 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
24 שעות
ספרים / רון יניב
יום ראשון, 07/08/2005, שעה 10:00
'יממה' מאת י. קמין - ביקורת
|
|
אי אז במאה העשרים ושלוש, לאחר ''פרץ התלהבות מלחמתית'' שהחריב את רוב התרבות המוכרת לנו, חייהם של מאה עשרים וארבעה אלף אזרחי צפון אמריקה ששרדו את המלחמה מתנהלים בנוחות רבה. אנדרואידים מייצור ממשלתי עומדים לשירותו של כל אזרח, כל המכשירים והחפצים הביתיים הנם בעלי אינטליגנציה מלאכותית גבוהה וגישה חיובית, לעתים מתרפסת, מכונות פסיכיאטריות מוסמכות להעניק לכל נזקק מלוא החופן כדורים צבעוניים אם חלילה תשתלט עליו הרגשה לא נעימה, ואפילו למוניות הרחף יש הרשאה לנפק כדורים צבעוניים בשעת צורך.
ואולם עד מהרה מתברר כי השלווה, השקט והבטחון מסתירים ריקנות ואובדן, וכי יש מי שזומם לנצל את החלל הנפשי בלבה של האנושות למטרותיו שלו.
עלילת הספר מתארת מספר דמויות מפתח ואת קורותיהן במהלך יממה אחת – עשרים וארבע שעות גורליות המעמידות את הטבע האנושי למבחן נוסף. מוסקוביץ' היהודי (היחיד), עזרא השחור (היחיד), וירל הספרן (היחיד) ומאוריציו הפסיכי (לחלוטין לא היחיד), חוברים ומצטרפים לדירר האפרורי, ג'יבס האנדי, יסמין הטבחית ועוד כמה, במאמץ לפענח את הקנוניה שנרקמה בסתר. מישהו עתיד להירצח במהלך היממה, והקושרים מטילים את יהבם על תגובת השרשרת לרצח. אם לא די בזאת, הרי המושל הוא קל-דעת, הגנרל העומד בראש הפיקוד האסטרטגי להוט להכין את הטילים לשיגור, וראש השירות החשאי הוא גם המורה לאומנויות הלחימה (היחיד).
ספרו הראשון של קמין מצייר תמונת עולם מעניינת, מרתקת ומלאת הומור. לא מדובר רק במקרר המדבר, שואב האבק הממהר, המגשית המרחפת, המראה המתחנפת, מברשת השיניים העקשנית, מצלמת החיזוי החוצפנית או המדרגות החביבות, כי אם בשילובם יחדיו עם עוד הרבה מסוגם, וכולם מדיפים ריחות ססגוניים.
לעומת זאת, הספר סובל מפתיחה מייגעת. הסברים ארוכים גדושים בפרטים מועמסים על הקורא לאורך מספר פרקים, ורק בהמשך, עם התפתחות העלילה, משתנה הקצב לטובה. חוסר האחידות בא לידי ביטוי גם בהבדל בין הפתיחה, הרוויה בהומור כבד על גבול הפרודיה, לשאר הספר. אין בכך כל רע, כמובן, לו היתה זו כוונתו של קמין לכתוב פרודיה, אך כיוון שעיקרו של הספר משובץ בהומור דק ועדין, מושחז לפרקים, אין אלא להצטער על מינון היתר שהציף את הפתיחה.
בנוסף, תמונת העולם המעניינת מאבדת מעט מזוהרה בשל סתירות פנימיות הנובעות מאפשרות קיומו והתפתחותו של העולם המתואר. כך למשל, אם המילה גנרל ''היתה מתכון מהיר ללינץ''' ואם המהנדסים ש''נחשבו לכלילי השלמות'' עמלו על בנייתו מחדש של העולם ב''מתכונת נוחה יותר'' ומיקדו את משאביהם ב''דברים שחיוניים לקיום'', מדוע זה פותחו טילים והוקם צבא? ובל נשכח כי בחצי הכדור הדרומי ובאירופה כבר אין בני אדם, שלא להזכיר כי ''החיים הפכו לערך מקודש ואיש לא חשב לקחת חיי אדם.''
תוחלת חיים ארוכה – שלוש מאות שנים בעולם העתידי ששירטט קמין – מעמידה בפני המין האנושי אתגרים רבים. מצד אחד, ובאופטימיות רבה, פורש קמין את ההצלחות המרשימות – כיבוש המאדים, קפיצת מדרגה טכנולוגית המאפשרת האנשה של כל מכשיר וחפץ הסובב את האדם, ומעל לכל – יצור אנדים יעודיים לביצוע כל מטלה אנושית, החל משירות, דרך חינוך וכלה ברפואה. מנגד, נפרשים גם כשלונות קשים – ניכור משפחתי, כנופיות אלימות, ריק אמנותי ומעל הכל – כניעה מוחלטת לטיפולים תרופתיים. בעולם שיצר קמין טמון אחד היתרונות הגדולים של הספר, וזה המקום להצטער על כך שאין עוד תיאורים שלו. אשמח מאד לקרוא בעתיד ספרים נוספים באותו עולם. אשמח אף יותר עם הספרים הבאים יעברו עריכה והגהה קפדניים בהרבה.
עריכה קפדנית היתה עשויה לנכש ביטויים נמלצים שנועדו למצב את הספר במשלב גבוה, ואולם לא תמיד הם עומדים בזכות עצמם. כך למשל, תמהני אם אשה אשר ''עדיין סרוחה על המיטה, נוחרת בקולי קולות'', אכן ראויה להגדרה ''נמה בשלווה'' ב''שנת היופי המרוצה שלה''.
לצד הדמויות המעניינות המאכלסות את הספר (אם כי לא ברורה לי השאיפה לייחודיות קיומם של יהודי אחד, שחור אחד, בעל מחלבה אחד ספרן אחד בלבד), חסרות בו דוקא דמויות מייצגות של אותם מדענים שיצרו את העולם המופלא הנפרש לעינינו במהלך היממה. חבל, כיוון שפיתוחן של מרבית הדמויות, מניעיהן ומחשבותיהן, וההתפתחות העוברת עליהן במהלך ההתרחשויות הנו אחת הנקודות החזקות בספר. קמין מנצל עד תום את נקודת המבט היודעת-כל ומפיק ממנה את המקסימום האפשרי. עם זאת, שתיים מהדמויות סובלות מאפיון חסר וקלישאתי קמעה, והתהפוכות העוברות עליהן אינן משכנעות. למרבה הצער, תהפוכות אלו הן המאפשרות את פתרונה המוצלח של הקנוניה, וזאת בדרך תמוהה וחלקלקה יתר על המדה.
ספרו הראשון של י. (יעקב-קובי) קמין מציג עולם מעניין, מסקרן, טכנולוגי, ובו מכונות אנושיות ואנשים נכים בנפשם. פתיחתו אמנם מייגעת והגהתו לוקה בחסר, אך עדיין מעלותיו עולות על חסרונותיו.
יממה
מאת י. קמין
קדמת עדן הוצאה לאור, 2005
268 עמודים
יממה - פרק לדוגמה
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
דעה על רגל
מורמר יום שישי, 26/08/2005, שעה 3:18
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
 |
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
