתלת-ממדיות, וכבר לא הרגישו כמו שקופיות. הן הרגישו כמו מציאות שהוקפאה בזמן. השטן המשיך בהצגת המתמודד, כמו קריין בתוכנית טלויזיה המקריא מדף: ''צור הוא בן שלושים ושתיים, אוהב ספורט ונהנה מאוכל יפני.''
הוא שלח מבט חטוף לעבר סיגל. ''גם הוא לא בשבילך.''
''למה צור הוא לא בשבילי?'' אמרה סיגל. ''הוא כן ופתוח, קל לי לתקשר איתו ברמה מאד עמוקה. מה יש לך נגדו?''
הפעם היה זה תורו של השטן להחזיר מבט של פליאה. הוא הביט בסיגל כמי שמבזבזת את זמנו היקר, והיא החלה לפקפק בתבונת השאלה. בסך הכל, לא בכל יום יוצא לאדם לקרוא תיגר על השטן פנים מול פנים.
''אם את רוצה מישהו כן ופתוח,'' השיב השטן לבסוף, ''תקני כלב. לי אין שום דבר נגד צור, אבל נראה לי שלך אין שום דבר בעדו. עם כל הפתיחות והתקשורת, אין בינכם אפילו שביב של רומנטיקה. הוא מתאים לתפקד החבר הכי טוב שלך, אבל הוא לא זה שתרצי להכנס איתו למיטה בסוף היום, אם את יודעת למה אני מתכוון, ואני יכול לנסח את זה בצורה יותר בוטה. אם תרצי, אני יכול להשמיע ציטוט אחר שלך, שבו את אומרת כמה צור היה יכול להיות בשבילך שותף מצוין לדירה. ככה מדברים על חתול, לא על בעל לעתיד.''
''אני אסתדר גם בלי הציטוט,'' אמרה סיגל. כבר בפעם הראשונה שהשמיע ציטוט שלה גרם לה הדבר לתחושת אי-נוחות. ההרגשה שהתמונות אינן תמונות כלל אלא מציאות קפואה היתה מטרידה מספיק כאשר הן הראו אנשים אחרים. לראות את עצמה כך, לא להיות בטוחה, לרגע, היכן היא באמת, בחדר האיפור או על הסט, לחיות לרגע בגוף כפול, זה כבר היה יותר מדי בשבילה.
''סיננת שני מתחרים,'' היא המשיכה, ''זה משאיר לנו עוד שניים: את יובב ואת גבי. מה יש לך להגיד על שניהם?''
''מצוין!'' ספק השטן את כפיו (של אקי אבני) זו בזו. ''בואי נמשיך למתמודדים הרציניים באמת. ראשית, הרשי לי לספר לך כמה דברים על יובב הדוגמן, החתיך, הסטודנט לרפואה שאת לא רוצה לבחור בו כי את חוששת שכל מה שהוא עושה זה תרגיל פרסומת ארוך לעצמו.''
השקופית החיה הראתה תקריב של יובב.
''האמת,'' אמר השטן בלחש, כממתיק סוד, ''היא שכל מה שיובב עושה הוא לגמרי אמיתי. קשה לך להאמין לזה, כי זה נראה טוב מכדי להיות נכון: בחור יפה, רגיש, סימפטי, משכיל ו - הכי חשוב - פנוי, וכל זה מגולגל באדם אחד, זה פשוט לא נראה אפשרי. וגרוע מזה, את בכלל לא נכנסת לתוכנית הזאת עם כוונות רציניות למצוא מישהו. הסיכוי למצוא את אהבת חייך בכל רגע נתון הוא אפסי, והסיכוי שצוות שידור יצליח למצוא את אהבת חייך בשבילך נראה פשוט לא קיים. אבל משהו קרה כאן, משהו עבד כאן נגד כל הסיכויים - ועכשיו את יודעת שגם לנו, שם למעלה, היתה נגיעה או שתים בנושא - והנה הוא כאן, האיש שנתפר במיוחד לפי מידותיך, והובא לכאן במיוחד על מנת שלא תהיה לך או לו שום ברירה אלא ליפול זה בקסמיו של זה ולהתאהב מיד.''
''אם תרשי לי לתת לך הצצה קטנה אל העתיד, כמו שהבטחתי מקודם,'' הוסיף השטן, ''תוכלי לראות כיצד אתם חיים באושר ובעושר את כל שארית חייכם.''
השקופיות החלו להתחלף ברצף, זו אחר זו. הן הראו את סיגל ויובב בביתם החדש, מתנת רשת השידור. לאחר מכן הופיעו תמונות של חופה וירח דבש על חוף ים טרופי (האנשים היו קפואים על החוף ובמים, אך עצי הקוקוס הגדולים נעו קלות בבריזה), אחריהן הופיעו תמונות של זוג תינוקות תאומות בחיק הורים נרגשים, וכן הלאה וכן הלאה. תחלופת השקופיות הלכה והאיצה, נראית כמו עולם בו הזמן רץ מהר יותר: הנה התינוקות הופכות לזוג נערות חמד, הנה גם הן מוצאות בני זוג, הנה דור שלישי, ובכל השקופיות אנו ממשיכים לראות את סיגל ויובב יחדיו, צוחקים, חבוקים, מאושרים, הרבה אחרי שהשֵיבה זרקה בשיערם.
רצף השקופיות נקטע בפתאומיות, ושוב היה שם רק קירו החיצוני של חדר ההלבשה.
''זה הכי רחוק לעתיד שקיבלתי רשות להראות לך,'' התנצל השטן. ''אסור לי לתת רמזים לגבי אורך חייו של אף אחד. עניין של חסיון רפואי, את מבינה. בכל מקרה, כמו שאת רואה, שניכם מגיעים לשיבה טובה. זה לא כאילו הוא עומד להדרס על ידי משאית ברגע שאתם יוצאים מהאולפן.''
''וגבי?'' שאלה סיגל. הקלפים שלה כבר היו פתוחים. לא היתה לה כל סיבה להסתיר את העובדה שלבטיה היחידים היו בין יובב לבין גבי.
''אה, גבי,'' נאנח השטן. הפעם לא הופיעו תמונות. קיר חדר האיפור נותר במקומו. ''זה קצת מצחיק, אבל גבי שייך בדיוק לאותו סוג של אנשים שמפיקי התוכנית קיוו לו כשהם ליהקו.'' עוד אנחה והפסקה מדודה היטב. ''שאלת את עצמך פעם איך זה שאף אחד מחמישה עשר המתמודדים לא אמר בשום שלב 'תודה, להתראות'? כבר היית במספיק דייטים - בליינד ואחרים - בשביל לדעת שזה נורא נדיר שיש 'קליק'. אפילו 'קליק' חד-צדדי הוא לא משהו כל כך נפוץ, על אחת כמה וכמה משהו שיחזיק מערכת יחסים לאורך חצי שנה בתנאי אי-ודאות קשים. אז בכל זאת, איך יתכן שחמישה עשר איש קיבלו את ה'קליק' הזה ברגע שהם ראו אותך, ונשארו איתו עונה שלמה? מה חשבת לעצמך? שאת איזשהי אלוהית שלא ניתן לעמוד בפניה? שגברים יתאהבו בכל מה שישימו מול העיניים שלהם? זה לא ככה. לא במציאות.''
הנאום היה ארוך ומטריד מספיק על מנת לגרום לידיה של סיגל לרעוד קלות בעצבנות. היא קמה בלי התרעה והחלה לפתוח את מגירות השידות השונות בחדר ההלבשה, בחיפוש אחר פריט שהשאירה שם לפני זמן כה רב, בתחילת העונה, והבטיחה לעצמה שלא לחזור אליו אלא במקרה חרום. נראה היה שמקרה חרום כזה אכן הגיע. בתחתית אחת המגרות היא מצאה את מבוקשה: חפיסת סיגריות. לצדה היה מצית פלסטיק מתוצרת 'ביק', ולא לקח לסיגל זמן רב להזכר כיצד מגיעים מנתוני פתיחה אלה למצב בו סיגריה מוצתת נמצאת בין שפתיה.
''אוקי,'' היא אמרה, ''אז מה משאיר את גבי במשחק?''
השטן צחק צחוק ארוך. ''את הבנת את זה בלי שאני אגיד כלום. מה שמשאיר אותו זו העובדה שזה משחק, והעובדה שהוא עוד לא ניצח בו. בני האדם מוזרים מהבחינה הזאת. אני לא כל כך מסכים עם היהודי הזה שאמר שהכל סמלים פאליים, כי אצל נשים זה חזק כמעט באותה מידה כמו אצל גברים: בני אדם הם חיה מאד תחרותית, זו פשוט הדרך שבה אתם מחווטים. אם יש משחק, אתם תתחרו בו ותנסו לנצח את כולם, אפילו אם זה לא מועיל לכלום. גבי נמצא כאן כי הוא רוצה לנצח.''
השטן העלה על פניו את חיוכו המנצח של אקי אבני. ''אל תביני אותי לא נכון. הוא חושב שהוא מאוהב בך. הוא לא מבין שהוא רק מאוהב בעצמו. הוא יצטרך להגיע לקו הגמר ולנצח, ורק אז הוא יבין שלמעשה אין לשניכם אפילו נושא אחד משותף לשיחה. אתם אמנם תעברו לגור ביחד, אם תבחרי בו, אבל מערכת היחסים לא תחזיק שבוע. אחרי חודש הוא כבר יתחיל להביא בחורות אחרות הביתה, ואחרי חודשיים, כשיימאס לך מהילדות שלו וממוסיקת הרוק שלהם, את תארזי את חפצייך ותחזרי הביתה, עוזבת את הדירה ששייכת לך הרבה יותר משהיא שייכת לו. זה עד כדי כך פשוט. אני, במקומך, לא הייתי אפילו מתלבט.''
סיגל כבר הספיקה לסיים את רוב הסיגריה. את הבְּדל היא מחצה על שולחן האיפור. ''לא עושים לך צדק,'' היא אמרה בחיוך חסר הומור, ''אתה צריך להשיג יחצ''ן טוב שישפר את התדמית שלך, אחרת תשאר תמיד בתפקיד האיש הרע.''
''ניסיתי לקחת את סלמן רושדי, ותראי מה קרה,'' ענה השטן. ''ותאמיני לי שזה לא היה הניסיון הראשון שלי.''
סיגל תלתה בשטן מבט ארוך ובוחן, ובסופו אמרה: ''אם מה שאתה אומר הוא נכון, אז באמת אין לי שום סיבה ללבטים. ובכל זאת, הייתי רוצה לשמוע למה בשביל הצדיקות אסור לי לבחור ביובב.''
''בוודאי שאת רוצה לשמוע את זה,'' חיוך מלא שיניים נפרש בין אוזניו של השטן. ''כל ההתערבות לא היתה שווה כלום אם לא היית מבינה בין מה למה את בוחרת. מצד אחד האופציה לאהבת אמת עם יובב, ומצד שני...''
השטן קם מרבצו. עכשיו היה תורו לפסוע ברחבי החדר, ובפעם הראשונה בשיחה נדמה היה שהוא בורר את מילותיו בקפידה. ''את זוכרת שאמרתי לך מקודם שאני מנצח הרבה בהתערבויות עם הבוס, אבל בדרך כלל הניצחונות שלי יוצאים בסופו של דבר לרעתי? גם התוכנית שלך, 'קחי אותי סיגל', היא לא יוצא דופן. אחרי שעמלתי קשה על מנת להעמיד על רגליה תוכנית שתגרוף את שיא הרייטינג, התברר לי ש'קחי אותי סיגל' היתה חלק מתוכנית-אב גדולה שהוא מנהל כבר הרבה זמן. זה נכון מה שאומרים עליו כאן באדמה: קשה להבין את צפונותיו.''
''בכל מקרה,'' המשיך השטן, ''הוא הגיע למסקנה שכל הסיפור של 'עם הספר' הוא עניין מיושן. מי כבר קורא היום ספרים? אם רוצים להשפיע על דעת הקהל היום, הדרך היחידה היא הטלויזיה. אם את רוצה למצוא את המקורות של תוכנית-האב הגדולה, תמצאי אותם במקום הבלתי צפוי ביותר: בערוץ הצחוק. מזה כבר כמה עונות ש'ביפ' משדרת תוכנית בשם 'דאבל דייט' עם דנה מודן ורועי לוי. בכל תוכנית הם מפגישים שני זוגות של אנשים שנראים, על פניהם של הדברים, מתאימים זה לזה. במהלך התוכנית עוקבת המצלמה אחרי מה שקורה בפגישה העיוורת בין השניים וביום של בילויים שבא אחריה. בסך הכל, בכל עונות הסדרה, אולי היה להם זוג אחד שיצא מזה. כל שאר הפגישות נגמרו באסון. אנשים חושבים שזה מצחיק.''
''זה תמיד מצחיק כשזה קורה למישהו אחר,'' אמרה סיגל.
''לתוכנית הזאת לא היתה יומרה לשום דבר חוץ מבידור זול,'' אמר השטן, ''אבל עם קצת עזרה מהבוס שם למעלה, יצא משם מסר חזק וברור אל הצופים: מה שחשוב בחיים זה לא כמה חשבון דיפרנציאלי אתה יודע וגם לא כמה אתה שרירי, אלא כמה אתה רגיש, פתוח ובוגר רגשית. מסתבר שאלה התכונות שיבטיחו לך למצוא בן/בת זוג כרצונך, וגם יעזרו בהתמודדויות עם רגעים קשים בחיים האמיתיים. ידע בחשבון דיפרנציאלי יעזור לך רק בבחינה אוניברסיטאית.''
סיגל הרימה את שתי גבותיה, הפעם במבט של התפעלות כנה. ''וכל זה יצא מערוץ הצחוק?''
''זה עוד כלום,'' אמר השטן. ''פתאום בא 'כוכב נולד', ואנשים הבינו שכשרון זה לא משהו שצריך להתבייש בו, ותקשורת טובה עם קהל שווה לא פחות מיופי חיצוני. אנשים התחילו להקשיב למסר הזה.'' השטן העביר את לשונו על שפתיו, '''קחי אותי סיגל' מתוכנן להיות הקש שישבור את גב הגמל. זה כבר לא תוכנית נידחת בערוץ הצחוק: זה שיא הפריים-טיים. ובשיא הפריים-טיים את צריכה לבחור. אם תבחרי בדוגמן, המסר יהיה ברור: יופי הוא כל מה שמשנה בחיים. תוכלי להסביר עד מחר שיש לו אופי טוב, שהוא בחור רגיש ושיש לו חוכמת חיים מזן נדיר. זה לא יעניין אף אחד, מכיוון שלבחור בדוגמן זו הבחירה הקלה. אבל אם תבחרי במישהו אחר - האדמה תרעד. אנשים פתאום יתחילו לשאול את עצמם: איך זה שהבחורה שהיתה יכולה לקחת איזה גבר שמתחשק לה העדיפה את העירוני הזה, ולא את הדוגמן השמימי. אחרי שהם עוקבים אחרי התוכנית כבר עונה שלמה, לפתע המוני אנשים בכל רחבי הארץ יתחילו לשאול את עצמם ברצינות: מה הוא הדבר שבאמת חשוב בחיים?''
''אתה צוחק.''
''בכלל לא,'' השיב השטן, '''קחי אותי סיגל' זה אפילו לא איפה שזה נגמר. זה ממשיך אחר כך עם 'מי רוצה להיות מיליונר?'. אם פעם שידרו בערוץ הראשון את 'מקבילית המוחות', וכל המדינה חשבה 'איזה מן אנשים הם המתמודדים האלה, שאין להם שום דבר טוב לעשות בחיים חוץ מלשנן עובדות?', ואחר כך בא 'מי רוצה להיות מיליונר?' והעביר לאנשים את המסר שזה לא בושה לדעת עובדות איזוטריות אם מחלקים בעבור הידע מספיק כסף, בעתיד הקרוב יתחילו להופיע תוכניות בהן אנשים ידגימו שלא מדובר בידיעת עובדות איזוטריות, אלא בהתעניינות בנושאים שאין להם נגיעה ליום יום, בהרמת הראש מעל למים. אנשים יתחילו להתחרות שוב בשביל ההכרה, ולא בשביל הכסף. פוליטיקאים ומנהיגי ציבור יהיו יוצאי חידונים טלויזיוניים במקום להיות אנשים בעלי עבר צבאי עשיר. שאלות כמו 'האם אתה בעל טוב?' ו'האם אתה אב מסור?' יהפכו להיות הרבה יותר קריטיות בהתמודדות על משרה ציבורית מאשר שיקולים של כסף ונטיות פוליטיות. התפתחות אישית וצבירת הבנה וידע יהפכו להיות הדברים החשובים בחיים, לא כסף וכוח. אנשים יתנהגו יותר כמו דמויות ב'מסע בין כוכבים' מאשר כמו בני אדם שאת מכירה היום.''
''אני לא מאמינה לך,'' אמרה סיגל. ''אני לא מאמינה לכל זה, בכלל.''
''אני לא מאשים אותך,'' הנהן השטן בכובד ראש. ''זה לא נשמע סביר במיוחד. מצד שני, גם האינטרנט לא נשמע סביר במיוחד עד שהמציאו אותו, ואף אחד לא היה מאמין לפני מאה שנה שאמצעי התחבורה המרכזי יהיה המכונית. והדבר הכי טוב הוא, שאת לא חייבת להאמין לזה. מספיק שתאמיני לצד הפשוט של המשוואה, למה שסיפרתי לך על יובב וגבי, בשביל להחליט את ההחלטות הנכונות. וגם לזה, את לא חייבת לקחת את המילה שלי. תתפסי כל אחד מהם לשיחה כשהמצלמות לא עליכם, ותראי מיד כמה אני צודק. עכשיו סיימי להתארגן וצאי לצילומים. את צריכה עוד לצמצם היום מארבעה לשניים.''
לא היה הבזק מסתורי של אור, גם לא ענן עשן שאפף אותו. אפילו לא נשמע 'פּאק' של אויר הממלא מקום ריק. רגע אחד השטן, בדמותו של אקי אבני, עמד שם מול עיניה, וברגע הבא היא היתה לגמרי לבד, עם הרבה דברים לחשוב עליהם ומעט זמן לפני שלב הצמצום הבא.
''נו?'' השמיע הקב''ה את קולו עוד לפני שהשטן הספיק להתקרב.
''אמרתי לה את מה שסיכמנו, ואחרי זה היא שלחה שניים הביתה ונשארה עם שניים, לפי תקנון התוכנית,'' דיווח השטן. שום דבר שהבוס לא ידע כבר, אבל חוקי הנימוס חייבו אותו לומר זאת, ואף להוסיף: ''יובב בפנים.''
''יובב עדיין בפנים,'' תיקן רואה לב וכליות. ''היא מתכוונת להשאיר אותנו במתח עד הרגע האחרון. אני רוצה אותך שם בסוף העונה, כשיוכרז הזוכה. כשתחזור תספר לי מי ניצח בהתערבות ביננו.''
''לא הייתי מחמיץ את זה בעבור שום הון שבעולם,'' ענה השטן בכנות.
תוכנית הגמר הגדול של 'קחי אותי סיגל' לא היתה שונה במתכונתה מן התוכניות האחרות. לאחר שכל אחד מהמתמודדים הנותרים בילה באינטימיות גדולה יותר מאי-פעם בעבר עם סיגל, סקר אקי אבני - אקי האמיתי הפעם - את מה שהתרחש, נתן לסיגל להעיר את הערותיה, נתן למתמודדים להעיר את הערותיהם ולהעריך את הערכותיהם.
תחושת המתח שבאויר היתה ניכרת בפני כולם, מלבד בסיגל עצמה. סיגל היתה טרודה בעניינים אחרים לגמרי, במחשבות אחרות לגמרי. ליבה פעם במהירות, אך לצוות התוכנית לא היה כל סיכוי לנחש מדוע.
הדו-קרב האחרון, שבו יוכרע סופית לכאן או לכאן מי ינצח, היה הדבר היחיד שמתכונתו שונתה: לא עוד קופסאות קטנות וחמודות עם לבבות ופתקים. סיגל תאלץ לעמוד מול שני המתחרים על ליבה ולומר בפה מלא ובאופן אישי במי בחרה.
דקות הצילום חלפו בעצלתיים, ונראה היה שעבר נצח עד שהגיעו לסוף המיוחל, אך אז זה קרה: סיגל ניצבה מול זוג המתמודדים הנותרים, אקי אבני עומד מאחור ומחזק את ידיה ואולפן מלא בצלמים, אנשי הקלטה, תאורנים ועוזרים מסוגים שונים סביבם, והיתה צריכה לומר, פעם אחת ולתמיד, במי היא בוחרת.
''הבחירה שלי,'' אמרה סיגל מול קהל המצלמות, ''האיש שהצליח לזכות בלבי...'' שאיפת אויר דרמטית אחרונה: ''הוא צור! בוא אלי צור!''
כללי הטקס, עליהם התאמנו שעות קודם לכן, קבעו שהמנצח מצטרף לסיגל ומכסה אותה בחיבוקים ונשיקות, כשברקע מחיאות כפיים וזיקוקים. היו עוד כללים רבים הנוגעים למה שמגיע אחר כך, ותוכננה עוד תוכנית שלמה מאוחר יותר, שתספר על הזוג המאושר ותתאר את דרכם של השניים מפגישתם ועד לשבוע שיספיקו לבלות אחרי הבחירה, אבל כל התיכנונים האלה היו צריכים לחכות, משום שצור לא רץ לעברה.
למעשה, צור לא זז כלל, וכשהעזה סיגל להסיר את מבטה ממנו, היא גילתה שאף אחד לא זז. אפילו הלפידים הבוערים נותרו כשלהבתם עומדת מלכת, כמו שלגון בצבע תפוז. כך זה מרגיש, חשבה סיגל לעצמה, להיות בתוך אחת מאותן שקופיות של עולם שקפא במקומו.
מאחוריה שמעה קול שהיה עשוי להיות צווחה אנושית, אך באותה מידה גם גייזר המשחרר קיטור. כשהסתובבה ראתה שהקול מגיע מכיוונו של אקי, או, לפחות, מהכיוון בו עמד אקי אבני קודם לכן.
פרט לסיגל עצמה, הוא היה הדבר היחיד שנע ביקום. עור פניו האדים. עיניו חזרו לצבע האדום הבוהק בו הפגין השטן את נוכחותו בפעם הראשונה, אלא שהפעם העיניים לא חזרו מיד לקדמותן, וסיגל ראתה שלא מדובר בצבע אדום סתם: דרך העיניים ניתן היה לראות אש בוערת באדום ובצהוב, כאילו פנים-ראשו של אקי הפך ללועו של הר געש.
זה לא היה הדבר היחיד שרמז על פעילות געשית. הגייזר ששמעה קודם, הבינה סיגל, היה שריקתם של אדי קיטור שהשתחררו מאוזניו של אקי ויצרו זוג עננים לבנים מימינו ומשמאלו, ממש כפי שהדבר קורה לדמויות כועסות בסרטים מצוירים.
יתכן שעצבנתי את האדם הלא נכון, היתה המחשבה הקוהרנטית היחידה שהצליחה סיגל לחשוב לעצמה באותו רגע.
אלא שאז נראה שהשטן מצליח לחזור ולהשתלט על עצמו. בניגוד לכל הגיון פיסיקלי, החלו זוג ענני הקיטור הלבנים לכנס את עצמם חזרה לתוך ראשו של אקי, ואפילו זרזיפי העשן הדקים שהסתננו מנחיריו עשו את דרכם בכיוון המנוגד. לרגע נראתה התמונה כאילו הזמן החליף את כיוונו: עיניו של אקי חזרו לקדמותן, עורו שב לגונו הטבעי, ולמעשה, כאשר הוא חייך שניה לאחר מכן את חיוך מיליון הדולר שלו, קשה היה לנחש שמאחורי עיניו ובין אוזניו נמצא השטן בכבודו ובעצמו.
''צור?!'' הוא אמר לסיגל כלא מאמין. אקי והיא המשיכו להיות הדברים היחידים בעלי יכולת תנועה ביקום כולו. כל השאר עמד קפוא במקומו.
''כן, צור,'' אמרה סיגל בבטחון מזוייף. ''יש לך משהו להגיד בנושא? אתה יכול לחזור עכשיו לבוס שלך ולומר לו שהוא ניצח בהתערבות. לא בחרתי ביובב.''
''תסבירי לי,'' אמר השטן בקולו החם של אקי אבני. ''הייתי משוכנע שכשצימצמת את גבי במעבר מארבעה מתמודדים לשנים המשחק כבר היה סגור. איך את יכולה לבחור בצור אחרי כל מה שסיפרתי לך?''
''מה סיפרת לי?'' ענתה סיגל. ''בסך הכל הסכמת עם ההרגשה האישית שלי, שצור הוא פרטנר מצוין לדירה. אתה ראית את הדירה הזאת? שישה איש יכולים לחיות בה בלי להפריע אחד לשני. לקחתי את העצה שלך, ודיברתי עם הגברים כשהמצלמות היו מכובות. שניהם מכירים את התוכנית: צור קיבל במתנה מגורים מרווחים לשנה בדירה חלומית; יובב קיבל חיים זוגיים איתי, שיתחילו אחרי שהעונה תסתיים. כשהצלם האחרון יעזוב, רק אז נוכל להתחיל לפתח מערכת יחסים אינטימית אמיתית. מכיוון שזה באמת מה שיובב ואני רוצים, לא היתה לאף אחד מאיתנו בעיה לחכות את השבוע.''
השטן הביט בה במבט נדהם: ''אבל למה? למה לקחת את הסיכון של לא לעבוד לפי התוכנית שהראיתי לך? היית יכולה להיות עם עתיד בטוח מכאן ועד הודעה חדשה!''
''בעצמך אמרת,'' אמרה סיגל. ''בני אדם הם עם תחרותי, גברים כמו נשים. לא באמת ציפית ליידע אותי שיש לי חלק בהתערבות נגד השטן, בלי שאני מיד אנסה לצאת ממנה מנצחת. נכון?''
''אבל מה עם העתיד שהראיתי לך? את איבדת אותו עכשיו, את יודעת. כל מה שתעשי הוא צעידה עיוורת לתוך עתיד אחר, בלתי ידוע.''
''מה הכיף בללכת לתוך עתיד שאתה כבר יודע אותו?'' חייכה סיגל. ''כל היופי הוא שתמיד אפשר לבחור, ולפעמים אפשר גם לבחור דברים שבכלל לא נמצאים על התפריט. אם לא הבנת את זה עדיין, אז אחרי כל אלפי השנים האלה, אתה עוד לא מבין בני אדם.''
מבטו הנדהם של השטן הפך לצחוק מתגלגל. ''יפה מאד!'' הוא קרא בקול. ''אז את חושבת שעבדת על כולם, אה? מצד אחד קיבלת את בחיר ליבך, ומצד שני הצגת לעולם כאילו לא בחרת ביפיוף. אבל את רק עבדת על עצמך. כמה שעות יעברו, את חושבת, לפני שהשקר שלך יחשף? לפני שצלמי הפפראצ'י יראו לעולם שאולי אמרת שאת בוחרת בצור, אבל למעשה את חיה עם יובב? לא עשית לעולם שום טובה.''
''החיים קשים,'' אמרה סיגל בשיוויון נפש. ''גם העולם יצטרך מתישהו ללמוד לבחור בכוחות עצמו. לא?''
והשטן, בפעם הראשונה מאז ומעולם, נותר ללא מלים.
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
נהדר
גל יום חמישי, 11/09/2003, שעה 10:37
|
|
|
 |
|
|
|
|
נפלא.
Boojie יום חמישי, 11/09/2003, שעה 13:51
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
נהניתי
הדסה יום חמישי, 11/09/2003, שעה 20:16
|
|
|
|
|
|
|
|
מקסים!
יעל יום חמישי, 11/09/2003, שעה 20:16
|
|
|
|
|
|
|
|
כיף
אריק יום שישי, 12/09/2003, שעה 11:56
|
|
|
|
|
|
|
|
מה קורה לכם
ירון יום שישי, 12/09/2003, שעה 17:54
(16 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
הסיפור
Rene יום ראשון, 14/09/2003, שעה 17:18
(6 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
מדהים!
מלי יום שלישי, 16/09/2003, שעה 6:33
|
|
|
|
|
|
|
|
(ללא כותרת)
גיילי יום חמישי, 18/09/2003, שעה 21:50
(3 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
