עוד בקטגוריה זו:
אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
|
 |
בנה לך חייזר
מאמרים / דותן דימט
יום שלישי, 28/03/2000, שעה 1:30
ראיון חושפני עם ד''ר ג'ק כהן, ביולוג ומד''ביסט להשכיר
|
|
קצת אחרי השאלה המטפיסית העמוקה ''האם יש חיים במקום אחר כלשהו ביקום?'' יתמהו רוב התוהים - ''ואם יש, אז איך הם נראים?''
התשובה הנכונה היחידה לשתי השאלות היא ''אין לנו מושג'', אך אין בכך למנוע מהאנושות מגוון דעות בנושא. יש הטוענים כי צורות-חיים שהתפתחו על פלנטות אחרות (שיכונו להלן חייזרים, מתוך כבוד לשפתנו המתחדשת) יהיו כה שונות מאיתנו עד שאיננו מסוגלים אפילו לדמיין אותן. מנגד ניצבת עמדתו של הביולוג הידוע וודינגטון, שהאמין כי צורת-החיים העילאית שתתפתח במקום אחר ביקום תהיה דומה להפליא לוודינגטון עצמו.
רוב ההשערות המעניינות באמת נמצאות בתחום שבין שתי הדעות הללו, שם משתעשעים יוצרי מד''ב ומדענים הרפתקנים. אחד מאלה האחרונים הוא ד''ר ג'ק כהן, 62, ביולוג מאוניברסיטת ווריק באנגליה, אותו פגשתי במהלך שהותו במכון ויצמן כפרופסור אורח על מילגת רוזי ומקס ורון. כהן, מדען רציני וחובב מד''ב בעת ובעונה אחת, הקדיש מחשבה רבה לעניין החיים על כוכבים אחרים, נתן הרצאות בנושא ואף יעץ ומייעץ לסופרי מד''ב ידועים - כמו אן מקאפרי, לארי ניבן, ג'רי פורנל, הארי האריסון, בריאן אלדיס, למשל - המעוניינים לתת בסיס מדעי ליצירי דמיונם.
על גרסתו של וודינגטון בדבר היות האדם נזר הבריאה, יש לכהן דעה מוצקה: ''בני-אדם הם יצורים שמתוכננים בצורה די גרועה,'' אומר כהן. ''למשל, יש לנו צינור נשימה שמצטלב עם צינור הובלת המזון, ולכן יש לנו נטיה למות מחנק בתדירות מפחידה. התכונה הזו היא אחד הטיעונים החזקים ביותר כנגד רעיון התכנון האלוהי. דוגמה אחרת לתכנון מחורבן היא השילוב בין מערכות המין וההפרשה, שגורם לנו לבעיות סניטריות קשות. מישהו כבר אמר ש'כל ארכיטקט שהיה ממקם את גן-השעשועים בתוך הביוב היה מפוטר לאלתר'.''
''למעשה, שתי התכונות הללו קיימות אצלנו בגלל אירועים מקריים שהתרחשו במהלך האבולוציה שלנו. שתיהן הופיעו בסך-הכל פעם אחת בתולדות החיים עלי-אדמות, באב הקדמון של החולייתנים, ולכן ספק רב אם יופיעו שוב במהלך התפתחותם של חיים בפלנטות אחרות. לכן סביר שאם נפגוש חייזרים, לא יהיו להם פנים כמו אלה שלנו ושל בעלי-חיים אחרים, עם אף מעל הפה. זו תפיסה שגויה שמופיעה אינספור פעמים בסרטים, בטלויזיה, באמנות ובספרים. וגם אם יהיה להם חוש הומור, לא יהיו להם בדיחות גסות, כי הקישור בין מין וטינופת הוא תולדה של הביולוגיה יוצאת-הדופן שלנו.''
לכהן יש, באופן אישי, חולשה מיוחדת לבדיחות גסות, (לצערי הרב נמנע ממני מלתרגם את רובן בגלל שאלו הזכורות לי נשענו על משחקי מילים באנגלית), והשיחה איתו נוטה להגיע כמעט באופן בלתי נמנע לסקס, אולי בגלל שהוא עובד בזה:
כביולוג כהן חוקר מדוע יש צורך בכל-כך הרבה תאי-זרע ומדוע לכל-כך מעט מהם יש יכולת הפריה של ממש. ביום בו נפגשנו, במעבדתו של שותפו למחקר פרופסור מיכאל אייזנבאך במכון ויצמן, כהן היה עסוק מעל הראש במחקר ובפגישות, ולכן במקום לשבת לראיון נִתלתי בכנף בגדו, כמו צרור המפתחות שהשתלשל על שרוך מחליפתו הירקרקה, ונגררתי אחריו בעודו דוהר בתזזיתיות מפגישה אחת לשניה, מהסתכלות במיקרוסקופ בביציות לעימותים נואשים מול מחשב מקינטוש סורר שסירב בעקשנות להדפיס את המאמר עליו עמל בלילה שלפני-כן. מזל שתפסתי אותו ביום שקט. ''לא הייתי אומר שכל יום במהלך השהות שלי היה כזה,'' הוא מתנצל, ''רק אחד מארבעה''. ברור שברגעי ההפוגה המעטים שהיו לי שכחתי מה רציתי לשאול, וכשהוא סיפר את האנקדוטות הכי טובות, הטייפ היה מכובה. נהניתי מכל רגע.
יש ראיונות עיתונאיים שנעשים בכדי להביא לציבור סיפור מעניין או חשוב, ויש כאלה שנעשים כי נראה לכתב כיף לעשות אותם, כמו כשרון מיברג הולך לקטוף עשבי תיבול עם השף של 'אוקיאנוס' או לאה אתגר יוצאת לכרסם קוויאר עם רם אורן. הראיון הזה היה אחד מאלה. כהן הוא המדען שכל חובב מד''ב חולם להיות. הוא מכיר את כל האנשים המעניינים, ממדענים מפורסמים כמו סטיבן ג'י גולד ועד סופרי מד''ב כמו לארי ניבן, ויודע עליהם רכילויות עסיסיות. איזק אסימוב היה חבר שלו, וטרי פראצ'ט, ידיד קרוב, יוצר סדרת הפנטסיה ההומוריסטית המצליחה 'עולם הדיסק', ביסס עליו את דמותו של כהן הברברי, גיבור קשיש עם ניסיון חיים מרשים הממשיך להלחם ומסרב למות. לאחרונה כתב כהן, יחד עם איאן סטיוארט, המתמטיקאי המפורסם ביותר באנגליה, ספר מדע פופולרי בשם ''התמוטטותו של הכאוס'', שהפך לרב מכר וקיבל ביקורות היסטריות בכתבי-עת מדעיים נחשבים כמו ''נייצ'ר''. הספר הופך את רעיון הכאוס על פניו ושואל: אם אפילו מערכות פשוטות מתנהגות בצורה כאוטית ומשתנה, איך בכלל קיימות מערכות פשוטות?
''מאז שהגעתי לארץ אני מנהל מאבק בסטימצקי כדי להשיג עותקים מהספר לאנשים שאני מכיר. הם אמרו לי שהם מצטערים מאד, הם אמנם הזמינו 60 עותקים אבל כולם נמכרו. אמרתי להם שאני מבין את הבעיה שלהם ושבאמת יהיה חבל מאד אם יהיו יותר מדי קונים שידרכו להם על השטיחים וישחקו את הקופות.''
אך כל הרווחים מספר זה הם, כמובן, כסף קטן לעומת מה שכהן הרוויח מעבודת יעוץ שעשה לאן מקאפרי, שסדרת ''הדרקונים של פרן'' שהיא כותבת היא אחת מהפופולריות ביותר במדע הבדיוני. ''הסיפור של אנני הוא סיפור נהדר,'' הוא אומר. ''כשהיא הגיעה מאמריקה לאירלנד אחרי גירושין קשים היא כבר כתבה את הסיפור הראשון על הדרקונים של פרן, והיה לה חוזה לספר אבל היא היתה כל כך עסוקה בטיפול בילדים שלא היה לה זמן לכתוב אותו. בכנס מד''ב אז היא לוותה ממני 100 ליש''ט ושנה אחר-כך היא החזירה 90, כי זה מה שהיה לה. היום היא כבר בנתה כמה טירות מהדרקונים האלה.''
בסדרת ''הדרקונים של פרן'' מסופר על מתיישבים בכוכב הלכת פרן שיצרו שותפות עם צורת חיים מקומית (הדומה להפליא לדרקונים שבאגדות) בכדי להאבק ב''קורים'' שנושרים מהחלל אחת ל-250 שנה ומשמידים כל חומר אורגני שנקרה בדרכם. ''הספרים של אנני הם נפלאים כסיפורים,'' אומר כהן, ''אבל הם יותר פנטסיה ממד''ב. כשאנני פנתה אלי, אחרי שיצאו כבר שישה ספרים, וביקשה שאעזור לה לקרב את העולם שבראה למציאות, הייתי כפוף במידה רבה למה שכבר נכתב, כלומר היה צריך לקבל תופעות כמו טלפתיה וטלפורטציה כנתונות, וגם בתיאור הביולוגיה של הדרקונים הייתי מוגבל למה שהיא תיארה בספרים הקודמים. מה שכן עשיתי היה לתת ביסוס הגיוני יותר למה שהיא כבר יצרה, למשל להסביר מה גורם ל''קורים'' להתנהג כמו מפלצות בסרט מד''ב סוג ז', או לתרץ איך באחד הסיפורים שלה הכוכב האדום, ממנו כביכול מגיעים הקורים, נמצא במרום השמים בו-זמנית בשתי נקודות שונות ומרוחקות מאד זו מזו.''
למעשה כהן התעסק בחייזרים עוד הרבה לפני שנתבקש לעזור בכתיבת מד''ב. ''ב-1959, כשעבדתי במעבדה של המועצה למחקר רפואי בבירמינגהם, האגודה הבריטית לקידום המדע חיפשה מדענים שיתנדבו להרצות בבתי-ספר ובפני הקהל הרחב על נושאים מדעיים. אני עבדתי על התפתחות של שערות (הדוקטורט שלי היה על נוצות) ובטופס של האגודה רשמתי כל מיני נושאים להרצאות שחשבתי לתת, כמו ''מדוע צומחות השערות על הראש'' ודברים כאלה. הבוס שלי ראה את חוברות המד''ב ששכבו אצלי על השולחן, והוסיף, מתחת לנושאים שלי, גם 'איך נראה איש ממאדים?' אז אמרתי טוב, אם זה מה שאתה רוצה אז אני משאיר את זה ברשימה, בבקשה. ולהרצאה הזו היה יותר ביקוש מלכל הרצאה אחרת שהאגודה הציעה באותה שנה.''
''אחר כך שיניתי את שם ההרצאה ל'האפשרות של חיים על כוכבי-לכת אחרים', כדי להבדיל בינה לבין הרצאות אחרות עם שמות מוזרים שנועדו למשוך קהל. בין השנים 1959-1981 נתתי יותר מ-360 הרצאות כאלו, ובסך הכל זו היתה ההרצאה הכי מבוקשת בתוכנית ההרצאות. במקום השני היה 'השימוש במדע בחקירת פשעים'.''
הרעיון הבסיסי שמעלה כהן בהרצאותיו הוא שאמנם אין לנו דרך ממשית לדעת מה הסבירות של הופעת חיים בכוכבי לכת אחרים, כיוון שאנחנו יודעים בוודאות רק על מקרה אחד של חיים על פני כוכב לכת כלשהו. אבל, בהנחה וחיים דומים בבסיסם לאלה שנוצרו כאן יווצרו גם על פלנטות אחרות, אנחנו יכולים לומר משהו על הצורה שהם יכולים ללבוש שם.
''את הטריקים שאורגניזמים מסגלים לעצמם באבולוציה אפשר לחלק לשני סוגים,'' מסביר כהן. ''יש טריקים אוניברסליים, שהופיעו פעמים רבות בפיתוח עצמאי בתולדות החיים עלי אדמות. למשל - תעופה. חרקים, ציפורים, עטלפים, כולם פיתחו באופן עצמאי את יכולת התעופה, וסביר מאד שלו כל היצורים המעופפים היו נכחדים מחר, ברבות השנים היו מופיעות צורות חדשות של יצורים מעופפים. טריקים אוניברסליים כאלה, כמו תעופה או פוטוסינתזה, סביר מאד שיתגלו על-ידי יצורים חיים על פלנטות אחרות.'' בין התכונות האוניברסליות הללו כולל כהן גם את האינטליגנציה, שלדבריו הופיעה בצורה כלשהי לא רק בקופי-האדם אלא גם אצל הדולפינים, התמנונים והדיונונים.
''לעומת זאת, ישנן מה שאני מכנה תכונות פרובינציאליות, שהופיעו רק פעם אחת בתולדות החיים כאן ולכן לא סביר שיופיעו אצל יצור שהתפתח ממקור אחר. למשל, חמש אצבעות בקצה הגף, זו תכונה שהופיעה פעם אחת ויחידה, אצל הדג הקדמון שעבר ליבשה והיה אביהם של כל החולייתנים היבשתיים המוכרים לנו, זוחלים ויונקים, דו-חיים ועופות. או רקמת עצם. דברים כאלה לא יהיו לחייזרים.''
לכן יש לכהן טענות נגד רוב הייצוגים של חייזרים במדע הבדיוני, במיוחד בטלויזיה ובקולנוע. רובם, לדבריו, חוזרים על אותה שגיאה. ''יותר מדי פעמים אנשים ממציאים חייזרים ששונים מאתנו מאד איפה שהם צריכים להיות דומים ודומים לנו איפה שהם צריכים להיות שונים. למשל ספוק ב''מסע בין כוכבים''. הוא נראה אנושי לחלוטין, אבל אומרים לנו שיש לו דם שמכיל נחושת במקום ברזל. שלא לדבר על זה שהוא אמור להיות בן-כלאיים שנולד ליליד וולקאן ואשה אנושית, מה שסביר הרבה פחות מהסיכוי שאדם יזדווג בצורה מוצלחת עם פרה, או אפילו חרק. יש נטיה לתת לחייזרים מבנה מאד אנושי, גם אם מעטרים אותם בתכונות שונות ומשונות. למשל, סביר מאד שלחייזרים יהיו פרקים, אבל ברור שלא יהיו להם מרפקים וברכיים - אלה צורות פרובינציאליות של הפרק האוניברסלי.''
קהילת המד''ב החלה לרתום את כישוריו של כהן לשירותיה בראשית שנות ה-70. ''ב-1971 הייתי בכנס מד''ב בווסטר שאירגן פיטר ווטסון, שהיה כמדומני הראשון שהצליח להביא סופרים אמריקאים מפורסמים לכנסים באנגליה,'' מספר כהן. ''שם פגשתי את אן מקאפרי וגם את הסופר דיוויד ג'רולד, שהתחנן שאעזור לו בתכנון סדרת ה'צ'טור' שלו. הסתגרנו למשך סופשבוע ותכננו יחד מה שהיה בסיס לסדרה של עשרה ספרים שהוא כותב על פלישה של תולעים טורפות לכדור-הארץ. החידוש הוא שהפעם הפולשים מביאים יחד איתם אקולוגיה שלמה של יצורים חייזריים שמחליפה בהדרגה את החי והצומח של כדור הארץ. אחר-כך הוא סחב אותי שנים בלי שראיתי ממנו גרוש ובלי שהספרים יצאו, והוא גם הצליח לנדנד לי לכתוב לו היסטוריה אבולוציונית לטריבלים, אותם המציא לפרק פופולרי במיוחד של 'מסע בין כוכבים'.''
הטריבלים היו חצאי-כדור פרוותיים חמודים שניתנו לאחד מחברי צוות האנטרפרייז ושכושר התרבותם המדהים גרם להם להציף במהירות את הספינה בים של פרווה מגרגרת וצבעונית. בפרק התברר שטריבל ממוצע נמצא בהריון עוד מבטן אמו. כהן הצליח לא רק לתאר מנגנון משכנע לתופעה, אלא גם מצא לה מקבילה ארצית. ''יש תולעת טפילית בשם גירודקרילוס, שחיה על פני דגים, ואשר אצלה העובר אכן כבר נמצא בהריון. ולפעמים תולעת כזו נושאת בתוכה כמה דורות, היא יכולה להיות סבתא עוד לפני שנולדה.''
פירוש הדבר, כמובן, הוא רק שהמנגנון הרבייתי הזה הנו אפשרי, ועיקר העבודה הוא ליצור היסטוריה אבולוציונית שתסביר מדוע הוא הופיע וכיצד הוא משתלב עם שאר תכונותיהם של הטריבלים.
מנגנוני רביה יוצאי-דופן הם מקורות השראה רבי-עוצמה עבור כהן ליצירת חייזרים מעניינים. ''למשל, בספר 'מורשתו של האורוט' שכתבו לארי ניבן, ג'רי פורנל וסטיבן ברנס, יש חייזרים שמבוססים על מין של צפרדע אפריקנית בשם זנופוס,'' מספר כהן. ''הצפרדעים הללו חיות בבריכות שבהן היצורים החיים היחידים הם אצות וצפרדעים. הראשנים של זנופוס הם צמחוניים ואוכלים את האצות, והצפרדעים הבוגרות הן טורפות ואוכלות את הראשנים. מספר הראשנים ששורד לבגרות הוא כזה שמספיק לשמור על גודל קבוע של אוכלוסיה בוגרת שיכולה להתרבות.''
בספר של ניבן ושות' מקימים מתיישבים מכדור-הארץ מושבה על אי קטן שמאוכלס רק במין של יצורים דמויי דגים שהם מכנים ''סלמונים''. הסלמונים הם בעצם הראשנים של חייזרים טורפים אכזריים במיוחד המכונים ''גרנדלים'', ואשר גורמים למתיישבים צרות צרורות. כהן עבד עם ניבן ושות' על ספר ההמשך, שיצא לא מזמן. ''בספר הראשון הם רק השתמשו ברעיון שזרקתי להם. הבעיה היתה שהשתמשתי ברעיון הזה, עם הזנופוס, גם ביצירת ה'צ'טור' עם דיוויד ג'רולד, רק שהספרים שלו התעכבו ובנתיים יצא הספר של לארי וג'רי, כך שיש בעצם שני סיפורים עם חייזרים דמויי זנופוס. בספר השני שלארי, ג'רי וסטיב כתבו כבר הייתי מעורב הרבה יותר, יצרתי אקולוגיה שלמה של כוכב הלכת. היתה לי סצנה אדירה שבסוף לא השתמשנו בה, שהיו מעורבים בה גרנדלים תבוניים. הרי ברור שאם יצור הוא כזה טורף אכזר, סביר שהוא יפתח אינטיליגנציה. כבר טענתי שאינטליגנציה תתפתח רק במינים טורפים - כמה שכל כבר צריך כדי לצוד דשא? ובכן, תאר לעצמך גרנדל תבוני. מה הוא עושה אם הוא רוצה להראות לבני-אדם שהוא ידידותי להם?'' כהן מחייך ועיניו נוצצות כשהוא מספר את הפאנץ': ''הוא מביא להם תינוק אנושי לאכול! ברור, נכון?''
עימותים תרבותיים מסוג אחר בין בני-אדם וחייזרים מופיעים גם בספר ''מערבה לעדן'' שכתב הסופר הארי האריסון, על עולם שבו מעולם לא נכחדו הדינוזאורים. האריסון החליט לאכלס את העולם הזה במין תבוני של דינוזאורים, הילינא, ולעמת אותם עם בני אדם פרימיטיביים שהתפתחו במקביל. בפיתוח הביולוגיה של הילינא, האריסון הוא נעזר בכהן. ''נכנסתי לויכוח קטן עם הארי, כי אמרתי שאני המצאתי את הילינא, והוא כעס וצעק 'א-נ-י המצאתי את הילינא!!!'. נוסח הפשרה היה שהוא המציא אותם ואז אני ישבתי שישה חודשים ופיתחתי אותם.''
הילינא ע''פ כהן התפתחו מזוחלים ימיים, ואצלם מתפתחות הביצים לאחר ההזדווגות בכיס באיבר הרביה של הזכר דוקא. ''המנגנון הזה לא קיים בזוחלים שאנחנו מכירים, אבל הוא יכול היה להתפתח, דבר דומה קורה אצל סוסי-ים ואצל מין של צפרדע. וזו תמונה נפלאה, של הנקבות המתקבצות על החוף כדי להגן על הזכרים הגדולים ששוכבים שם, מנמנמים, ומחכים לרגע שישריצו את הולדות למי הים.''
כמובן שסיפור על זוחלים תבוניים סתם כך לא היה זוכה לקוראים רבים, לא משנה כמה מעניינת תהיה הביולוגיה שבו. לכן קבע האריסון שבמקביל התפתחו ביבשת צפון אמריקה המבודדת יונקים, וביניהם בני האדם. כשאני שואל את כהן אם לא היה יותר הגיוני מבחינת האבולוציה שהדינוזאורים ישרדו דוקא באמריקה המבודדת ושבני-האדם יתפתחו באפריקה, כפי שהתרחש בעולמנו, הוא מזכיר לי שבכל מקרה ההגיון המדעי כפוף לדרישות הסיפור.
''להאריסון היה ברור שבני האדם יחיו באמריקה והזוחלים יחיו בעולם הישן, הרי ברור שרוב הקוראים הם כמובן אמריקאים, והדימוי הזה של הפלישה, שהילינא נוחתים על החוף והנקבות מגינות על הזכרים, ידבר אל האמריקאים בצורה מיוחדת. הוא דרש שהפלישה תתרחש בפלורידה, ושהזוחלים יגיעו מקובה, כי זה משקף בעצם את החששות של קהל הקוראים האמריקאי. תראה, לא היה לי מה להתווכח איתו, הוא ידע מה הוא עושה ועובדה שהספר היה הצלחה גדולה.''
בימים אלו, כהן עסוק בכתיבת ספרים משלו. חוץ משני ספרי לימוד וספר נוסף עם איאן סטיוארט, הפעם על התודעה, הוא עובד לראשונה על מד''ב ככותב, הן עם שותפים והן באופן עצמאי. אם כתיבתו של כהן מעניינת כשיחתו, יש למה לחכות.
ד''ר ג'ק כהן
|
 |
|
