 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
|
 |
הגדרות, הגדרות...
מאמרים / אהרון האופטמן
יום רביעי, 26/04/2000, שעה 0:54
מהו מד''ב?
|
|
לפני שנים רבות קניתי תקליט של אמן הבלוז ממפיס סלים. על עטיפת התקליט, בדברי ההסבר על מוסיקת בלוז, כתב מי שכתב: ''להגדיר מה זה בלוז זה קשה כמו להגדיר מה זה מדע בדיוני''. יש בזה משהו. מד''ב, אולי כמו הבלוז, זה משהו שכשאתה רואה (או שומע) אתה יודע מה שזה. אבל להגדיר?
בשביל מה בכלל צריך הגדרות? אולי באמת לא צריך. בכל זאת, הרבה סופרי מד''ב, חוקרי ספרות, וסתם חובבים ניסו את כוחם במציאת הגדרה הולמת. במשך השנים הצטברו הגדרות שונות ומשונות, ויש עניין מסוים לעיין בהן - ולו רק כדי להתרשם ממגוון הדעות הסובייקטיביות של המגדירים השונים, ואולי גם להשתעשע במציאת ההגדרה האולטימטיבית - משימה בלתי אפשרית כנראה.
לפני שנעיין בהגדרות, מילה על המינוח העברי. אני מניח שלא אחדש הרבה אם אומר ש''מדע בדיוני'' הוא תרגום קלוקל למדי של Science Fiction. אם פרוש המילה fiction הוא ''בדיון'' או ''מבדה'' או ''סיפורת'' (תעיינו במילון), אזי התרגום הנכון הוא ''בדיון מדעי'' או ''מבדה מדעי'' או ''סיפורת מדע''. הרי לא מדובר על סוג מסויים של מדע, אלא על סוג מסויים של סיפורת. אני מודה שבעוונותי תרמתי להשרשת תרגום עברי שגוי זה, ובמיוחד הקיצור ''מד''ב'', בתקופת היותי עורך ''פנטסיה 2000''. למה? מפני שסברנו אז שאנשים כבר התרגלו למונח ולקיצור, ואין טעם להילחם נגד זה. אז נתקענו עם ''מד''ב''.
אגב, בקובץ סיפורי מד''ב מתורגמים ע''י אוריאל שלח (הלא הוא המשורר יונתן רטוש) שפורסם בארץ בשנות ה-40, המתרגם השתמש במילה המוזרה ''מידוע'' כתרגום ל-SF. מה פתאום ''מידוע''? יש לי תאוריה בנדון. הוגו גרנסבק, אחד מאבות המד''ב, טבע במגזין שלו ''סיפורים מדהימים'', את השם Scientifiction. אני חושד שאוריאל שלח לא קלט שמדובר על הכלאה של scientific עם fiction ונדמה היה לו שהוא קורא מושג חדש - scientification (שימו לב ל-a), ואת זה הוא תרגם ל''מידוע''. זה מה שנקרא עודף יצירתיות.
ועכשיו, סוף סוף, להגדרות.
את כל ההגדרות שלהלן, ורבות אחרות, תוכלו למצוא באתר
Definitions of Science Fiction. תרגמתי (תרגום חפשי למדי) מבחר קטן מהן, להנאתכם ולשיפוטכם.
בריאן אולדיס: מד''ב הוא חיפוש אחר הגדרת האדם ומעמדו ביקום לפי מצב הידע המתקדם אך המבולבל שלנו (מדע), והוא יצוק בתבניות גותיות ופוסט-גותיות.
קינגסלי אמיס: מד''ב הוא פרוזה המטפלת במצב שאינו יכול לקרות בעולם המוכר לנו, אבל ניתן לשער אותו על סמך חידושים במדע או טכנולוגיה, או פסאודו-טכנולוגיה, שמקורם אנושי או חוץ-ארצי.
איזאק אסימוב: ענף ספרות העוסק בהשפעת הקידמה המדעית על יצורי אנוש.
צורת הספרות היחידה המתייחסת בעקביות לטיבם של השינויים המצפים לנו, ההשלכות האפשריות, והפתרונות האפשריים.
רוברט היינליין: הגדרה של כמעט כל המד''ב היא: ספקולציה ריאליסטית על ארועים עתידיים אפשריים, המושתתת על ידע הולם על העולם הממשי, בעבר ובעתיד, ועל הבנה עמוקה של טבעה ומשמעותה של המתודה המדעית. כדי למחוק את המילה ''כמעט'' מההגדרה הנ''ל, יש למחוק גם את המילה ''עתידיים''.
גרגורי בנפורד: מד''ב הוא שיטה מבוקרת לחשוב ולחלום על העתיד. שילוב של אווירה וגישה מדעית (היקום האובייקטיבי) עם חרדות ותקוות הנובעות מהלא-מודע.
רג'נלד ברטנור: סיפורת המבוססת על ספקולציה רציונלית בנוגע להתנסות האנושית במדע וטכנולוגיה.
טרי קאר: ספרות המספרת סיפורים על העתיד, על הפלאים שאנחנו מקווים לראות בעתיד (או שאנחנו מקווים שצאצאינו יראו).
גרוף קונקלין: סיפורים שבהם עושים חיוץ (אקסטרפולציה) של רעיון מדעי או תגלית, משחקים בהם בצורה בדיונית, מעבירים אותם אל מעבר למה שאפשרי באופן מיידי, במאמץ לראות כמה הנאה יוכלו המחבר והקוראים להפיק מחקירת האופקים הדמיוניים, הפוטנציאליים, של הרעיון.
ברוס פרנקלין: ספרות אשר צומחת יחד עם המדע והטכנולוגיה, ותוך כדי כך עוסקת בהערכה של המדע והטכנולוגיה וביחסיהם עם יתר היבטי הקיום האנושי.
בריאן סטייבלפורד: ספרות המנסה לבנות עולמות קוהרנטיים מבחינה לוגית, על סמך הנחות יסוד השאובות מתמונת העולם של המדע בן זמננו.
תאודור סטרג'ן: סיפור מד''ב הוא סיפור הבנוי סביב יצורי אנוש, עם בעיה אנושית ופתרון אנושי, ולא היה מתרחש כלל ללא ההקשר המדעי שלו.
שימו לב שכל ההגדרות הנ''ל אינן עוסקות בהבדל בין מד''ב ופנטסיה. למעשה, יש הרואים במד''ב ענף מיוחד של הפנטסיה. למשל, הגדרה (החביבה עלי במיוחד) של סם מוסקוביץ':
מד''ב הוא ענף של הפנטסיה המאופיין בכך שהוא מקל על ''השעיית אי-האמון'' של הקוראים ע''י שימוש באווירה של אמינות מדעית, לצורך ספקולציות עתירות-דמיון במדעים המדויקים, בחלל, בזמן, במדעי החברה ובפילוסופיה.
לעומת זאת, יש הרואים חשיבות בהבחנה חדה בין מד''ב ופנטסיה. למשל, לפי ג'ון קמפבל:
המד''ב משתמש בהנחת-יסוד אחת או הנחות בודדות, ומפתח באופן לוגי נוקשה את השלכותיהן. הפנטסיה, לעומת זאת, ממציאה את החוקים שלה ''תוך כדי תנועה''. הכלל היחיד בפנטסיה הוא ''עשה לך חוק חדש כל פעם שאתה צריך''. בכלל היסודי במד''ב הוא ''קבע לך הנחת יסוד - ואז פתח את התוצאות ההגיוניות והעקביות שלה''.
אז מה היא ההגדרה המוצלחת ביותר? הבמה פתוחה לתגובות והצעות. אני עצמי אהבתי פעם את ההגדרה המתחכמת הבאה (שהוצעה ע''י אחד מסופרי המד''ב, אינני זוכר מי):
''ספרי מד''ב הם אותם ספרים המונחים בחנויות ספרים על המדפים המסומנים בתווית 'מד''ב'''.
חשבתי שזו הגדרה מצוינת, עד שראיתי איזה זוועות ניתן לעתים למצוא בארץ בחנויות ספרים מסוימות, על אותם מדפים עליהם מתנוססת התווית ''מד''ב''...
Definitions of Science Fiction - אתר הגדרות מד''ב
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
הגדרה למד''ב
פיפין יום רביעי, 26/04/2000, שעה 2:29
(11 תגובות בפתיל)
|
|
|
 |
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
