 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
הטירוף כדרך חיים
ספרים / אבישי אדלר
שבת, 01/06/2002, שעה 11:57
על ספריו ויצירתו של קורט וונגוט
|
|
''שום דבר בספר הזה אינו אמת.
ועל פי ה'עשנשיש' (כזבים לא מזיקים) תחיו, והייתם אמיצים ונדיבים ובריאים ושמחים.''
ספרי בוקנון, א, ה
כך מתחילים ספרי בוקנון, הספרים המנחים את הדת הבוקוניסטית, וכך מתחיל גם הספר 'עריסת החתול' של קורט וונגוט, סופר מד''ב מזן אחר, שאינו כותב מדע-בדיוני טהור אלא מנסה להעביר מסר בעזרת שימוש בכלים של הז'אנר.
לספריו של וונגוט כמה מאפיינים נפוצים: שנאת מלחמות, הליכה נגד מוסכמות וגם לא מעט שגעון ומזל כגורמים המקדמים את העלילה. כפי שכתב באחד מספריו: ''שני הגורמים העיקריים המניעים את העולם הם זמן ומזל''.
ואלה תולדות
ברוב ספריו של וונגוט בולטת ציניות חריפה כלפי החיים המודרניים ובכלל, כמו גם התייחסות לכסילותו של הפרט ו/או המין האנושי כולו. נתן להשוות את יצירותיו, במישור זה, ל'מלכוד 22' של ג'וזף הלר. כדי להבין את גישתו זו לחיים יש להכיר מעט מקורותיו של הסופר.
שמו המלא הינו קורט וונגוט הבן (Kurt Vonnegut, Jr.) והוא נולד באינדיאנפוליס ב- 1922, שם למד ביוכימיה והחל לכתוב לעיתון האוניברסיטה. את ספרו 'עריסת החתול' הגיש כעבודת דוקטורט. הוא התגייס לחיל האויר האמריקאי ונלחם במלחמת העולם השניה. במהלך המלחמה נפל בשבי הגרמנים והיה מניצולי ההתקפה המאסיבית של בעלות הברית על דרזדן. בשנה זו, שהיתה אחת הגרועות בחייו, התאבדה אמו בעזרת כדורי שינה.
לאחר המלחמה עבד וונגוט ולמד עוד. הוא נישא לחברתו מילדות ונולדו להם שלושה ילדים. לאחר שאחותו ובעלה נהרגו (בהפרש של יום בלבד), אימץ וונגוט את שלושת ילדיהם. בהמשך התגרש מאשתו (לאחר 34 שנות נישואין), נישא לאחרת ולאחר עוד עשרים שנה התגרש גם ממנה.
במקביל ביסס את מעמדו כסופר של סיפורים קצרים, עד שהפך, בשנות השישים העליזות, למעין גורו של סטודנטים, שהיו עיקר קוראיו. או אז החל להוציא נובלות רבות.
חייו עברו טלטלות מרובות, כולל נסיון התאבדות כושל. גישתו מתומצתת בספרו 'הסירנות של טיטאן': ''אני קרבן של שרשרת תאונות, כמו כולנו''. הוא משתמש בכמויות נדיבות של סאטירה מתובלת בהומור שחור בכתיבתו, ולא מנסה להסתיר את רגשותיו ומחשבותיו גם (ובעיקר) על נושאים שנויים במחלוקת, תוך שהוא מצליח לזלזל בעולם, בבני האדם ואף בעצמו.
קורט וונגוט
''מלחמת העולם השניה'' או ''נסיונה הכושל השני של התרבות המערבית לאבד עצמה לדעת''
המתקפה על דרזדן, לה היה וונגוט עד בעודו שבוי בידי הגרמנים, היתה קשה כמעט כמו הטלת פצצת האטום על הירושימה. היא החריבה את העיר לחלוטין ומניין ההרוגים הגיע לכ-135 אלף אזרחים. הטראומה כתוצאה מהשבי ומההפגזות גרמה לוונגוט לשנאת מלחמות ולציניות רבה בכל הקשור לגדולתו, כביכול, של המין האנושי. הוא כתב שני ספרים בעקבות מלחמה זו: 'בית מטבחיים 5' ו'אמא לילה'. מאוחר יותר כתב את 'הוקוס פוקוס', המתרחש, אמנם, לאחר מלחמת ויאטנם, אך הנו בעל מסר דומה.
גיבורו של 'בית מטבחיים 5' הוא בילי פילגרים, אופטומטריסט מסכן שנקלע למלחמה השבוי, בדומה לוונגוט, בדרזדן בזמן המתקפה (ואכן, בילי פוגש שם בוונגוט עצמו). הספר מתאר את מלחמת העולם השניה דרך עיניו של אדם שהיה שם – יהיה שמו בילי או קורט.
'אמא לילה' זכה לגרסה קולנועית העוקבת כמעט במדויק אחר הספר. העלילה עוסקת באמריקאי החי בגרמניה ומצטייר כבוגד בעיני מכריו, ואז, לפתע, נראה כי הוא למעשה פטריוט. נשאלת השאלה - האמנם? ולמה זה משנה בכלל? ספר זה אינו משתמש במד''ב, אך מומלץ לקרוא אותו כדי לקבל פרספקטיבה על ספריו האחרים של וונגוט. עיקר הספר אינו מתחבט בשאלה האם גיבורו, הוורד וי. קמפבל הבן (שמו של העורך לשעבר של 'אסטאונדינג סיינס פיקשן', אגב) הנו אמנם בוגד במולדתו, אלא מתמקד באובדן אשתו ובפנים המגוחכות עד כאב של המלחמה והגזענות.
''אין שום סיבה שהטוב לא ינצח את הרע. הכל שאלה של ארגון.
אם יש מלאכים בשמיים, אני מקווה שהם מאורגנים בדומה למאפיה.''
קורט וונגוט
מסע בזמן - למה לא?
קורט וונגוט סרב מאז ומעולם להיות מסווג כסופר מדע בדיוני, אך למרות זאת המסע בזמן אפשרי ומופיע בחלק גדול מספריו. עם זאת, בדרך כלל לא מדובר במסע בזמן בסגנון ה. ג'. וולס. ב'בית מטבחיים 5', למשל, בילי פילגרים נע ונד בזמן דרך חייו. הוא מבלה בשבי של יצורים מכוכב טראלפאמאדור, עובר דרך מותו, חוזר למלחמת העולם השנייה ובכלל עובר את חייו שלא כסדרם. עם זאת הוא יודע כי לא יוכל לשנות דבר מעברו או עתידו (בדומה לתפיסה המופיעה ב'12 קופים'). חוטפיו של בילי, בני הגזע הטראלפאמאדורי, ניחנו גם הם בראיית זמן לא לינארית, אך העול בו הם נושאים כבד יותר - הם יודעים כי הם יהרסו בטעות את היקום וכי הדבר בלתי נמנע!
בספר 'רעידת זמן' נראה כי היקום החליט להתכווץ מעט, דבר הגורם לכולם לחיות עשר שנים מחייהם שוב ללא אפשרות לשנות דבר. גיבור הספר (ולא רק ספר זה – ראו בהמשך), קילגור טראוט, מסכם את החוויה בספרו עשעט''א (ובלשון העם: ''עשר שנים על טייס אוטומטי''): ''אם מישהו יקר לך מת בעבר, הוא ימות גם בהרצה החוזרת, ולא תוכל לעשות דבר כדי להצילו''. במקרה זה ברור כי העניין אינו בהרצה החוזרת עצמה, אם כי בהתמודדותה (או אי-התמודדותה) של האנושות כולה עם חזרתו של הרצון החופשי לאחר עשר שנות היעדרות.
'הסירנות של טיטאן' הנו מעין אודיסיאה מודרנית, בה עוברת משפחה אחת תלאות מרובות בעוד האדם הנראה כשולט בעלילה לכוד בתופעה אסטרונומית המפזרת אותו על פני כל מערכת השמש אך נותנת לו את היכולת לראות את הזמן עצמו כמקשה אחת.
ב'גלפגוס' הגה וונגוט שיטה אחרת למעין מסע בזמן. המספר הינו ליאון, בנו של קילגור טראוט, והוא מלווה את שארית הגזע האנושי במשך מיליון שנות אבולוציה ללא קושי מיוחד, שכן הוא רוח-רפאים.
עולמו המופלא של קורט וונגוט
כמעט כל הספרים מצויים בתוך אותו עולם שיצר הסופר - עולם כה דומה לשלנו עד כי הסופר עצמו מופיע בספריו (נראה כי גם חלק משאר הגיבורים הם הסופר עצמו), אך הנו מעוות בדרכים שונות, פנטסטיות או מד''ביות.
בילי פילגרים מ'בית מטבחיים 5' מזכיר בשיחה את הבוגד הוורד וי. קמפבל, גיבורו של 'אמא לילה', ואילו ראבו קארקבקיאן, גיבור 'זקן כחול', היה במקור דמות משנה קטנה ב'ארוחת בוקר של אלופים'. היצורים מכוכב טראלפאמאדור מופיעים כמעט תמיד כגזע אקסצנטרי העושה באנושות ככל העולה על רוחו. לבד מחטיפתם של בילי פילגרים ועוד כוכבת קולנוע, הם מככבים ב'הוקוס פוקוס', בסיפור קצר שעיקרו הוא נסיון ליצור חיידק עמיד דיו שיוכל לטייל בחלל. תהליך היצור הוא הדבקת אנשים בחיידקים והכנסת רעיונות מגוחכים לראשם, כגון רצון להלחם על טריטוריות, כאשר במלחמות מתפתחים עוד חיידקים ובסוף רק החזקים שורדים.
שיא פעולתם של יצורים אלה, בכל הנוגע לאנושות, הנו כוונון כל התפתחות החיים על כדור הארץ וצמיחת התרבויות, כך שהתוצר הסופי של כל ההסטוריה הנו פיסת מתכת המהווה חלק חילוף לחייזר שחלליתו נתקעה במערכת השמש לפני חמישים אלף שנים. הרי לכם התשובה לשאלת החיים, היקום והכל.
וונגוט מכניס את חוויותיו לתוך העלילות שלו, וחלק מספריו הם אוטוביוגפיים ביותר. פרטים רבים בחייהם של גיבוריו לקוחים ישירות מחייו שלו ומחייהם של הקרובים אליו. משום כך נמצא ברבים מספריו בנים להורים שהתאבדו (בעקבות מות אמו), כמו גם את מלחמת העולם השניה. פרט אוטוביוגרפי מוכר נוסף לקוח מ'עריסת החתול': אמונה בוקוניסטית האומרת כי בני זוג מתאימים מאד ימותו בהפרש של שבוע או פחות. אחותו של וונגוט, כאמור, מתה מסרטן יום לאחר שבעלה מת בתאונת רכבת.
ב'רעידת זמן', שיצא ב-2001, כשוונגוט כמעט והגיע לשנתו השמונים, הוא הודה כי דמויות רבות בספריו מזכירות חברים ובני משפחה, וכי הספר עצמו הנו למעשה אוטוביוגרפיה מסכמת של חייו.
קילגור טראוט
סופר המד''ב קילגור טראוט הוא הדמות המוזכרת ביותר בעולמו הבדיוני של קורט וונגוט. למרות היותו דמות דמיונית, הרי שהוא בעל עומק וחיים משל עצמו. למעשה, הוא הוציא ''בעצמו'' ספר בעולמנו האמיתי, 'Venus on the Half-Shell', ספר שבהחלט לא נכתב על ידי קורט וונגוט.
טראוט הופיע לראשונה ב'יברך אותך אלוהים, אדון רוזווטר', הוזכר ב'בית מטבחיים 5' והפך לגיבור ראשי ב'ארוחת בוקר של אלופים' וב'רעידת זמן'. כמו כן הוא מוזכר ב'ציפור כלא' וב'הוקוס פוקוס'. בנו המת של טראוט, ליאון, הנו המספר של 'גלאפאגוס', ורוחו של קילגור מופיעה שם לרגע, בפתחה של המנהרה לעולם הבא.
יש רק הסבר טוב אחד לעומק שניתן לדמות זו: היא ההאגו החלופי של הסופר עצמו.
קילגור טראוט מבוגר מקורט וונגוט (הוא נולד ב-1907). בתמונותיו הוא דומה לישו מזדקן ומבוהל שגזר דינו, מוות בצליבה, הומר במאסר עולם. תיאור זה מסמל טירוף וגאוניות גם יחד.
טראוט חי כמנודה. החברה התנכרה לו, כמו גם בנו היחיד. ידוע כי התחתן 3 פעמים, אך הוא לא החזיק מעמד עם אף אחת מנשותיו.
הוא סופר פורה מאד - נכון לשנת 1974 כתב טראוט 117 ספרים בכריכה רכה ומעל 2000 סיפורים קצרים. לאחר שאלה האחרונים הפסיקו לעניין את הקוראים, המשיך טראוט לכתוב סיפור אחד כל שלושה ימים, אך במקום לנסות למכור את פרי עטו הוא העדיף להשליכו מיד לפח.
בעלילותיו של וונגוט מתגלים סיפורי טראוט תמיד בצירוף לפורנוגרפיה קשה: בעיתון פורנוגרפי ('ביריות שחורות' ב'הוקוס פוקוס') או בחנות של עיתונים כאלה ('יברך אותך אלוהים, אדון רוזווטר' ו'בית מטבחיים 5'). ''הקשר בין המד''ב של טראוט למין מובהק משום ששני הדברים הנם הזיות על עולם מסביר-פנים במידה שלא תתכן'' (מתוך 'אדון רוזווטר').
לרוב מוגדר טראוט כסופר המד''ב הגדול מכולם, למרות שלא הופיע בכנסים וכמעט אף אחד לא הכיר אותו (ב'גלפגוס' פגש בנו, בכל ימי חייו, רק אדם אחד שהכיר אותו וקרא את סיפוריו, וגם הוא עצמו פוגש לראשונה מישהו שקרא משהו מספריו רק לאחר גיל 70). מאחר ויצירתו לא הספיקה לפרנסתו, עבד טראוט בעבודות שונות ומשונות: פקיד-מלאי במרכז להמרת בולים מסחריים בהיאניס, למשל. בגיל מתקדם אף הדרדר כמעט לרמתו של חסר-בית. רק לאחר שזכה להגיע לגיל מופלג, מעל 80, הפך טראוט למצילו של העולם כולו ולגיבור נערץ.
ב'רעידת זמן' חיה כל האנושות את אותן עשר שנים בפעם השניה. בתום תקופה זו איבדו בני האדם את היכולת להפעיל את רצונם החופשי - למעט קילגור טראוט. מנהגו לכתוב סיפורים הוציא אותו מ'האדישות שלאחר הרעידה' שפקדה את העולם. הרצון החופשי חזר לשלוט בדיוק בזמן בו הוא כתב סיפור, והוא פשוט היה חייב להמשיכו. כך היה הוא הראשון להבין כי הרצון החופשי חזר לפעול, ממש כמו חלק מסיפוריו. אז פרץ טראוט לעולם בסיסמה: ''הייתם חולים, עכשיו הבראתם ויש עבודה לעשות'', ועזר לכולם לקבל מחדש את היכולת המופלאה של הרצון החופשי.
בכך חתם קורט וונגוט את יצירתו דוקא בתקוה לרוח האנושית, כשניסה לתת לעצמו (או לכפילו) צביון של גבורה.
ארוחת בוקר של כלב
רוב סיפוריו של קילגור טראוט מוזכרים, בספרי וונגוט, רק בקווי עלילתם העיקריים. מטרתם היא הדגשת חלקים בעלילת הספר, כמו גם העברת משהו מהשקפתו של הסופר על המתרחש.
הנוסחה האהובה על טראוט היא תיאור חברה מתועבת ומסואבת בתכלית, לא רחוקה מן החברה שלו, ולאחר מכן, לקראת סוף הסיפור, הצעת דרכים בהן ניתן לתקנה.
בסיפור המוזכר ב'אדון רוזווטר' מתוארת מדינה ובראשה עריץ, הוא גיבור הסיפור. הבעיה: העריץ מנהל מלחמת חורמה בריחות רעים מכל הסוגים המופצים ברחבי הארץ. לבסוף נמצא פתרון כולל לבעיה, לא באמצעות כימיקל או אמצעי טכני כלשהו, כי אם באופן הפשוט ביותר: הרי הגיבור הוא דיקטטור – כל שעליו לעשות הוא לחסל את כל האפים!
דוגמה נוספת לסיפור קצר של קילגור טראוט הנה 'ארוחת בוקר של כלב':
מדען בלגי ידוע מבין כי המוח האנושי אינו איבר מתוחכם כל-כך - הוא בעצם גוש של חומר אורגני, לא יותר מארוחת בוקר של כלב. אם כך, מהיכן באות תגליות גדולות לעולם? המדען משער כי במוחם של גאונים קיים משדר המקבל מסרים ההופכים אדם לגאון בתחומו.
הוא פותח במבצע חשאי חסר תקדים, באופן פרטי, ללא ידיעת מעסיקיו. לאחר שאסף וחקר מוחות של נפטרים רבים, הוא מוצא גופיף צהוב בגודל של גרגר אורז במוחם של כל הגאונים. זו, כמובן, התגלית החשובה ביותר בתולדות האנושות: מישהו מכוון את התפתחותנו! הוא מסיים את יום עבודתו כשהוא בטוח בזכיתו בפרס נובל על התגלית.
ערב לאחר מכן הוא קופץ מתחת לגלגליה של מכונית נוסעת בחניון התת-קרקעי שבמקום עבודתו. הוא מבין כי לעולם לא יוכל לקבל את הפרס. אם המוח האנושי אינו יותר מארוחת הבוקר של כלב, הרי שתגליתו אינה שלו ממש - היא הגיעה למוחו דרך אותו גופיף צהוב...
ספרים רבותי, ספרים
סגנון הכתיבה של קורט וונגוט התגבש עם השנים והוא ברור ויחודי מאד. העלילה לא נפרשת באופן רציף אלא, לרוב, כאוסף זכרונות. באופן זה יודע הקורא כבר בשלבים המוקדמים מה יהיה סוף הסיפור, אך וונגוט יודע להפתיע בדרך בה הוא מגיע לשם, בדומה למקרה הקולנועי של 'ספרות זולה'. כך הוא מספר, למשל, על מטמורפוזה של בני הגזע האנושי ליצורים דמויי פינגווינים, דבר הנראה נורא בתחילה, אך לאט לאט הופך למשהו טבעי למדי, אולי אפילו רעיון לא רע.
רוב סיפוריו מתוארים בגוף ראשון בזמן עבר, כלומר - לא בזמן האירועים אלא לאחר שהמספר כבר חווה אותם, העביר אותם שוב בראשו, השווה אותם לאירועים אחרים בחייו ורק אז העלה אותם על הנייר. הרבה פעמים יש בכך מעין רמז לבאות, חוסר תמימות הנוגע לעתיד.
וונגוט הנו אף אשף השימוש במדיום הנייר עד קצה גבול היכולת ('הסיפור שאינו נגמר', בו הספר הפיסי עצמו מעוצב בדומה לספר המתואר בסיפור, מזכיר במקצת את סגנונו). הוא משתמש בהעברת עמודים במקום הנכון לשמירה על מתח, מוסיף ציורים הקשורים לעלילה ומושכים את העין בצורה מחוכמת, ובספר 'הוקוס פוקוס' נעשה שימוש בקווי הפרדה כדי לסמן מעבר של ''פתקים'' (בפתיחה לספר נאמר שגיבורו כתב אותו על פיסות נייר רבות, קטנות וגדולות כאחד), כך שכל רעיון מוגבל להתפתחות על שטח של חצי עמוד בלבד.
''אני חושש שהסוד האפל ביותר של הארץ הזאת הוא שרבים מאזרחיה חושבים שהם שייכים לציויליזציה גבוהה הרבה יותר במקום אחר.
...הלך נפש זה מאפשר לרבים מאיתנו לשקר ולרמות ולגנוב משאר האזרחים, למכור לנו זבל ורעלים ממכרים ובידור זול. מהם שאר האזרחים, אחרי הכל, אם לא ילידים תת-אנושיים?''
זקן כחול
קרח 9 ועתיד האנושות
לקראת סיום מתאים לנסות ולהבין מה חוזה וונגוט לגבי המשך קיומה של האנושות. ברור לו כי טיפשותנו הרבה תגרום לשינוי כלשהו בדרך החיים שלנו. גישה זו ניטעה בסופר לאחר מלחמת העולם השניה וקיבלה חיזוקים רבים ממלחמת ויאטנם וממקרי רצח עם רבים (כמו זה של הארמנים בתורכיה בתחילת המאה, המוזכר ב'זקן כחול').
האדם אינו יצור המחבב שינויים חדים, וכך, מן הסתם, כל שינוי יראה לנו רע. אך יש רע יותר ורע פחות.
בשינוי בצורתו הפסימיסטית ביותר אנו נתקלים ב'עריסת החתול', שם מדען מטורף, ממפתחי פצצת האטום, ממציא צורת התגבשות חדשה למים: קרח תשע (מכאן שם הלהקה הישראלית). חומר זה מפשיר בטמפרטורה גבוהה למדי (מעל טמפרטורת החדר) וגורם לכל מים רגילים להתגבש כמוהו. בסוף הספר קופאים כל האוקיינוסים, מה שגורם לנזק אקולוגי אדיר. בנוסף על כך, כל אדם הנוגע בשפתיו בקרח 9 קופא מיד למוות.
ב''גלאפאגוס' העתיד בהיר מעט יותר. אוכלוסיית האדם נעלמת כמעט לגמרי לאחר הופעתו של חיידק האוכל ביציות בעודן בשחלות, ורק קבוצה קטנה מצליחה לשרוד עקב צירוף מקרים ממוזל ביותר, כמו גם טיפשותם של אנשים רבים. הקבוצה הופכת, לאחר מליון שנות אבולוציה, למעין פינגוינים שהצליחו לאבד את הנכס המיותר וההפכפך ביותר של האדם - מוחו הגדול מדי.
נראה שרמת ה''אופטימיות'' הגבוהה ביותר אליה הצליח וונגוט להגיע מופיעה בעולם של 'הסירנות של טיטאן' ושל הסיפור הקצר והמשובח 'הריסון ברג'רון', עולם שפותח עוד יותר בסרט שנעשה על פי הסיפור. בני האדם מבינים כי תחרות רבה מדי וחוסר שוויון הזדמנויות הם הגורמים לחוסר האושר, ועל כן הם שואפים לשוויון רב ככל האפשר ובדרכים הקיצוניות ביותר: אנשים חזקים נושאים משקולות, נשים יפות שמות מסכות מכוערות על פניהן, בתי-הספר לא מלמדים מעל למינימום נמוך מאד (למרבה הצער, רעיון זה אינו מדע בדיוני כלל ועיקר בימינו) וכל צורת התבלטות נדחית על ידי ההמון הזועם או החוקה. עתיד זה לא נראה לנו כורוד, אך האנשים החיים בו מקבלים את ההגבלות בשמחה. הם מאושרים ושמחים בחלקם, והמלחמה אינה אפשרית כלל. אולי אין זה עתיד רע כל-כך – או שמא?
מעין אפילוג
לשם סיכום יובא כאן קטע מתוך 'יברך אותך אלוהים, אדון רוזווטר''. ידברו המילים בעד עצמן, מאחר והן רלוונטיות כיום כשם שהיו ביום בו נכתבו. זהו קטע מנאומו של הסנאטור ליסטר איימס רוזווטר ללשכת הסנאט:
''אני רוצה לדבר על הקיסר אוקטאביאנוס, הידוע בשם אוגוסטוס. האדם ההומאני הזה, והוא באמת היה הומאני, במובן העמוק ביותר של המלה, החל לשלוט באימפריה הרומית בתקופת הדרדרות הדומה להפליא לתקופה שלנו. ניאוף, גירושין, אלכוהוליזם, מתירנות, הומוסקסואליות, פורנוגראפיה, הפלות, שוחד, רצח, סחיטת-שכר, עבריינות-נוער, פחדנות, אתאיזם, עושק, הוצאת-דיבה וגנבות היו אז בשיא האפנה. רומי היתה גן-עדן לגאנגסטרים, לסוטים למיניהם ולפועלים עצלנים, ממש כמו אמריקה כיום. כמו באמריקה כיום, כוחות החוק והסדר הותקפו בראש-חוצות בידי האספסוף. הילדים היו לא ממושמעים, חסרי כבוד להוריהם ולארצם, ואף אשה הגונה לא יכלה ללכת ברחוב בבטחון, אפילו בצהרי-היום! זרים ערמומיים, רמאים ומשחדים, החלו עולים בכל מקום. תחת רגליהם של חלפני הכספים בעיר הגדולה נרמסו האיכרים ההגונים, עמוד-השדרה של הצבא הרומי והנפש הרומית.
''מה ניתן היה לעשות? ובכן, ליברלים מטומטמים היו גם אז, כפי שיש ליבראלים סתומים היום, והם אמרו מה שליבראלים אומרים תמיד לאחר שהביאו אומה גדולה למצב כזה של העדר-חוק, רדיפת-מותרות ובליל-לשונות: ''מעולם לא היה מצבנו טוב יותר! ראו איזה חופש! ראו איזה שוויון! ראו איך סולקה הצביעות המינית! פעם הפכו אנשים למתוסבכים לגמרי כשרק חשבו על אונס או על ניאוף. כעת הם יכולים לעשות את שני הדברים האלה בחדווה!
''ומה אמרו השמרנים האיומים, שחורי-הנפש ושונאי התענוגות באותם ימים מאושרים? נו, מהם לא נשארו הרבה. הם מתו בזה אחר זה בשיבה שהושמה ללעג, וילדיהם הוסתו נגדם על-ידי הליבראלים, על-ידי הספקים של אור ירח ושמש מלאכותיים, על-ידי החשפנים הפוליטיים בפרוטה, על-ידי האנשים שאהבו את כולם, גם את הבארבארים, ואנשים שאהבו את הבארבארים כל-כך שרצו לפתוח את כל השערים, לאלץ את החיילים להניח את נשקים, ולהכניס את הבארבארים לרומי!
''ואל רומי הזאת חזר הקיסר אוגוסטוס מן המלחמה, לאחר שהכניע את זוג מטורפי-המין אנטיניוס וקליאופטרה בקרב הימי הגדול באקטיום.
אני חושב שאין צורך להעלות כאן את הדברים שחשב אוגוסטוס כשסקר את רומי הזו, בה היה אמור למשול. הבה נכריז רגע דומיה, וכל אחד יחשוב מה שהוא רוצה על הצרות של ימינו.''
''ואילו שיטות נקט אוגוסטוס קיסר כדי להשליט סדר בביתו? הוא עשה משהו שלעתים כה קרובות אומרים לנו שאסור לעולם לעשות, משהו שאומרים לנו שלעולם לא יפעל: הוא הפך את המוסר לחוק כתוב, וכפה את החוקים הבלתי-אכיפים האלה בעזרת כוחות משטרה אכזריים וחמורי-פנים. הוא קבע שהתנהגות חזירית היא בלתי-חוקית. אתם שומעים? החזירות נעשתה בלתי-חוקית!
רומאים שנתפסו בהתנהגות חזירית נתלו באגודליהם, הושלכו לבארות, ניתנו טרף לשיני אריות ועברו עוד כמה חוויות שנועדו לעורר בהם את הרצון להתנהג בצורה הגונה ואחראית יותר. האם זה הצליח? אתם יכולים לשים את ראשכם שזה הצליח! החזירים נעלמו, כבדרך נס!
ואיך אנחנו מכנים את התקופה שבאה לאחר הדיכוי הזה, שהיום אין להעלות אותו על הדעת? לא פחות ולא יותר, אחים ורעים, מאשר ''תור הזהב של רומי.''
נספח - סרטים המבוססים על יצירותיו של קורט וונגוט
ספריו של וונגוט מתבססים על צורת כתיבה מתחכמת, שנינויות והברות ספרותיות, אך הם מכילים מעט מאד חומרים קולנועיים. על כן מספר הסרטים המבוססים על יצירותיו מועט:
אמא לילה - עיבוד נאמן מאד למקור הספרותי העוסק בשדרן הרדיו שבגד במולדתו, אבל למרות זאת לא מצליח לעבור בשלום למסך הגדול. עם שריל לי (לורה פלמר מ'טווין פיקס', המפגינה משחק לא משובח במיוחד) וניק נולטה.
בית מטבחיים חמש - על פי הספר הנושא את אותו שם, בבימויו של ג'ורג' רוי היל. הסרט נאמן למדי למקור.
הריסון ברג'רון - עיבוד קולנועי זה משנה לחלוטין את הסיפור הקצר, אך מצליח לשלבו בצורה מצוינת בעולם שלאחר מתקפת המאדימאים, זה המתואר ב'הסירנות של טיטאן'. זהו עולם בו משתדלים בני האדם להיות שווים בכל מחיר. בכיכובו של שון אוסטין (סם מ'שר הטבעות').
ארוחת בוקר של אלופים - מבוסס על הספר בעל אותו שם. מה קורה כשקילגור טראוט פוגש איש עסקים מצליח אך לא יציב? הסרט אינו מוצלח ביותר - הוא מאבד הרבה מעוצמתו של הספר. עם ברוס ויליס, אלברט פיני וניק נולטה.
סלאפסטיק - עם ג'רי לואיס ומדלין קאהן. עיבוד לא מוצלח במיוחד לספרו של וונגוט.
ברוכים הבאים אל בית הקוף - סדרת טלויזיה על פי כמה מסיפוריו הקצרים של וונגוט.
קורט וונגוט - האתר הרשמי
קילגור טראוט
אוסף המד''ב של קילגור טראוט - סיפורים קצרים
עוד על וונגוט
קופסת הטבק מבגומבו - ביקורת
האריסון ברג'רון - הסיפור הקצר
הסירנות של טיטאן
עריסת החתול
קרח תשע - הלהקה
אמא לילה - הסרט
הריסון ברג'רון - הסרט
ארוחת בוקר של אלופים - הסרט
סלאפסטיק - הסרט
ברוכים הבאים אל בית הקוף - סדרת טלויזיה
בית מטבחיים חמש - הסרט
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
אח, איזו כתבה! (חדש)
אסטרו-נעמי מנומנת קלות שבת, 01/06/2002, שעה 12:54
נהניתי להפליא מהסקירה של אבישי כשעוד הייתה הרצאה בתא הטכניוני, ולקרוא אותה שוב זה פשוט כיף.
אבישי, כה לחי!
עכשיו אנחנו רוצים את שאר ההרצאות שלך.
|
|
|
|
|
אח, איזו כתבה! (חדש)
sheril יום שני, 03/06/2002, שעה 20:16
בתשובה לאסטרו-נעמי מנומנת קלות
אכן אחלה כתבה, אבל ההרצאה היתה אפילו עוד יותר טובה, והפסיד כל מי שלא היה.
אכן גם בהרצאה עצמה הפליא אבישי עוד יותר מהציפיות שגם כך היו מספיק גבוהות, והרשים אותי בפרט ואני מתארת לעצמי שגם את כלל הנוכחים.
אז לכל מי שלא היה, שיקרא את הסקירה, גם אם לא תשתווה להרצאה
גם מסקירה זו יוכל להתרשם ולהנות.
בתקווה שיהיו עוד הרצאות כאלה מעניינות בעתיד...
|
|
|
|
|
כתבה מצוינת (חדש)
עידו שבת, 01/06/2002, שעה 13:48
על אחד מסופרי המד''ב החשובים היותר שמתעלמים ממנו בדרך כלל.
|
|
|
|
|
ספרו של קילגור טראוט (חדש)
אלי שבת, 01/06/2002, שעה 13:53
Venus on the Half-Shelf כן יצא לאור בעולם האמיתי . אלא שמחברו לא היה וונגוט אלא פיליפ חוזה פארמר. הנ''ל שילב את טראוט ביחד עם גיבורים ידועים אחרים כמו שרלוק הולמס וטרזן ביקום הדמיוני שלו של ''משפחת וולד-ניוטון''.
וונגוט כנראה לא השתולל משמחה בגלל הספר הזה .
בכל אופן יש טענות שאישיותו של טראוט אכן מבוססת על סופר מד''ב אמיתי ,תאודור סטרג'ן .
|
|
|
|
|
לי דווקא היה רושם (חדש)
עידו שבת, 01/06/2002, שעה 21:48
בתשובה לאלי
שהוא מבוסס על וונגוט עצמו, מעין פרודיה עצמית של הסופר.
|
|
|
|
|
טריוויה (חדש)
אלי שבת, 01/06/2002, שעה 23:07
ההופעה הפומבית הראשונה של הסופר אתגר קרת, הייתה בתוכנית הראשונה של ''מקבילית המוחות '' , סדרה של ערוץ הטלוויזיה היחיד אז שבה התמודדו המשתתפים עם סדרת שאלות לגבי נושא מסויים שבוא הם היו מומחים.
הנושא שבו הוצג קרת כמומחה היה קורט וונגוט והוא ענה לשאלות שונות ומשונות לגביו שנכתבו בידי אחד ,עמוס גפן ( ממיסדי האגודה והאיש שעל שמו נקרא פרס גפן ).ובקהל הצופים באולפן נצפה גם אחד ,דותן דימט.
מאז חיבר קרת מאמר על וונגוט והסיפורים שלו מראים על השפעה בכלל לא קטנה של סופר זה.
|
|
|
|
|
שיחקת אותה (חדש)
alonwho@what יום ראשון, 02/06/2002, שעה 10:52
בתשובה לאלי
בהחלט נחמד לראות את המידע הזה....
אני אישית, לא קראתי מספיק סיפורים של קורט (בעצם ארבעה, לרוב עריסת החתול שנחשב אולי למדע בדיוני...) קשה שלא להבחין בסרקזם ובתפיסת העולם המרתקת שלו.
אין הרבה אנשים שהופכים את האבסורד בחיים למשהו כה מצחיק מצד אחד ועצוב מצד שני, אכן בדומה למלכוד 22, אם חושבים על זה...
לגבי אמא לילה... לדעתי, הוא סרט מצויין. משחק משובח של ניק נולטה. סרט או ספר שבתור יהודי קצת קשה לעקל, כי בכולנו יש מעט שנאה לשונאים אותנו. אבל מראה עד כמה ''גם'' אנחנו מגוכחים...
|
|
|
|
|
אם אני זוכר נכון (חדש)
אבנעזר יום ראשון, 02/06/2002, שעה 17:03
אמא של קורט וונגוט לא התאבדה באמצעות כדורי שינה. וונגוט עצמו מזכיר את זה בספר ''יברכך אלהים מר רוזווטר''.
|
|
|
|
|
אבל... (חדש)
אבישי אדלר יום שני, 03/06/2002, שעה 20:22
בתשובה לאבנעזר
מאוחר יותר זה תוקן.
ב''ארוחת בוקר של גיבורים'' אשתו של הגיבור התאבדה בבליעת חומר שפותח סתימות, ואז הוא משווה את זה לאימו, שהתאבדה בכדורים.
כמו כן, זה מופיע בכל מיני ביוגרפיות שלו...
|
|
|
|
|
קורט מלח,תודה והצעה (חדש)
שמואל יום שני, 03/06/2002, שעה 23:57
סקירה נהדרת על סופר מרתק,עורר את כל הזכרונות... תודה רבה.
חוויה אישית- רעיונות הסיפורים של קילגור טראוט הקסימו אותי: רעיונות משובחים, מרתקים, מאתגרים, מצחיקים - לפעמים הצטערתי שאין בנמצא הגרסאות המלאות, ולפעמים שמחתי שלא קלקלו רעיונות כל כך מוצלחים בסיפורים מיגעים או פחות כשרוניים.
והצעה אחרת לפרשנות אי-רציפות הזמן בסיפורי וונגוט: הצירוף של אי הרציפות עם אי היכולת לשנות, הופך כל אירוע לנצחי. נשבר ומפורק בזה העקרון האומלל ולכאורה מנצח כל, של זרימת הזמן שאינה נעצרת. יש לידה, חיים, מוות, אבל הם תמיד שם. מלחמת העולם השנייה תמיד שם, הילדות תמיד שם, ולנצח. הסופר מנצח את המוות והכליה.
|
|
|
|
|
פרט חשוב נשכח (חדש)
אהרון יום שלישי, 04/06/2002, שעה 19:16
מאמר מעניין וכתוב היטב!
אבל מוזר שמרשימת הסרטים נשמט משום מה הסרט המצוין ''בית מטבחיים 5'' אולי הטוב בין הסרטים שנעשו לפי ספרי וונגוט.
|
|
|
|
|
תוקן ע''י המערכת... (חדש)
NY מאושר יום רביעי, 05/06/2002, שעה 19:46
בתשובה לאהרון
|
|
|
|
|
פרט חשוב נשכח (חדש)
מסטר יודה יום רביעי, 19/09/2007, שעה 23:57
בתשובה לאהרון
לא מכיר רק בשם אבל למדתי עכשיו מי הוא היה
|
|
|
|
|
''יברך אותך אלוהים אדון רוזווטר'' דווקא לא משכנע: (חדש)
סליחה הקטע שהבאת מ יום שישי, 12/03/2010, שעה 12:38
במחצית הקטע לערך עולה התרשמות שהכותב מתכוון לקטע ציני והוא בעצם מגנה את שלטון הברזל של הרומאי אותו הוא משבח. ואז לא יודעים מה הוא רוצה, זה נופל כמו דייסה..
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
